למשורר המנוח חיים גורי מייחסים בטעות את האמירה כי קצין מודיעין טוב חייב לקרוא שירה. גם אם גורי איננו אביו מולידו של המשפט (והוא איננו; גורי ציטט משפט שאמר לו האינטלקטואל המצרי ד"ר חוסין פַוְזי) כדאי לאמצו. אמנם בימי עבר נחשב המשורר לאיש ברוך כישרונות, שיד האל נגעה בו אך כיום רבים רואים בו לא יותר מעוד פראייר שלא עובד בהיי-טק. ברם יש עדיין מקומות שרואים במשורר את הדמות שמצליחה בכמה משפטים קצרים לתמצת את רוח התקופה ולזכך את מציאות החיים, כפי שהוא רואה וחווה אותן.
ערוץ "אל-ג'זירה פלוס" (או בקיצור AJ+) הוא אחד מענפיו של ענק התקשורת הקטארי אל-ג'זירה. כבר ב-2010 הבינו באל-ג'זירה כי העתיד נמצא ברשת והחלו לאסוף אליהם את מיטב הכוחות הצעירים דוברי הערבית שפעלו במרשתת (אפילו לישראל יש שם נציגות בדמות לילא עבדו) והקימו עבורם את ערוץ AJ+, מחלוצי סרטוני הווידיאו הויראליים.
תכני הערוץ, באנגלית, ערבית, צרפתית וספרדית, מיועדים אך ורק לאינטרנט ובמיוחד לרשתות החברתיות: יוטיוב, פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם. במידה מסוימת, מתוקף המרחב שבו פועל הערוץ, אפשר לראות בו את הילד הצעיר, הפרוע וחסר הגבולות של תחנת האם. אחד מכוכבי הערוץ בשפה הערבית הוא המשורר ואיש הרוח תמים אל-ברגותי (تميم البرغوثي).
לרובנו שמו אינו אומר דבר, אך מדובר באחד מאנשי הרוח הצעירים והבולטים בעולם הערבי. כדי להבין את חשיבותו די אם נזכיר כי קטאר נתנה לו תפקיד באירוע הספורט והתקשורת העולמי הגדול ביותר בשנים האחרונות – טקס הסיום של משחקי גמר גביע העולם בכדורגל בקטאר בשנה שעברה.
באירוע זה הקריא המשורר פואמה קצרה מפרי עטו, שנושאה היה כמובן כדורגל, כשהוא עטור בכאפיה הפלסטינית. ברגותי אמנם גדל במצרים לאב ממוצא פלסטיני ולאם ממוצא מצרי, אך הוא מזוהה ומזהה את עצמו כמגן נלהב של הפלסטינים וכפועל יוצא מכך לא אוהד גדול של ישראל.
מדי שבוע עולה טורו של ברגותי "עִם תמים" (مع تميم) ב-AJ+ ובמסגרתו הוא מתייחס לנושא כלשהו – היסטורי, פוליטי, תרבותי, חברתי – בשפה גבוהה ויפה ובטכניקה שדומה לספוקן וורד. לעיתים הוא עושה זאת כמספר סיפורים ("story teller") לעיתים כהיסטוריון או מומחה למדעי המדינה (לאיש יש דוקטורט בתחום) ולעיתים כנביא.
למשל, ב-15 במאי 2021, יום השנה לציון "יום הנכבה הפלסטיני", הוא עטה על עצמו את גלימת הנביא והעלה את הקטע "שחרורה כולה אפשרי". בהתייחסו לכברת האדמה שבין הים לירדן הוא קבע כי אפשר לשחרר את פלסטין אפילו בדורנו זה כל עוד נדבוק בהתנגדות ונדחה את הנורמליזציה. לטענתו, הדמוגרפיה משחקת לטובת העם הפלסטיני והניסיון של ישראל להפריד את הפלסטינים לקבוצות שונות (מזרח ירושלים, גדה, רצועה, אזרחים ישראלים) קרס באירועי חודש מאי 2021.
למי ששכח, הימים היו ימי מבצע "שומר החומות" והמאבק מבית (בערים המעורבות) ומחוץ (בגדה וברצועה) החיה מחדש את התיזה על אחדות העם הפלסטיני. למרות זאת הנאום שלו נתפס כמנותק והרטוריקה שלו נשמעה כאילו נשלפה משנות החמישים בואכה ראשית שנות השישים של המאה הקודמת. למפקפקים הזכיר אל-ברגותי כי מאז 1967 ישראל לא זכתה בניצחון מוחלט ומוחץ במערכותיה הצבאיות ובשורה התחתונה היא לא מסוגלת להגן על אזרחיה. נביא או לא נביא?
כשבוע לאחר שהחלה המערכה הנוכחית העלה ברגותי מעין פוסט המשך. הפעם הוא לבש את גלימת המדינאי ואיש הצבא ותחת כותרת שהתכתבה עם טורו הנזכר לעיל, קבע כי "שחרורה כולה ... החל". הוא הזכיר את טורו הקודם, קבע כי זה הרגע אליו הוא כיוון ולו הוא ציפה וקרא להתגייסות כלל-פלסטינית וכלל-ערבית כדי להשלים את המשימה ולהכריע את ישראל.
לשומעיו הוא הסביר כי עזה היא המגן מפני נכבה שנייה, כפי שמרבים לאיים במחוזותינו, וכי מערכה כוללת תוביל עד מהרה לקריסת ישראל בין אם בשל הנטל הכלכלי שייפול עליה בעקבות גיוס המילואים המאסיבי ובין אם בשל הכניסה הקרקעית לעזה, שכן אי אפשר להכריע מערכה מהאוויר בלבד. איש צבא ומדינאי כבר אמרנו?
הציפייה מאיש רוח ואינטלקטואל לאמירה כלשהי ביחס לטבח באזרחים תכזיב. למעשה, הוא לא התייחס כלל לאירועים בדרום. זה אינו מקרה. ב-AJ+ התייחסו בביטול למעשי הטבח ודחו אותם על הסף בין אם בטענה כי מדובר בידיעות כזב ("פייק") ובין אם בהסתייעות צינית בטכניקת הוואטאבאוטיזם (מעשי חמאס לא אכזריים יותר ממעשי ישראל לאורך השנים). אסתכן ואומר כי בחוסר יכולתם לראות את הסבל של הצד השני מציגים בערוץ תמונת מראה למתרחש בציבור הישראלי.
נכון לכתיבת שורות אלה זהו הטור הנצפה ביותר של ברגותי (כ-1.3 מיליון צפיות ביוטיוב) וקטעים ממנו רצים ויראלית במרחבי הרשת. בימים שבהם מדברים על סגירת תחנת אל-ג'זירה בישראל, "הילד השובב" AJ+ יכול רק להביט בזלזול על הצעדים הטקטיים האלה. ברמה האסטרטגית ברגותי ועמיתיו ימשיכו לשדר ללא כל הפרעה ואי אפשר יהיה לסגור אותם.
מאידך, גם אם הוא מרגיז (והוא מאד מרגיז) חשוב להקשיב לו. בכל פעם שאנו נתקלים באמירות המוכרות על השנאה הרבה לחמאס בעזה ובעולם הערבי, על הציפייה לשובה של ישראל לרצועה ועד כמה כואבת תהייה המכה שתונחת על העזתים, אמירות שמקורן בין אם בצבי יחזקאלי ובין אם באבו-טבלה, כדאי להיזכר במשורר תמים אל-ברגותי.
שלומי דסקל הוא חוקר תקשורת ומדיה בחברה הערבית