בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר את המשך המגבלות על שידורי אל-ג'זירה ואל-מיאדין עד לסוף חודש נובמבר, לאחר שקבע כי שידורי הערוצים ממשיכים לפגוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה.

לפי השופט, שקיבל את החלטתו על בסיס מידע שהוצג במעמד צד אחד ואינו גלוי לערוצים או לציבור, במקרה של אל-ג'זירה הפגיעה רק החריפה.

ערוץ אל-ג'זירה, המשודר מקטאר וממומן על ידה, מזוהה בין היתר עם ארגון הטרור חמאס. ערוץ אל-מיאדין, המשדר מלבנון, מזוהה עם ארגון הטרור חיזבאללה וממומן ככל הנראה בידי איראן.​

הגבלת השידורים הנוכחית, הן של אל-מיאדין והן של אל-ג'זירה, נסמכת על חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שאושר כהוראת שעה בחודש אפריל 2024. בחודש נובמבר הוארך תוקף החוק ונוסחו הוחמר.

החוק, המכונה "חוק אל-ג'זירה", מכוון בראש ובראשונה נגד הערוץ הקטארי ונסמך על טענות של הממשלה ושל גורמי הביטחון לפיהן הערוץ לא רק משדר תכנים ביקורתיים ואף ארסיים כלפי ישראל, אלא פוגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה.

טענות אלו נגד קטאר מקבלות נופך נוסף לאור החשיפות ההולכות ומתרבות בפרשת קטאר-נתניהו.

בעת שהמדינה יצאה מגדרה לטעון כי הזרוע התקשורתית של קטאר מהווה איום של ממש על ביטחון המדינה, גורמים בלשכת נתניהו עבדו בתשלום עבור קטאר, על מנת לקדם בתקשורת הישראלית את האג'נדה של הנסיכות מן המפרץ הפרסי, שמימנה את החמאס ואירחה את ראשיו לבקשת ממשלות נתניהו.

יונתן אוריך (מימין) ואלי פלדשטיין בבית המשפט, 2025 (צילומים: יהונתן שאול ויהושע יוסף)

יונתן אוריך (מימין) ואלי פלדשטיין בבית המשפט, 2025 (צילומים: יהונתן שאול ויהושע יוסף)

ב-2 באפריל פרסם נתניהו סרטון ובו תקף את החקירה הפלילית וטען בין היתר כי "קטאר היא מדינה מורכבת ולא מדינה פשוטה אבל היא לא מדינת אויב ורבים משבחים אותה".

עם זאת, בחודש הבא, החל נתניהו בקמפיין מול קהל בוחריו, באמצעות יועצו הפוליטי הקרוב יעקב ברדוגו, המשחק תפקיד של "פרשן פוליטי" בפלטפורמות תקשורתיות המקדמות את דף המסרים של לשכת נתניהו: ערוץ 14 וגלי-ישראל. ברדוגו תייג שוב ושוב את קטאר כמדינת אויב וקרא להתקיף אותה.

בחודש ספטמבר אכן ביצעה ישראל בהוראת נתניהו תקיפה בקטאר, בניסיון כושל לחסל את הנהגת חמאס ששוהה במדינה. בעקבות התקיפה יצא נתניהו בהצהרה לפיה "נגמרו הימים שראשי הטרור ייהנו מחסינות במקום כלשהו", אולם לאחרונה התנצל בפני ראש ממשלת קטאר בהוראת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

במקביל, הרודנות הקטארית ערכה שינוי בדרגים הבכירים של אל-ג'זירה, על מנת להדק עוד יותר את הפיקוח של בית-המלוכה על שידורי הרשת באנגלית ובערבית.

מנסים להפוך את החוק לדרקוני יותר

מיד לאחר החקיקה באפריל 2024 עתרו נגד החוק האגודה לזכויות האזרח וערוץ אל-ג'זירה בטענה כי הוא אינו חוקתי. העתירה נדונה לאחרונה בפני הרכב מורחב של בג"ץ אך טרם הוכרעה.

החוק התקבל בכנסת במתכונת מרוסנת מאוד יחסית לדרישות הקואליציה, וזאת כדי שיוכל לצלוח את העתירות הצפויות נגדו. במקור, הנוסח שביקשה לקדם הקואליציה, בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, היה אמור להפוך את החוק לכלי חסר תקדים בידי הממשלה, שהיה מאפשר לה להפעיל אותו נגד כל כלי תקשורת, גם ישראלי, ללא הגבלת זמן, עילה או פיקוח משפטי. גם בימים אלה מנסה הקואליציה לקדם הצעות חוק פרטיות שיהפכו את החוק לדרקוני עוד יותר.

בין יתר הריסונים שהוכנסו לנוסח החוק המקורי, ישנה גם מגבלה של 45 יום להוראות השר, שהוארכה בנובמבר האחרון ל-60 ימים. בכל פקיעת תקופה, אם ברצון הממשלה להמשיך את הגבלת ערוץ השידור, עליה לקיים מחדש את ההליך הקבוע בחוק שבסופו ההוראה של שר התקשורת.

ואכן, מאז שעבר החוק הורה שר התקשורת שלמה קרעי כבר שמונה פעמים על הגבלת שידורי הרשת הקטארית ובית-המשפט אישר את ההוראות פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם, תוך מתיחת ביקורת חריפה על אל-ג'זירה.

ערוצי הטלוויזיה הישראלים מעבירים את שידורי אל-ג'זירה, 19.1.25

ערוצי הטלוויזיה הישראלים מעבירים את שידורי אל-ג'זירה במקביל להודעת דובר צה"ל, 19.1.25

לפני כשבועיים הורה השר קרעי על הארכת תוקף המגבלות בפעם התשיעית.  בבקשות שהגישה המדינה לבית-המשפט, באמצעות עו"ד יוני חדד, נכתב כי ההוראות ניתנו "אחרי שראש הממשלה וממשלת ישראל הגיעו לכלל מסקנה" כי שידורי שני הערוצים "פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה".

השופט ארז יקואל, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, קיבל את שתי הבקשות.

ביחס לאל-מיאדין, שכרגיל לא שלחו נציגים לדיון, קבע השופט יקואל כי על סמך "נתונים חסויים ועדכניים" שהוצגו לו בדיון עולה כי "שידורי הערוץ אכן מגבשים אפשרות לפגיעה ממשית בביטחון המדינה". לדברי השופט, "הנתונים אף מלמדים על התנהלות רחוקה מנורמות עיתונאיות מקובלות, לשון המעטה. התרשמתי כי יש בהמשך פעילותו של הערוץ כעת, כדי לגרום לנזק ממשי לביטחון המדינה. ברור כי פגיעה קיצונית מסוג זה אינה נחשבת מידתית ואינה נהנית מהגנת הזכות לחופש הביטוי".

עוד כתב השופט יקואל ביחס לאל-מיאדין כי שוכנע ש"ההחלטה על אודות הארכת ההוראות, התקבלה על סמך תשתית עובדתית מבוססת ועדכנית. בהתקיים התנאים המקימים תשתית זו – כל עוד הפגיעה נותרת בעינה – יש מקום להאריך את תוקף אותן מגבלות שהושתו".

דובר חמאס "אבו-עובידה" בהודעה שקרית ששודרה ב"אל-ג'זירה" לפיה נחטף לכאורה חייל ישראלי על-ידי חמאס (צילום מסך)

דובר חמאס "אבו-עובידה" בהודעה שקרית ששודרה ב"אל-ג'זירה" לפיה נחטף לכאורה חייל ישראלי על-ידי חמאס (צילום מסך)

באל-ג'זירה, גם כן כרגיל, טרחו להתייצב ולהתנגד לבקשה. עורכי הדין חוסיין אבו חוסיין וסלים וקים טענו בין היתר כי יש להציג בגלוי, להם ולציבור, מהם התכנים ששודרו בערוץ ובגינם נדרשת הארכת החסימה.

"שימוש בחומר חסוי פוגע בזכות החוקתית להליך הוגן והשימוש בו אמור להיעשות במשורה ותוך עריכת האיזונים המתאימים בין הצורך בהטלת החיסיון לבין הזכות להליך הוגן", טענו.

השופט יקואל דחה טענה זו, ואחרות, שהעלו נציגי הערוץ הקטארי וקבע כי הנתונים החסויים שהוצגו בפניו היו "נתונים עדכניים, המהווים תשתית רלוונטית ומוצקה להחלטת ההארכה הנוכחית. כך, נוכח הסכנה המוחשית הנשקפת ממרביתם לשלום כוחות הביטחון והמדינה".

בהמשך כתב השופט יקואל: "שוכנעתי כי בהמשך פעילותו של הערוץ כעת, יש כדי לגרום לנזק ממשי לביטחון המדינה. פגיעה קיצונית מסוג זה אינה נחשבת מידתית, והיא לא זכאית להגנת זכות חופש הביטוי לפי שיטתנו" .

לדבריו, "כל עוד הפגיעה נותרת בעינה – וכך התרשמתי ואף ביתר שאת מבעבר - יש מקום להאריך את תוקף אותן מגבלות שהושתו".

לפיכך, החסימה של שני הערוצים הוארכה עד לסוף חודש נובמבר.

65908-09-25
66019-09-25

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 514KB)

להורדת הקובץ (PDF, 351KB)