הקמפיין האגרסיבי של אלי ציפורי מסבך אותו בתביעת דיבה נוספת, הפעם על סך 5 מיליון שקל. במקביל, הגיש ציפורי שתי תביעות דיבה בעצמו. ציפורי, שפוטר מ"גלובס" והופסקה עבודתו ב"מעריב", מפרסם כעת את פרי עטו בעיקר ברשתות החברתיות, שם הוא מתקיף אנשים וגופים שהוא תופס כאויבים שלו ושל ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. פרסומיו מתאפיינים בסגנון עז מבע, ומתובלים בגידופים והכפשות.
פרסומיו של ציפורי קלעו אותו לשלל תביעות משפטיות, בהן הוא משמש כנתבע, תובע או שניהם גם יחד. התביעה האחרונה בסדרה היא של הדס קליין, עדת תביעה במשפט הפלילי נגד נתניהו, שהגישה נגדו תביעת דיבה בסך 5 מיליון שקל. קליין, העוזרת האישית של המיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, טוענת שציפורי, תומך נלהב של נתניהו, הכפיש אותה באופן שיטתי ברשתות החברתיות, בבלוג שלו ובתקשורת, והפר את פרטיותה. ציפורי נחקר השנה במשטרה בחשד להטרדת עד בשל פרסום שעסק בקליין. טרם הוחלט אם להעמידו לדין.
מלבד התביעה של קליין, ציפורי מנהל, כתובע או כנתבע, הליכים משפטיים נוספים. תמונת התביעות והתביעות שכנגד מסועפת למדי. מספר תביעות משפטיות (יאיר לפיד, חני קים וברוך קרא) נסגרו, מספר גדול יותר עוד מתנהל: ציפורי נתבע על-ידי העיתונאי אבישי גרינצייג, ותובע אותו תביעה שכנגד. הוא תובע את גרינצייג גם בתביעה שנייה, לצד העיתונאים חיים לוינסון ועקיבא נוביק, עורכי הדין צביקה מצקין ואלעד מן, העמותות שקוף, הצלחה והעין השביעית והנהלת בתי המשפט.
לאחרונה ביקש למחוק תביעה נוספת שהגיש, נגד העמותות התמנון והצלחה ונגד עורך הדין אלעד מן. הנתבעים הגישו לבית המשפט בקשה לחייבו בהוצאות, שטרם הוכרעה. בנוסף, הגיש ציפורי בימים האחרונים שתי תביעות דיבה נוספות. נגד העיתונאי דוד ורטהיים ונגד הבמאי דורון צברי.
קמפיין עקבי ומתוזמן
ציפורי "שם את הגברת קליין כמטרה לקלס, לבוז ולהשפלה בעיני הבריות, ב-187 פרסומים שונים, אשר פורסמו והופצו לכלל עוקביו וקוראיו באמצעי הפרסום הרבים אשר עומדים לרשותו", כותב בא-כוחה של קליין, עו"ד אליעד שרגא, בכתב התביעה. לפי כתב התביעה, לציפורי עשרות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות ובבלוג שלו.
קליין נתנה עדות מרכזית ב"תיק 1000", ותיארה בבית המשפט את מסכת טובות ההנאה השיטתית, בשווי של מיליוני שקלים, שזרמה מהמיליארדרים מילצ'ן ופאקר אל בני משפחת נתניהו, וכללה אלכוהול יוקרתי, סיגרים משובחים, תכשיטים, בגדי ותיקי יוקרה, שימוש בווילה מפוארת ועוד. לפי כתב התביעה, ציפורי ניסה "להלך אימים" על קליין וניהל כנגדה "קמפיין עקבי ומתוזמן היטב כדי לפגוע בלגיטימציה שלה ולהפוך אותה למטרה לשנאה ולבוז בקרב הציבור הרחב; להשחיר את חובתה למסור עדות באמצעות אינסוף שקרים דמגוגים, נבזיים, כגון השקר שהיא 'עדת מדינה' ו/או 'מסייעת להפיכה שלטונית כנגד נתניהו' ו/או שהיא 'סוכנת משטרתית' ועוד".
העדה הדס קליין, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 18.7.22 (צילום: יונתן זינדל)
על כך מצהיר כתב התביעה "הכל שקרים. הכל המצאות. הכל בכוונת מכוון. יום וליל, משך חודשים ארוכים. הנתבע לא הרפה ועודנו לא מרפה, הגם שהוא יודע שהקשר בין אמירותיו לבין המציאות רחוק כמזרח ממערב". קליין דורשת פיצוי של 5 מיליון שקל ופרסום תיקון והתנצלות בידי ציפורי. כתב התביעה מונה פרסומים של ציפורי בטוויטר, פייסבוק, טלגרם ובבלוג שלו, וגם בתוכניתו בתחנת הרדיו האיזורי "גלי ישראל" ובתוכניות בערוץ 14. פרסום נוסף הוא בפאנל בפורום ימני בשם "קפה שפירא". לבסוף, מתייחס כתב התביעה גם לפרסום בספר שהוציא לאחרונה ציפורי, שפרק שלם ממנו מוקדש למתקפה על קליין.
תביעת קליין מתייחסת לעשרות רבות של פרסומים, הראשון שבהם המוזכר בכתב התביעה מלמד על אופיים של הפרסומים הנוספים: "מניפולטיבית. שקרנית. נקמנית. גוזמאית. קורבנית. אגרסיבית. גנבת דעת. מאחזת עיניים. שטופת שנאה. הדס קליין, עדה מרכזית ב'תיק 1000'. כל הפרטים - בשבוע הבא, בחקירה הנגדית". בנוסף מציין כתב התביעה כי הפרסומים של ציפורי גררו בעקבותיהם שלל תגובות שהכפישו וגידפו את קליין.
ציפורי הכפיש את קליין גם באמצעים ויזואליים, טוען כתב התביעה. הפרק בספרו המוקדש לקליין נפתח ב"תמונה משפילה", בה "הוא מדמה את הנתבעת למכשפה על 'מטאטא שמפניה'. ויוער, השפלה מסוג זה הינה דרכו של הנתבע בקודש, במסגרתה הוא מקפיד להצמיד לכל 'דמות מפתח' תמונה משפילה 'מתאימה', בכדי להעמיק את הביזוי וההשפלה שחווים קורבנותיו". כתב התביעה מוסיף כי ציפורי "עושה שימוש תכוף בתמונותיה של התובעת, כמו גם בתמונות מבזות נוספות, בסמוך לפרסומים כוזבים ומשפילים בעניינה, בנסיבות ברורות בהן הפרסומים עלולים לבזות התובעת ולהלבין פניה".
"חצה כל גבול בפרסומיו הדיבתיים כלפי התובעת, עת תיאר אותה בשלל כינויי גנאי, תיאורים משפילים ושליליים, חוזרים ונשנים משך תקופה ארוכה, והכל כאמור כחלק מקמפיין סדור לפגוע בה באופן אישי ובתדמיתה בציבור. בפרסומיו לעיל, הנתבע העביר התובעת שבעת מדורי גיהינום והעשיר את קופתו, במקביל"
כתב התביעה מציין גם כי ציפורי הצמיד לפרסומיו על אודות קליין קריאה לרכוש את ספרו, כלומר, המתקפה על קליין נועדה גם לצרכים שיווקיים. ציפורי "חצה כל גבול בפרסומיו הדיבתיים כלפי התובעת, עת תיאר אותה בשלל כינויי גנאי, תיאורים משפילים ושליליים, חוזרים ונשנים משך תקופה ארוכה, והכל כאמור כחלק מקמפיין סדור לפגוע בה באופן אישי ובתדמיתה בציבור. בפרסומיו לעיל, הנתבע העביר התובעת שבעת מדורי גיהינום והעשיר את קופתו, במקביל".
קליין מציינת כי טרם שהגישה תביעה ביקשה מציפורי למחוק את הפרסומים נגדה, "אך לשווא. בא כח הנתבע דחה את טענות התובעת מכל וכל, וכידוע האחרון המשיך ביתר שאת במסע ההכפשות". לכתב התביעה מצורפים חילופי מכתבים בין עו"ד גיורא אדרת שייצג את קליין לבין עו"ד ציון אמיר שייצג את ציפורי. בתגובה לבקשה למחוק את הפרסומים על אודות קליין השיב עו"ד אמיר בשם ציפורי כי "הוא מבצע את תפקידו העיתונאי בהתאם להוראות כל דין ורואה בעבודתו שליחות ציבורית חשובה אשר חוסה תחת כל הכללים, גם המקצועיים וגם של כללי האתיקה הנהוגים". ציפורי אף התלונן כי הפנייה אליו "מהווה פגיעה חמורה בחופש הביטוי" שלו.
"קמפיין ההכפשות נמשך חודשים רבים", מסכם כתב התביעה, ציפורי "עשה שימוש בקמפיין בכדי לקדם את עסקיו שלו ויש לזקוף לחובתו את העובדה שמדובר בפרסומים בתפוצה רחבה ובכלי תקשורת מגוונים, שנעשו בכוונה לפגוע בתובעת, ומבלי שהנתבע פנה לבקש את התייחסותה של התובעת או מי מטעמה לטענות החמורות שהועלו נגדה במסגרת הפרסומים".
רוע ונבזיות
כאמור, בימים האחרונים הגיש ציפורי שתי תביעות דיבה נוספות. פרטי האחת, נגד הבמאי דורון צברי, לא ידועים והיא טרם הגיעה לנתבע. תביעה אחרת, נגד עיתונאי "וואלה" דוד ורטהיים, עומדת על סך של 420 אלף שקל וציפורי טוען במסגרתה, באמצעות עו"ד אוהד מחרז (לשעבר ממשרדו של עו"ד יוסי כהן), כי ורטהיים הוציא את דיבתו וטען כי ציפורי "הוא משוגע, מטורלל, הזקוק לתרופות ושמקומו בבית חולים פסיכיאטרי". ציפורי טוען כי הפרסומים של ורטהיים נעשו "ברוע ונבזיות".
ציוץ של אלי ציפורי על הפסקת עבודתו ב"מעריב"
תמה זו, בדבר מחלת נפש לכאורה בה לוקה ציפורי, חוזרת גם בתביעות קודמות שציפורי מעורב בהן. כמו באותן תביעות, גם בתביעה זו חוזר ציפורי ומדגיש כי מדובר בטענה כוזבת. עוד בכתב התביעה נגד ורטהיים קובל ציפורי כי הוצאה דיבתו בשל הכינויים "הומופוב" ו"מפוטר סדרתי". ציפורי כותב בכתב התביעה כי הוא אינו הומופוב ואינו מפוטר סדרתי. לפי כתב התביעה, ציפורי פוטר רק פעם אחת, מהעיתון "גלובס". ביולי האחרון הופסקה עבודתו של ציפורי גם בעיתון "מעריב", אולם יתכן כי הוא אינו מתייחס לכך כאל "פיטורים" משום שהועסק בעיתון כפרילאנס.
דחייה, אבל מה עם ההוצאות
התפתחויות נוספות בעולמו המשפטי של ציפורי אירעו בחזית אחרת, זו של תביעת הדיבה והפרת הפרטיות שהגיש נגד עמותות התמנון והצלחה ונגד עו"ד אלעד מן. לאחר שבית המשפט מחק על הסף את התביעה נגד עמותת הצלחה וחייב את ציפורי להפקיד ערבות בסך 30 אלף שקל בשל אופייה "הבלתי מידתי" של תביעתו, בחר לבקש למחוק את התביעה כליל.
בתגובה לבקשת המחיקה הגישו הנתבעים בקשות לבית המשפט לחייב את ציפורי בהוצאות המשפט. ציפורי עצמו, בבקשה למחיקה, ביקש שלא לחייבו בהוצאות משום ש"חסך זמן דיוני" לבית המשפט. הנתבעים מציינים כי גם השלב המקדמי של המשפט עלה להם עשרות אלפי שקלים ושעות עבודה רבות. עמותת הצלחה ועו"ד אלעד מן מבקשים תשלום הוצאות בסך 30 אלף שקל, ועמותת התמנון מבקשת תשלום הוצאות בסך 10,000 שקל.
בנוסף, הנתבעים מתייחסים לאפשרות שציפורי יגיש מחדש את התביעה, ומבקשים מבית המשפט כי יתנה הגשה חוזרת כזו בהפקדת ערובה כפי שנפסק בתביעה הנוכחית. טרם הוגשה תגובת ציפורי (ואשתו בתיה, התובעת יחד עימו).
