העיתונאי מתי טוכפלד, שהצטרף לאחרונה ל"מעריב" של אלי עזור, פרסם בטורו האחרון הגזמות וכזבים ממש בנוגע להליך הפלילי נגד ראש הממשלה הנאשם בנימין נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.
טוכפלד נחשב לעיתונאי המקורב לנתניהו ומי ששירת אותו כשכיסה את הזירה הפוליטית עבור העיתון "ישראל היום", בתקופה בה נודע כ"ביביתון". לאחרונה עבר טוכפלד לכתוב ב"מעריב", לצד עבודתו ברדיו הביביסטי "גלי ישראל".
למרות שאינו כתב משפטי ואינו מכסה את משפט נתניהו באופן סדיר, פרסם טוכפלד טור על המשפט, אחד מגל של פרסומים ע"י תומכי נתניהו ברשתות ובתקשורת על עדותו של קצין המשטרה צחי חבקין.
בטור, שנשא את הכותרת "האדמה מתחת לרגלי הפרקליטות רועדת: העדות שמאיימת להפוך הכול", תיאר לכאורה טוכפלד את ההשלכות של העדות - אולם הסתמך על דברים שכלל לא נאמרו והתעלם מדברים אחרים שכן נאמרו בעדות.
בעדות, שהחלה בשבוע שעבר, מסר חבקין כי במהלך החקירות היו מספר מקרים שבהם נחשף להתנהלות "לא תקינה" של החוקרים, ובגינם פנה לחברו דובי שרצר, אז בכיר במח"ש עם בקשה להעביר מידע למחלקה לחקירת שוטרים. שרצר כבר העיד קודם לכן כי פנה לראשת מח"ש קרן בר מנחם, אז זו דרשה לקבל עדות שאינה אנונימית והעניין הסתיים בלא כלום.
טוכפלד, שלא נכח בבית המשפט המחוזי בירושלים במהלך עדותו של חבקין, דיווח על העדות - תוך שהוא מוסיף פרטים שלא התרחשו במציאות.
לפי טוכפלד, חבקין "סיפר איך בזמן אמת פנה לחבריו והתריע בפניהם כי מעשיהם, אולי בשל להיטות היתר שגילו, עלולים לסבך אותם - היות שהם אינם תקינים. אך איש מהם לא הקשיב לו, והמעשים נמשכו. לאחר שפנה בלית ברירה למפקדיו, גילה שגם שם איש לא מתעניין".
טורו של מתי טוכפלד, "מעריב", 24.10.2025
במציאות, כל שהעיד חבקין הוא שפעם פנה למפקד שלו באותה תקופה, יורם נעמן, ושאל אותו מדוע אילן ישועה נחקר בעדות פתוחה ולא תחת אזהרה, שכן הוא לכאורה מפליל את עצמו. נעמן ענה בתשובה שכך הנחה היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט.
בהזדמנות אחרת, העיד חבקין, פנה למפקדו מומי משולם ולמפקד שמעליו כורש ברנור, כדי לתהות מדוע לא נפתחת חקירה לגבי החשדות שעלו בדבר הקשר לכאורה בין ראש המוסד דאז יוסי כהן למיליארדר ג'יימס פאקר. גם במקרה זה, העיד חבקין, ההחלטה התקבלה אצל היועמ"ש.
בניגוד גמור למה שכתב טוכפלד ב"מעריב", חבקין לא העיד כי התריע בפני חבריו שמעשיהם עלולים לסבך אותם, וגם לא העיד כי איש מהם לא הקשיב לו או לא התעניין אלא להיפך, העיד כי הקשיבו וסיפקו תשובות.
לפי טוכפלד, "תדהמתו [של חבקין] גברה כאשר גם הדרגים הממונים על חקירות המשטרה, קרי מח"ש, קיבלו ברקס ענק, בוטה, מהממונים עליהם, קרי הפרקליטות והיועמ"ש, לא לבדוק את העניין".
שוב, מדובר בהמצאה. בפועל, חבקין טרם נשאל וטרם השיב לגבי התגובה של מח"ש למידע שביקש להעביר.
העיתונאים מתי טוכפלד ודרור אידר עם בנימין ושרה נתניהו בהודו, על רקע הטאג'-מאהל. 16.1.18 (צילום מסך מתוך חשבון הטוויטר של בועז ביסמוט)
בהמשך הטור טען טוכפלד כי חבקין העיד "שהחוקרים ידעו בזמן אמת שלא התקיימה כלל פגישת הנחיה בין נתניהו למומו פילבר - אותה פגישה שהיא לב ליבו של תיק 4000 - אבל שיתפו פעולה עם הכנסתה לתוך כתב האישום על ידי הפרקליטות ובאישור היועמ"ש דאז".
גם כאן, מה שכותב טוכפלד כעובדה כלל לא קרה במציאות. חבקין העיד כי החוקרים ידעו כי איכוני מכשירי הטלפון של פילבר אינם הולמים את גרסתו לגבי מועד הפגישה, אך לא הגיעו למסקנה כי היא "לא התקיימה כלל".
לשיא הכזב מגיע טוכפלד כשהוא טוען שחבקין "העיד כי הוא וחבריו 'שיפצו' פרוטוקולים של חקירות, והכניסו והשמיטו מילים לנחקרים שונים כדי לחזק את התיקים. מעשים שהם בגדר זיוף ומעשים פליליים ממש".
בפועל, חבקין לא העיד אפילו דבר שדומה לכך. כל שאמר הוא שבהנחיית היועמ"ש הוחלט לפצל את תמליל החקירה של חלק מהעדים כך שהשאלות על ראש המוסד כהן יופיעו בנפרד.
עורך "מעריב" גולן בר יוסף וטוכפלד עצמו נמנעו מלהגיב לפניית "העין השביעית".