2015 | "כולם, כולל ערוץ 2, רוצים לפרק את ועדת המדרוג. אבל בלי רייטינג - אין שוק פרסום. גם אלה שבוכים יודעים שהמדידה אמינה". היום מי שרוצה לפרק את ועדת המדרוג זה נתניהו, שמעוניין להקים במקומה ועדה בשליטה ממשלתית שתקבע את הרייטינג - ואת תעריפי הפרסום.
2016 | "במקום ליהנות מחולשת קלינטון, טראמפ חוזר לסורו קיצוני מתמיד". טראמפ כבר מבין את מה שעורכי "הארץ" עדיין לא קלטו - בעידן הרשתות החברתיות, החוקים בפוליטיקה בארה"ב ובעולם השתנו. קיצוניות, בריונות ובורות אינם מקור לבושה אלא מגנט טראפיק ונכס אלקטורלי.
2017 | "המטרה: ביטול הסכם הגרעין". נתניהו, כמו טראמפ, מעוניינים תמיד ביצירת כאוס. הסכמים והסדרים הם הקריפטונייט שלהם.
2018 | "רוב הציבור רוצה אותי בשלטון כי זו טובת המדינה". עיתון "הארץ" מדמיין את הכותרת לו רה"מ נתניהו היה מואיל להתראיין. היום עצם הרעיון נשמע דמיוני.
2019 | "ללא הכרעה". כל המדגמים קובעים שלאף גוש אין רוב נדרש להקמת ממשלה אחרי סבב בחירות שני ברציפות. סבב הבחירות השלישי בוא יבוא.
2020 | "כשאני רואה את העם שלי סובל בגלל כשלי הנהגה, אני לא יכול לעמוד מנגד". נפתלי בנט מכריז על הקמת מפלגה חדשה והתמודדות מול נתניהו. תוך כשנה יצליח להחליף אותו.
2020 | "חג שמח וסגר קל". חמש שנים לערב ראש השנה שאזרחי ישראל רוצים לשכוח.
2022 | "הפיצול שפתח את הבחירות: סערת בל"ד - האם דווקא המפלגות הערביות יביאו לנתניהו את הניצחון?". התשובה היא כן רבתי. הפוליטיקאים הערבים הגישו לנתניהו את הממשלה על מגש של ריב ומדון.
2023 | "ביקור במתח גבוה". ביידן מסרב להזמין את נתניהו לבית הלבן, ויפגוש אותו בשולי עצרת האו"ם. בדיעבד האירוע מאיר על הקרע המעמיק בין ישראל בראשות נתניהו ובין המפלגה הדמוקרטית בארה"ב. לא עוד תמיכה דו-מפלגתית גורפת. ממשלת נתניהו הקיצונית מחזקת מגמות אנטי ישראליות.
2024 | "4,000 פיצוצים ברגע אחד". מתקפת הביפרים של ישראל נגד אלפי אנשי חיזבאללה בלבנון מותירה את ארגון הטרור בהלם, אחרי שספג עשרות הרוגים ואלפי פצועים תוך דקות בודדות.