בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר את המשך המגבלות על שידורי אל-ג'זירה ואל-מיאדין עד לסוף חודש יולי, לאחר שקבע כי שידורי הערוצים ממשיכים לפגוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה.
ערוץ אל-ג'זירה, המשודר מקטאר וממומן על ידה, מזוהה בין היתר עם ארגון הטרור חמאס. ערוץ אל-מיאדין, המשדר מלבנון, מזוהה עם ארגון הטרור חיזבאללה וממומן ככל הנראה בידי איראן.
הגבלת השידורים הנוכחית, הן של אל-מיאדין והן של אל-ג'זירה, נסמכת על חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שאושר כהוראת שעה בחודש אפריל 2024. בחודש נובמבר הוארך תוקף החוק ונוסחו הוחמר.
החוק, המכונה "חוק אל-ג'זירה", מכוון בראש ובראשונה נגד הערוץ הקטארי ונסמך על טענות של הממשלה ושל גורמי הביטחון לפיהן הערוץ לא רק משדר תכנים ביקורתיים ואף ארסיים כלפי ישראל, אלא פוגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה.
טענות אלו נגד קטאר מקבלות נופך נוסף לאור החשיפות ההולכות ומתרבות בפרשת קטאר-נתניהו.
בעת שהמדינה יצאה מגדרה לטעון כי הזרוע התקשורתית של קטאר מהווה איום של ממש על ביטחון המדינה, גורמים בלשכת נתניהו עבדו בתשלום עבור קטאר, על מנת לקדם בתקשורת הישראלית את האג'נדה של הנסיכות במפרץ הפרסי, שמימנה את החמאס ואירחה את ראשיו.
ב-2 באפריל פרסם נתניהו סרטון ובו תקף את החקירה הפלילית וטען בין היתר כי "קטאר היא מדינה מורכבת ולא מדינה פשוטה אבל היא לא מדינת אויב ורבים משבחים אותה".
דובר חמאס "אבו-עובידה" בהודעה שקרית ששודרה ב"אל-ג'זירה" לפיה נחטף לכאורה חייל ישראלי על-ידי חמאס (צילום מסך)
מיד לאחר החקיקה עתרו נגד החוק האגודה לזכויות האזרח וערוץ אל-ג'זירה בטענה כי החוק אינו חוקתי. העתירה טרם הוכרעה והדיון בה אמור להתקיים בחודש הבא.
החוק התקבל בכנסת במתכונת מרוסנת מאוד יחסית לדרישות הקואליציה, וזאת כדי שיוכל לצלוח את העתירות נגדו שהיו צפויות מראש. הנוסח שביקשה לקדם הקואליציה, בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, היה אמור להפוך את החוק לכלי חסר תקדים בידי הממשלה, שהיה מאפשר לה להפעיל אותו נגד כל כלי תקשורת, גם ישראלי, ללא הגבלת זמן, עילה או פיקוח משפטי. גם בימים אלה מנסה הקואליציה לקדם הצעות חוק פרטיות שיהפכו את החוק לדרקוני עוד יותר.
בין יתר הריסונים שהוכנסו לנוסח החוק המקורי, ישנה גם מגבלה של 45 יום להוראות השר, שהוארכה בנובמבר האחרון ל-60 ימים. בכל פקיעת תקופה, אם ברצון הממשלה להמשיך את הגבלת ערוץ השידור, עליה לקיים מחדש את ההליך הקבוע בחוק שבסופו ההוראה של שר התקשורת.
ואכן, מאז שעבר החוק הורה שר התקשורת קרעי כבר שש פעמים על הגבלת שידורי הרשת הקטארית ובית-המשפט אישר את ההוראות פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם, תוך מתיחת ביקורת חריפה על אל-ג'זירה.
פקחים של משרד התקשורת מתעדים עצמם לפני החרמת ציוד צילום של סוכנות הידיעות AP, שדרות, 21.5.24 (צילום מסך)
פקחי משרד התקשורת מחרימים ציוד באולפני ניסנפילם פרודקשן בנצרת. במרכז: אוסייד מסאד, בעלי האולפן. 9.5.24 (צילום: דוברות משרד התקשורת)
מפקחי משרד התקשורת בליווי שוטרים מחרימים ציוד תקשורת של ערוץ "אל-ג'זירה" במלון אמבסדור בירושלים, 5.5.24 (צילום: משרד התקשורת)
בסוף חודש מאי הורה השר קרעי על הארכת תוקף המגבלות בפעם השביעית, עד לסיום חודש יולי. "לאחר שקילת מכלול הנתונים הנוגעים לעניין, לרבות חוות דעת גורמי הביטחון, תגובתם של ב"כ ערוץ אל-ג'זירה וההתייחסות אליה, נתן ראש הממשלה את הסכמתו להארכת הוראות שר התקשורת, נכתב בבקשה שהגיש עו"ד יוני חדד, ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. "זאת, לאחר ששוכנע כי שידורי הערוץ פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, וכי תנאים אלה ימשיכו להתקיים גם לאחר מועד פקיעת ההוראות".
"בבקשה החדשה אין מילה וחצי מילה על הליך קבלת ההחלטה לאחר הצגת החומר המונח בפני בית המשפט ואין התייחסות לשידורים שיש בהם משום פגיעה בביטחון המדינה", טען בא כוחה של אל-ג'זירה, עו"ד חוסיין אבו חוסיין, בדיון שנערך בפני השופטת רחל ברקאי. "למעשה יש פה פגיעה ביכולת של בית המשפט לבצע ביקורת שיפוטית תקינה ונכונה".
עו"ד אבו חוסיין הוסיף וטען כי "כאשר מדובר בהארכה, אי אפשר להסתמך על אותם שידורים ישנים ששודרו באיזה שהיא נקודת זמן בעבר ולהסתמך עליהם כמקור לחידוש הצו. הייתי מצפה שבעת הארכת הצו היה ב"כ המבקשת מעביר או לכל הפחות מפנה אותנו לשידורים שנעשו מהעת האחרונה שלשיטת המבקשת יש בתכנים האלה משום פגיעה בבטחון המדינה".
ממילא, טען עו"ד אבו חוסיין, החסימה של שידורי הערוץ אינה אפקטיבית ("אני רואה את זה באמצעות לוויין עצמאי") וגם החרם מצד בכירים בישראל רחוק מלהיות מלא. "ראש ממשלה לשעבר [אהוד אולמרט] מתראיין שעה שלמה ואשתי שואלת אותי לאיפה אני הולך מחר, אני אומר שאני הולך לדיון נגד שידורי אלג'זירה, ואת זה אני לא יכול להסביר".
עו"ד חדד השיב וטען כי כבר בהארכה הראשונה של ההוראות דחה בית המשפט את הטענה כי יש צורך במידע חדש בדבר מסוכנות שידורי הערוץ. "אפשר לדעת על בסיס המידע לפני כן מה עתיד להיות בשידורים ולהמשיך ולסגור את הערוץ", טען. יחד עם זאת, הוסיף, "יש מידע חדש. השידורים עדיין גם היום פוגעים בבטחון המדינה. את המידע החדש נבקש להציג במעמד צד אחד".
בדיון הגלוי לא פירט עו"ד חדד מעבר לטענה כי בשידורי אל-ג'זירה "יש את עצם התכנים שמפארים את הפגיעה בכוחות צה"ל ויש אפשרות לביצוע פיגועים בישראל כדי להזדהות עם חמאס".
לאחר דיון שנערך במעמד צד אחד החליטה השופטת ברקאי לקבל את הבקשה.
"לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים ועיינתי בחומר החסוי שהובא בפני התרשמתי כי לא חל כל מפנה בהתנהלות ערוץ אל ג'זירה והערוץ ממשיך, גם בעת הזו, לשדר תכנים שיש בהם משום פגיעה ממשית בביטחון המדינה", כתבה השופטת ברקאי בהחלטתה.
"יודגש כי לא התעלמתי מהרף הגבוה שמציב יסוד 'הפגיעה הממשית', אך מצאתי כי הנתונים שהוצגו לפני עומדים ברף זה. התרשמתי כי הערוץ אינו עוסק אך בהאדרת החמאס כי אם מציג תכנים שיש בהם סכנה ממשית לביטחון המדינה. הוצגו בפני נתונים המעידים על המשך הקשר ההדוק בין ארגון הטרור חמאס לבין ערוץ אל ג'זירה המהווים פגיעה ממשית בביטחון המדינה בזמנים אלו של מלחמה עקובה מדם בהם מצויה מדינת ישראל.
טענת ב"כ אל ג'זירה כי ראש ממשלה לשעבר של ישראל התראיין בעבר בערוץ אל ג'זירה, אין בה כדי להעניק לגיטימציה לפעילות הערוץ, נוכח התכנים הרבים האחרים המועברים באמצעותו בימים אלו – ימי מלחמת חרבות ברזל. תכנים אלה אינם יכולים ליהנות מהגנת הזכות לחופש הביטוי לפי שיטתנו".
צילום מסך משידורי אל-מיאדין, 27.10.24
בהליך מקביל קיבלה השופטת ברקאי את בקשת המדינה להאריך ב-60 ימים נוספים גם את המגבלות על שידורי ערוץ אל-מיאדין, שכרגיל לא שלח נציגים לדיון.
"מדובר בערוץ זר לבנוני תומך חיזבאללה. לאורך כל תקופת המלחמה משדר שידורים תומכי חמאס, תומכי חיזבאללה, משדר פגיעה בחיילי צה"ל ולמעשה מעודד ומפאר את כל הפגיעות בעורף הישראלי וגם בחיילי צה"ל ובכך השידורים שלו פוגעים בביטחון המדינה", טען עו"ד חדד בפני השופטת ברקאי.
השופטת ברקאי כתבה בהחלטתה כי גורמי הביטחון והצנזורה הציגו בפניה "חומר מודיעיני גולמי לצד חוות דעת שירותי הביטחון", המעידים על "הפעילות העוינת שמקיים הערוץ, אשר יש בה כדי ללמד על פגיעה ממשית בביטחון המדינה. תכנים אלה הרחוקים מפעילות עיתונאית רגילה אינם יכולים ליהנות מהגנת הזכות לחופש הביטוי לפי שיטתנו".
71918-05-25
71929-05-25