בסוף אוגוסט החלה ענקית התקשורת אל-ג'זירה לדווח בבמותיה השונות כי היא עומדת להשיק פלטפורמת שידורים חדשה, שתענה לשם "אל-ג'זירה 360". ההודעה הפתיעה מעט שכן המיזם כבר עלה לאוויר לפני חצי שנה.

הודעת ההשקה הראשונה הסבירה כי היא העלתה לאוויר מסגרת תוכן שתתבסס על מיטב החומרים שהופקו בכמעט 30 שנות שידור לצד חומרים חדשים שיופקו במיוחד למען הפלטפורמה. כל הטוב הזה יופץ באמצעות הרשתות החברתיות: פייסבוק, אינסטגרם, יו-טיוב, טיק-טוק, טוויטר, וואטסאפ, טלגרם וסנאפ-צ'ט.

אם כן מה השתנה? את ההסבר ניתן למצוא בהודעת ההשקה המחודשת שפורסמה מטעם תאגיד הענק ועל פיה הסתבר כי תכני אל-גזירה בערבית סובלים מצנזורה והגבלות ברשתות החברתיות ולכן הוחלט להשיק את הפלטפורמה החדשה, שבמרכזה אתר אינטרנט, כדי שכל אחד יוכל לצרוך את התכנים הללו ללא הגבלה (לידיעת הקוראים במשרד התקשורת).

"בקרוב, 'עיתונות פודקאסט', על במת מגזין העיתונות", פרסומת עצמית לאַת'יר (أثير) פלטפורמת הפודקאסטים של אל-ג'זירה

בימים שקדמו להשקה הוסבר כי כחלק מרכזי בשינוי ישולבו ב-360 גם תכני אַת'יר (أثير) פלטפורמת הפודקאסטים של התחנה. כן, לאל-ג'זירה יש גם במת פודקאסטים מפותחת. בימים שבהם כל מצורע וזב חוטם פותח מיקרופון ומעלה לאוויר פודקאסט, כדאי לשים לב למקום שהחברים מקטאר בחרו לתת לאת'יר. בפרסומים שקדמו למהלך הוסבר כי הם רואים בפודקאסטים את העיתונות האמיתית של ימינו ואף נתנו לתפיסה הזאת את השם הלא-קליט "עיתונות פודקאסט" (صحافة بودكاست) בליווי ההאשטאג #صحافة_بودكاست .

מתחילת דרכה היתה 360 אצבע שתקעה אל-ג'זירה בעין של ישראל. את ההשקה הראשונה בחודש מרץ פתח הסרט התיעודי "זכרונותיו של לוחם", שגולל את סיפור חייו (ומותו) של לוחם חמאס עזתי. ההשקה המחודשת של הערוץ נקבעה ל-15 בספטמבר, אך כמתאבן לפני העלייה הרשמית לאוויר בחרו בערוץ במשהו איכותי יותר, תרבותי יותר וחד יותר: פרק פודקאסט מיוחד, ראשון מתוך סדרה של שיחות עם האחד והיחיד, ספינת הדגל ומשורר הבית מיודענו תמים ברגותי.

משה קופל לא לבד

לבוש בחולצה השחורה הקבועה כשרקע שחור מאחוריו התיישב המשורר ונביא הזעם תמים ברגותי לשיחה עם העיתונאית המצרית חיאה אל-ימאני (حياة اليماني) כשכותרת המפגש: "מדוע שחרורהּ כולה אפשרי". להזכירכם, הכוונה כמובן לשחרור כל פלסטין, כלומר השמדת מדינת ישראל. את הסיסמה תמים טבע לפני שלוש שנים ובשנה האחרונה הוסיף לה את: "שחרורהּ כולה החל".

בשיחה המרתקת שילב ברגותי את יכולותיו הרטוריות המופלאות לצד רוחב ידיעותיו והיותו ד"ר למדעי המדינה על מנת לשטוח את השקפת עולמו ואת תחזיותיו לעתיד. אפשר לפטור את הדברים כעוד כתב פלסתר של פוליטרוק מטעם. מצד שני, כדאי לשים לב לאיש, שלא מוגזם יהיה להגדיר אותו כאחד הכוחות האינטלקטואליים הבולטים בעולם הערבי והאיש שקטר רואה בו סמל מייצג.

עד כמה מייצג? ברגותי קיבל תפקיד בטקס הסיום של משחקי גמר גביע העולם בכדורגל בקטאר ב-2022 (אחרי שהזמרת הקטארית דנה פתחה את המופע בביצוע לשיר "What a Wonderful World", דיקלם ברגותי פואמה שמצדיעה ליכולתם של בני אדם לשים בצד את חילוקי הדעות ולהצטרף יחדיו לחגוג את "המשחק היפהפה").

חשוב לכן להתוודע לאופן בו ברגותי מבין ומנתח את מציאות חיינו ולהיות מוטרדים מאמונתו היוקדת בסופה של מדינת ישראל. לפי ברגותי אנחנו נמצאים כיום במלחמת-על לא במובן הצבאי; אמנם המערכה בעזה היא לכאורה עימות על כברת ארץ זעירה בין מדינה קטנה לארגון גרילה קטן עוד יותר. ברם זוהי מלחמת-על בין ערכים (מי יגול עפר מעיניך סמואל הנטינגטון ומתיאוריית העימות בין הציביליזציות).

בסופו של יום ברור לברגותי מי ינצח במלחמה הזאת הואיל ובין הים לירדן היהודים פועלים במרחב שבו הם מיעוט דמוגרפי. במילותיו שלו – הם עוזבים את מדינתם ואנחנו יולדים יותר. כלומר, היתרון הדמוגרפי הוא הבסיס לניצחוננו. לעוד מישהו הדברים מזכירים את פרופ' קופל מפורום קהלת?

מי מפחד מאיראן

ברגותי מבהיר למראיינת שלו כי הפרויקט הציוני נכשל ובמקום להוות מקלט ליהודים הוא הופך להיות המקום המסוכן ביותר ליהודים. וכאן טמון אלמנט נוסף שיבטיח ניצחון לצד הערבי – ככל שיתמעט הביטחון האזרחי, ישראל תאבד את היתרון הגדול שהיא מהווה לתושביה.

מבחינת ברגותי, ההתרחשויות בצפון ישראל מסמלות מקרה מבחן לעתיד לבוא – היהודים נטשו את הצפון בשל החשש לביטחונם בעוד הערבים נשארו בישוביהם. יתר על כן, ישראל כמדינה כשלה הואיל ומזה שנים היא לא מסוגלת לנצח במלחמות (או אם נדייק - לא מצליחה למנף הישגים צבאיים להישגים מדיניים). אבל היא לא לבד בכישלונה; גם מדינות ערב על צבאותיהן הסדירים לא הצליחו להתמודד מולה. מי בכל זאת מצליח במשימה הזאת? רק ארגונים צבאיים לא-מדינתיים נתמכי איראן.

"אין עיתונים מנייר היום! מהעיתון מנייר אל במות הרשתות החברתיות. ניפגש ב'עיתונות פודקאסט', המקום שבו ניצור חיבור איתן של מקצועיות, שמתבסס על מסורות העיתונות
ולא מתעלם מהמדיה החדשים". פרסומת עצמית לאַת'יר (أثير) פלטפורמת הפודקאסטים של אל-ג'זירה

איזה מזרח תיכון רואה ברגותי בחזונו? כזה שישראל לא קיימת בו (העולם יהיה מקום טוב יותר בלעדיה, הוא קובע). זהו מזרח תיכון שמחייה את חזון האומה המוסלמית ולפיכך יש בו גם מקום חשוב לאיראן. כאן בוחר המשורר להרגיע את שומעיו ולהבטיח כי אין סיבה לפחד מאיראן; השיעה היא רק פרשנות אחרת של אמונה דתית ותו לא ומי לפלסטינים הסונים שנמצאים בין הים לירדן מגן טוב יותר מהשיעים שבלבנון (המוכרים בשם חזבאללה).

ברגותי עוד ימשיך להציג את רעיונותיו (ב-360 הבטיחו לנו סדרת פודקאסטים איתו). אבל מה זה משנה; ימים ספורים לפני העלאת הפודקאסט הזה ישראל שללה את תעודות העיתונאי מכתבי הרשת בישראל ובית המשפט אישר את ההגבלה על שידורי אל-ג'זירה בטלוויזיה. אתם יודעים, המכשיר הזה שנמצא בסלון ביתם של סבא וסבתא. שם לא תמצאו את החזון של תמים, ספינת הדגל התרבותית מקטאר.