חוק התקשורת של שר התקשורת שלמה קרעי, המבקש לשנות מן היסוד את אסדרת התקשורת המשודרת בישראל, עבר היום (18.5) בוועדת שרים לחקיקה וכבר התקבל בביקורת חריפה, מצד מומחי רגולציה, ארגונים מקצועיים והייעוץ המשפטי לממשלה, בין השאר בשל האופן הנמהר והמרושל בו נוסח והוגש.
מי שנכח במסיבת העיתונאים שכינס השר קרעי ימים ספורים קודם לכן (14.5) על מנת להודיע כי יגיש תוך יום עבודה אחד את חוק התקשורת שכשל מלהעביר לפני כשנתיים, יכול היה להתרשם מאווירת הלחץ וממילא לא היה מופתע מהתגובות הקשות שקרעי עתיד היה לספוג.
כאילו כדי להמחיש את האופן בו תופס השר מהליכוד את תפקידה של העיתונות, העיתונאים המעטים שנכחו באולם קיבלו לידיהם את נוסח תזכיר החוק רק עם תום האירוע - וממילא לא יכלו להפנות לשר שאלות על תוכנו. במקום מסיבת עיתונאים, כך נראה, ביקש קרעי לכנס, בהתראה של שעות ספורות, מסיבה לכבודו שלו עצמו.
מסיבת העיתונאים התקיימה בתל אביב, באולם קטן בקומה הראשונה של מגדל שלום. למרות שיותר מחצי קדנציה כבר חלפה, ולשר ולאנשי משרדו היה זמן די והותר על מנת לללטש ולשכלל את הצעת החוק הממשלתית ולהכין כראוי את הגשתה לציבור, הרושם העיקרי שהותיר האירוע היה של חיפזון, אולי אפילו בהלה.
למרות שהנוסח הראשון של התזכיר הוגש כבר ביולי 2023 (ונגנז בשל גל התגובות יוצא הדופן בחומרתו), ולמרות שבמשרדי התקשורת והמשפטים עוסקים בניסוח החוק כבר מפברואר השנה, השר קרעי סירב בכל תוקף לחשוף אותו לציבור, גם אחרי פניית ארגון העיתונאים והעיתונאיות.
גם פנייה לדוברות השר ממש לפני מסיבת העיתונאים (שהוכרזה, כאמור, באותו היום בו נערכה), בבקשה לקבל את תזכיר החוק, נענתה בשלילה.
לקראת תום מסיבת העיתונאים הודיע השר קרעי על כניסתו של עו"ד זיו גלעדי מהייעוץ המשפטי של משרד התקשורת, ש"עבד עד השניות האחרונות על נוסח החוק, שתכף יפורסם לכם, והוא עדיין תקוע בפקקים בדרך לכאן". דקות ספורות לאחר מכן נשלח לכתבים בהודעת ווטסאפ קובץ טיוטת הצעת החוק. כנראה גם הוא היה תקוע בפקקים.
תיקיות באפלה
בשעה 18:55 נכנס השר קרעי לאולם, בחן את דוכן הנואם ואת גובה המיקרופון, ואז יצא מהחדר ושוב נכנס, כך מספר פעמים, מוקף בפמליה שבלטה בהרכבה הגברי. לאחר שהשעה היעודה לתחילת האירוע עברה חלפה לה, הודיעו לנוכחים כי הסיבה לעיכוב היא המתנה ל"תיקיות" מיוחדות שהוכנו במיוחד עבור העיתונאים, שהרכב בו הן נמצאות "תקוע בפקק".
בסופו של דבר הגיעו ה"תיקיות" וחולקו לכתבים (על ידי האישה שבפמלייה), אך אם היתה תקווה שהן יכללו עותק של הצעת החוק שלשמה התכנסנו, היא נמוגה כבר למרגש משקל הנוצה שלהן. מה שהתגלה בפנים היו שמונה עמודים מהודקים בסיכות מהדק שהודפסו במדפסת משרדית וכללו את תוכן המצגת שהוקרנה לאחר מכן על ידי השר.
"זו לא נקמה". מתוך התיקיה
עידן נתניהו הוא עידן השיווק. ממילא, כל מהלך ממשלתי חייב לפני הכל, או גם במקום הכל, סלוגן קליט. קשר למציאות אינו חובה. כך הסלוגן שנבחר ל"רפורמת התקשורת" של השר קרעי, שלא הצליח עד כה באף מהלך חקיקה שהוביל, הוא "הכוח עובר לצרכן". זו הסיסמה שהתנוססה על העמוד הראשון משמונת העמודים שחולקו לעיתונאים לרגל הודעה על שינויי רגולציה שהשפעתם הצרכנית זניחה.
בתחתית העמוד השני ניתן היה למצוא, בכתב ענק, כיתוב שהצביע על הרוח האמיתית המפעפעת מאחורי תזכיר החוק: "זו לא נקמה. זו רפורמה חברתית שתאפשר לאנשים לחסוך כסף. הציבור מרוויח והאליטה מתנגדת". מתי ובאיזו מדינה ראיתם שר שמקדם רפורמה רגולטורית תוך הבטחה כי לא מדובר ב"נקמה"?
צריך היה לקרוא פעמיים את הטקסט, שנקרא כהודעה בקבוצת הווטסאפ "מלוכדים ניוז" או חשבון הטוויטר של יאיר נתניהו, כדי להאמין שהעלו אותו על מסמך רשמי של משרד ממשלתי.
להחליף את הוועדה
לצידו של קרעי ישב מנכ"ל המשרד הטרי יחסית, אלעד מקדסי. לעומת ארשת פניו החייכנית והנינוחה של המנכ"ל, ניכרה המתיחות על פרצופו של קרעי. בזמן שמקדסי הציג את החוק התרוצצו עיניו של השר לכל עבר והוא ניגב את הזיעה ממצחו שוב ושוב, למרות איכות המיזוג באולם.
השאלה הראשונה נשאלה על ידי "העין השביעית" ועסקה בלוח הזמנים הבלתי אפשרי שהשר מתכנן לקידום הצעת החוק. קרעי הצהיר כי "שבוע הבא זה מגיע לוועדת שרים לחקיקה, ואז יש עוד בין שבוע לשבועיים להשלמת התהליך, עד שזה מגיע לקריאה ראשונה".
היומרה להעביר רפורמה שמשנה מן היסוד רגולציה בשוק מרכזי בזמן קצר כל-כך נדמית מגוחכת, אבל בממשלת נתניהו השישית הכל אפשרי. עובדה. תזכיר החוק המחזיק 107 עמודים ו-205 סעיפים, ולצידו מסמך התנגדות של היועמ"שית הכולל 83 סעיפים, אושר היום בוועדת השרים בדיון אחד (נמצא מקום גם לדיון בהצעות חוק נוספות).
עימות בין ח"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה (שלישי מימין), לבין שר התקשורת שלמה קרעי (שני משמאל), בעת ישיבת הוועדה על חוקי ההפיכה התקשורתית, 15.1.25 (צילום: שבי גטניו)
לאחר אישור ועדת השרים אמור החוק להגיע לוועדת הכלכלה, להכנה לקראת ההצבעות במליאת הכנסת. בראשות הוועדה עומד ח"כ דוד ביטן, שכבר בינואר השנה הבהיר כי לא ישמש חותמת גומי להצהרות החוק של קרעי - שפתח נגדו במתקפת השמצות אופיינית, כולל האשמות בבגידה (בליכוד).
השר קרעי הצהיר בעבר על רצונו להחליף את ועדת הכלכלה ב"ועדת תקשורת" ייעודית. בתשובה לשאלת "העין השביעית" באשר לזהות הוועדה בה יידון החוק אמר כי "רפורמות השידורים לדורותיהן היו בוועדות מיוחדות, וכך יהיה עם החוק הזה גם כן". לא ברור מהיכן שאב השר את המידע ההיסטורי, מאחר שבעשרות השנים האחרונות התכנסה רק ועדה ייעודית אחת כזו (ועדת אלהרר, בה נתכן חוק התאגיד).
רוצה את זה מהר
מיד לאחר מכן הוסיף השר פריט מידע נוסף: "אגב, היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה אמר בדיון לאחרונה שאם החוק יגיע אליו זה ייקח בערך שנה-וחצי שנתיים, אז אנחנו לא רוצים שנה-וחצי שנתיים". אחרי מסיבת העיתונאים פנינו לדוברות ועדת הכלכלה לתגובה על הדברים: "מהלשכה המשפטית נמסר שהדברים שיוחסו ליועץ המשפטי של ועדת הכלכלה מעולם לא נאמרו על ידו".
"אנחנו רוצים את זה מהר, לטובת הציבור, זה חשוב לכולנו, ולכן ועדה מיוחדת שתעסוק בחוק יום ולילה, עד שתסיים אותו, אני מקווה מאוד עוד בכנס הקיץ הזה", סיים קרעי את הצגת לוח הזמנים השאפתני, שהתעלם לא רק מהצורך בהליך תקין ומשמעותי אלא גם ממושב הקיץ הקצר של הכנסת ורעיעותה של הקואליציה.
מהיכן נובע החיפזון בהנחת טיוטה חצי אפויה? סברה אחת גורסת שהסיבה היא הדד-ליין שהוצב לקרעי על ידי יו"ר ועדת הכלכלה ביטן, לפיו במידה ולא יונח חוק ממשלתי עד 15 ביולי השנה, אין בכוונת ביטן להאריך יותר את תוקפן של ההטבות לערוץ 14 בכל הקשור לפטור מתשלום לשירותי עידן פלוס.
סברה אחרת גורסת כי השר קרעי, המחוסר הישגים במשך כל שנותיו בתפקיד, מעריך כי מערכת הבחירות קרבה והוא מעוניין להגיע אליה עם רפורמה שהגיש ורשומה על שמו, גם אם הוא יודע שסיכוייו להביאה לגמר קלושים, זאת בתקווה שהסקרים כולם טועים והליכוד יוותר בשלטון גם לאחר הבחירות הבאות.
אפשרות נוספת היא שקרעי מעוניין בתזכיר החוק כתירוץ להקמת אותה "ועדת תקשורת" ייעודית, אליה ינסה להעביר את שלל הצעות החוק הפרטיות של הליכוד, שנבלמו בוועדת הכלכלה, ורובן ככולן מכוונות לפגוע בשידור הציבורי.
לא קרעי הוא האיש
תשובה אחרת של השר, שניתנה בתגובה לשאלת כתב המדיה של גלי-מה"ל אילי זילברברג, חמקה מרוב הדיווחים בתקשורת למרות חשיבותה.
"המדיניות שאנו מציגים כאן באופן עקרוני, או באופן עקבי, מתיישבת עם מדיניות ראש הממשלה, שמצהיר עליה השכם והערב", הצהיר קרעי, "גם במשפט כשהוא נמצא הוא אומר את הדברים בצורה מאוד מפורשות. אנחנו לא רוצים לשלוט, אנחנו רוצים לשחרר את השוק".
כמו יוזמות חקיקה כושלות אחרות של קרעי, גם חוק השידורים נשען על צורך אמיתי: ענף התקשורת זקוק נואשות לרפורמה שתתאים את הרגולציה לעידן הנוכחי, רגע לפני שכלל השידורים עוברים להיות מופצים בטכנולוגיות שאינן מפוקחות כלל - על כל המשמעויות הנובעות מכך לעצמאות העיתונאית, ליצירה המקורית ולתחרות בשוק.
אלא שקרעי, הפרוקסי של נתניהו, אינו האיש שהרפורמה מחכה לו.
תחת ראש ממשלה שהאובססיה שלו לשליטה על תקשורת הובילה אותו לכתב אישום בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים; אחרי שנתיים וחצי של קדנציה שהתאפיינה בניסיונות לסגור כלי תקשורת או לפגוע בעצמאותם במקביל למתן הטבות עתק לכלי תקשורת תומכי-שלטון; מול רטוריקה עקבית וחסרת תקדים בבוטותה נגד כלי תקשורת ועיתונאים, רק חייזר תמים במיוחד יוכל לתת אמון בשר קרעי ובכוונותיו.
* * *
תזכיר החוק