במפעל הפיס הוציאו בשנת 2022 כ-20 מיליון שקלים על פרסום "תדמיתי", כלומר לא כזה שמקדם באופן ישיר הגרלות שונות של המפעל. כך עולה מנתונים שמפעל הפיס נאלץ לשחרר לציבור לאחר עתירת חופש מידע שהוגשה על-ידי עמותת "הצלחה". מדובר בירידה לעומת השנים 2020-2021.

מהנתונים עולה כי בדומה לשנתיים שקדמו לה, גם ב-2022 מי שנהנה מהנתח הגדול ביותר מהתקציב, בפער גדול, הוא ערוץ קשת 12 - יותר משמונה מיליון שקל, כמעט מחצית מהתקציב כולו. עובדה ראויה לציון היא זהותו של סמנכ"ל הרגולציה החדש של קבוצת קשת - שי חייק, מי שכיהן עד לא מכבר כדובר מפעל הפיס.

במקום השני ברשימת הגופים שמקבלים כספי פרסום מהפיס נמצאת רשת 13, שקיבלה ב-2022 כמחצית מהסכום שקיבלה קשת, כארבעה מיליון שקלים. אחריהם ברשימה נמצא משרד הפרסום אדלר-חומסקי, שקיבל כ-2.5 מיליון שקלים, ובמקום הרביעי קבוצת "ידיעות אחרונות" עם כ-1.7 מיליון שקלים מכספי המהמרים. כאמור, יתכן בהחלט כי לגופים אלו, ואחרים, הועברו כספים נוספים ממפעל הפיס עבור פרסום לא "תדמיתי".

אלי עזור (צילום: מרים אלסטר)

אלי עזור (צילום: מרים אלסטר)

כלי תקשורת נוסף שקיבל סכום כסף ניכר ממפעל הפיס הוא תחנת הרדיו 103FM (רדיו ללא הפסקה). הרדיו בבעלות אלי עזור קיבל 815 אלף שקל. ה"ג'רוזלם פוסט", גם הוא בבעלות עזור, קיבל 35 אלף שקל נוספים.

שני גופי התקשורת הבאים ברשימה, הם כלי תקשורת ללא מטרות רווח. אתר האינטרנט של עמותת "שווים", המיועד לבעלי מגבלות ובני משפחותיהם, זוכה לתקציב פרסום בסך של כ-765 אלף שקל. אתר האינטרנט "מוט'קה", המיועד לבני גיל הזהב ופועל על-ידי עמותת "קרן מחקרים ושירותי בריאות שיבא", זוכה לתקציב של 420 אלף שקל.

בגזרת ערוצי הטלוויזיה, לצד קשת ורשת המחלקים ביניהם את חלק הארי של כלל תקציב הפרסום, זוכה תאגיד השידור הישראלי לכרבע מיליון שקל, ואילו ערוץ 14 מסתפק בכ-50 אלף שקל בלבד. יצוין כי ב-2022 נתוני הרייטינג של הערוץ היו עדיין זניחים. השנה, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא המפרסם הגדול בערוץ.

ערוצי טלוויזיה נוספים שזוכים ליהנות מתקציבי הפרסום של מפעל הפיס הם ערוץ המוזיקה (ערוץ 24), עם כ-30 אלף שקל וערוץ 9, בשפה הרוסית, עם כ-85 אלף שקל.

מבין קבוצות התקשורת הוותיקות בולט "ידיעות אחרונות", שזכה כאמור לכ-1.7 מיליון שקל. לצידו נמצא "גלובס" עם כ-200 אלף שקל וקבוצת "הארץ" עם כ-150 אלף שקל. קבוצת "ישראל היום" (יחד עם "מקור ראשון") קיבלה כ-65 אלף שקל.

ברשימת מקבלי הכספים ממפעל הפיס נמצאים גם גופי פרסום, נוסף על משרד אדלר-חומסקי. כחצי מיליון שקל למשרד גיתם, כ-480 אלף ל"פה לאוזן שיווק גרילה", 226 אלף שקל ל"ת. תאברי תקשורת שיווקית" ו-29 אלף שקל לטאיטו-מדיה.

פרסום משפיע על הסיקור

במאי בשנה שעברה עתרה עמותת "הצלחה" לבית המשפט כדי לאלץ את מפעל הפיס למסור לציבור מידע על כספים שהעביר ל"ידיעות אחרונות", ynet, קשת ורשת במסגרת התקשרויות ספציפיות עם כלי התקשורת, וכן למסור לציבור מידע מפורט על פרסומיו הגלויים והסמויים של מפעל הפיס עם כלל כלי התקשורת בישראל.

יו"ר מפעל הפיס אביגדור יצחקי מברך את הזוכה בטקס "גיבורי השנה" של מפעל הפיס וקשת, ששודר בערוץ 12 0צילום מסך)

יו"ר מפעל הפיס אביגדור יצחקי מברך את הזוכה בטקס "גיבורי השנה" של מפעל הפיס וקשת, ששודר בערוץ 12 0צילום מסך)

העתירה באה בעקבות ארבע בקשות חופש מידע שהוגשו למפעל הפיס, ונענו בשלילה. בין השאר טענה "הצלחה", באמצעות עו"ד אלעד מן, כי "קיים אינטרס מוגבר" לחשיפת נתונים מסוג זה "שכן הוכח לאורך שנים שקיים קשר בין מפרסמים/ספקים/מלווים גדולים לכלי תקשורת ובין אופן הסיקור של אותם גורמים". כך, תקציבי הפרסום שמעביר מפעל הפיס לכלי תקשורת עלולים להשפיע על אופן הסיקור שלו.

"במקרה שלפנינו קיים אינטרס מובהק וחזק בחשיפת פעילות הרשות באמצעות המידע המבוקש ופיקוח ציבורי על פעילותה", נכתב בעתירה. "נושא רכישת תכנים שיווקיים ותדמיתיים בפרסומים ובאמצעות כלי תקשורת הוא נושא שיש בו עניין ציבורי רב ומתעוררות לגביו גם שאלות של אינטרס ציבורי וחוקיות".

בית המשפט הורה לפרסם את הנתונים וכך נחשף לציבור כי בשנים 2020-21 כיכבה קשת 12 ברשימת משתפי הפעולה עם מפעל ההימורים - וקיבלה סכום של כ-15 מיליון שקל באותן שנים.

להורדת הקובץ (PDF, 87KB)

להורדת הקובץ (PDF, 282KB)