ערוצי הטלוויזיה יידרשו להפסיק להציע לצופים קמיעות וישועות במשדרי התרמה של ארגוני דת – כך עולה מהצעה חדשה שגובשה ברשות השנייה, הגוף שמפקח על השידורים המסחריים בישראל. ברשות מתמודדים בשנים האחרונות עם ביקורת הולכת וגוברת על האופי השרלטני של משדרי ההתרמה, שהומחש לאחרונה בחשיפה של אתר "שקוף": העיתונאית מרינה פובולוצקי תיארה כיצד הציעו לה אלף שקל במזומן כדי לבוא לאולפן ערוץ 14 עם תינוקת ולהציג סיפור שקרי על תפילה לצדיק שרק בזכותה הצליחה להיכנס להריון.
התופעה לא מוגבלת לערוץ 14, שבו גם התוכן המערכתי מתאפיין במינון גבוה של כזבים. ערוץ 13 של חברת רשת משדר באופן קבוע משדרי התרמה לישיבת אור הרשב"י במירון, וגם בהם מוצגים סיפורי ישועות כוזבים על תפילות – ותרומות – שריפאו סרטן, החיו עוברים והגשימו משאלות. כעת מבקשים ברשות השנייה להגביל את התעשייה המשגשגת, שלפי הערכות מכניסה מיליונים לערוצים המסחריים ולגופים שרוכשים מהם את זמן האוויר.
השבוע פִרסמה הרשות השנייה הצעה למתווה חדש שיטפל בתופעה ויהדק את הפיקוח על המשדרים. ההצעה לא מבקשת לאסור על משדרי התרמה, אלא בעיקר מתיימרת לצמצם את הממד המניפולטיבי שמאפיין רבים מהם. ברשות השנייה לא מתייחסים למשדרים הללו כאל תוכן פרסומי, אלא כאל מעין שירות לציבור. בפועל מדובר בתשדירי פרסומות ארוכים שכל אחד מהם מפקיע את המסך למשך שעות.
עד 2022, ציינו ברשות השנייה, כל ערוץ הורשה לשדר רק שלושה משדרי התרמה בשנה. לפני שנתיים הוחלט לשנות את המצב, והמכסה עלתה לעשרה משדרים בשנה. בערוצים 12, 13 ו-14 העלו באופן דרסטי את כמות משדרי ההתרמה שהופקו – אך אף ערוץ לא ניצל את מלוא המכסה.
אחת הסיבות האפשריות לאי-ניצול המכסה היא שהכללים קבעו שלא תחול הגבלה כלשהי על אורך משדרי ההתרמה. התוצאה, לפי דו"ח הרשות השנייה: ב-2023, האורך הממוצע של משדר התרמה בערוץ 14 היה יותר מ-16 שעות, שנדחסו בתוך יממה אחת. בשאר הערוצים האורך הממוצע של משדר התרמה נע בין שעתיים (ערוץ 12) לארבע או חמש שעות (ערוץ 13, ערוץ 24).
ברשות השנייה ציינו שנציגי הערוצים ביקשו לבטל לגמרי את המכסה של עשרה משדרי התרמה בשנה, אך בקשתם נדחתה. ברשות מציעים להותיר את המכסה על כנה, אך לקצר כל משדר לארבע שעות לכל היותר. גם כך מדובר באורך חריג בהשוואה לתוכניות המערכתיות המשודרות בטלוויזיה, שרובן לא נמשכות יותר משעה.
כמו כן מציעים ברשות להגביל את תוכן משדרי ההתרמה, בדגש על משדרי ההתרמה של ארגוני הדת. אחד המאפיינים של המשדרים הללו הוא פיתוי תורמים באמצעות קמיעות והבטחה לנסים וישועות. כעת מוצע לאסור על הבטחת תמורה כלשהי לתורמים, "רוחנית" או "חומרית". "הרשות השנייה סבורה כי יש למנוע מצב העלול לפגוע בציבור, ובפרט בציבור חלש ופגיע, ולכן יש למנוע מתן תמורה כלשהי לציבור התורמים", נכתב בהקשר זה בדו"ח שצורף להצעה.
ברשות מעוניינים גם להחיל "שקיפות וגילוי נאות" על המשדרים, אך לא מפרטים לגבי המנגנון שיבטיח זאת. לפי ההצעה, הערוצים יחויבו לפרסם את שם העמותה שמאחורי המשדר, את מטרת ההתרמה ואת השימוש המתוכנן בכספים. לא ברור אם לרשות תהיה דרך לפקח על אמיתות המידע.
לפי ההצעה תוגבל גם זהותם של הארגונים שיורשו לרכוש מהערוצים משדרי התרמה. עד כה, כל עמותה שברשותה אישור ניהול תקין מרשם העמותות הורשתה לרכוש משדר בטלוויזיה המסחרית. לפי ההצעה החדשה, כעת תוגבל רכישת המשדרים לעמותות שמקבלות תמיכה כספית מהמדינה, ולפיכך נתונות לפיקוח הדוק יותר. הצעה נוספת, שנועדה לעודד "גיוון", היא לקבוע שכל ארגון יוכל לרכוש רק משדר התרמה אחד בשנה. עם זאת, ההצעה לא כוללת התייחסות כלשהי לשידורים חוזרים.
אם ההגבלות המוצעות יאומצו כלשונן, הן צפויות להערים קשיים בעיקר על ערוץ 14. בשל ההצעה לקצר את המשדרים, אבל גם בשל ההגבלות שיוטלו על משדרי הדת.
מנתוני הרשות השנייה עולה כי בניגוד לערוצים אחרים, מאחורי כל משדרי ההתרמה שהופקו בשנים 2022–2023 בערוץ 14 עמדו ארגונים דתיים וחרדיים: ישיבת אור הרשב"י במירון (חמישה משדרים"), ארגון ההחזרה בתשובה "הידברות" (ארבעה משדרים), ארגון "יד לאחים", שנאבק ב"נישואי תערובת" (שלושה משדרים), מוסדות "הצדיק משטפנשט" (משדר אחד) וארגון הצדקה החרדי "קופת העיר" (משדר אחד). לפי נתוני הרשות השנייה, בשאר הערוצים ארגוני הדת היו מיעוט מקרב רוכשי המשדרים, ובערוץ 12 של חברת קשת לא נרכשו כלל משדרים מסוג זה.
בהיבט אחד אין הבדל בין שלושת הערוצים המסחריים: כמות משדרי ההתרמה. בערוץ 12 שודרו במשך שנתיים 13 משדרי התרמה, ובערוצים 13 ו-14 שודרו באותו פרק זמן 14 משדרים. בערוץ 24, שמופעל על-ידי חברת הטלוויזיה טלעד וזוכה לרייטינג נמוך בהרבה משלושת האחרים, נרכשו שלושה משדרי התרמה.
הרשות השנייה הוקמה בתחילת שנות התשעים כדי לפקח על ערוץ 2 ותחנות הרדיו האזוריות. בהמשך הועברו לאחריותה גם שאר הערוצים המסחריים שהוקמו. בעשור האחרון, תחת שלטון בנימין נתניהו, סבלה הרשות מהחלשה מתמשכת, פוליטיזציה וקיצוץ כנפיים שפגעו קשות בתפקודה ואף עירבו אותה במסכת הפלילית המתוארת בכתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה.
מאבק ציבורי ממושך הצליח להוביל למינוי מנכ"לית א-פוליטית, מישל קרמרמן, אך גם תחתיה לא הצליח הגוף להשתקם ולחזור למלא את תפקידו הציבורי – או לכל הפחות לאכוף את כללי השידורים שהרשות עצמה קבעה.
ההצעה להגביל את משדרי ההתרמה, שהועלתה על רקע הביקורת הציבורית, היא צעד קטן בכיוון מימוש התכלית שלשמה הוקמה הרשות השנייה. ואולם, גם ההגבלות הצנועות שמוצעות כעת אינן סוף פסוק: ברשות פִרסמו אותן מראש, וקראו לציבור להגיש התייחסויות עד 3 בדצמבר. לאחר מכן יתברר אם הפניות הובילו לריכוך ההגבלות או להחמרתן.
* * *
לעיון בהצעת הרשות השנייה