החוקר אביחי לוגסי נכנס אל חדר החקירות ופתח בשיחת חולין עם העצור עמיקם שורר. זה היה ב-26 פברואר 2018, שבוע וקצת אחרי תחילת החלק הגלוי של חקירת "תיק 4000". שורר היה יד ימינו של שאול אלוביץ', הטייקון ששלט בבזק – קבוצת הטלקומוניקציה הגדולה והחזקה בישראל. על-פי החשדות שנחקרו אז, שורר נטל חלק ביחסי השוחד שרקם אלוביץ' עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. התפקיד הרשמי שמילא אז היה סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח תאגידי בבזק. במקביל כיהן כדירקטור בשורה של חברות שהרכיבו את הקבוצה.

שורר הכחיש את החשדות. הוא נחקר במשך תשעה ימים, וכעת נדמה היה שהוא עומד להשתחרר ממעצר וללכת הביתה. "שמח, מבסוט? הא?", שאל אותו החוקר לוגסי. שורר הגיב בחשדנות: "ממה מבסוט? מתי הדיון שלי, אתה זוכר?". לוגסי הבטיח לו שהכל יתגלה בהמשך, וניבא שעם שחרורו יוכל שורר לבצע, סוף-סוף, את חשבון הנפש שלא עשה בחדר החקירות.

"מלוכלך פה", נזף החשוד בחוקריו אחרי כמה רגעים, "למה מלוכלך פה?".

לוגסי התנצל שבחדר החקירות של להב 433 אין שטיח כמו ברשות ניירות ערך, שם נחקר שורר על חלקו בתיק ניירות הערך של בזק, התיק שבו הועמד לדין בסופו של דבר. "יש פה פשוט עומס של חקירות", נימק החוקר. שורר נותר בשלו: "מטאטא, זה הכל, אני לא מחפש שום שטיח".

החוקרים שאלו את שורר על מערכת היחסים שלו עם שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת שמינה נתניהו ב-2015, שהפך לעד מדינה במשפט נגדו. הם ניסו לברר אם שורר היה מודע לעסקת התן-קח הפלילית שמתוארת בכתב האישום: נתניהו, כראש ממשלה ושר תקשורת, יעניק אישורים רגולטוריים יקרי ערך לבזק, ואלוביץ' ירתום למענו את אתר החדשות "וואלה" וישתיל בו תעמולה, אייטמים מחניפים, כתבות חיסול נגד יריבי ראש הממשלה – ואפילו עיתונאים שעברו אישור מקדים של אנשי נתניהו.

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ' באולם משפט המו"לים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

שורר היה מופקד על השגת אותם אישורים רגולטוריים, ועמד בקשר עם הגורמים המקצועיים שטיפלו בהם מטעם המדינה. אחד מהם היה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, שגדל איתו ברחוב כנפי נשרים בירושלים. שורר הכיר אותו כבנו של הרב יעקב הלוי פילבר וכחבר של המשפחה, אך ציין שלא היה לו קשר אישי איתו בשנות התבגרותם.

החוקרים אמרו לשורר שהם יודעים שפילבר סיפר לו על היחסים המיוחדים בין "וואלה" לנתניהו. כעת ביקשו לדעת אם אכן היה בסוד העניינים. שורר נזהר לא להשיב בשלילה. "אני ממש לא זוכר", התחמק. "בראש שלי, לא דיברתי, אבל בסדר... אני לא מאמין". פילבר בשלב הזה כבר היה עד מדינה, ושיתף פעולה עם החוקרים. אחד הדברים שאמר להם הוא שהתפקיד שמילא "וואלה" במערכת היחסים של אלוביץ' ונתניהו עלה גם בשיחות שקיים עם שורר. לטענת פילבר, באחת מפגישותיהם, ממש בסופה, הוא זרק לשורר הערה: "אני מבין ש'וואלה' פתאום הפכו עוינים'".

פילבר ביאר: "אני לא יודע אם הוא יודע או לא יודע, אבל הנחת העבודה שלי היתה שהוא יודע – ולפי התשובה שלו אני מבין שהוא יודע שכנראה יש קשר בין הדברים, ש'וואלה' נותנים סיקור חיובי". לטענת פילבר, שורר השיב לו בשלוש מילים: "כן, זה טקטיקה". כלומר, שהיחס הקשוח לכאורה של "וואלה" באותו רגע סיפק צורך נקודתי ביחסי התן-קח המתמשכים עם נתניהו, פיתול קטן במערכת היחסים שהיתה שווה למשפחת אלוביץ' קרוב למיליארד דולר.

עד המדינה שלמה פילבר באולם משפט המו"לים, יוני 2022 (צילום: יונתן זינדל)

שורר, בחקירתו במשטרה, הכחיש – אבל כדרכו עשה זאת בזהירות. הוא טען שחילופי הדברים לא זכורים לו, אבל ציין ש"טקטיקה" היא מילה שלא שייכת לז'רגון האישי שלו. "אני מכיר את עצמי", אמר לחוקרים, "אני לא משתמש בה".

היחס המתחמק של שורר לטענות שהוצגו לו חזר על עצמו גם השבוע, כשהתייצב בבית-המשפט המחוזי בירושלים כדי להיחקר במסגרת משפט המו"לים. ביום החקירה הראשון שלו הוחלט לבטל את החקירה הראשית אחרי שהשיב שוב ושוב שאינו זוכר חלקים מחקירתו במשטרה שהציגה לו נציגת המדינה.

אתמול (27.12), בדיון שהוקדש לחקירתו הנגדית בידי הסנגור של שאול ואיריס אלוביץ', שורר שיתף פעולה מעט יותר – אבל עשה זאת בלקוניות, בקצרה, כמי שחרד מהאפשרות שיפליל את עצמו או את הבוס שלו לשעבר, שעומד לדין יחד איתו בתיק המקביל, תיק ניירות הערך.

הסנגור, עו"ד ז'ק חן, הקריא לשורר קטעים מתוך חקירותיו שתאמו את קו ההגנה של בני הזוג אלוביץ'. שורר אישר שלדעתו "וואלה" כלל לא שירת את נתניהו, ואף התאפיין כ"אתר שלילי" מבחינת ראש הממשלה.

העד גם שלל אמירה שצצה בקבוצת ווטסאפ של בכירי בזק, שלפיה שאול אלוביץ' ובנו אור "הביאו לביבי את הבחירות" ב-2015 – הבחירות שאחריהן הוצנח פילבר בלשכת מנכ"ל משרד התקשורת ומיד התגייס לקידום האינטרסים של בזק. לדבריו, לא צריך לקחת ברצינות כל התרברבות שמוקלדת כלאחר יד בקבוצת ווטסאפ של קולגות.

ראש ממשלת ישראל ונאשם מס' 1 במשפט המו"לים, בנימין נתניהו, השבוע במליאת הכנסת (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד חן ביקש משורר לחוות דעה על שלושה אישורים רגולטוריים שקיבלה קבוצת בזק מנתניהו. על-פי חוק, משום שבזק מספקת לציבור הישראלי "שירות חיוני" – תשתיות טלקומוניקציה – עסקאות מהותיות שמשפיעות על מבנה האחזקות בקבוצה זקוקות לאישור ממשלתי. בשלושת המקרים שהציג הסנגור, הגרסה של שורר התיישרה עם זו של ההגנה: לטענתו, לא נפל כל פגם בהליך השגת האישורים.

האישור החשוב מבין השלושה הוא זה שאִפשר לאלוביץ' למזג את חברת בזק הציבורית עם חברת yes הפרטית והמפסידה, מהלך שלפי כתב האישום היה שווה לו 980 מיליון שקל. שורר אישר שלדעתו היתה זו "עסקה טובה" שאין שום פסול באישורה, והוסיף שלא הבחין בשום רמז להתנהלות פלילית במהלכים שהובילו להכשרתה. "בכל העולם הטלקומים [חברות הטלקום, דוגמת בזק] מחזיקים ערוצי טלוויזיה, זה דבר טריוויאלי", הסביר בבית-המשפט.

עסקה נוספת שהציג הסנגור היא מכירת אתר הלוחות "יד 2" לענקית התקשורת הגרמנית אקסל-שפרינגר ב-2014, שהניבה כ-800 מיליון שקל. לפי כתב האישום, עסקה זו היתה "בעלת חשיבות כלכלית רבה" לקבוצת בזק. שורר, שמילא בעסקה תפקיד שולי, אמר לחוקריו שאין שום קשר בין אישור העסקה למערכת היחסים של אלוביץ' עם ראש הממשלה. אתמול בבית-המשפט, לבקשת הסנגור, אִשרר שורר את הקביעה הזאת. לדבריו, לא היתה שום סיבה להתנגד לעסקה.

אישור שלישי, מינואר 2014, אִפשר לחברת בי-קום של אלוביץ' לגייס כסף מחוץ לישראל באמצעות הנפקת אגרות חוב, מהלך שלפי כתב האישום היה גם הוא "בעל חשיבות כלכלית רבה" עבור הנאשם. שורר היה אחראי על המהלך הזה, שגם הוא היה טכני לטענתו, ולא אמור היה להיתקל בקשיים מצד המדינה. וכמו במקרים אחרים, אישר שורר, גם לאישור הזה לא היה שום קשר ל"וואלה".

בסוף ינואר, סמוך למועד קבלת האישור, התפרסמו ב"וואלה" שתי כתבות שנתפסו כמכה מתחת לחגורה של משפחת נתניהו. אחת העלתה תהיות לגבי נטייתו המינית של יאיר נתניהו. האחרת נשאה את הכותרת "קריאה לנתניהו: מנע הקשר בין בנך לזוגתו הנורבגית", והתבססה על פנייה פומבית של הארגון הגזעני "להב"ה".

כותרות הידיעה על יאיר נתניהו וזוגתו הנורבגית. "וואלה", 26.1.2014 (צילום מסך)

"לפי דיווחים בתקשורת הנורבגית, נתניהו הצעיר החל לצאת באחרונה עם צעירה בשם סנדרה לייקנגר שלומדת בישראל, מה שמעורר את חמתו של ארגון להב"ה", דיווח כתב "וואלה" דאז יהושע בריינר. "'אביך בנציון היה יהודי וציוני בעל זכויות רבות, אשר טבע בבניו ערכים יהודים. קשה להאמין שדווקא אצלך בבית תיכנס בדלת הקדמית ההתבוללות', כתב מנכ"ל הארגון בנצי גופשטיין, תלמידו של מייסד תנועת כך מאיר כהנא. [...] 'אביך מתהפך בקברו על מעשהו של בנו, והוא בוודאי לא חלם שהמשך מורשתו תיגדע על-ידי מי מנכדיו כשיתחתן עם גויה'".

מחומר הראיות עולה שאלוביץ' לא היה מרוצה מהפרסומים האלה וחשש שהם יסכלו את קבלת האישור. מבחינת התביעה, זהו עוד אישוש לקשר בין הסיקור של משפחת נתניהו ב"וואלה" לאישורים שאלוביץ' קיווה לקבל מראש הממשלה. עו"ד חן ניסה לחלץ משורר הסבר אחר לכך – וכצפוי הצליח. לטענת שורר, היחס השלילי של אלוביץ' לפרסומים על יאיר נתניהו היה חלק מנטייה פסיכולוגית שמאפיינת אותו, ולא נבע מיחסי שוחד עם ראש הממשלה.

השופט משה בר-עם (צילום: אתר הרשות השופטת)

"שאול היה פרנואיד, הוא תמיד פחד שיתנקמו בו", אמר שורר בבית-המשפט.

"במקרה הקונקרטי של עסקת בי-קום", אמר עו"ד חן, "הוא לא חשש שלא יחתמו לו ולא חשב שלא מוצדק שיחתמו לו, אלא מכל מיני דברים חתרניים שנעשים אצלו בבית דווקא ערב העסקה: בום, כותרת ראשית – 'נטיות', 'יהודי-לא-יהודי' – בקשר למשפחת ראש הממשלה. ואז שאול אומר: 'למה דווקא עכשיו'. מזה הוא פחד".

"בגדול כן", אישר שורר, ומיד סייג את עצמו: "לא יודע אם במקרה הספציפי הזה, אבל בגדול כן".

עו"ד חן ציין שגם בחדר החקירות שורר לא ראה בכך חלק ממערכת יחסים של קח-תן עם נתניהו, אלא תולדה של "פחד להרגיז" מצד אלוביץ'. שורר אישר את הפרשנות הזאת, אבל ניסה להרחיק את עצמו ואמר שהוא אישית עסק רק בפן הרגולטורי של השגת האישורים. "זה לא היה מענייני", אמר על הסיקור ב"וואלה", "לא עסקתי בזה".

משה בר-עם, אחד משלושת שופטי ההרכב, ניסה לחלץ מהעד אמירה יותר ברורה: "שמעת ממר אלוביץ' איזו טרוניה בעניין הזה?".

"לא זוכר", השיב שורר. "הוא פחד מנקמה, זה מה שזכור לי. הפחד מנקמה, יותר מאשר משפט ספציפי. שיתנקמו בו ולא יחתמו".

מעט לאחר מכן, השופט בר-עם שב ופנה לעד: "אתה מכיר דוגמאות אחרות שבהן השתמשת במונחים כמו 'פרנואיד' או 'פחדן' כדי לתאר את אלוביץ'? בהקשרים אחרים, לאו דווקא בעניין הזה".

שורר השיב בחיוב: "שאול, היתה לו תכונה שהוא חשש מאנשים ומנקמה של אנשים. נגיד, ממנהלים שלו. הוא פחד מנקמה שלהם. הוא לא פיטר אנשים. היה לו קושי ללכת נגד אנשים. הוא היה הרבה פעמים מרצה אנשים. אנשים ביקשו הון, והוא זרם כי הוא פחד מנקמה. באופי הכללי שלו. גם מול המנהלים שלו הוא היה כזה, אפילו מול כפופים שלו".

עו"ד ז'ק חן, סנגורם של שאול ואיריס אלוביץ' במשפט המו"לים, מוקדם יותר השנה בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: אריה לייב אברמס)

השופט בר-עם שאל את שורר אם אלוביץ' בכלל היה מודע לפרסומים הללו. התשובה של שורר היתה אחת היחידות שפגמה במידת מה בתזה של ההגנה: "אני זוכר ששאול ראה חדשות כל הזמן, והרבה פעמים העיר על דברים איזוטריים באתר שלו. הוא כל הזמן היה עובר על האתר. ממש כמו איזה איש טכני – היה יושב באמצע הלילה, ועובר. הוא היה מודע לכל מה שקורה, בטח ב'וואלה'. גם לא בהקשר של כתבות כאלה ואחרות. היה שם לב לתקלות, לוחץ על דברים, בודק את 'וואלה'".

בחקירתו במשטרה, שורר ביקש להבדיל בין הבוס ה"פרנואיד" שלו, אלוביץ', למו"ל אחר שלעתים קרובות מתואר כפרנואיד – ארנון (נוני) מוזס, בעל השליטה והעורך האחראי של "ידיעות אחרונות", שהוא גם הנאשם הרביעי במשפט המו"לים. בקטע מהחקירה שהוצג אתמול, שורר אמר לחוקריו שבניגוד לנוהג ב"ידיעות אחרונות", אלוביץ' לא נוהג להנחות את העיתונאים ליזום תחקירים נגד יריביו.

בדומה לחקירות נגדיות שערכה ההגנה מול עדי תביעה אחרים – חשודים לשעבר ב"תיק 4000" שחמקו מהעמדה לדין – גם במקרה של שורר נעשה ניסיון להציג את החקירה כבריונית ופגומה. שורר אישר שספג מהחוקרים צעקות ואיומים על כך שהחקירה תכתים את הרזומה שלו ותהרוס לו את הקריירה. הוא אישר שחש "פצוע" בתום תקופת המעצר, וגם שנקלע לסערת נפש ואיבד אמון במערכת אכיפת החוק. כשנשאל על כך בחדר החקירות הוא האשים את החוקרים בכך שיש להם "אג'נדה" שגרמה להם לחבר יחד פרטים לא קשורים ולבנות באמצעותם "מציאות מדומה".

בניסיון לפגוע בתוקף עדותו במשטרה, עו"ד חן הצביע על כמה מקומות בתמלילי החקירה שבהם שורר לוקח צעד אחורה ומבקש להטיל ספק בדברים שזה עתה מסר לחוקריו. "אני ממציא דברים מרוב הלחץ שלכם", אמר שורר לחוקרים באחד מאותם מקרים. במקרה אחר אמר שורר לחוקריו שהוא חש מבולבל. אתמול, כשהסנגור ביקש ממנו להתייחס לאמירות האלה, שורר שיתף פעולה: "הדמיון", אמר ונטל פאוזה קצרה, "אתה כבר לא בטוח בעצמך".

ביום שני הקרוב יעיד במשפט הראל לוקר, שכיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בחלק מתקופת "תיק 4000".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 616KB)