בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר את המשך המגבלות על שידורי אל-ג'זירה ואל-מיאדין עד לסוף חודש מאי, לאחר שקבע כי שידורי הערוצים ממשיכים לפגוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה.
ערוץ אל-ג'זירה, המשודר מקטאר וממומן על ידה, מזוהה בין היתר עם ארגון הטרור חמאס. ערוץ אל-מיאדין, המשדר מלבנון, מזוהה עם ארגון הטרור חיזבאללה וממומן ככל הנראה בידי איראן.
הגבלת השידורים הנוכחית, הן של אל-מיאדין והן של אל-ג'זירה, נסמכת על חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שאושר כהוראת שעה בחודש אפריל 2024 בחודש נובמבר הוארך תוקף החוק ונוסחו הוחמר.
החוק, המכונה "חוק אל-ג'זירה", מכוון בראש ובראשונה נגד הערוץ הקטארי ונסמך על טענות של הממשלה ושל גורמי הביטחון על כך שהערוץ לא רק משדר תכנים ביקורתיים ואף ארסיים כלפי ישראל, אלא פוגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה.
טענות אלו נגד קטאר מקבלות נופך נוסף לאור החשיפות ההולכות ומתרבות בפרשת קטאר-נתניהו.
בעת שהמדינה יצאה מגדרה לטעון כי הזרוע התקשורתית של קטאר מהווה איום של ממש על ביטחון המדינה, גורמים בלשכת נתניהו עבדו בתשלום עבור קטאר, על מנת לקדם בתקשורת הישראלית את האג'נדה של הנסיכות במפרץ הפרסי, שמימנה את החמאס ואירחה את ראשיו.
במעמד צד אחד
מיד לאחר החקיקה עתרו נגד החוק האגודה לזכויות האזרח וערוץ אל-ג'זירה בטענה כי החוק אינו חוקתי. העתירה טרם הוכרעה והדיון שאמור היה להתקיים מחר (7.4) בוטל לאחרונה כדי לאפשר דיון בעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ.
החוק התקבל בכנסת במתכונת מרוסנת מאוד יחסית לדרישות הקואליציה, וזאת כדי שיוכל לצלוח את העתירות נגדו שהיו צפויות מראש. הנוסח שביקשה לקדם הקואליציה, בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, היה אמור להפוך את החוק לכלי חסר תקדים בידי הממשלה, שהיה מאפשר לה להפעיל אותו נגד כל כלי תקשורת ללא הגבלת זמן, עילה או פיקוח משפטי. גם בימים אלה מנסה הקואליציה לקדם הצעות חוק פרטיות שיהפכו את החוק לדרקוני עוד יותר.
בין יתר הריסונים שהוכנסו לנוסח החוק המקורי, ישנה גם מגבלה של 45 יום להוראות השר, שהוארכה בנובמבר האחרון ל-60 ימים. בכל פקיעת תקופה, אם ברצון הממשלה להמשיך את הגבלת ערוץ השידור, עליה לקיים מחדש את ההליך הקבוע בחוק שבסופו ההוראה של שר התקשורת.
ואכן, מאז שעבר החוק הורה שר התקשורת קרעי כבר חמש פעמים על הגבלת שידורי הרשת הקטארית ובית-המשפט אישר את ההוראות פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם, תוך מתיחת ביקורת חריפה על אל-ג'זירה.
בסוף חודש מרץ הורה השר קרעי על הארכת תוקף המגבלות בפעם השישית, עד לסיום חודש מאי. "ראש הממשלה וממשלת ישראל הגיעו לכלל מסקנה כי שידוריו של ערוץ אל-ג'זירה, פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה", נכתב בבקשה שהגיש עו"ד יוני חדד, ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. "זאת על יסוד חוות דעת מקצועיות של גורמי הביטחון, המתייחסות לתשתית העובדתית הנדרשת, אשר יוצגו לבית-המשפט הנכבד במעמד צד אחד".
באל-ג'זירה טענו, באמצעות עורכי הדין חוסיין אבו חוסיין וסלים וקים, כי הבקשה של המדינה אינה מצביעה כלל על בסיס עובדתי להארכת תוקף הצווים. עוד טענו באל-ג'זירה כי "שימוש בחומר חסוי פוגע בזכות החוקתית להליך הוגן והשימוש בו אמור להיעשות במשורה ותוך עריכת האיזונים המתאימים בין הצורך בהטלת החיסיון לבין הזכות להליך הוגן".
במקרה של אל-ג'זירה, כך נטען, המדינה "משתמשת בראיות חסויות באופן גורף ובלתי מידתי ומנועת מהמשיבים כל אפשרות להתמודד עם הראיות ולנסות להפריכן".
בשבוע שעבר נערך דיון בפני השופט ארז יקואל בבקשת המדינה. עו"ד ג'מאל עבדו טען מטעם אל-ג'זירה כי מדובר ב"הליך פוליטי פופוליסטי יותר מאשר באמת למנוע פגיעה בביטחון המדינה". לאחר שבהמשך נערך דיון בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד, קיבל השופט את בקשת המדינה.
"בראי כלל השיקולים הצריכים לעניין, ראיתי לנכון להיעתר לבקשה", כתב השופט יקואל. "אנמק את הכרעתי בתמצית, נוכח שעיקרה מבוסס על נתונים מסווגים".
לפי השופט, "במהלך הדיון במעמד צד אחד, הוצגו נתונים חסויים, שונים באופיים [...] הנתונים שהוצגו עדכניים והם מהווים תשתית רלוונטית ומוצקה להחלטת ההארכה הנוכחית, נוכח הסכנה המוחשית הנשקפת ממרביתם מהם לשלום כוחות הביטחון והמדינה.
"[...] כטענת המשיבים, יסוד 'הפגיעה הממשית' מציב רף גבוה, אך הנתונים שהוצגו לפני עומדים ברף זה. התרשמתי כי יש בהמשך פעילותו של הערוץ כעת כדי לגרום לנזק ממשי לביטחון המדינה. פגיעה קיצונית מסוג זה אינה נחשבת מידתית, ואינה נהנית מהגנת הזכות לחופש הביטוי לפי שיטתנו [...]. כל עוד הפגיעה נותרת בעינה – יש מקום להאריך את תוקף אותן מגבלות שהושתו".
במקביל הורה השר קרעי על הארכת תוקף המגבלות על שידורי אל-מיאדין. בניגוד לאל-ג'זירה, נציגי אל-מיאדין מעולם לא התייצבו לדיונים בענייני הגבלת שידוריהם ולא הגיבו לבקשות המדינה להגביל את שידוריהם.
השופט יקואל פסק כי "כמכלול, הנתונים מלמדים כי שידורי הערוץ אכן מגבשים אפשרות לפגיעה ממשית בביטחון המדינה. הנתונים אף מלמדים על התנהלות רחוקה כמזרח ממערב מנורמות עיתונאיות מקובלות".
לפי השופט, "התרשמתי כי בהמשך פעילותו של הערוץ כעת, יש כדי לגרום לנזק ממשי לביטחון המדינה. [...] ההחלטה על הארכת ההוראות התקבלה על סמך תשתית עובדתית מבוססת ועדכנית. בהתקיים התנאים המקימים תשתית זו – כל עוד הפגיעה נותרת בעינה – יש מקום להאריך את תוקף אותן מגבלות שהושתו".
80270-03-25
80363-03-25