"יום זה – שבת שמחת תורה – ייחקק בתולדות עמנו כיום של כאב ואובדן, ושל תוגה בל תתואר. ביום הזה, מפלצות החמאס הסתערו על יישובינו, על אחינו ואחיותינו, שיקרים כל כך לליבנו. הם רצחו וחטפו תינוקות וילדים, מבוגרים וזקנים. הם התעללו, פצעו, אנסו, שרפו והחריבו. זכרם של אזרחינו חללי מתקפת-הטרור, וזכר נופלינו הגיבורים משורות צה''ל וזרועות הביטחון, יהיה נצור בקרבנו לעד".
כך נאם ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס הזיכרון הממלכתי לטבח ה-7 באוקטובר. בכמה מאחינו ואחיותינו היקרים שנטבחו מדובר? אפילו בטקס הזיכרון שנערך לזכרם נמנע נתניהו מלנקוב במספר: 1,200 הנרצחים בטבח. בטח שלא במספר הפצועים ששרדו (3,300) או החטופים שנחטפו לרצועת עזה. מיד בסיום דבריו הקצרים על הנרצחים עבר נתניהו לדבר על הניצחון המוחלט ועל "כוחותינו הכבירים".
העובדה שנתניהו נמנע מאזכור 1,200 הנרצחים בטבח אינה מקרית, גם אם הדבר צורם שבעתיים כשמדובר בטקס הזיכרון הממלכתי שהתקיים לזכרם. נאום הטקס הממלכתי היה ההצהרה ה-25 של נתניהו בעברית מאז המחדל, כאשר לאורך כל שנת המלחמה נקב נתניהו במספר הנרצחים רק בשני נאומים. כלומר, ב-92% מנאומיו נמנע מאזכור "המספר המפורש".
אין מדובר בקושי נפשי או פסיכולוגי של אדם המתקשה להתמודד עם כישלונו, כיוון שבנאומיו המרכזיים באנגלית נתניהו נוקב במספר הנרצחים. בנאומו באו"ם נקב במספר 1,200 נרצחים, כך גם בנאומו בפני שני בתי הקונגרס בוושינגטון בסוף יולי השנה ובמסיבת העיתונאים שקיים באנגלית ב-4 בספטמבר. נוסח הנאום אז היה כמעט זהה לנוסח שנשא בעברית יומיים לפני כן ("נאום פילדלפי"), כשאחד ההבדלים היחידים היה אזכור מספר הנרצחים באנגלית וההימנעות מכך בעברית.
תמנות חטופים וחטופות מה-7.10 באתר מסיבת הנובה, 29.1.23 (ציום: חיים גולדברג)
ההקפדה של נתניהו לנסות ולהחביא את הנרצחים והחטופים כשהוא מדבר אל הציבור הישראלי, עולה בקנה אחד עם מגמה עליה הצבענו כבר בנובמבר 2023: החלטת נתניהו לקדם בנאומיו נרטיב של ניצחון "פנומנלי", במטרה לנסות ולהיחלץ מהשפל חסר התקדים במעמדו הציבורי ולייצר לגיטימציה מחודשת להמשך שלטונו. בהמשך ישתכלל הנרטיב ל"ניצחון מוחלט", הסלוגן הפרסומי שהגו אנשיו של רה"מ נתניהו, על מנת לקדם את הרעיון של מלחמה נצחית.
באותו האופן, נמנע נתניהו מלהזכיר את המילה "מחדל". היא מופיעה רק פעם אחת בכל נאומיו, בנאום מוקדם, מה-25 באוקטובר. גם אז, היה זה כדי להתחמק מאחריות:
"ה-7 באוקטובר היה יום שחור בתולדותינו. נברר עד תום מה קרה בגבול הדרום ובעוטף עזה. המחדל הזה ייבדק עד תום. כולם יצטרכו לתת תשובות. גם אני. אבל כל זה יקרה רק אחרי המלחמה", אמר בנאום שהציב לראשונה את הקישור שנתניהו עושה מאז ועד היום בין חקירת המחדל וסיום המלחמה, על מנת למנוע הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית.
מאז אותו נאום המילה "מחדל" נמחקה מלקסיקון נאומי ראש הממשלה לאזרחי ישראל. לעומת זאת המילה "ניצחון" על הטיותיה השונות מופיעה בנאומים לא פחות מ-156 פעמים.
נתניהו לא מזכיר את מספר החטופים
לא רק מספר הנרצחים נמחק מנאומי נתניהו אלא גם מספר החטופים: 251 החטופים שנחטפו לעזה בחייהם או לאחר מותם ב-7 באוקטובר, והחטופים משנים קודמות: אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, וגופותיהם של חיילי צה"ל הדר גולדין ואורון שאול שנהרגו במבצע צוק איתן ב-2014.
ב-25 נאומי רה"מ בעברית לא ניתן למצוא ולו פעם אחת בה נתניהו נוקב במספר כלל החטופים שבידי חמאס. לעומת זאת בשמונה מהם ניתן למצוא בדבריו את מספר החטופים ששוחררו.
הפעם הראשונה בה נתניהו נוקב במספר המשוחררים היא ב-2 בדצמבר 2023, יממה אחרי שהסתיים השלב האחרון בעסקת שחרור החטופים הראשונה והאחרונה עד כה: "החזרנו לישראל 110 נפשות. שחררנו 86 אזרחים ישראלים" נקב נתניהו לראשונה במספר, תוך הדגשת ההישג ובמקביל השמטת מספר החטופים הכולל ומספר החטופים שעדיין נותרו בעזה.
ההתנהלות הזו ממשיכה לאורך נאומיו כאשר ראש הממשלה מעדכן את מספר החטופים ששוחררו, מ-110 ל-112, כשבנאום שנשא ביולי השנה עלה מספרם ל-135. זו היתה גם הפעם הראשונה והאחרונה שניתן למצוא בדבריו התייחסות למספר החטופים שלא שוחררו – 120. שלא במקרה, היה זה כשמספר החטופים ששוחררו עלה על אלה שנותרו ברצועה.
גם כאן, לא מדובר בקושי נפשי של נתניהו להזכיר את פרטי המחדל הגדול בתולדות ישראל: בכל ארבעת נאומיו המרכזיים באנגלית – שתי מסיבות עיתונאים, הנאום בקונגרס והנאום בעצרת האו"ם, ציין ראש הממשלה את מספר החטופים הכולל.
נתניהו מסית נגד התקשורת
הסתה נגד התקשורת היא נדבך חשוב ברטוריקה של נתניהו מאז החל את דרכו הפוליטית, ובעשור האחרון הפכה לקמפיין מאורגן רחב היקף. גם המלחמה לא שינתה את מנהגו זה של נתניהו, שתחת הסיסמה "יחד ננצח", המשיך לזרות ארס כלפי עיתונאים וכלי תקשורת. המטרה: הדיפת כל ביקורת וסימונם של המבקרים כאויבי העם.
מילת הקוד שנתניהו השתמש בה בנאומיו היתה "אולפנים", בהתאם לטרמינולוגיה של מכונת הרעל, ברשתות החברתיות ובכלי תקשורת ביביסטים כמו ערוץ 14, המוסיפים לה כינויים כמו "תבהלה" ו"תרעלה".
כך למשל בהצהרה שנשא בינואר 2024 העמיד את המשוואה לפיה בצד אחד עומדים נתניהו ועם ישראל כולו, ומן העבר השני עומדים האויב והתקשורת הישראלית: "שמעתי את הפרשנים באולפנים שמסבירים ש'זה לא אפשרי, זה לא הכרחי'. אז אני אומר, וגם אתם אומרים: זה אפשרי, זה הכרחי ואנחנו נעשה את זה".
נתניהו משרטט משוואה בה הוא עומד בצד אחד, פעם עם החללים, פעם עם ישראל כולו, כשמן הצד השני עומדת התקשורת הבוגדנית, המשתפת פעולה עם חמאס
בפברואר נשא נתניהו נאום בו העמיד מצד אחד את "החיילים הגיבורים" ואותו עצמו ובצד השני את יוצאי צמרת מערכת הביטחון וכלי התקשורת: "היום אני שומע מהחיילים והמפקדים הגיבורים שלנו: 'לא חוזרים - עד שמנצחים'. זה בניגוד גמור למה שאומרים לנו במשך חודשים כל מיני 'לשעברים' וכל מיני 'מומחים בעיני עצמם' באולפנים".
בנאום אחר בינואר שוב קשר בין התקשורת הישראלית לבין החמאס: "הניצחון ייקח עוד חודשים ארוכים, אבל אנחנו נחושים להשיגו. ויש עוד 'אבל', 'אבל' מאוד קשה: בזמן שלוחמינו מחרפים את נפשם כדי להשלים את הניצחון על החמאס, אני שומע קולות אחרים שמנסים לרפות את ידיהם. יש מי שטוענים באולפנים: 'אי אפשר לנצח'. אני דוחה זאת על הסף".
מעבר להסתה, המלל של נתניהו הוא גם שקרי. בפועל, הביקורת הנמתחת על נתניהו מתמקדת בכך שהוא ממשיך במלחמה ללא אסטרטגיה, מסרב אפילו לדון באופן בו תתנהל הרצועה אחרי שיסתיימו הקרבות, ומקיז את דמם של הישראלים והפלסטינים במרחץ דמים רק כדי להימנע מסיומה של המלחמה כשזכרון המחדל עוד טרי ועלול לפגוע בסיכוייו להיבחר בשנית.
מעבר לכך, לא למותר לציין כי נתניהו, שכיהן כראש ממשלה ב-14 מתוך 15 השנים האחרונות, הוא מי שהוביל את קונספציית חיזוק החמאס, על מנת להחליש את הרשות הפלסטינית ולמנוע סיכוי להסדר מדיני. הוא התמיד בגישתו זו, שכללה העברה קבועה של מזוודות עם מיליוני דולרים לחמאס, גם כאשר "פרשני האולפנים", בכירים במערכת הביטחון וגם שרי ביטחון, דחקו בו להיכנס לרצועה ולהכריע את חמאס.
הדברים הגיעו לשיא במה שהוגדר כאחת ההדלפות החמורות בתולדות המדינה, עת במהלך מבצע צוק איתן הדליף רה"מ נתניהו מצגת סודית של צה"ל על מנת להניע את דעת הקהל בישראל נגד הכרעת חמאס.
נתניהו מגייס חללים לקידום מטרותיו
למעלה ממחצית נאומי ראש הממשלה כוללים שימוש בחללי צה"ל או משפחותיהם לצורך קידום האג'נדות שלו. בחלק מהמקרים מגייס נתניהו התבטאויות ספציפיות של חלל או בן משפחתו, במקרים אחרים הוא מאזכר שמות חללים וקושר אותם לקמפיין "הניצחון המוחלט".
כך למשל ב-5 בדצמבר כלל נתניהו בנאומו את המשפט הבא, "אני אומר הערב למשפחותיהם של בן, ענר, אריאל, שחר ודביר, ואני אומר למשפחות היקרות של כל נופלינו הגיבורים: יקיריכם, יקירינו, לא נפלו לשווא. אנחנו נילחם יחד, אנחנו נכריע, אנחנו נשמיד את החמאס". את החללים, למותר לציין, איש לא שאל אם הם תומכים במדיניות נתניהו או מסכימים לרעיון המלחמה הנצחית.
במקרים אחרים, מדגיש נתניהו דברים שאמרו חללים ובני משפחותיהם, התומכים בפרויקט המלחמה הנצחית מסיבות אחרות מאלו של נתניהו, בשל אג'נדה ימנית או דתית, תוך שהוא קובע כי זו עמדת כלל החיילים והאזרחים בישראל.
בנאום בנובמבר אמר נתניהו בהקשר לדברי הוריו של דביר ברזני, לוחם צנחנים שנפל, "אביחי וטלי ביקשו ממני, וכך עשו כל ההורים השכולים שעמם שוחחתי: תמשיכו עד הסוף, תמשיכו עד הניצחון המוחלט".
בדומה להסתה נגד התקשורת, גם כאן, מוציא נתניהו מהכלל את כל מי שמתנגדים למדיניותו - הם אינם חלק מ"העם"
בנאום בפברואר סיפר על המפגש שלו ושל אשתו שרה עם "פורום הגבורה", ארגון קטן של משפחות שכולות הנוטל חלק בקמפיין "הניצחון המוחלט". "הם נתנו לי חוברת זיכרון, והנה הכותרת שלה: 'במותם ציוו לנו - ניצחון'. זוהי צוואתם של כל גיבורינו. הם לא נפלו לשווא".
(אגב, בהמשך הדברים אמר נתניהו "הערב באתי להגיד לכם דבר אחד: אנחנו בדרך לניצחון מוחלט. הניצחון הוא בהישג יד. זה לא עניין של שנים או עשרות שנים, זה עניין של חודשים". הדברים, כאמור, נאמרו בינואר. לפני יותר מעשרה חודשים).
בדצמבר 2023 אמר נתניהו: "אני שומע זאת מכל חלקי העם, אני שומע זאת ממשפחות הנופלים הגיבורים שלנו, מהפצועים, וכמובן מהלוחמים והמפקדים האמיצים שלנו שאותם אני פוגש בשטח - כולל בתוך עזה. כולם אומרים אותו הדבר: 'המשיכו עד לניצחון המוחלט'".
בדומה להסתה נגד התקשורת, גם כאן, מוציא נתניהו מהכלל את כל מי שמתנגדים למדיניותו - הם אינם חלק מ"העם". השימוש בתיאור "כל" ו"כולם" חוזר שוב ושוב לאורך נאומיו, תמיד בהקשר של תומכיו ומאמיניו.
נתניהו מסיר מעצמו אחריות
לסיום, אי אפשר שלא לעמוד על הצביעות המקוממת שבמאפיין בולט אחר בנאומי נתניהו לאורך שנת המחדל והמלחמה: הדגשה רפטטיבית של ערכי ההקרבה והמסירות, בהתבטאויות של נתניהו עצמו או בציטוטים שלו של חיילים שנפלו.
האופן הכמעט פרוורטי בו נתניהו דש במוות של ישראלים צעירים ורותם אותו לצרכיו, זועק מול המציאות בה מי שאומר את הדברים הוא אב ששני בניו בגילאי גיוס למילואים אינם משתתפים במלחמה, ופוליטיקאי המקדם חקיקה היסטורית שתקבע השתמטות המונית של חלק נרחב מצעירי ישראל בגיל גיוס - רק כדי לשמר את הקואליציה שלו ולהימנע מבחירות.
נאומי נתניהו בשנה האחרונה שבים ומוכיחים את התיאורים שנכתבו עליו שוב ושוב במשך עשרות שנים: מדובר באדם חסר מעצורים, שאינו רוכש כבוד לשום ערך או נורמה חברתיים, בעל יחס אינסטרומנטלי קיצוני לאנשים בדיוק כמו לעובדות, קשות ככל שיהיו, אותן הוא מוחק מהספר או רותם בקור רוח מצמרר לקידום מטרותיו האישיות.
נתניהו מעלים 1,200 נרצחים, 3,300 פצועים או 251 חטופים, כמו כל דבר המפריע לנרטיב שהוא מקדם באותו הרגע. כשבמקביל, כדי לתמוך בעמדותיו, הוא מסוגל לגייס למשימה גם את המתים, בעוד הוא ומשפחתו מתחמקים מהענקת דוגמה אישית או נטילת אחריות.