בית המשפט מחק את התביעה שהגיש עידו גבעוני נגד דניאל עמרם, אחרי שלא הצליח להראות כי אכן מסר לידי עמרם את כתב התביעה. התביעה של גבעוני נסובה על סדרת ציוצים של עמרם בטוויטר, שעסקה בשירותו הצבאי של גבעוני ובכך שהוא מפיץ תיאוריות קונספירציה שקריות.
גבעוני צבר פופולריות בעולם הביביסטי מאז החל לפרסם סרטונים בזכות מה שכונתה "הרפורמה המשפטית". אחרי ה-7.10 היה בין מי שהפיצו את השקר לפיו לחמאס היו שותפים ישראלים בטבח שביצעו בעוטף עזה. ל"עין השביעית" אמר בזמנו כי רק "שאל שאלות": "לא הצבתי דברים כעובדה. אני לא כתבתי בשום מקום 'תקשיבו, מדובר בבגידה'. אני חושב שהאחריות של כולנו היא לשאול את השאלות הקשות והמורכבות".
לאחרונה העניק שר התקשורת שלמה קרעי ראיון מקיף לגבעוני והפיץ את השיחה ביניהם תוך שהוא מרעיף על גבעוני מחמאות. לפי קרעי, גבעוני הוא "מחלוצי הדור הבא של שוק התקשורת הישראלי – צעיר מלא חזון, יוזמה ואומץ לפרוץ גבולות".
בחודש פברואר האחרון הקדיש עמרם, המפעיל חשבונות פופולריים ברשתות החברתיות, שרשור ציוצים לגבעוני. עמרם כתב על הפצת תיאוריית הכזב "בוגדים מבפנים" על-ידי גבעוני אבל גם טען בין היתר כי "ב2022 לקראת סיום שירותו בחיל הים הוא החליט שהוא לא רוצה לשרת יותר". עמרם צירף לציוץ הקלטה שבה לדבריו נשמע גבעוני מספר על האירוע ואומר "אני נפקד, לא מגיע כי לא משחררים אותי".
בשל זאת הגיש גבעוני תביעת דיבה בסך חצי מיליון שקלים, באמצעות עו"ד חור אוריאל ניזרי (המייצג את שרה נתניהו בתביעה שהגישה לאחרונה נגד כלי תקשורת).
"לקראת סיום שירותו בחיל הים האריך התובע את שירותו וחתם קבע", נטען בכתב התביעה, "התובע מעולם לא נפקד ולא קרוב לכך, אלא היה קצין מוערך". עוד טוען גבעוני כי גם הטענה כאילו הפיץ תיאוריית קשר על בוגדים מבפנים היא "שקר שנועד להשפיל ולבזות ולפגוע בשמו הטוב".
לדבריו, "שקמה ברסלר בעצמה הודתה, כי מחקה פרסומים", מבלי להפנות למקום שבו הודתה כביכול ברסלר במעשה. במציאות ברסלר מעולם לא הודתה בכך בכך אלא בדיוק להיפך, הכחישה זאת. הטענה ל"מחיקת ציוצים" היא שקרית, הופרכה זה מכבר, ולמעשה גם גבעוני עצמו הודה בעבר כי מדובר בשקר.
"הוכיחו לי שטעיתי". ציוץ של עידו גבעוני, 27.10.23 (צילום מסך)
בתביעתו טען גבעוני כי גם חלקים אחרים בשרשור של עמרם שקריים, בין היתר הטענה כי הוא פועל בציבור במטרה להתחרות באחיו הגדול. לדבריו, אין לו כלל אח.
גבעוני הגיש את התביעה נגד עמרם לידי עו"ד אדיר מזוז, אולם זה האחרון הודיע לבית המשפט בחודש אוקטובר כי אינו מייצג את עמרם. השופטת יעל ענתבי שרון הורתה לגבעוני להגיש בקשה הולמת לקביעת אופן ביצוע המצאת כתב התביעה לעמרם, שמתגורר מחוץ לתחומי מדינת ישראל. גבעוני לא עשה כן ולכן מחקה השופטת את התביעה נגד עמרם.
בנוסף לעמרם, תביעתו של גבעוני הוגשה גם נגד העיתונאים ענת קם מ"הארץ" ובן כספית מ"מעריב", ונגד פעילת הרשת רויטל סלומון, שהדהדו את הפרסום והוסיפו ביקורת משל עצמם על גבעוני; ונגד העיתונאי יוסף ישראל מחדשות 13 שהתייחס גם הוא לשירות הצבאי של גבעוני.
"הו וואו. ג'ובניק שחתך באמצע השירות שלו מלרלר על מפקד אוגדה שלא הוריד מדים מה-7 באוקטובר. איזה ביוב מצחין", צייץ ישראל.
"מר גבעוני הצעיר כנראה יהיה ח"כ בליכוד לפני סוף העשור, אבל לפחות לא נוכל להגיד שלא ידענו על ההשתמטות והחיים המפונקים שהוא הולך לרכב באמצעותם לכנסת", צייצה קם.
"סוג של גור של אלדד יניב", צייץ כספית.
"עידו גבעוני דפק נפקדות קטנה בשירותו הצבאי, מסתבר", צייצה סלומון. "כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שהוא יצעק על סרבנות וימדוד את דם הנופלים".
ישראל טוען להגנתו, באמצעות עו"ד גונן בן יצחק, כי בדבריו הסתמך על פרטים שגבעוני פרסם בעצמו ברשתות החברתיות, שבהם ציין כי לא סיים את שירות הקבע אליו התחייב - ולא על הפרסום של עמרם.
קם טענה להגנתה, תוך שהיא מייצגת את עצמה, כי "מאחר שה'מעוול' הראשי אינו עוד חלק מהתביעה, ובהתאם גם לא פרסומיו, אך מתבקש מבחינה הגיונית לדחות את התביעה נגד מהדהדי אותם פרסומים".
סלומון טענה להגנתה, באמצעות עו"ד יהונתן קלינגר, כי התביעה נגדה היא תביעת השתקה.
"גם לו תביעה זו היתה מתקבלת", נטען בכתב ההגנה, "לתובע היו מגיעים פיצויי בוז. הבוז של התובע למערכת המשפט, לשלטון החוק, לצבא ההגנה לישראל ולבני משפחות החטופים, כולם יחד מראים כי תביעה זו אינה כנה. הוא לא מאמין במערכת המשפט ולא זכאי להגנותיה לאור הכפשותיו את המערכת".
עוד טענה סלומון כי גבעוני פועל באופן קבוע באמצעות הפצת שקרים ותיאוריות קשר כדי לקדם את עמדתו הפוליטית, וכשהשקר מתגלה הוא מפרסם הבהרה שזוכה לחשיפה בטלה בשישים לעומת השקר שפרסם.
כספית טען להגנתו, באמצעות עו"ד ליעד ורצהיזר, כי אין בדבריו משום לשון הרע וכי ממילא הפרסום שלו חוסה תחת הגנות חוק איסור לשון הרע.
עוד הפנה כספית את ביהמ"ש לשורת התבטאויות של גבעוני. בין היתר טען גבעוני כי נשיאת העליון בדימוס השופטת אסתר חיות "משתינה על חיילי צה"ל", "פושעת" ו"רודנית מושחתת ומגלומנית"; על היועמ"שית גלי בהרב מיארה כתב שהוא "רוצה לראותה בבית הסוהר"; על פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך והיועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט כתב שהם "עבריינים שעוד ישבו בכלא עד סוף יימי חייהם" בשל "בגידה במדינה"; את בג"ץ כינה "גוף דיקטטורי, גזעני, שאוזק את הידיים של חיילי צה"ל"; לדבריו "מטרת העל" של התקשורת בישראל היא "שנפסיד את המלחמה"; עוד טען כי "יש אצלנו במדינה אליטה שמאלנית אשכנזית, גזענית וחילונית" ש"היא מיעוט קטן ששולט בכל מוקדי הכח במדינה. בצבא, בבג"ץ בפרקליטות, במשטרה, באקדמיה ובתקשורת"; ואילו את דובר צה"ל דניאל הגרי כינה "הדובר של הסרבנים".
את כספית עצמו כינה גבעוני "מחבל תקשורתי" שאשם ב"תפירת תיקים" וטען כי הוא "חייב להיזרק לכלא בדחיפות!".
42079-04-24