ארבעה שבועות נותרו לשר התקשורת שלמה קרעי כדי להעביר בקריאה ראשונה את "חוק התקשורת (שידורים)", זאת אחרי שכבר נסוג מהצהרתו כי ישלים את הליך החקיקה של ה"רפורמה" במושב הנוכחי.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס חשף כי הבהילות באישור החוק, שאמור לשנות מן היסוד את אסדרת התקשורת המשודרת בישראל, קשורה לרצון הממשלה להאריך את הוראת השעה המעניקה לערוץ 14 הטבות בשווי מיליוני שקלים בנוגע להפצה בפלטפורמת עידן פלוס ("חוק השוחד הקטן"), שתוקפה פג לפני כשבועיים.

בינתיים צפויות להגיע לאישור ועדת השרים שתי הצעות חוק נוספות של הליכוד במסגרת חוקי ההפיכה התקשורתית: חיסול חטיבת החדשות של תאגיד השידור והשתלטות פוליטית על שוק הפרסום שתאפשר כפיית פרסום בערוץ 14.

כל זאת כשברקע נמשך העימות המתוקשר בין קרעי ליו"ר ועדת הכלכלה, הח"כ הנאשם דוד ביטן, שכבר הצהיר שלא יקדם הצעות חוק לא חוקתיות. ככל שח"כ ביטן לא ישנה את עמדתו או שהשר קרעי לא יצליח להקים "ועדת תקשורת" פוליטית, הצעות החוק לא ישלימו את הליך החקיקה גם במושב הכנסת הבא (במידה והכנסת לא תודיע ממילא על פיזורה).

"חוק הזובור"

אחרי סיום המערכה שנפתחה בתקיפה הישראלית באיראן ב-13 ביוני, כחלק ממצב המלחמה בו נמצאת ישראל כבר שנה ותשעה חודשים, צפויה הכנסת לחזור בשבוע הבא לפעילות מלאה, למשך ארבעה שבועות בלבד עד לסיום כנס הקיץ ויציאה לפגרה הארוכה שתימשך עד אחרי החגים, ב-19 באוקטובר.

המציאות הכאוטית אליה נכנסה ישראל עם כינון הממשלה הנוכחית ותחילת ההפיכה המשטרית, מקשה על מתן תחזיות המבוססות על מינהל תקין, שיח ושיח פוליטי ומסורות פרלמנטריות. עם זאת, אם לא תתרחש הפתעה, בכנס הנוכחי עתידה לסיים את הליך החקיקה רק הצעת חוק אחת מחוקי ההפיכה התקשורתית, "חוק הזובור".

ההצעה של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), "הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 10 והוראת שעה)", הונחה על שולחן הכנסת על-ידי ועדת הכלכלה ב-10 ביוני. היא נועדה להלך אימים על ראשי תאגיד השידור, אולם היא כנראה השולית והפחות מזיקה מבין הצעות החוק של ההפיכה התקשורתית.

"חוק השוחד הקטן"

לפני כשבועיים (15.6) פקעה הוראת השעה מכוח "חוק השוחד הקטן". "הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 - הוראת שעה)" נועדה לפטור את ערוץ 14 מחובת תשלום עבור ההפצה בעידן פלוס מחד, ומאידך לפטור אותו מהחובה הנלווית להפצה במערך - מסירת השידורים הליניאריים לפלטפורמות הרב ערוציות (החוק גם מחל על חוב של מיליוני שקלים של הערוץ).

עידן פלוס הוא מערך שידורים ממשלתי שנועד לאפשר צפייה בערוצים הישראלים המרכזיים בתשלום חד-פעמי עבור ממיר ייעודי, למי שאינם חפצים או אינם יכולים לרכוש חבילות שידורים מלאות מחברות הכבלים והלוויין.

מכיוון שלא ניתן (לפי החוק והדין הקיימים) להעניק באופן שרירותי הטבות פרסונליות בחקיקה, נאלצו המחוקקים לכלול בהטבה שלושה ערוצים קטנים אחרים (ערוץ 9, ערוץ 24 והלא-טיוי) והגביל את החוק להוראת שעה, תוך הבטחה כי חוק השידורים הממשלתי של השר קרעי יביא ממילא לסגירת מערך עידן פלוס הנוכחי והחלפתו באפקליציה שעלות התפעול שלה נמוכה עשרות מונים.

אלא שהחוק של השר קרעי מתעכב כבר שנתיים, והוא אינו מצליח להציג נוסח שיעבור תנאים מינימליים של אסדרה. במרץ השנה, במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה בנוגע להארכה נוספת של הוראת השעה, הציע יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ ביטן פתרון זמני שיאפשר את המשך הענקת ההטבה לערוץ 14 בנפרד מ"חוק התקשורת".

אולם השר קרעי סירב וקידם החלטה להארכת הוראת השעה, עד ה-15 ביוני, מתוך אמונה כי בכוחו להניח על שולחן הכנסת את חוק השידורים שלו מיד עם פתיחת כנס הקיץ ולהעבירו בקריאה ראשונה. במידה וקרעי היה עומד במשימה, הוראת השעה הייתה מוארכת לתקופה נוספת שבה פתרון הקבע היה נידון בוועדת הכלכלה במסגרת הכנת חוק התקשורת.

אולם קרעי כשל והחוק לא הונח על שולחן הכנסת עד עצם היום הזה, ובכך הוביל השר לפקיעת הוראת השעה. במידה ויונח החוק על שולחן הכנסת עד סוף כנס הקיץ ויעבור קריאה ראשונה, יוכל כנראה יו"ר ועדת הכלכלה להאריך את הוראת השעה רטרואקטיבית. בינתיים יכול ערוץ 14 לצבור חובות, ואז גם הסאגה למחילת החוב יכולה לחזור על עצמה.

קרעי ממשיך להסתבך עם ה"רפורמה"

עשרה ימים אחרי פתיחת הכנס הנוכחי (14.5) זימן השר קרעי במפתיע מסיבת עיתונאים בה הציג את המצגת על הצעת "חוק התקשורת (שידורים)", החוק שאותו הוא מנסה לקדם שנתיים ללא הצלחה, ושאמור להוות גולת הכותרת של כהונתו במשרד התקשורת (את ההצעה עצמה סירב להציג לעיתונאים).

במענה לשאלתנו על לוחות הזמנים לקידום הצעת החוק ענה קרעי כי החוק יעבור בקריאה ראשונה בתוך שבועיים או שלושה, וכיוון לכך שהליך החקיקה יושלם עד לסוף מושב הקיץ.

קרעי הצליח לעלות את הצעת החוק להצבעה בוועדת השרים, אולם משום שהעבודה על הצעת החוק לא הושלמה, הוועדה אישרה את ההצעה בתנאי של היוועצות עם הייעוץ המשפטי. מלבד טעויות רבות, פסקאות תמוהות, היעדר דברי הסבר ודו"ח אסדרה, הייעוץ המשפטי הצביע גם על שורת ליקויים מהותיים בחוק.

בתחילת החודש חזר קרעי לוועדת השרים וביקש לאשר את החוק גם ללא תיקון הליקויים. ועדת השרים העניקה לו את מבוקשו, אולם המהלך נחסם על ידי הייעוץ המשפטי שסירב להכניס את הצעת החוק לרשומות, ובכך מנע את העלאת הצעת החוק בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

מאז הפסיק קרעי לנקוב בלוח הזמנים המקורי שייעד לקידום הצעת החוק, ותקוותיו מסתכמות בהעברתו בקריאה ראשונה עוד בכנס הקיץ.

אולם גם במידה ותועלה הצעת החוק לקריאה ראשונה עוד בכנס הנוכחי, קידומה צפוי להיעצר בשל העימות בין קרעי וביטן, חברו למפלגה. הסכסוך שהחל בין השניים ב-15 בינואר, כשביטן החליט להקפיא ארבע מבין ששת החוקים הפרטיים שניסה לקדם קרעי באמצעות ח"כים זוטרים בליכוד, הוביל להכרזת השר כי בכוונתו להקים "ועדת תקשורת" כדי לעקוף את ביטן.

הקמת ועדה כזו אינה עניין פשוט הן מבחינה משפטית והן מבחינה פוליטית: מעבר לפגיעה בהפרדת הרשויות, יו"ר הוועדה הסטטוטורית שהסמכויות לטפל בנושא מצויות בידיו משתייך למפלגה המרכזית בקואליציה, ומתנגד להקמת ועדה הפוגעת בסמכויותיו.

היעדר הכרעה בסכסוך בין קרעי לביטן למעשה גוזרת הקפאה גם על שאר מהלכי החקיקה הנוגעים לענף התקשורת.

ב-29 בינואר עברה בקריאה טרומית "הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (דרך מינוי מועצת תאגיד השידור הישראלי)" של ח"כ אושר שקלים, גם הוא מהליכוד, אולם שר התקשורת סירב להעבירה לטיפול ועדת הכלכלה ודרש להשאירה בוועדת הכנסת האמורה לנתב את ההצעות לדיונים בוועדות. מאז חלפו חמישה חודשים והצעת החוק עדין תקועה בוועדת הכנסת.

מחוקק גרוע, פוליטיקאי כושל

ביום ראשון הקרוב צפויות לעלות להצבעה בוועדת השרים לחקיקה שתי הצעות חוק פרטיות נוספות של ח"כים מהליכוד, המבקשים את תמיכת הממשלה בהצעות החוק "שלהם".

האחת היא "הצעת חוק לשינוי מתכונת השידור הציבורי ולהסדרת שידורי רדיו ארציים" של ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, המעוניינת בפשטות לחסל את שידורי החדשות והאקטואליה בתאגיד השידור.

השנייה, "הצעת חוק לצמצום הריכוזיות בענף הפרסום במדיה" של ח"כ אביחי בוארון, נועדה להגביל את שוק הפרסום ולהכפיפו לשר התקשורת, במטרה להלך אימים ולכפות פרסום בערוץ 14.

לאור שיתוף הפעולה הפוליטי בין קרעי לשר המשפטים יריב לוין, הצעות החוק הזוכות לתמיכת קרעי צפויות לקבל תמיכה ממשלתית. במידה וכך יקרה, שתי הצעות החוק עשויות לעלות עוד באותו שבוע לקריאה טרומית במליאת הכנסת, שאותה הם יצלחו בקלות במידה ויקבלו תמיכה ממשלתית. אולם עד שיוכרע המאבק בין קרעי לביטן, גורל קידום שתי הצעות החוק הללו יהיה דומה כנראה לגורל הצעת החוק של ח"כ שקלים.

בסיכומו של דבר, כנס הקיץ מוכיח שוב כי על כיסא שר התקשורת יושב אדם שלא יודע לעבוד. מחוקק שאינו יודע לנסח חוק ולא מסוגל להפנים את כללי המינהל התקין ועבודת הכנסת; פוליטיקאי שאינו יכול לקדם הסכמות מול כלל הגורמים המושפעים ממהלכיו, שיבטיחו את קידום החקיקה והרגולציה בה הוא מעוניין; ומי שאינו יכול להתדיין באופן בוגר אפילו עם חבר מפלגתו.

בהתחשב בכך שהחוקים אותם הוא מקדם הם באופן גורף חוקים הרסניים, הסופגים התנגדות יוצאת דופן בהיקפה בשל החורבן שהם מבקשים להמיט על העיתונות החופשית, היצירה המקורית והחברה הישראלית, יש בכך משום נחמה.