עיתון "ישראל היום" מכחיש מכל וכל כי העיתונאית אמילי עמרוסי פוטרה בשל ביקורת שהעבירה על ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, ומתנגד לבקשתה לאסור על פרסום פרטי השכר שקיבלה כשעבדה בו.

בחודש דצמבר האחרון תבעה עמרוסי את העיתון ודרשה כי יפצה אותה בכ-270 אלף שקלים. לדבריה, היא פוטרה משיקולים פוליטיים זרים, אחרי שבתוכנית שהגישה בדצמבר 2020 בכאן ב' בשם "אמילי והפרופסור" לצד פרופ' יובל אלבשן, העזה לראשונה למתוח ביקורת ישירה על ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו. זאת בתקופה שבה "ישראל היום" עדיין שירת את יו"ר הליכוד באופן מובהק, כפי שהיה מאז הקמתו ועד לחודשים האחרונים.

בכתב ההגנה שהוגש מטעם העיתון מכחישים זאת בנחרצות ומציינים כי בשימוע שנערך לעמרוסי טרם הפיטורים לא העלתה טענה זו. לא זו אף זו, אחרי שפוטרה טענה עמרוסי במכתב ששיגרה לעיתון כי סיום העסקתה נגוע באפליה מגדרית, טענה שלא מצאה את דרכה לכתב התביעה.

"דומה, כי התובעת, בתורה אחר טענה משמעותית אשר יכול ותקים לה זכות לקבלת פיצוי נוסף מהעיתון, בחנה והתנסתה בטענות מטענות שונות, ולאחר קבלת ייעוץ משפטי – גיבשה את הכיוון (הפסול) המנחה את תביעתה דכאן – התנכלות פוליטית", נטען בכתב ההגנה. לדברי העיתון, העיתונאית פוטרה משיקולים ענייניים בלבד, ובשל הצורך "לרענן את התכנים" במוסף שבו פרסמה טור אישי במשך שנים ארוכות.

בועז ביסמוט, עורך "ישראל היום" בעת שפוטרה עמרוסי (צילום: משה שי)

"ניסיונה הקלוש של התובעת לקשור בין התבטאויות כאלה ואחרות מצידה לבין הליך סיום העסקתה – נעדר כל שחר", טוען העיתון. "כך, ובניגוד מוחלט לטענותיה המופרכות של התובעת, הגורמים הרלוונטיים בעיתון כלל לא נחשפו – לא בזמן אמת וגם לא בעת הנוכחית – לתכני תוכנית הרדיו המדוברת".

בעיתון מציינים כי במסגרת הכנת כתב ההגנה חיפשו ומצאו כי "התובעת הביעה בעבר באופן נחרץ ופומבי את עמדותיה הפוליטיות, ובתוך כך תמכה בגורמים פוליטיים אחרים שאינם מר נתניהו, בהתאם לזכותה וללא כל קשר לעבודתה בעיתון. כך למשל, במסגרת כתבה שפורסמה באתר 'כיפה' ביום 17.9.2019, למעלה משנה עובר לסיום העסקתה, תואר פוסט שנכתב על ידי התובעת בעמוד הפייסבוק הפרטי שלה באותו היום. במסגרת אותו פוסט ציינה התובעת כי בכוונתה להצביע למפלגת ימינה בראשותה של גב' איילת שקד (דאז), תוך שהבהירה כי 'אין היום מנהיגות *ימנית* בליכוד".

לפי העיתון, לו הסיבה לפיטורי עמרוסי אכן היתה עמדותיה הפוליטיות, הרי שהיתה מסולקת כבר אז. עוד מציין העיתון בכתב ההגנה כי גם כותבים אחרים ב"ישראל היום" התבטאו בביקורתיות כלפי נתניהו בתקופה שבה פוטרה כביכול עמרוסי בגין מעשה זה. בין היתר מזכירים בעיתון פוסטים של אברי גלעד, המפרסם טור קבוע במוסף העיתון, שבהם ביקר את מדיניות נתניהו ואף את השפעתה של רעייתו על מדיניותו.

"מדובר בעניין שלחלוטין אינו מנחה את פעילות העיתון כפי שטוענת התובעת בעלמא", טוענים ב"ישראל היום", "ויש לדחות מכל וכל את ניסיונה הנואל לקשור בין סיום העסקתה בעיתון לבין התבטאויותיה הפוליטיות. להד"ם".

סיכון מחושב

אחרי שידיעה על התביעה שהגישה פורסמה באתר "העין השביעית" וכללה את פרטי שכרה לאורך השנים, כפי שהיא עצמה הציגה בפני בית-הדין לעבודה במסגרת דרישתה לפיצויים, פנתה עמרוסי לבית-הדין בבקשה כי יוציא צו איסור פרסום על הנתונים.

עמרוסי טענה כי נתוני השכר שלה הם "עניין פרטי ואישי שלה אשר אינו נחלת הכלל ואף אין סיבה שיהיו כעת נחלת הכלל". לדבריה הפרסומים על שכרה "גורמים לה לנזק עצום [...] בייחוד לאור העובדה כי התובעת הינה עיתונאית מוכרת וגם הנתבעת הינו עיתון מוכר". עוד טענה עמרוסי כי הפרסום גורם לה גם "נזק ברמה האישית, נזק מול מעסיקים אופציונאליים, וכן מול קהל הקוראים והעוקבים שלה".

הרשמת שרון חג'ג' מבית-הדין האזורי לעבודה נענתה לבקשה והוציאה צו ארעי האוסר על פרסום פרטי השכר שיהיה בתוקף עד להחלטה אחרת.

בכתב ההגנה שהגיש "ישראל היום" ישנה גם התייחסות לבקשת עמרוסי לאסור על פרסום נתוני שכרה.

"בתי הדין לעבודה קבעו לא אחת, כי כאשר התובע עצמו בוחר לפרסם את פרטיו האישיים, איו כל תוחלת לטענה כאילו פרטיותו נפגעה", טוען העיתון באמצעות עורכות-הדין ליאת סעדון-לוי וטל הולדשטיין. לטענת העיתון, "אילו סברה התובעת שנתוני שכרה הם 'עניין אישי' החוסה תחת הגנת 'החיסיון', היה עליה להימנע מלפרסם במסגרת כתב התביעה, וכבר עם הגשתו, לעתור לחסיונם. משלא עשתה כן, נטלה התובעת במודע 'סיכון מחושב' שנתוני השכר שלה יתפרסמו ויגיעו לידיעת הציבור".

בעיתון אף מעלים את הסברה כי עמרוסי "ביקשה לפרסם את הדברים על מנת להפעיל מנוף לחץ על העיתון", אם כי לא מגבים זאת בשום דרך. בנוסף טוען "ישראל היום" כי כיוון שהנתונים כבר פורסמו, הרי שכעת אין כל תוחלת לצו איסור פרסום.

יתר על כן, בעיתון מותחים ביקורת על כך שעמרוסי מבקשת לחסות את נתוני שכרה בלבד, ולהותיר פומביים את טענותיה החריפות נגד כלי התקשורת שהעסיק אותה. "אל לו לבית הדין הנכבד ליתן יד להתנהלותה השערורייתית של התובעת, אשר מחד מבקשת להצניע את תנאי שכרה, אך מאידך עומדת על מתן פומבי לטענותיה המשמיצות וחסרות הבסיס כלפי העיתון", נכתב בכתב ההגנה. "אילו באמת הייתה חפצה התובעת בהגנת פרטיותה, היה עליה לעתור לחסיון מוחלט של ההליך ולא רק ביחס לחלקים ממנו, המשרתים את האינטרס שלה בלבד".

48614-12-21