ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר התקשורת שלמה קרעי, היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה, הממשלה והכנסת מבקשים מבית-המשפט העליון לדחות את העתירות שהגישו האגודה לזכויות האזרח ואל-ג'זירה נגד החוק שמאפשר הגבלת שידורי ערוצים זרים הפוגעים בביטחון המדינה.
בתחילת חודש אפריל, זמן קצר לאחר שאושרה בכנסת בקריאה שלישית הוראת השעה למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, הידועה בכינוי "חוק אל-ג'זירה", עתרה האגודה לזכויות האזרח בטענה כי החוק אינו חוקתי.
באגודה טענו, באמצעות עורכי-הדין הגר שחטר וגיל גן-מור, כי החוק פוגע לא רק בחופש הביטוי, חופש העיתונות ובזכות למידע, וזאת דווקא בתקופה של מלחמה שבה הזכויות הללו חשובות מתמיד, אלא גם "רומס את הפרדת הרשויות, שלטון החוק ועצמאות הרשות השופטת, שכן הוא כולל 'פסקת התגברות', המונעת מבית משפט מראש את האפשרות לבטל החלטה לא חוקית מכוח החוק".
לדברי האגודה, המניע להוראת השעה כלל אינה ביטחוני אלא פוליטי. באל-ג'זירה הגישו עתירה נפרדת, באמצעות חוסיין אבו-חוסיין, ובה טענות דומות. בהמשך אוחדו שני ההליכים.
המדינה מתהדרת במגבלות שרצתה לבטל
לאחר דיון ראשוני בעתירה, שבו נשמעו תגובות מקדמיות של המדינה, הוציא העליון צו על תנאי שהעביר את הנטל למשיבים והורה לנתניהו, קרעי, בהרב-מיארה, הממשלה והכנסת לנמק מדוע לא יבוטל החוק. התשובה אמורה היתה להינתן עד לתחילת חודש אוגוסט אך בשל בקשות אורכה נדחה המועד עד לשבוע האחרון. בינתיים תוקנה בכנסת הוראת השעה כך שתוקפה הוארך עד לסוף חודש נובמבר.
בתגובה שהגישו לבג"ץ נתניהו, קרעי, בהרב-מיארה והממשלה, נטען כי "על אף חריגות ההסדר והפגיעה המשמעותית בחופש הביטוי הטמונה בו, הרי שבמכלול נסיבות העניין – בשים לב לתכליתו הביטחונית המובהקת של ההסדר, לזמניותו, ולאיזונים הקבועים בו – אין עילה להתערבות שיפוטית בהוראת השעה".
בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, שבה נוסחה הוראת השעה והובאה להארכה, ניסו חברי-הכנסת מהקואליציה לבטל את כל המגבלות שדחף הייעוץ המשפטי לנוסח החוק ולהוסיף סעיפים משלהם שהיו הופכים את ההצעה לדרקונית בהרבה ומעניקה לשר התקשורת קרעי סמכות כמעט בלתי מוגבלת לחסום ערוצי שידור.
בתשובה לבג"ץ, שהוגשה באמצעות עו"ד רן רוזנברג, דווקא מתהדרת המדינה בכל המגבלות שנכללו בחוק. "הפעלת הסמכויות שנקבעו באופן מפורט בהוראת השעה הוכפפה לשורה של תנאים קפדניים, מהותיים והליכיים", נכתב לפני פירוט כלל האיזונים שלטענת המדינה מייתרים את התערבות בג"ץ.
בזמן אמת ביקרו חברי-הכנסת מהקואליציה בחריפות את עמדת היועצים המשפטיים בדיונים שנערכו בוועדה לביטחון המדינה וטענו כי הם מגבילים את ידי הממשלה והופכים את החוק לחסר תועלת. בתשובה לעתירה מצטטת המדינה באריכות מדברי נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה בדיונים.
חוק חוקתי
עוד סוקרת המדינה בתשובתה כל אחד מארבעת ההליכים שהתנהלו בבית-המשפטי המחוזי לאישור הצווים נגד אל-ג'זירה שיצאו מתוקף החוק, תוך ציטוט נרחב מדברי השופטים על המסוכנות שבשידורי הערוץ הקטארי.
"אין חולק כי הוראת השעה פוגעת בזכות החוקתית לחופש ביטוי", מודה המדינה, אך טוענת כי "תכליתה של הוראת השעה היא למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה" ועל כן הפגיעה בחופש הביטוי במקרה זה מוצדקת.
"נדרש היה למצוא נקודת איזון אשר מצד אחד תגשים את התכלית הביטחונית ותאפשר נקיטת צעדים משמעותיים מול הגוף הזר, ומצד שני לא תפגע יתר על המידה בזכות של אזרחי ותושבי המדינה לחופש ביטוי", נטען בתשובה לעתירה.
לפי המדינה, המתווה שנמצא עונה על כך. הוא מידתי (שכן אינו חוסם באופן מוחלט את השידורים); אין בנמצא מענה חלופי שישיג אותה תוצאה בפגיעה פחותה בזכויות; והתועלת הביטחונית שעולה מיישום הוראת השעה עולה על הנזק הטמון בפגיעה בזכויות.
הכנסת הגישה אף היא תשובה לבג"ץ, וזאת באמצעות עו"ד פנחס גורט. בתשובתה מעלה הכנסת טיעונים דומים המבוססים אף הם על סקירה מקיפה של הליך החקיקה של הוראת השעה, עם דגש על הערות נציגי הייעוץ המשפטי בוועדה לביטחון לאומי, וכן הערות נציג שב"כ שתיאר בהליך הארכת תוקף הוראת השעה את הנזק שנגרם משידורי אל-ג'זירה.
"בחוק, כמו גם בחוק המתוקן, לא נפל כל פגם חוקתי - לא פרוצדוראלי ולא מהותי", טוענת הכנסת, "[...] החוק דנן הוא חוק מסמיך, העומד בתנאי פסקת ההגבלה, ולא קמה כל עילה להתערבות בו. כל טענה פרטנית הנוגעת לאופן יישומו הקונקרטי של החוק על ידי בעל הסמכות ראוי שתתברר באופן פרטני וממוקד, במסגרת הליך הביקורת השיפוטית המובנית, שלשם כך נועד".
2859/24