בית-המשפט אישר בפעם הרביעית את הגבלת שידורי אל-ג'זירה בישראל, תוך שהוא קובע כי הרשת הקטארית "משמשת שופר לארגון טרור אויב בעת מלחמה, משרתת אותו ואת ערכיו ורחוקה כמזרח ממערב מסיקור חדשותי מוטה ככל שיהא".
הגבלת השידורים נסמכת על חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שאושר כהוראת שעה בחודש אפריל האחרון. מיד לאחר החקיקה עתרו נגד החוק האגודה לזכויות האזרח ואל-ג'זירה עצמה בטענה כי החוק אינו חוקתי (המדינה היתה אמורה להשיב לעתירה עד לתחילת אוגוסט אך מאז קיבלה שתי אורכות וצפויה להגיש תשובתה בשבוע הבא).
החוק התקבל בכנסת במתכונת מרוסנת יחסית לדרישות הקואליציה, וזאת כדי שיוכל לצלוח את העתירות נגדו שהיו צפויות מראש. בין יתר הריסונים שהוכנסו לנוסח החוק, הצווים שמוצאים מכוחו מוגבלים ל-45 יום. בתום התקופה, אם ברצון הממשלה להמשיך את הגבלת ערוץ השידור, עליה לקיים מחדש את ההליך הקבוע בחוק ולהביא את הצו בפני בית המשפט.
מאז שעבר החוק הורה השר קרעי כבר שלוש פעמים על הגבלת שידורי הרשת הקטארית ובית-המשפט אישר את ההוראות פעם אחר פעם אחר פעם, תוך מתיחת ביקורת חריפה על אל-ג'זירה. ב-3.9 חתם שר התקשורת שלמה קרעי בפעם הרביעית על צווים להגבלת שידורי הערוץ, ובהתאם לחוק הוגשו הצווים לאישור ונידונו בפני השופט ארז יקואל, סגן נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.
המדינה טענה, באמצעות עו"ד יוני חדד, כי "לאחר שקילת מכלול הנתונים הנוגעים לעניין, לרבות חוות דעת גורמי הביטחון והאמור בתגובתם המאוחרת של ב"כ ערוץ אל-ג'זירה והתייחסות אליה, מסר ראש הממשלה הסכמתו להארכת הוראות שר התקשורת. זאת, לאחר ששוכנע כי שידורי הערוץ פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, ותנאים אלה ימשיכו להתקיים גם לאחר יום 6.9.2024. הממשלה אישרה אף היא, לאחר שקילת הנתונים הרלוונטיים, את הארכת ההוראות".
באל-ג'זירה טענו, באמצעות עורכי-הדין חוסיין אבו-חוסיין וסלים וקים, כי הבקשה לאישור הצווים חסרת כל פירוט לגבי הבסיס העובדתי להארכת תוקף הצווים, כלומר מהם התכנים ששודרו בערוץ שפגעו באופן ממשי בביטחון המדינה. עוד טענו בערוץ הקטארי כי אין להם כל דרך לדעת האם החומר החסוי שיוגש לבית-המשפט הוא אותו החומר החסוי שעל בסיסו קיבלה הממשלה את החלטתה לאשר את הצווים.
באי-כוח הערוץ שבו וטענו כי אין להטיל חיסיון, במסגרת ההליך, על התכנים שהמדינה טוענת שפגעו בביטחון, שהרי הם שודרו באופן פומבי. באל-ג'זירה יצאו נגד קביעת המחוזי בעבר כי הסרת החיסיון תחשוף אילו תכנים ששודרו פגעו בביטחון המדינה וכך יועצם הנזק שנגרם שכן הגילוי יהווה גושפנקה לאמיתות השידור.
בנוסף טענו בערוץ כי גם אם תכני הערוץ "מרגיזים או מוציאים את מקבלי ההחלטות מדעתם בשל 'שקרים' או 'עלילות' כביכול, לא די בכך" כדי לעמוד בדרישות החוק.
השופט יקואל דחה את טענות אל-ג'זירה ואישר את הצווים.
"לאחר שנתתי דעתי לעיקרי טענות הצדדים ועיינתי בנתונים שהוצגו מלפניי במעמד צד אחד, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כך שיש לאשר את הארכת תוקפן של ההוראות כמבוקש", כתב בהחלטתו.
לדבריו, במהלך הדיון במעמד צד אחד הוצגו בפניו נתונים ש"מקימים תמונה עדכנית וקשה עד למאוד". השופט הוסיף כי מהחומרים שהוצגו בפניו "נלמד על קיומם של קשרים הדוקים בין ארגון הטרור חמאס לבין המשיבה, כשבעת מלחמה, הערוץ משמש למעשה כזרוע הסברה פעילה, פוגענית ומסיתה של ארגון הטרור".
השופט יקואל ציין בהחלטתו כי "מרבית הנתונים שהוצגו לפניי הם מן העת האחרונה (לרבות לאחר הפעם האחרונה בה הוארך תוקף ההוראות)" והוסיף כי היתה "תמימות דעים" בין גורמי הביטחון השונים לגבי "אפשרות הפגיעה הממשית בביטחון המדינה".
פקחים של משרד התקשורת מחרימים ציוד ממשרדי אל-ג'זירה בירושלים, צילום מסך מכתבה באל-ג'זירה, 5.5.24
השופט יקואל לא מפרט כמובן מהם החומרים החסויים שהוצגו בפניו אבל נותן רמזים. נתון אחד, לדבריו, "מבהיר קשר בין המשיבה לבין תוצאה קשה שהתהוותה". נתון שני "מבהיר הסברה לגורמי אויב מסוימים". ואילו נתון שלישי "מבהיר הקשרי הסתה, ובמיוחד תוכן עדכני מצמית לב".
"משכך", מסכם השופט, "התרשמתי כי יש בהמשך פעילותו של הערוץ כעת כדי לגרום לנזק ממשי לביטחון המדינה".
השופט יקואל גם קיבל את עמדת השופטים שקדמו לו לפיה אין לחשוף את הנתונים שהוצגו, גם אם חלקם שודרו בערוץ והם פומביים.
"לא ראיתי לנכון לספק למשיבה, ודרכה לשולחה – חמאס, מידע כלשהו לפיו יוכלו למפות ולמחזר את הנתונים השונים על פי מידת השגת מטרתם המעוותת והרצחנית", כתב השופט בהחלטתו ואישר את הארכת הגבלת שידורי אל-ג'זירה בישראל עד ה-21.10, כפי שהתבקש.
"מפיץ תוכן שקרי"
במקביל לאישור הצווים הודיעה לשכת העיתונות הממשלתית כי תשלול את התעודות שהעניקה לעיתונאי אל-ג'זירה.
בהודעה שמסרה לע"מ נכתב כי ההחלטה "התקבלה לאחר בדיקת כל ההיבטים הרלוונטיים, לרבות האישור המשפטי, וקבלת חוות דעת מגורמי הביטחון, שניתנו לאחרונה ובהתאם לכללי לע"מ המסמיכים את מנהל לע"מ לשלול תעודות עיתונאי אם הגיע למסקנה שמחזיקי התעודות מסכנים את ביטחון המדינה".
"לצערי מדובר בכלי תקשורת שמאז פרוץ המלחמה מפיץ תוכן שקרי הכולל הסתה כנגד ישראלים ויהודים, ומהווה איום על חיילי צה"ל", מסר מנהל לע"מ ניצן חן, "ואין הצדקה שעיתונאי תחנה זו הפועלים בישראל יחזיקו בתעודה מטעם מדינת ישראל המספקת גישה נוחה לתדרוכים ומסיבות עיתונאים בצפונה ובדרומה של הארץ".
כתב תאגיד השידור אבישי גרינצייג פרסם כי חן, בתיאום עם השר קרעי, פנה כבר לפני ארבעה חודשים ליועמ"ש גלי בהרב-מיארה כדי לקבל את אישורה למהלך. רק כעת, הוסיף גרינצייג, הגיע האישור לשלילת התעודות וזאת לאחר שראש השב"כ וראש המוסד הגישו חוות דעת חסויות התומכות במהלך בנימוק של פגיעה בביטחון המדינה.
בסיס לחקיקה נגד כלי תקשורת ישראלים
בהחלטותיו לאשר את הצווים נגד אל-ג'זירה, בית-המשפט המחוזי לא התייחס בשום צורה להצהרות חברי הקואליציה כי מבחינתם החוק הוא רק בסיס לחקיקה דרקונית יותר, שתעניק לשר התקשורת קרעי ולשר לביטחון לאומי בן-גביר את הסמכות לסגור כלי תקשורת ישראלים בעילות עליהן הם יחליטו, ללא מעורבות גורמים ביטחוניים וללא פיקוח בית משפט - לפי הנוסח המקורי של החוק שאותו רצו להעביר.
כך, במקביל לאישור הארכת החוק בחודש שעבר, הודיעו ח"כ צביקה פוגל והשר שלמה קרעי כי בכוונתם לקדם במקביל את הצעת החוק הפרטית של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) ולפיה החוק יהפוך מהוראת השעה להוראת קבע, ושר התקשורת יקבל סמכות להפעיל את מערך הסייבר או אמצעים אחרים שבידי המדינה על מנת לחסום בישראל אתרי אינטרנט, דוגמת פייסבוק או יוטיוב. סמכות זו תינתן ללא הגבלת זמן ותישאר גם אחרי שיסתיים מצב המלחמה.
11077-09-24