רפ"ק אורי קנר זוכר את הרגע המדויק שבו נפל האסימון. הרגע שבו הבין שהבחישה הסדרתית בעבודת המערכת ב"וואלה", שנועדה לממש אינטרסים אישיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, היא חלק אינטגרלי מעסקת שוחד. זה היה בישיבה הראשונה שקיים הצוות המשטרתי שהופקד על חקירת "תיק 4000", לפני שהחשודים נעצרו, כשהחקירה עוד היתה סמויה. לפי הגישה של קנר, השימוש ב"וואלה" לא היה טובת הנאה ערטילאית – ניתן היה להצמיד לו תג מחיר.

"יש ישיבה ראשונה, ואני זוכר באופן חד-משמעי את אורי קנר אומר: 'רגע, גם סיקור אוהד בעצם זה מתת'", שיחזר אחד מעמיתיו של קנר מוקדם יותר השנה במסגרת עדותו במשפט המו"לים. אתמול (18.12), כשהגיע תורו של קנר להעיד, הוא אישר זאת. "יותר מזה, אני גם חשבתי שאפשר לכמת בכסף ולהעריך כמה עולה לתפעל את אתר 'וואלה' כשהוא מגויס רק למען ראש הממשלה, שיכול לעשות בו כל מה שהוא רוצה", אמר קנר. "זה מה שאני הצעתי, אבל לא קיבלו את ההצעה שלי".

קנר היה אחד החוקרים הבולטים ב"תיק 4000". התפקיד המרכזי שמילא היה ניהול חקירותיו של שאול אלוביץ', בעל השליטה לשעבר בקבוצת בזק, שעומד לדין יחד עם אשתו איריס וראש הממשלה נתניהו על חלקו בעסקת השוחד.

כשהמשטרה נכנסה לתמונה, אלוביץ' כבר עבר סדרה של חקירות ברשות ניירות ערך, שבדקה חשד לעבירות כלכליות במסגרת "תיק בזק". קנר עיין בחומרים שנאספו, ועל בסיסם בנה את החקירה. "ידעתי איך הוא מתנהג בחקירות, ידעתי שסביר שהוא הולך לשקר בכל העניין של הסיקור וההתערבות שלו ב'וואלה' לטובת נתניהו ובני המשפחה", העיד בחקירתו הראשית, שאותה ניהלה עו"ד יעל שחף מפרקליטות המדינה.

"בואי נגיד שזה התממש", אמר רפ"ק קנר לגבי התחזית שאלוביץ' ישקר. "בהתחלה הוא ממש הכחיש שהוא מתערב ב'וואלה', הוא אמר שיש הפרדה בין הפן הכלכלי-עסקי לתכנים ושהוא לא ביקש כלום בנוגע לסיקור משפחת נתניהו. עכשיו בשבילי, כקצין החקירות שחקר את אלוביץ' – הדבר הכי טוב הוא חשוד שמשתף פעולה ולא משקר אלא מודה. אבל הדבר השני הכי טוב זה חשוד שמשקר, ושאנחנו יודעים שהוא משקר – וככה הוא מסבך את עצמו".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלשום בהגיעו למסיבת עיתונאים בקריה בתל-אביב (צילום: מרים אלסטר)

במקרה של אלוביץ', אמר קנר, האופציה השנייה התממשה. אלוביץ' לא ידע שלמשטרה יש ארכיון עצום של התכתבויות מפלילות שלו עם אילן ישועה, המנכ"ל הכוחני של "וואלה" והאיש שהופקד על יישום הדרישות מול המערכת העיתונאית של האתר. אלפי המסרונים שִרטטו תמונה עשירה של השחתת "וואלה" בשירותו של ראש הממשלה, שבתקופה ההיא כיהן גם כשר התקשורת – התפקיד שמתוקפו הוענקו לבזק של האלוביצ'ים הטבות רגולטוריות בשווי של כמיליארד שקל.

עו"ד שחף הזכירה הצעה שהעלה אלוביץ' במהלך החקירה: לבחון את ההטיה הפוליטית של "וואלה" באמצעות מכון מחקר בלתי תלוי, וכך להפריך את התזה לגבי "סיקור אוהד" שניתן לנתניהו. החוקרים דחו את ההצעה. "עם כל הכבוד, הנושא לא היה אם האתר שמאלני, ימני, אמצעי או קיצוני. לא על זה היתה החקירה", נימק קנר. "החקירה עסקה בקבלת הטבות רגולטוריות לבזק תמורת שינוי סיקור".

קנר שלל גם טענה שהעלו סנגוריו של אלוביץ' לאורך המשפט, ולפיה נתניהו אינו יוצא דופן משום שגם פוליטיקאים אחרים פנו לבכירי "וואלה" עם דרישות לגבי אופן סיקורם. לדברי קנר, כלל אין מקום להשוואה. "הקונטקסט היה ששאול אלוביץ' קיבל הטבות רגולטוריות מראש הממשלה – לא מציפי לבני ולא מבוז'י הרצוג", הסביר. "הבקשות של גורמים אחרים היו בהיקף ממש זניח", אמר, והוסיף שבהערכה גסה 98% מהתכתובות הרלבנטיות שהגיעו לידי החוקרים נגעו למשפחת נתניהו.

איריס ושאול אלוביץ'. בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

קנר לא הסתפק בהתכתבויות שסיפק המנכ"ל ישועה. "אני כל הזמן חשבתי ואמרתי שצריך למצוא את הקשר בין התכתובות למה שנעשה פיזית באתר. התכתובות זה יפה, אבל לא מספיק", העיד.

בקיץ 2018, חודשים אחדים לאחר שהחקירה כבר הפכה גלויה ואלוביץ' שוחרר בתנאים מגבילים, החוקר המשטרתי למד על קיומו של אתר בשם Past Pages, שמארכב באופן אוטומטי צילומי מסך של אתרי חדשות מרחבי העולם. "רצה הגורל, והאתר הזה תיעד גם את 'וואלה'", אמר. "מאוד התלהבתי – מבחינתנו זה היה מכרה זהב. יש לנו את התכתובות, ואת המועדים שלהן, אנחנו רואים את הבקשות לשינוי הסיקור, ובאמצעות האתר הזה יכולנו לראות מה היה קודם, ומה השתנה".

בעקבות הגילוי, קנר קיבל צוות של כמה חוקרים והחל להצליב עמם בין הדרישות הכתובות לשינויים שבוצעו באתר: כתבות שנקברו משום שנתפסו כמזיקות לראש הממשלה, כותרות ביקורתיות שרוככו, כתבות יח"צ חסרות ערך עיתונאי על שרה נתניהו שקיבלו נדל"ן מערכתי יקר ערך, ואייטמים רעילים שנועדו לפגוע בפוליטיקאים ופעילים שסומנו כאויבים אישיים של נתניהו. כל החתיכות התחברו.

הקונספט של אלי זעירא

בשלבים מוקדמים יותר של משפט המו"לים, צוות ההגנה של האלוביצ'ים סימן את רפ"ק קנר כאחד הדמונים המרכזיים של התיק. הסנגור ז'ק חן כינה אותו בין היתר "בריון קשקשים" ו"רשע מרושע", וייחס לו שימוש באמצעים פסולים בניסיון לשבור את רוחו של אלוביץ' ולהפוך אותו לעד מדינה. בצוות התביעה נערכו לכך, והקדישו חלק ניכר מהחקירה הראשית בניסיון להפריך מראש את הטענות הללו.

כבר בפתח עדותו, קנר עמד על הפער המעמדי בין אלוביץ', הטייקון רב העוצמה, שבאותה עת שלט בקונצרן הטלקומוניקציה הגדול בישראל – והחוקרים, שהם עובדי ציבור מן השורה. "אם הייתי פוגש אותו ברחוב, הוא כנראה לא היה מסתכל עלי – ובהתאם, הוא גם הרשה לעצמו לדבר בצורה שלא כל חשוד היה מרשה לעצמו, או לצעוק – הוא צעק הרבה בחקירות", אמר קנר. בשלב מסוים רמז הסנגור, עו"ד ז'ק חן, שלקנר "יש משהו" עם המצב הכלכלי של אלוביץ'.

ראש אמ"ן בזמן מלחמת יום כיפור, האלוף אלי זעירא (צילום: דובר צה"ל)

הביטוי שמבחינת קנר ממחיש את אדנותו של הנחקר אלוביץ' הוא "אלי זעירא", ראש אמ"ן בתקופת מלחמת יום כיפור, שנחשב לאחד האחראים הראשיים למחדל. "אתה עכשיו אלי זעירא", הטיח בו אלוביץ' בחקירה. "איפה הבלון שלך? איפה הקונספט שלך איפה? אלי זעירא. אמרתי לך, אתה אלי זעירא". אלוביץ' ציין בפני קנר שזעירא השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף, ולמרות הדרגה הבכירה – אף אחד, גם לא קנר, לא היה מתחלף איתו כיום. "הוא הרי לא סלח לעצמו עד יום מותו", הטיח אלוביץ' בחוקר למרות שזעירא עדיין חי, "3,000 בחורים הלכו בגללו. בגלל הקונספט המטומטם הזה".

"לא נתקלתי מעולם במצב כזה", אמר קנר על ההשתלחויות של אלוביץ'. מבחינתו, זוהי המחשה – אחת מיני רבות – ליחס המיטיב שקיבל חשוד הצמרת מחוקריו. "הוא קיבל יחס מצוין, הוא הרשה לעצמו לקרוא לי 'אלי זעירא' ולצעוק עלי, יום אחד הוא ביקש מים, וכמובן שביקשתי ממישהו להביא לנו – וכשהמים לא הגיעו אחרי רבע שעה, הוא התחיל לצעוק עלי: 'איפה המים שלי?'".

קנר סיפר שקנה לאלוביץ' מכספו האישי בורקס ורוגלך, נתן לו להתקלח במקלחות השוטרים בבניין יחידת להב 433 – במקום בתא המעצר – ואף הביא לו בגדים נקיים וכלי רחצה שהועברו באמצעות סנגורו, עו"ד חן. "זו פריבילגיה שחשודים בדרך כלל לא מקבלים", אמר קנר. "בלהב יש הקצאה של אוכל. אני מעביר את הכרטיס שלי, ומקבל ארוחת צהריים. עצורים מקבלים בדרך כלל סנדביצ'ים. אצל אלוביץ' היו הזדמנויות רבות שבהן השתמשתי בשובר שלי ונתתי לו את הארוחה שלי".

בכמה מקרים, טען קנר, הוזמן לבניין רופא משטרתי מראש למקרה שאלוביץ' יתלונן שהוא חש ברע. במקרה אחד, לדבריו, אלוביץ' הגדיר אותו בחקירה – און רקורד – כ"אנושי". במקרה אחר, לדבריו, אלוביץ' ביקש לחבק אותו בתום החקירה. "השבתי בחיוב, והוא חיבק אותי", ציין קנר.

משרדי יחידת להב 433 בלוד (צילום: פלאש 90)

בהמשך, בתום תקופת המעצר, אומץ נוהל שנועד למנוע מצלמי העיתונות לתעד את אלוביץ' בבואו לחקירות: החשוד הגיע לתחנת דלק בקרבת בניין להב 433, ושוטרים שנשלחו לשם במיוחד אספו אותו במכונית בעלת חזות אזרחית. "כל הדברים האלה באים להראות שלא ניסיתי לשבור אותו רוחנית", אמר קנר. "אם הייתי רוצה לשבור אותו רוחנית, הוא לא היה מקבל את כל הדברים האלו".

משה בר-עם, אחד משלושת שופטי משפט המו"לים, הביע תמיהה: "לשבור רוחנית – זה במסגרת החוק?".

קנר לא השיב לשאלה. "אני לא רציתי לשבור רוחנית", אמר. "נחקר בגיל כזה יכול להישבר רוחנית, אבל זו לא היתה המטרה שלנו".

אלוביץ' היה יכול להישבר, ציין קנר. "החקירה היתה קשוחה – הוא לא קיבל הנחות סלב כי הוא שאול אלוביץ'", אמר. לדבריו, בשלב מסוים ברצף החקירות הוא נראה "ממש-ממש לא טוב, על סף שבירה מנטלית". אם החוקרים היו רוצים, הוסיף קנר, הם היו יכולים לגרום לו לחצות את הסף הזה – אך העובדה שלא עשו זאת ממחישה שאלוביץ' קיבל יחס הוגן.

תרגיל השווארמה

אלוביץ' לא נשבר, ולא נענה לגישושים שנועדו לגרום לו להודות ולהעיד נגד ראש הממשלה. הסנגור שלו, עו"ד חן, ביקש בחקירה הנגדית שערך לקנר להציג תמונת מראה לזו שהוצגה במהלך החקירה הראשית. בעיניו, כאמור, החקירה היתה אגרסיבית, מניפולטיבית ופסולה – ובכל זאת נכשלה. אחת הדוגמאות שהציג היתה תרגיל חקירה שבוצע ביום שבו נחשפה החקירה ואלוביץ' נעצר לראשונה.

"אילן ישועה מספר שביום הפְרוֹץ שלחו אליו חוקרים כדי לקחת אותו, ושמו אותו באיזה חדר למרות שבאותו יום הוא לא נחקר", אמר עו"ד חן לחוקר קנר. "נחקרים אחרים, למשל ניר חפץ ושאול אלוביץ', מספרים שנעשה להם מעין מפגש עם ישועה. הראיתם להם את ישועה איתכם – אומר חפץ, 'מצחקק עם החוקרים'. אתה זוכר את זה?".

"אני יודע שהיה תרגיל חקירה כזה", אישר קנר. "זה נקרא 'תרגיל לאפת שווארמה' או משהו כזה. זה כמו לאפה עם שווארמה שאתה נותן לנחקר אחד, כדי שנחקרים אחרים יראו אותו ויסיקו ש'יש משהו'. מראים לנחקרים שיש נחקר אחד שיושב עם החוקרים במסדרון ומקבל יחס טוב – ונותנים למחשבות שלהם להפליג".

מדובר בתרגיל חקירה קלאסי שצופים אדוקים של סדרות משטרה יזהו בקלות: אחת הסצנות המפורסמות בסדרת המופת "הסמויה" נפתחת בצמד חשודים, בני נוער, שמוחזקים בנפרד ומסרבים לשתף פעולה עם החקירה – עד שהבלשים מראים לאחד מהם את חברו כשבידו כוס משקה ושקית של מקדונלדס.

רוב נסיונות השבירה שהציג הסנגור התמקדו בתיאור הנזק הקשה שיגרום לעצמו אלוביץ' אם לא ישתף פעולה ויודה באמת. עו"ד חן הקריא דיאלוג אחד שממחיש את הלחץ שהופעל על הנאשם שהוא מייצג, מתוך חקירה שהתקיימה ביום השני למעצרו.

"אתה רוצה לשבת בכלא?", שאל החוקר קנר.

"לא", השיב אלוביץ'.

"אתה רוצה שאיריס תשב בכלא?".

"לא".

"אתה רוצה שאור יישב בכלא?" (אור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ' ודירקטור בחברת בזק, היה אז בגדר חשוד; בסופו של דבר לא הועמד לדין).

"לא".

"אתה רוצה שייקחו לך את הכסף?".

"לא".

"את כל הכסף?".

"לא".

"ולא יחזירו?".

"לא".

"אז מה אתה עושה?".

"אין לי מה לעשות, אני צריך להתמודד בבית-משפט – מה אני יכול לעשות?".

"הא?".

"אני צריך להתמודד בבית-משפט. מה, יש לי דרך אחרת?".

"יש לך דרך אחרת".

"אני לא יודע מהי".

"יש לך דרך אחרת".

מבחינת הסנגור של אלוביץ', זו היתה דרכם של החוקרים להניח בפני החשוד רמז עבה: אם הוא רוצה להיחלץ ממאסר, ולהציל גם את אשתו ובנו, ולא לאבד את כל נכסיו – כל מה שהוא צריך לעשות זה לשתף פעולה ולהפוך לעד מדינה. "לא הסתרתי שהייתי שמח מאוד, וגם הפיקוד שלי היה שמח מאוד, ששאול אלוביץ' יהפוך לעד מדינה", אמר על כך קנר. "אבל אי-אפשר להגיד לחשוד 'בוא תהיה עד מדינה', אז אתה רומז שיש דרכים אחרות. זו התחלה של משא-ומתן".

"מה זאת אומרת 'אנחנו לא יכולים'? מבחינת משקל הראיות, למה אתה לא יכול להציע לו דבר כזה באופן ישיר?", תהה עו"ד חן.

"ברגע שאתה בא ואומר לאדם 'בוא תהיה עד מדינה' – כל מה שהוא יוציא מהפה אחר-כך, הוא יוכל לטעון שזה היה במסגרת משא-ומתן להפיכתו לעד מדינה", השיב קנר. "בנוסף, אני לא מוסמך לנהל משא-ומתן כזה, שמתנהל על-ידי דרגים גבוהים בהרבה. אני שאלתי אותו שאלות בשביל לנטוע בו את ההבנה שהמצב שלו חמור".

"מה היתה המטרה של הצגת מצבו החמור?", שאל עו"ד חן.

"לקבל שיתוף פעולה – כעד מדינה, או כדי שימסור גרסה אמיתית, קוהרנטית שתתיישב עם המציאות, ואחר-כך בית-המשפט יתחשב בכך", השיב קנר.

הכסף הזר של שאול אלוביץ'

עו"ד חן העלה את האפשרות שהמעצרים הממושכים שתוכננו לאלוביץ', והחילוט הנרחב של נכסיו, נועדו גם הם להפעיל עליו לחץ פסול. קנר, בתגובה, ביקש להתייחס לחילוטים בפרופורציה. "אתה מעריך אותנו יותר מדי אם אתה חושב שתפסנו את כל הכסף של אלוביץ' – סביר להניח שהיה לו גם כסף בחו"ל. זה לא מצב נורמלי ופשוט של אדם מן היישוב".

ניכר היה שעו"ד חן לא מרוצה מהתשובה. "אנחנו תכף נמחק את הזחיחות הזאת מעל פניך", הטיח בעד. "מה שאמרת עכשיו הוא שקר גמור ומוחלט – למרות ההתחייבות שלך לומר אמת בעדותך".

קנר הסביר את עצמו: "אמרתי שסביר להניח שהיו לו חשבונות בחו"ל", אמר. "מי שיש לו כל-כך הרבה כסף לא שם את כל הביצים בסל אחד".

"אל תתחכם", סנט בו עו"ד חן. קנר, בתגובה, התלונן על האופן שבו הוגה הסנגור את שם משפחתו – עם דגש מיוחד, לטענתו, על האות ק'. "אז תשתדל לא להגיד תוספות שהן לא ממין העניין ולא שאלתי אותך עליהן", הגיב עו"ד חן.

ניר חפץ, 2013 (צילום: רוני שיצר)

ייתכן שקנר לא זכר, ואולי הוא לא יודע, אבל במהלך החקירה דווקא נשמעה עדות מפורשת על כסף שאלוביץ' מחזיק מעבר לים. ניר חפץ, עד המדינה שהיה קודם לכן דובר משפחת נתניהו, סיפר על תקרית שאירעה כשביקש מאלוביץ' שיעסיק אותו כיועץ של בזק. לדברי חפץ, הוא כבר קיבל טיוטה חתומה של חוזה – אבל אז הגיע טלפון מגד פרץ, כתב הטלקומוניקציה של "גלובס" דאז, ששאל אותו על כך. חפץ נבהל, ונסוג מהיוזמה.

לדברי חפץ, מעט לאחר מכן הציע לו אלוביץ' גמול כספי. "הוא הציע לי שפעם הבאה שייצא לי להיות בניו-יורק, אני אגיע למשרד עורכי-דין במנהטן, והעורך-דין שם ייתן לי 30 אלף דולר במזומן", סיפר חפץ לחוקריו. הוא לא נקב בשם המשרד – לטענתו, הוא לא זכר את שמו – אך אמר שמדובר בפירמה קטנה שמלווה את אלוביץ' כבר שנים רבות, ושעובדיה הם "אנשי אמון" שלו.

התנאים שהציב אלוביץ' עוררו את חשדו של חפץ. "שאול אמר שיש שני תנאים", אמר. "האחד, שאני אגיע לשם אישית, ולא באמצעות אף אחד אחר, גם לא קרוב משפחה, ושתיים – שאני צריך להתחייב לו שאני לא מכניס את הכסף הזה לישראל אלא משאיר אותו בחו"ל".

לטענת חפץ, הוא לא חש בנוח עם ההצעה, ולכן דחה אותה. אם יש ממש בדבריו, המשמעות היא שההערכה של קנר נכונה ואלוביץ' אכן מחזיק כסף מחוץ לישראל, ואף מסתיר אותו באופן שמנע מהמשטרה לחלט אותו עם פרוץ החקירה.

שוכב על הגדר

הסנגור והעד המשיכו להתנצח עד הרגעים האחרונים של הדיון. עו"ד חן טען שהחוקר קנר השפיל את אלוביץ' ואיים עליו ועל משפחתו – אך קנר דחה את הקביעות הללו שוב ושוב, וגרס שלא מדובר באיומים אלא בשיקוף מהימן של העתיד הצפוי לאלוביץ' לנוכח סירובו לשתף פעולה. "כל בני המשפחה שהיו אצלנו היו חשודים בביצוע עבירות חמורות מאוד", הסביר קנר. "יכול מאוד להיות שאמרנו לאלוביץ' שמפעל חייו יקרוס – אבל לגיטימי מאוד להגיד דבר כזה לאדם שנחקר בחקירה כלכלית, עם חילוטים. זה שיקוף של המציאות".

עו"ד ז'ק חן, סנגורם של שאול ואיריס אלוביץ' (צילום: יונתן זינדל)

מעט לאחר מכן הציג עו"ד חן קטע וידיאו מתוך אחת החקירות. בחדר הזעיר נראה שאול אלוביץ' יושב על כיסא ומאזין לדברים שמטיח בו קנר: "אתה נשכב פה על הגדר בשביל כלום – אתה צריך להגיד בדיוק מה היה, להגיד את האמת ולקוות שבית-המשפט יתחשב בדברים שלך, ששיתפת פעולה ולא שיקרת – למרות שלאורך כל הדרך אתה משקר. גם בחקירות של רשות ניירות ערך. והיום, פעם ראשונה, אני נוכח בעצמי שאין פה פאול קטן שנעשה כשהשופט לא שם לב. אתה עושה פאולים, אתה משקר". במהלך המונולוג הזה נשמע אלוביץ' מכחיש שוב ושוב שהוא משקר.

"זה קטע שאתה קורא לו 'שיקוף'", אמר עו"ד חן לחוקר קנר.

"בדיוק לזה התכוונתי ב'שיקוף'", אישר קנר. "אמרתי לו בדיוק מה המצב שלו, אני לא מסתיר שרציתי גם פה שהוא יהיה עד מדינה. אני אומר לו שהוא משקר, כי בשלב הזה הוא חושב שאין לנו את הטלפון של אילן ישועה עם כל ההודעות והבקשות לגבי שינויי סיקור. לזה אני מתכוון. הבנאדם משקר. הוא אומר לנו 'לא התערבתי, לא עשיתי, לא ביקשתי, לא דיברתי עם ישועה על שום דבר שקשור לסיקור של ראש הממשלה'. ואני פה אומר לו במפורש שהוא משקר".

שוב ניכר שעו"ד חן לא היה מרוצה מהתשובה. אחרי שהכריז שקנר לא ענה לשאלה, הוא שאל אותו עבור מי – לשיטתו – אלוביץ' "נשכב על הגדר".

"עבור ראש הממשלה", השיב קנר.

עו"ד חן, בתגובה, שאל אותו אם בשלב הזה של החקירה היתה בידיו ראיה כלשהי על כך שאלוביץ' ביקש דבר מה מראש הממשלה נתניהו. קנר שוב השיב באופן שעורר מורת רוח אצל הסנגור. הוא נקב בשמו של גלעד ארדן, שכיהן כשר התקשורת לפני נתניהו. "אצלנו במשטרה, ארדן אמר במפורש שנתניהו עִדכן אותו ששאול מתבכיין על המחירים של בזק" – כלומר, תעריפים שקבעו גורמי המקצוע במשרד התקשורת ואיימו לפגוע ברווחיו של אלוביץ'.

לאחר מכן הזכיר קנר גם את שמה של יפעת בן-חי שגב, יו"רית מועצת הכבלים והלוויין דאז, ואת שמותיהם של אילן ישועה ושל שלושה ממקורבי נתניהו – דוד שרן, עו"ד דוד שמרון ושלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת בזמן פרשת "תיק 4000".

"ראש הממשלה בעצמו אומר: 'אני תיווכתי לשאול את עסקת 'וואלה'", ציין קנר בהקשרה של עסקה שלא יצאה לפועל, שבמסגרתה אלוביץ' שקל למכור את האתר למיליארדר ג'יימס פאקר – מקורבו של נתניהו ואחד משני בעלי ההון שהמטירו עליו טובות הנאה בהיקף של מאות אלפי שקלים בפרשה הפלילית שלימים זכתה לכינוי "תיק 1000".

ד"ר יפעת בן-חי שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין לשעבר, בתום יום עדותה הראשון במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 13.12.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

הסנגור של אלוביץ' טען בתגובה שיש לקנר בעיה עם ציר הזמן. בנקודה הספציפית שבה הטיח באלוביץ' שהוא "שוכב על הגדר" למען נתניהו – ב-18 בפברואר 2018 – אף אחד מהאישים שהזכיר עוד לא העיד במשטרה, למעט אילן ישועה.

קנר חלק עליו. הוא אמר שיפעת בן-חי שגב כבר מסרה עדות בשלב זה, ושחפץ נחקר אך שמר על זכות השתיקה. ובכל מקרה, הוסיף קנר, בשלב הזה כבר החזיקו החוקרים בארכיון המסרונים של ישועה והאלוביצ'ים. "התכתובות הן הדבר הכי חשוב פה", אמר. על בסיס זה, התעקש קנר, יכול היה לקבוע בביטחון שאלוביץ' שיקר בחקירה.

עו"ד חן נע מצד לצד באי-נוחות. אחרי ויכוח קצר עם נציגת הפרקליטות שב ופנה לעד: "הפרשנות שלך שקרית", הטיח בו.

"אולי אתה משקר?", תקף בחזרה קנר. "אל תקרא לי שקרן. איך אתה בכלל מעז להטיח בי, כקצין משטרה, ששיקרתי? אני מבקש שתגיד לי איפה במהלך היום הזה שיקרתי. הייתי הכי גלוי, קיצרתי לך את העבודה. איך אתה מעז בכלל?".

זמן לא רב לאחר מכן הסתיים הדיון. חקירתו הנגדית של קנר התחדשה למחרת.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 753KB)