הפרסום הסמוי של מפעל הפיס בתקשורת עתיד להפוך למעט פחות סמוי. מפעל הפיס ייאלץ לחשוף לציבור את היקף הוצאות הפרסום שלו בתקשורת, שלא מקדם באופן ישיר את מוצרי ההגרלות וההימורים שהוא משווק. הכוונה היא בין היתר להוצאות בגין "שיתופי פעולה" תדמיתיים עם ערוצי טלוויזיה, עיתונים ואתרי אינטרנט.
ההוראה למפעל היא היא אחת התוצאות של פסק-דין שניתן לאחרונה בעתירת חופש מידע שהגישה עמותת הצלחה. את העמותה ייצג עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של "העין השביעית" ומי שעמד עד לאחרונה בראש עמותת "העין השביעית".
בעקבות העתירה ייחשפו פרטיהן של הוצאות בסך עשרות מיליוני שקלים, המועברות לכלי התקשורת במטרה לשפר את תדמית מפעל הפיס ומנהליו.
בחודש מאי האחרון עתרה עמותת הצלחה לבית-המשפט כדי לאלץ את מפעל הפיס למסור לציבור מידע על כספים שהעביר ל"ידיעות אחרונות", ynet, קשת ורשת במסגרת התקשרויות ספציפיות עם כלי התקשורת, וכן למסור לציבור מידע מפורט על פרסומיו הגלויים והסמויים של מפעל הפיס עם כלל כלי התקשורת בישראל.
"יש חשיבות רבה לכך שנתונים לעניין השימוש שנעשה ב'פירות' ההכנסות ממוצרי הפיס יהיה שקוף וגלוי לציבור, כמבטא את הרעיון שבחקיקת חוק חופש המידע, וכך יתאפשר דיון ציבורי בהתנהלות מפעל הפיס"
העתירה באה בעקבות ארבע בקשות חופש מידע שהוגשו למפעל הפיס, ונענו בשלילה. בין היתר ביקשה העמותה לקבל מידע על ההתקשרות בין מפעל ההימורים ל"ידיעות אחרונות" ואתר ynet בכל הקשור למיזם הפרסומי "המורה של המדינה"; מידע על הענקת פרס ספיר לשנת 2021 ועל התקשרויות של מפעל הפיס עם חברת קשת בנוגע לפרס; מידע על התקשרויות בין מפעל הפיס לרשת בנוגע לשידור הגרלות הלוטו בטלוויזיה; ומידע על כל הוצאות הפרסום בשנים 20-21 בעיתונות הכתובה (דפוס ואינטרנט), תוך פירוט לכלי תקשורת.
"במקרה שלפנינו קיים אינטרס מובהק וחזק שבחשיפת פעילות הרשות באמצעות המידע המבוקש ופיקוח ציבורי על פעילותה", נכתב בעתירה. "נושא רכישת תכנים שיווקיים ותדמיתיים בפרסומים ובאמצעות כלי תקשורת הוא נושא שיש בו עניין ציבורי רב ומתעוררות לגביו גם שאלות של אינטרס ציבורי וחוקיות. [...] גם לעניין תוכן שיווקי וסוגיית הגילוי הנאות במסגרתו, קיים דיון ער בכל הנוגע לפעולות הרשות ולראיה ראו גם שורת הפרסומים לגבי ההליכים הייצוגיים שהסתיימו בעניין זה לאחרונה".
בעקבות פסק הדין ייחשפו כספים המועברים לכלי תקשורת שונים, בהם מהמרכזיים בתקשורת הישראלית, עבור פרסום "תדמיתי", כלומר, לא כזה המקדם באופן ישיר הגרלות שונות של מפעל הפיס. לפי העתירה, כספים מייצרים השפעה אפשרית של מפעל הפיס והעומדים בראשו על אופן הסיקור של מפעל ההימורים הלאומי.
"ידיעות אחרונות": רודפים אותנו
במפעל הפיס טענו בתגובה, באמצעות עורכי-הדין נתי אגמון, לידר קופרשמידט-טל וגל רבינוביץ', כי הוראות חוק חופש המידע אינן חלות על הוצאות הפרסום והתקשרויות שלו וזאת בהתאם לצו שהוציאה ממלאת מקום שר המשפטי ציפי לבני בשנת 2005. בנוסף טענו במפעל הפיס כי הנתונים שהתבקשו למסור הם סוד מסחרי שלהם ושל הגורמים עימם התקשר. חשיפתם עלולה לפגוע הן במפעל הפיס והן בגורמי התקשורת.
בקבוצות התקשורת של "ידיעות אחרונות" ו"קשת" טענו טענות בנוגע לפרסום הכספים המועברים אליהם ממפעל הפיס בקשר לפרויקט "המורה של המדינה" ו"פרס ספיר", אולם אלה מהווים חלק קטן יחסית מכלל ההוצאות התדמיתיות של מפעל הפיס.
ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet טענו בתגובה, באמצעות עורכי-הדין חגי דורון, אוריאל פרינץ וטל וקס, כי ההסכמים המסחריים בעניין "המורה של המדינה", שאותם מתבקש מפעל הפיס לחשוף, כוללים "מידע בעל ערך כלכלי רב ל'ידיעות'" ופרסומו עלול לגרום ל"פגיעה ממשית" באינטרסים המסחריים כמו גם המקצועיים של הקבוצה.
"ההסכמים המסחריים בין ידיעות למפעל הפיס שזורים לכל אורכם בנהלי עבודה פנימיים, שיטות עבודה ושיטות תמחור של חברה מסחרית פרטית – המהווים את יסודות פעילותה הפנימית של ידיעות", טענו בקבוצת התקשורת.
בנוסף טענו בקבוצת ידיעות-אחרונות כי עניינה של עמותת הצלחה במידע אינו נובע מאינטרס ציבורי אלא מ"מסע הכפשות שמנהלת העמותה כנגד ידיעות, לרבות, על גבי ובאמצעות אמצעי מדיה אחרים". בהמשך הבהירו ב"ידיעות אחרונות" שהם מכוונים לאתר "העין השביעית". "הענין האמיתי של העמותה בבקשת המידע נוגע לאותו ניסיון 'לדוג' מידע נוסף אודות ידיעות, כדי לפרסם פרסומים נוספים, תוך הוצאת המידע מהקשרו, לשון המעטה", נטען בתשובה לעתירה.
לפי קבוצת התקשורת, "הניסיון לשרבב את 'משפטי האלפים' לבקשה זו הוא ניסיון ציני ופסול, נטול כל הקשר ענייני. כידוע, 'תיקי האלפים' אינם נוגעים לתוכן שיווקי, ובוודאי שאין בגילוי מידע על התקשרות מסחרית בין מפעל הפיס לידיעות כל קשר לתיקים האמורים. מדובר אם כן בניסיון להכתים ולהכפיש שוב ושוב את ידיעות, ואף להטיל דופי במפעל הפיס באמצעות העלאת טענות חסרות בסיס".
בחברת קשת טענו בתגובה, באמצעות עורכי-הדין מוטי ארד ומיקה בר-נתן, כי הם מצטרפים לטענות מפעל הפיס והוסיפו כי חשיפת המסמכים על ההתקשרות עם מפעל הפיס בנוגע לשידור טקס "פרס ספיר" של מפעל הפיס "תביא לפגיעה ממשית באינטרסים המסחריים הלגיטימיים של קשת".
גם בחברת רשת טענו, באמצעות עורכי-הדין ברק גליקמן ושרון מי-טל אפרת, כי המידע על אודות ההתקשרות עם מפעל הפיס לשידור הגרלות הלוטו כולל "סודות מסחריים, מקצועיים ובעלי ערך כלכלי" עבור החברה. "הסכומים ששולמו לרשת בפועל מכוח ההסכם מצויים בליבת הפעילות העסקית של רשת", נטען בתגובה, "ומהווים סודות מסחריים של רשת, מן המעלה הראשונה".
כסף של הציבור
השופטת אסתר נחליאלי-חיאט מבית המשפט המחוזי בת"א-יפו קיבלה את העתירה באופן חלקי. חוק חופש המידע אכן מחריג מתחולתו מידע על "התקשרויות או ממכרזים ובכלל זה מידע הנוגע להליכי הבחירה בהליכי רכש ושמות הספקים והכל לעניין מוצרי הפיס". לאור זאת, מצאה השופטת נחליאלי-חיאט כי יש לדחות את העתירה בכל הנוגע לבקשה לקבל מידע על שידור הגרלת הלוטו ברשת.
אשר לבקשה בדבר פירוט הוצאות הפרסום החודשיות של מפעל הפיס, השופטת מדגישה כי "מוצרי הפיס" הוחרגו מהחוק, אך לא כל הוצאות הפרסום של המפעל נוגעות בהגרלות ובהימורים שהוא משווק.
"אחת ההצדקות המרכזיות לפעילות מפעל הפיס היא השימוש שהוא עושה בכספים שהוא מקבל כתוצאה מהשתתפות הציבור (או יותר נכון חלקו) בהגרלות ובהימורים כמעין 'השקעה' לטובת הכלל ולטובת קהילות מקומיות", כתבה השופטת בפסק-דינה. "על פעילות זו של מפעל הפיס חל חוק חופש המידע [...] אני סבורה כי יש חשיבות רבה לכך שנתונים לעניין השימוש שנעשה ב'פירות' ההכנסות ממוצרי הפיס יהיה שקוף וגלוי לציבור, כמבטא את הרעיון שבחקיקת חוק חופש המידע, וכך יתאפשר דיון ציבורי בהתנהלות מפעל הפיס, באופן חלוקת הכספים שמצטברים אצלו וכו'".
לפיכך פסקה השופטת נחליאלי-חיאט כי על מפעל הפיס לחשוף את הסכומים הכוללים ששילם לכל אחד מהספקים שלו שלא בקשר למוצרי הפיס, וזאת בחלוקה שנתית ובלי לציין את התמורה הקונקרטית שניתנה בעד סכומים אלה.
אשר למידע הנוגע לפרס ספיר ו"המורה של המדינה", ההחרגה בחוק לא חלה עליהם כיוון שלא מדובר במוצרי הפיס. עם זאת, המשיבים לעתירה טענו כי המידע כולל סודות מסחריים וחשיפתו תפגע בהם.
השופטת נחליאלי-חיאט, שעיינה בהסכמים שנערכו בין מפעל הפיס לידיעות-אחרונות בשנים 2018-2021 בכל הקשור למיזם הפרסומים "המורה של המדינה", הגיעה למסקנה כי "מסירת המידע עלולה לפגוע בצדדים שלישיים", כלומר בהסתדרות המורים וחברי המועצה המייעצת המוזכרים בהסכמים, ואלה לא קיבלו הזדמנות נאותה להשמיע את עמדתם.
לפיכך הורתה למפעל הפיס לפנות אל הצדדים השלישיים כדי לקבל עמדתם ולאחר מכן לשקול מחדש את בקשת עמותת הצלחה לקבל את המידע. לעמותה, הדגישה, שמורות כל טענותיה בעניין זה.
בנוגע לפרס ספיר עיינה השופטת במסמך ההתקשרות בין מפעל הפיס לחברת קשת והתרשמה כי רובו "אינו עונה על הגדרת 'סוד מסחרי'". לפיכך, קבעה השופטת שיש לפרסם את המסמך לציבור, למעט רכיב העלות, שהוא "מידע מסחרי-עסקי מובהק" ועל כן יושחר.
5448-05-22
* * *