"משרד הביטחון לא היה מעורב בהחלטה להחרים ולא היה מעורב בהחלטה להחזיר. משרד הביטחון הופתע מהתהליך וכל ניסיון לשרבב אותו לאירוע הינו הטעייה פסולה". כך מגיבים במשרד הביטחון לניסיון של שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי לגלגל עליהם את האחריות לפיאסקו שגרר גינויים בארץ ובעולם ואיים לחולל משבר ביחסים עם ארה"ב ושאר העולם הדמוקרטי.
אתמול פשטו פקחי משרד התקשורת על בית בשדרות בו הוצבה עמדת שידור של סוכנות הידיעות האמריקאית AP, שהעבירה פיד שידור למאות כלי תקשורת ברחבי העולם. הפקחים עצרו את השידור והחרימו את ציוד הצילום. AP היא אחת מסוכנויות הידיעות הוותיקות והגדולות בעולם, והפגיעה בה העמידה את ישראל בשורה אחת עם מספר מצומצם של דיקטטורות.
החרמת הציוד היא חלק מפרשנות מרחיבה של שר התקשורת לחוק "מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה", הידוע בכינוי "חוק אל-ג'זירה". בהתאם לחוק הטרי, הוציא השר קרעי צווים המאפשרים לו לחסום את השידורים בישראל באתר האינטרנט של הערוץ (פעולה חסרת משמעות ממשית שכן ניתן לקלוט את השידורים במגוון דרכים נוחות אחרות) ולהחרים ציוד תקשורת של כתבי הערוץ בישראל.
פקחי משרד התקשורת פשטו על חדר במלון אמבסדור בירושלים בו פעלו כתבי "אל-ג'זירה" והחרימו ציוד שידור, אלא שקרעי לא הסתפק בכך. פקחים של משרד התקשורת פשטו גם על אולפן שידורים בנצרת, שסיפק שירותים לערוץ, והסתובבו ברחבי הארץ כשהם מחפשים צוותי צילום של "אל-ג'זירה". קרעי גם שלח אזהרה למערכות כלי תקשורת ישראלים והזהיר אותם מאספקת שירותים ל"אל-ג'זירה". פקחים בליווי שוטרים עיכבו צוות צילום של ערוץ זר אחר, "אל-ערבי", בתל-אביב.
קרעי מחבל בתדמית מדינת ישראל
אתמול שבר קרעי שיא חדש עת פעל נגד כלי תקשורת מערבי, אחד הבולטים והידועים בעולם. ב-AP פרסמו מיד גינוי חריף לפעולות ממשלת ישראל נגד העיתונות, ארגוני עיתונות בארץ ובעולם גינו גם הם הפעולה ודוברת הבית הלבן אמרה בתדרוך עיתונאים, בתשובה לשאלת כתבת AP, כי בבית הלבן "מודאגים" מהמהלך וכי הם מתכוונים לבדוק את העניין. לפי פרסומים בתקשורת הישראלית, הבית הלבן אכן פנה מיד לנתניהו בעניין.
הפעולה הפזיזה של קרעי גרמה למשבר דיפלומטי בינלאומי דווקא כשמעמדה של ישראל בעולם נמצא בשפל חסר תקדים, בשל "אסטרטגיית הנקמה" שהוציאה לפועל קמפיין הפצצות שקטל אלפי אזרחים עזתים והביא למשבר הומניטרי ברצועה. רק בתחילת השבוע הודיע התובע הכללי בבית הדין הפלילי בהאג כי הוא מתכוון לבקש הוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט, ובכך להעמיד אותם בשורה אחת עם פושעי מלחמה כיחיא סינוואר וולדימיר פוטין.
שעות ספורות לאחר החרמת הציוד, נאלץ קרעי להודיע כי הוא חוזר בו, ויצא למסע האשמות ברשתות החברתיות, בראיונות לתקשורת ובמליאת הכנסת. במוקד ההאשמות של קרעי עמד משרד הביטחון ושר הביטחון יואב גלנט, שממילא אינו דמות אהודה בקרב הגרעין הקשה של תומכי נתניהו שקרעי הוא אחד מנציגיהם הבולטים בכנסת. בעבר אף דווח כי יחד עם גלית דיסטל-אטבריאן, הוא נמנה על מעגל חברי הכנסת מהליכוד המקורבים ליאיר נתניהו.
ציוץ של שר התקשורת שלמה קרעי בו הוא מגלגל את האחריות לפיאסקו החרמת הציוד של AP לפתחו של משרד הביטחון (צילום מסך)
בתחילה טען קרעי כי הסתמך על חוות דעת ביטחונית, אחר-כך שינה את גרסתו והודה כי לא היתה חוות דעת כזו בידו אך כשהתברר גודל הפיאסקו, פנה למשרד הביטחון כדי לקבל חוות דעת אולם במשרד הביטחון סירבו. במשרד הביטחון, כאמור, מגיבים באופן נחרץ: לא היה ולא נברא, לא ידענו על הכוונה להחרים ציוד ולא היינו מעורבים בהחלטה להחזיר אותו. במשרד התקשורת לא הגיבו לבקשת "העין השביעית" לספק תיקוף כלשהו להצהרות קרעי.
זו אינה הפעם הראשונה בה משתמש קרעי בגלנט כתירוץ לפזיזות או אימפוטנטיות שלו עצמו - בעבר טען כי אינו פועל נגד "אל-ג'זירה" מכוח תקנות החירום, שקדמו לחוק, בגלל התנגדות משרד הביטחון. גם אז הגיבו במשרד הביטחון כי מדובר בשקר מוחלט.
במהלך השעות שבין החרמת הציוד לבין ההתקפלות, הספיק קרעי גם לצייץ, בתגובה לציוץ של יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד שתקף אותו על פיאסקו AP, כי בסמכותו לשלוח פקחים גם ללפיד עצמו.
ראש הממשלה נתניהו התנהל בצורה אופיינית: שמר על שתיקה לכל אורך האירוע אך דאג לכך שאנשיו ידליפו שהוא לא ידע ולא עודכן על הפשיטה על עמדת AP. קרעי, שחייב את הקריירה הפוליטית שלו ואת קידומו המטאורי לתפקיד שר לנאמנות שהוא מפגין לנתניהו ומשפחתו, לא יצא באופן גלוי נגד נתניהו אך רמז, בראיון ל"גלי ישראל", כי נתניהו ידע גם ידע על האירוע.
בתשובה לשאלת המראיין, נועם פתחי, מדוע פעל כפי שפעל כשהוא "לא מתואם עם משרד ראש הממשלה", הגיב קרעי ואמר "מעדיף לא לספר עם מי הייתי מתואם אבל בוא נגיד שאני לא עושה דברים על דעת עצמי בסוגיות רגישות. מדינת ישראל עמדה מאחורי המהלך".
קרעי משקר, ומשקר
על "חוק אל-ג'זירה" נמתחה ביקורת חריפה עוד לפני שנחקק, בטענה כי האמירה על פגיעה בביטחון היא אך ורק אמתלה לחוק פוליטי שנועד לקרוץ למצביעים מימין.
מבקרי החוק הצביעו על כך שהמדינה לא הציגה שום ראיה פומבית לכך שעצם השידורים מישראל פוגעים בביטחון; ומנגד, כי החוק כלל אינו מטפל בפגיעה בביטחון מהשידורים באופן כללי (בטענה כי הם מסיתים לטרור), משום שהערוץ ממשיך לשדר מכל מקום אחר בעולם ללא הפרעה ושידוריו ניתנים לקליטה בישראל במגוון דרכים (משידורי לווין ועד לרשתות חברתיות) גם אחרי חסימת האתר שלו (הניתנת למעקף בקלות).
שר התקשורת שלמה קרעי עם רה"מ בנימין נתניהו, בליל העברת החוק לביטול עילת הסבירות בכנסת בקריאה ראשונה, 10.7.23 (צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת)
פעולת משרד התקשורת וההודעות שנלוו לה מחלישות את טענות הממשלה כי החוק נועד למטרות ביטחוניות, מאחר שהשידור של AP שממשלת ישראל חסמה מועבר למאות כלי תקשורת ברחבי העולם, ומעולם לא הועלתה טענה כי שידוריהם או השידור של AP פוגעים בביטחון.
הדבר לא הפריע לשר קרעי לשקר, בציוץ שפירסם בטוויטר, ולטעון כי השידורים שנחסמו, ממצלמה שהוצבה בבית בשדרות, הם שידורי "מיקומים של כוחותינו". קרעי חזר על השקר גם בהודעה שנאלץ לפרסם על כך שהוא מבטל את הפעולה נגד AP.