בית-המשפט המחוזי אישר את הצווים שהוציא שר התקשורת שלמה קרעי להגבלת שידורי אל-ג'זירה, בפעם השלישית מאז תחילת מלחמת עזה.
השופט חגי ברנר, סגן נשיא בית-המשפט המחוזי בת"א-יפו, הוא שאישר בחודש שעבר גם את הצווים הקודמים שהוציא השר קרעי להגבלת שידורי הערוץ הקטארי. בהחלטתו מהשבוע קבע השופט ברנר כי יש מקום לאשר את הצווים החדשים שכן גם בחודש הנוכחי "המשיך הערוץ לשדר תכנים הפוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה".
השופט ברנר קבע כי באל-ג'זירה ממשיכים לשדר תכנים הפוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, וציין דיווח על מיקום של כוח צה"ל וכתבות המלמדות כיצד לפגוע בכוחות צה"ל, שלדבריו לא ניתן לייחס להם "תום לב". עוד המשיך וקבע השופט כי חלק מכתבי הערוץ מנהלים עם חמאס מערכת יחסים החורגת מיחסי כתב-מקור, כי הערוץ משרת את מערך התעמולה של חמאס וכי תכנים ששודרו בערוץ עודדו מחבלים ספציפיים שביצעו פיגועים בישראל.
תוקף המגבלות על שידורי אל-ג'זירה בישראל, שניתנו מתוקף חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, עמד לפקוע לפני ימים אחדים ועל כן ביום ראשון האחרון (21.7) חתם השר קרעי על הוראות להמשך חסימת אתר האינטרנט של הערוץ, החרמת ציוד השידור, סגירת משרדיו והסרת שידוריו מהפלטפורמות הרב-ערוציות.
כפי שמחייב חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, ההוראות הובאו לידי בית-המשפט לצורך אישורם. בסיומו של הדיון, ששעה ארוכה מתוכו נערכה במעמד צד אחד, המליץ השופט ברנר לבאי-כוח אל-ג'זירה, עורכי-הדין חוסיין אבו-חוסיין וסלים ואקים, להסיר את התנגדותם לצווים. בנוסף המליץ לבא-כוח המדינה, עו"ד יוני חדד ממחלקת הסייבר בפרקליטות, להסכים לקיצור תוקפו של הצו מ-45 יום ל-38 ימים, וזאת משום שהמדינה העניקה לאל-ג'זירה פרק זמן קצר של 24 שעות בלבד להביע את עמדתה טרם החתימה על הצווים.
באל-ג'זירה התנגדו להצעה וביקשו החלטה מנומקת, וזו אכן ניתנה.
לפי החלטת השופט ברנר, בחלק החסוי של הדיון שארך כ-80 דקות הוצגו בפניו "שורה ארוכה של מסמכים", שונים מאלה שהוצגו בפניו בדיון החסוי שנערך לפני אישור הצווים הקודמים, ומהם עולה כי הערוץ עודנו פוגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה.
לדבריו, הוצגו בפניו "מסמכים המעידים פעם נוספת על כך שבשטחי רצועת עזה, חלק מכתבי הערוץ נטועים עמוק בתוך המערכים של ארגוני הטרור ומקיימים עימם מערכת יחסים הדוקה מאוד, החורגת בהרבה מהמקובל ביחסים שבין מקור ועיתונאי [...] כולל שירות באחת מיחידות הטרור [...] וקיום פעילות של הדרכה ביחידה אחרת". עוד קבע כי ערוץ אל-ג'זירה "אף זוכה למעמד בלעדי בנוגע לשידור סרטוני הסברה של החמאס [...] וישנן כוונות להרחיב את מעמדו זו לחזיתות נוספות".
בנוסף, כתב השופט ברנר בהחלטתו, "הוצגו בפניי מסמכים המעידים כי התכנים המשודרים בערוץ היוו את המניע למעשיהם של מפגעים בתחומי המדינה, לרבות הפיגוע בצומת בית קמה ולרבות פיגועים במזרח ירושלים [...] מדובר איפוא בפגיעה ממשית בביטחון המדינה, הגם שלא בהכרח נלוותה לכך כוונת פגיעה מצד הערוץ. כך גם שודרה על ידי הערוץ ביום המר והנמהר של שבעה באוקטובר, קריאתו של מוחמד דף לערביי ישראל (שלא נענתה) להצטרף ולנהוג כמו הפורעים מעזה שפלשו ליישובי העוטף וטבחו ללא רחם בכל מי שנמצא שם [...] והרי אין לך פגיעה יותר מובהקת בביטחון המדינה מאשר שידור שכזה ביום שכזה. כמו כן, מחבלים שנלכדו העידו בחקירתם כי הם נסמכים בזמן אמת על שידורי הערוץ כדי לקבל תמונת מצב מודיעינית בדבר כוחות צה"ל הפועלים באזורם".
אולם העיקר, ציין השופט ברנר בהחלטתו, הם "מסמכים עדכניים המעידים כי אפילו בחודש יולי הנוכחי המשיך הערוץ לשדר תכנים הפוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה:
"כך למשל, כתב הערוץ ברצועה שידר בשידור חי ובזמן אמת נחיתת מסוקים של צה"ל בתחומי הרצועה, תוך מסירת המיקום המדוייק של הנחיתה, לנוחותו של כל מחבל הנמצא במקרה באותו אזור [...] במסגרת שידור אחר ניתנו עצות לצלף הפוטנציאלי כיצד ניתן לבצע פיגועי צליפה בתחומי יהודה ושומרון מבלי להיחשף, תוך השמעת דברי שבח ועידוד למי שיבצע פיגועים מסוג כזה [...] שודר סרטון הדרכה כיצד ניתן לפוצץ טנק באמצעות הדבקת מטען קירבה תוך דברי שבח למי שיעשה כן [...] ולפני קצת יותר משבוע, שודר סרטון הדרכה כיצד יש להטמין מטען חבלה בתוך בור יקוש וכיצד ניתן אגב כך להימנע מפני גילוי על ידי כלי טיס של צה"ל [...] נזכיר כי בראשית חודש יולי נפל לוחם צה"ל בעטיו של מטען כזה שהוטמן מתחת לכביש באזור טול כרם ובחודש שקדם לו נפל לוחם אחר בעטיו של מטען דומה שהוטמן בג'נין. אין ספק ששידורים מעין אלה לא נועדו אלא לעודד פגיעה בכוחות צה"ל ולא ניתן לייחס תום לב או תמימות למי שנטל חלק בשידורם".
השופט ברנר דחה את טענת אל-ג'זירה כאילו תכנים שמשודרים בו משודרים גם בכלי תקשורת זרים אחרים. "אף לא אחד מבין כלי התקשורת הזרים הפועלים בישראל, משדר תכנים מעין אלה", קבע השופט, אם כי לא פירט על מה הוא מסתמך.
"חשוב עם זאת להבהיר", הוסיף השופט ברנר, "במיוחד על רקע ההתנכלויות לעובדי וכתבי הערוץ הנמצאים בישראל, כי המידע שהוצג בפניי אינו נוגע אליהם כלל ועיקר ולא מיוחסת להם עצמם פגיעה בביטחון המדינה".
באופן אירוני, דווקא כתבי הערוץ בישראל, אזרחים ישראלים שאינם חשודים בדבר, שובתים מכורח כבר חודשים ארוכים. עד כה לא הוצג כל רבב שדבק בכתבים הישראלים, לא כל שכן פעולה הפוגעת בביטחון המדינה המצדיקה את סגירת המשרדים והפסקת פעילותם בתחומי המדינה.
ואכן, אחת הטענות בעתירה שהגישו אל-ג'זירה והאגודה לזכויות האזרח נגד החוקתיות של החוק, היא כי החוק נועד למטרות ענישה ולא למניעת פגיעה ממשית בביטחון המדינה. כך, לצד הפסקת עבודתם של עיתונאים שלא פגעו בביטחון המדינה, העותרים עמדו על כך שההגבלות על השידורים קלות לעקיפה. מרבית הצופים באל-ג'זירה בישראל עושים זאת באמצעות צלחת לוויין פרטית, שממשיכה לקלוט את הערוץ על אף החוק, וממילא ניתן לצפות בשידוריו ביוטיוב וברשתות חברתיות.
השופט ברנר התייחס לכך בהחלטתו: "לא נעלמה מעיני טענתה של אל-ג'זירה בדבר חוסר היעילות של ההוראות והעדר הקושי לצפות בישראל בשידוריה בדרכים עקיפות. יחד עם זאת, ברי כי ההוראות עשויות להקטין את מידת החשיפה לשידורים אלה ולהקשות את הצפייה בשידורים על מי שאיננו בקי במדיה החברתית או בטכנולוגיה, מה שמצמצם בתורו (גם אם לא מאיין) את הפגיעה הנגרמת לביטחון המדינה כתוצאה מחשיפה בלתי מוגבלת לתכנים".
לצד זאת, השופט ברנר קבע כי נפל פגם בהתנהלות משרד התקשורת, כיוון שהעניק לאל-ג'זירה פרק זמן של 24 שעות בלבד להביע עמדה לקראת חתימה על הצווים החדשים (אף כי בהמשך האריך את הזמן ל-48 שעות). לדברי השופט לא היתה מניעה לאפשר לערוץ להגיב בפרק זמן של 72 שעות לפחות. "ככל שלהבא לא יינתן לערוץ פרק זמן הולם להיערך לשימוע, יהיה מקום לשקול את קיצור תוקפן של ההוראות", הבהיר.
החלטת בית-המשפט המחוזי לא התייחסה בשום צורה להצהרות חברי הקואליציה כי מבחינתם החוק הוא רק בסיס לחקיקה דרקונית יותר, שתעניק לשר התקשורת קרעי ולשר לביטחון לאומי בן-גביר את הסמכות לסגור כלי תקשורת ישראלים בעילות עליהן הם יחליטו, ללא מעורבות גורמים ביטחוניים וללא פיקוח בית משפט - לפי הנוסח המקורי של החוק שאותו רצו להעביר.
כך, במקביל לאישור בשבוע שעבר את הארכת החוק, הודיעו ח"כ צביקה פוגל והשר שלמה קרעי כי בכוונתם לקדם במקביל את הצעת החוק הפרטית של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) ולפיה החוק יהפוך מהוראת השעה להוראת קבע, ושר התקשורת יקבל סמכות להפעיל את מערך הסייבר או אמצעים אחרים שבידי המדינה על מנת לחסום בישראל אתרי אינטרנט, דוגמת פייסבוק או יוטיוב. סמכות זו תינתן ללא הגבלת זמן ותישאר גם אחרי שיסתיים מצב המלחמה.
59082-07-24
* * *