בעז בן-צור, הסנגור של בנימין נתניהו ב"תיק 4000", עמד במרכז האולם וחזר בפעם המי-יודע-כמה על אחד המסרים הקבועים של ההגנה: ראש הממשלה נתניהו לא קיבל מ"וואלה" שוחד בדמות "סיקור אוהד", ואפילו לא קיים יחסים מיוחדים עם האתר שבו החזיקו הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ'. ההוכחה? הקשר עם "וואלה" דומה לקשרים שקיימו נתניהו ואנשי אמונו עם שלל גופי תקשורת אחרים בישראל. לגישתו, כולם היו עוינים – גם "וואלה" – ונתניהו בסך הכל ניסה "לאזן" את הקו המערכתי שלהם, ובטח שלא להשתלט עליו.

הקורבן הנוכחי לשטיפה הזאת היה עו"ד אַוּס נאסר, שהיה חוקר ברשות ניירות ערך בזמן חקירת "תיק 4000". נאסר לא היה אחד החוקרים המרכזיים בתיק, אבל הוא ניהל את החקירות של שניים מהדוברים של נתניהו בעת המסכת הפלילית: רן ברץ ושי חייק. הסנגור, עו"ד בן-צור, ביקש ממנו להיזכר בחקירות שלהם, אבל העדיף לא לחקור אותו על מה שקרה בהן – אלא בעיקר על מה שלא קרה.

בחקירה של שי חייק, החוקר נאסר ועמיתו שמעון פרץ הציגו לנחקר התכתבויות בינו לבין מנכ"ל "וואלה" דאז, אילן ישועה, שתִפקד כמוציא לפועל של הדרישות שהגיעו מכיוונו של ראש הממשלה. בהתכתבות מסוף ינואר 2016, בשעת ערב, חייק שלח לישועה קישור לידיעה של "מעריב" על סקר מנדטים: "כחלון מתרסק, לפיד מתחזק ונתניהו שומר על כוחו", סיכמה הכותרת.

מבחינת חייק, שהועסק אז כדובר הליכוד, היה זה סקר חיובי. "נשמח אם יפורסמו גם סקרים שמחמיאים לנו, יקירי, חשוב לנו מאוד", כתב לישועה. "על כל סקר נגדנו יש פולואו-אפ מיידי, כידוע לך", הוסיף, וצירף סמיילי קורץ.

"מטפל", כתב לו ישועה כעבור ארבע וחצי שעות, לקראת חצות, וצירף חצי התנצלות: "לא היה לי מול מי לעבוד היום, נעשה מחר בבוקר".

שי חייק, דובר הליכוד לשעבר, בפתח עדותו במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, יולי 2022 (צילום: יונתן זינדל)

החוקרים אמרו לחייק שהמסר הזה ממנכ"ל "וואלה" מעורר חשד. "אתה שולח לאילן ישועה הודעה והוא מיד מודיע שהוא מטפל בעניין, כאילו הוא עובד במשרד ראש הממשלה. כיצד אתה מסביר את ההתנהלות הזו?", אמר אחד מהם (בתמליל שהוגש במסגרת המשפט לא צוין איזה מהחוקרים אחראי לשאלות ולאמירות שהוטחו בחייק).

חייק הגיב בספקנות: "יש עשרות התכתבויות שלי גם עם עורכים, גם עם מנכ"לים, שבהן אני שולח סיפור עם ערך עיתונאי, שבדרך כלל ערוצי תקשורת מפרסמים. אם אני לא טועה שלחתי את אותו דבר לערוץ 2". חייק העלה את שמו של אבי וייס, המנכ"ל והעורך הראשי של חברת החדשות של ערוץ 2, לימים חדשות 12. "וייס שלח לי שהוא 'מטפל', ואי-אפשר להגיד שהוא עובד אצלי".

"זאת התנהלות מקובלת?", תהה אחד החוקרים.

"כן", השיב חייק. "אני אתן דוגמה. היו למשל בערוץ 2 ראיונות, פאנלים, שבהם לא היו אנשי ליכוד. הם לא היו מאוזנים מבחינה פוליטית. כתבתי לאבי וייס שאני מבקש שהעורכים שלו יפנו אלינו בשביל לקבל מרואיינים, ואשמח לעזור לו. הוא כתב לי שהוא מטפל – וטיפל". חייק ציין שנתניהו היה זה שהנחה אותו לפנות לווייס, ושהוא נהג גם לומר לו להתקשר ולבקש "איזון" מירון דקל, מפקד גלי-צה"ל דאז ואחד ממחוללי הפוליטיזציה הביביסטית בתחנה הצבאית.

כעבור שלושה חודשים, במאי 2016, הסצנה חזרה על עצמה. כעת לישועה כנראה היה מול מי "לעבוד" במערכת "וואלה". חייק שלח לו עוד קישור, הפעם לידיעה מאתר The Times of Israel שלפיה נתניהו הוא אחד מעשרת האישים הנערצים בארצות-הברית. "אם הוא היה יוצא נמוך, זה כבר היה כותרת", התאונן חייק בפני ישועה, ושוב הוסיף סמיילי קורץ.

"מכין אייטם", השיב לו ישועה.

"תודה אחי. אין כמוך", כתב לו חייק. כעבור זמן לא רב עלה האייטם לאוויר. ישועה שלח את הקישור לדובר של נתניהו: "תהנה, עלה כבר לפני יותר משעה בעמוד הבית".

אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר, בפתח אולם משפט המו"לים. יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

אחד החוקרים שוב הטיח בחייק: "נראה כי אילן ישועה עובד עבור לשכת ראש הממשלה. אתה מבקש, ואילן דואג לביצוע ודואג ליידע אותך שהדרישה בוצעה. תגובתך".

"ביקשנו, הוא העלה את זה", השיב חייק בלקוניות. "מתוך ארבע שנים היו אמורים להיות לך הרבה מקרים, וחוץ מזה אני יכול להראות לך מה אני כותב לעמית סגל או כתבים אחרים – שאני שולח לו דברים והוא שולח לי 'מטפל אחי'". ובכל מקרה, הוסיף, "וואלה" הוא לא יוצא מן הכלל. "יש מקומות נוספים שבהם הדלת שלנו פתוחה".

גם בחלקים אחרים של החקירה ניסה חייק לשכנע את חוקריו שמה שהם תופסים כהתנהלות פלילית שיטתית – חלק מעסקת שוחד – הוא למעשה שגרת היומיום של הממשק בין הפוליטיקה לתקשורת. בעיניו, אילן ישועה לא שונה מאבי וייס או ירון דקל, ואם הם לא יושבים בחדר החקירות של רשות ניירות ערך ונדרשים להסביר את עצמם – גם הוא לא צריך להיות שם.

ובחזרה להווה: בדיון שהתקיים אתמול (2.1) בבית-המשפט המחוזי בירושלים, עו"ד בן-צור יכול היה להזכיר לחוקר אוס נאסר את התיאורים של הדובר שי חייק, שכביכול תומכים בתזה שלו – אך נמנע מכך. השמות "אבי וייס", "ירון דקל" או "עמית סגל" כלל לא הוזכרו. במקום זה, הסנגור התמקד באפיק חקירה שכלל לא מוצה. במקרה של חייק, וגם במקרה של רן ברץ.

החוקר בדימוס אוס נאסר בפתח עדותו במשפט המו"לים, אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: איתמר ב"ז)

"למה לא ביקשת מרן ברץ לקחת את המכשיר הנייד שלו ואמרת לו, 'תשמע, אני רוצה לראות את ההתכתבויות שלך עם כל גורמי התקשורת, אתה הרי היית בקשר עם שורה ארוכה של כלי תקשורת'? הוא אמר: 'הייתי מסכים, אין לי שום דבר להסתיר'", תהה הסנגור של נתניהו. "שי חייק", המשיך הסנגור, "מסביר לך למה כשישועה כותב לך שהוא 'מטפל', זה לא חריג. אז למה לא לבקש? הוא אומר: 'יש לי עשרות התכתבויות'. היית יכול להציע לו למסור את ההתכתבויות, ואם הוא ממאן – לפנות לממונים עליך ולבקש צו. למה לא עשיתם את זה?".

נאסר תהה: "לבקש לקחת לו את הטלפון בזמן החקירה?".

"בהסכמה! כן!", השיב הסנגור. "ואם לא, אז עם צו. מה קרה? אתם עושים דברים הרבה יותר אלימים".

"אלימים?", פלט נאסר בתדהמה דקה.

"כן", השיב הסנגור.

"איזה דברים אלימים עשיתי?".

"לא חשוב, לא אתה", נסוג הסנגור.

"אני מבקש לא להטיח בי מה שלא עשיתי", ביקש העד.

עו"ד בעז בן-צור באולם משפט המו"לים, יולי 2023 (צילום: חיים גולדברג)

עו"ד בן-צור שב והבהיר שהוא לא מייחס לעד מעשי אלימות קונקרטיים, והסביר שבחדרי החקירות עברו כמה וכמה דוברים שעמדו בקשר עם שורה ארוכה של כלי תקשורת – "ואף אחד לא ביקש מהם שום דבר, למרות שהמכשירים שלהם הם אוצר בלום של התכתבויות".

"אני זוכר שדווקא כן ביקשתי מאחד הנחקרים את הטלפון", העיר נאסר.

"אם אתה זוכר, כל הכבוד לך", לעג הסנגור. "אבל אני כרגע מראה לך את ברץ וחייק".

"אני לא יודע להגיד לך", השיב נאסר. "אבל יש את ההתכתבויות מהצד השני, של אילן ישועה".

"זה בדיוק העניין – זה רק ישועה!", הכריז הסנגור.

"אתה מתכוון התכתבויות עם כתבים אחרים?", תהה העד.

"אז על מה אני מדבר?", תקף הסנגור. "אני כרגע שואל אותך על ערוץ 2, ערוץ 13, ערוץ 11, ynet, תקשורת ורדיו. אתה חושב שזה לא רלבנטי כשאתה שואל אותו מה מקובל ומה קורה? והיום, מה אתה חושב? האם זה רלבנטי כששואלים אם זו התנהלות מקובלת?".

"לא בטוח שזה רלבנטי, כלי תקשורת אחרים", השיב העד בקצרה. "חקרתי בזמנו את העניין הספציפי, הקשר הספציפי עם 'וואלה'. לא חקרתי את הקשר שלו עם כלל התקשורת. להתחיל לקחת טלפונים של כל העדים?".

"אבל זה המתת!", הכריז סנגורו של נתניהו. "אנחנו מדברים פה על לא פחות ולא יותר מאשר המתת! זה לא צחוק, זה לא איזה פינה אזוטרית. היה סיקור חיובי או לא היה סיקור חיובי".

העד, החוקר בדימוס נאסר, לא התרגש. "אני לא מחליט, היו מעלי אנשים", אמר ביובש. "אם היו מחליטים שצריך להוציא צווים, היו מוציאים".

הדו-שיח העקר הזה, שחציו דרמטיזציה מלאכותית וחציו קצר בתקשורת, היה אחד הרגעים הקוהרנטיים היחידים שנרשמו אתמול באולם משפט המו"לים. אוס נאסר היה אחד משלושה חוקרים שהוזמנו לבית-המשפט כעדי תביעה מטעמים טכניים בעיקרם: כדי להגיש באמצעותם מקבץ לא גדול של מוצגים, ולשאול אותם כמה שאלות טכניות עליהם. שני העדים האחרים היו אפרת אלגריסי ושרלי הרדן ממשטרת ישראל, שחלקם בחקירת "תיק 4000" היה מוגבל גם הוא.

החוקרת אפרת אלגריסי בפתח עדותה, אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: איתמר ב"ז)

הסנגורים – עו"ד בן-צור וסנגורם של בני הזוג אלוביץ', עו"ד ז'ק חן – היו יכולים לנצל את ההזדמנות כדי לחקור את החוקרים על ההיבטים המהותיים של התיק, אבל נמנעו מכך. במקום זה, הם ניהלו חקירות ארוכות ועקרות על נהלי טיפול במסמכי חקירה ומטא-דאטה של קבצי מחשב והמסקנות שניתן או לא ניתן לגזור ממנו. שלושת העדים השיבו על מה שידעו להשיב, אבל בחלקים גדולים מהדיון ניכר שלא נערכו לניווט באפיקים הטכנוקרטיים שאליהם לקחו אותם הסנגורים.

החוקרת אפרת אלגריסי, למשל, הופקדה על מבצע מרוכז שנועד להצליב בין ההתכתבויות שסיפק אילן ישועה ודפי הבית של "וואלה" כפי שנשמרו בארכיון המקוון Past Pages. המטרה היתה להראות האם וכיצד בוצעו ההוראות שקיבל ישועה – תהליך שעליו הרחיב לאחרונה עד אחר, החוקר אורי קנר. "בדקנו אם יש או אין שינוי באתר", הסבירה אלגריסי. "נדרשנו לצלם מסך, להדפיס, ולצרף עם ההתכתבות הרלבנטית כך שהמסמך יביא לידי ביטוי את השינוי".

אלגריסי אישרה שהבדיקה לא כללה ניתוח של אופי הסיקור של נתניהו ב"וואלה" וקביעה אם היה "חיובי" או "שלילי". כמו כן, הוסיפה, לא נערכה השוואה בין "וואלה" לכלי תקשורת אחרים. "התמקדנו במה שהופיע בהתכתבויות, לא גללנו את כל האתר", אמרה בתשובה לשאלה שהציג לה עו"ד בן-צור. "לא בדקנו פוליטיקאים אחרים, בדקנו מה שרלבנטי לחקירה".

התפקיד שלה, הסבירה, היה ניהולי-טכני באופיו: לחלק את העבודה בין הצוותים שהוקמו כדי להצליב בין ההתכתבויות וארכיון דפי הבית, ולוודא שהחוקרים מגישים לה את החומר באופן מסודר. לכן גם לא ידעה להשיב על רבות מהשאלות שהוצגו לה, שלא היו רלבנטיות לתחום האחריות הצר שלה.

החוקר שרלי הרדן בפתח עדותו במשפט המו"לים, אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים. ברקע: השופטים רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם נכנסים לאולם (צילום: איתמר ב"ז)

שרלי הרדן, חוקר עם ותק של כ-25 שנה במשטרת ישראל, היה אחראי על חקירת מנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר והסמנכ"ל לשעבר עמיקם שורר, שהעיד בבית-המשפט בשבוע שעבר.

כמו במקרה של נאסר, גם הרדן לא נשאל על חקירותיהם של שני הנחקרים שמילאו תפקידים בכירים באימפריית התקשורת של משפחת אלוביץ'. במקום זה, הסנגור של האלוביצ'ים הציג לו במשך יותר משעה שאלות מעגליות על מבנה התיקיות בדיסק און-קי מסוים שנתפס בבית משפחת אלוביץ', ועל אופן תיארוך הקבצים.

עו"ד חן הבהיר שמדובר לדעתו בסוגיה קריטית שעשויה להפריך את הקשר בין איריס אלוביץ' לבזק – ובכך, אולי, לשמוט את הקרקע מתחת לאישומים נגדה. אלא שהעד הרדן הבהיר שלא בדק את ההיבטים הללו, ושכלל אין לו את המומחיות הדרושה כדי להשיב לשאלות. עו"ד חן השתכנע שלא מדובר במריחה ושזה אכן המצב, ובכל זאת המשיך להציג עוד ועוד שאלות בנושא.

אפילו השופטים, שממעטים להאיץ בסנגורים, פִקפקו ברלבנטיות של קו החקירה הזה. "בית-המשפט לא מרגיש הוא יכול להפוך את הדבר הזה לראיה", אמרה בשלב מסוים רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים. ובכל זאת, כשנוכחו השופטים שתם הזמן – הם התירו לסנגורים להמשיך לחקור את הרדן על תוכן ההתקן הנייד גם בשבוע הבא.

כשהרדן יסיים להעיד יזומנו שני חוקרים נוספים: סיוון סבן מרשות ניירות ערך ואלי אסייג, ראש היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית בדימוס ואחד החוקרים הבכירים ביותר שנטלו חלק בחקירת תיק האלפים. אחריהם יעבור המשפט לשתי הפרשות האחרות: "תיק 1000", תיק טובות ההנאה של נתניהו, ו"תיק 2000", שבמרכזו שיחות השוחד עם מו"ל "ידיעות אחרונות", הנאשם ארנון (נוני) מוזס.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 810KB)