לוגו סיכוי, העין השביעית, יפעת

תוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות בערוצי הטלוויזיה ממשיכות להדיר את החברה הערבית במידה גדולה יותר מאשר תוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות בערוצי הרדיו, כך עולה מסיכום שנת 2021 במדד הייצוג. בנוסף, התוכניות המרכזיות בתקשורת המסחרית ממשיכות להדיר את החברה הערבית יותר מאשר התוכניות המרכזיות בתקשורת הציבורית. יחד עם זאת, בתוכניות הפוליטיות המשודרות בטלוויזיה המסחרית חל השנה זינוק בשיעור הייצוג של הדוברים הערבים.

המדד, מיזם מתמשך בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

סיכום שנת 2021 מעלה כי מרבית התוכניות שרשמו נתוני ייצוג נמוכים מממוצע התוכניות המרכזיות (4.7%) שודרו בערוצי הטלוויזיה המסחרית קשת 12 ורשת 13. כל התוכניות ששודרו ברדיו הציבורי כאן ב' וגלי-צה"ל הגיעו לנתונים גבוהים מהממוצע. יוצאות מהכלל לטובה בטלוויזיה המסחרית הן שתי התוכניות הפוליטיות - "פגוש את העיתונות" של חדשות 12 ו"המטה המרכזי" של רשת 13 - וכן "חדשות סוף השבוע" של חדשות 12. יוצאת מהכלל לרעה מבין תוכניות הטלוויזיה של כאן 11 היא "עצם העניין".

בראש טבלת התוכניות לשנת 2021 ניצבת "סדר יום" של כאן ב', בהגשת קרן נויבך ובעריכת מירית הושמנד. מתוך כ-1,750 דוברים שהופיעו בתוכנית בשנת 2021, 209 היו ערבים, כ-12%, יותר מכל תוכנית חדשות ואקטואליה מרכזית אחרת.

הישג זה ראוי לשבח במיוחד לאור מגבלות המדיום הרדיופוני. בעוד שבכתבת מגזין בטלוויזיה ניתן לשלב מספר רב של דוברים, כל אחד לשניות מועטות, אייטמים בתוכנית רדיופונית יומית כמו "סדר יום" מוגבלים במספר הדוברים שלהם. כדי להגיע לשיעור דוברים ערבים גדול בתוכנית אקטואליה יומית על המערכת להקפיד מדי יום ביומו על שילוב דוברים מהחברה הערבית בישראל.

"סדר יום" מקפידה להעניק ייצוג גבוה יחסית לחברה הערבית בישראל מזה שנים, ומגיעה למקומות הראשונים במדד הייצוג מאז החלו המדידות ב-2016. השנה נרשם בתוכנית זינוק בשיעור הייצוג של החברה הערבית, אשר בא בד בבד עם הגידול הכללי בשיעור הייצוג של החברה הערבית בתקשורת המרכזית בישראל. במחצית הראשונה של השנה, במקביל לבחירות לכנסת, הגיעה "סדר יום" לשיעור ייצוג גבוה במיוחד של החברה הערבית בישראל (12.7%). במחצית השנייה של השנה ירד מעט שיעור הייצוג אולם בהשוואה לשנה שעברה, אז רשמה התוכנית ממוצע של 8.2%, הנתון של 2021 עדיין מהווה גידול משמעותי של כ-50%.

מבדיקות נוספות של מדד הייצוג לסיכום הרבעון השלישי של 2021 עולה כי "סדר יום" הצטיינה גם בייצוג מומחים ונשים מקרב החברה הערבית. בשני המקרים הנתונים של "סדר יום" היו הרבה מעל הממוצע.

במקום השני בטבלת התוכניות נמצאת עוד תוכנית שרשמה השנה זינוק בשיעור הייצוג לעומת השנה שעברה, "נכון להבוקר" של גלי-צה"ל. התוכנית היומית, בהגשת ישי שנרב (שהודיע לאחרונה על פרישתו) ובעריכת ישי הולנדר, סיימה את שנת 2020 במקום השמיני עם שיעור ייצוג של 5%. את 2021 סיימה "נכון להבוקר" עם שיעור ייצוג של 9.6%. מתוך כ-1360 מרואיינים בתוכנית, 130 היו ערבים. בכך הקדימה "נכון להבוקר" את "רינו צרור" ו"מה בוער", תוכניות גלי-צה"ל שבאופן מסורתי הגיעו לשיעור ייצוג גבוה ממנה בשנים קודמות.

אחרי שתי תוכניות רדיו יומיות בשני המקומות הראשונים, במקום השלישי ניצבת תוכנית טלוויזיה שבועית: "פגוש את העיתונות" של חדשות 12, בהגשת רינה מצליח ובעריכת אמנון הררי ושיר פור.

בשנים האחרונות רשמה "פגוש את העיתונות" עלייה מתונה בשיעור הייצוג, שהיה נמוך במיוחד לאורך השנים: מממוצע של 2% בלבד בשנת 2017 ל-3.3% בשנת 2020. את 2021 סיימה "פגוש את העיתונות" עם שיעור ייצוג ממוצע של 8%, יותר מכפול שיעור הייצוג אשתקד. מתוך כ-715 מרואיינים, 57 היו ערבים.

ברקע הזינוק בשיעור הייצוג של החברה הערבית ב"פגוש את העיתונות" (ובתוכנית המתחרה של רשת 13 "המטה המרכזי", שבעבר התמקמה שוב ושוב במקום האחרון במדד והפעם זינקה עד למקום הרביעי), מצויה השתלבותה של מפלגת רע"מ בראשות ח"כ מנסור עבאס בקואליציה של ממשלת בנט-לפיד.

האם החברה הערבית הפכה למעניינת יותר עבור התוכניות הפוליטיות? לאו דווקא. "פגוש את העיתונות" ו"המטה המרכזי" מייצגות את אופי הסיקור הפוליטי בישראל, שבאופן מסורתי מעדיף את העימותים והמאבקים הפוליטיים ולא את הסוגיות העקרוניות שהפוליטיקאים מבקשים לקדם. מרגע שמפלגה ערבית הפכה לשחקן משמעותי בזירה הפוליטית הישראלית, כשביכולתה להפיל את הממשלה, הפכו גם פוליטיקאים ערבים מרואיינים לגיטימיים ב"פגוש את העיתונות" וב"המטה המרכזי", שבעבר בלטו לרעה בהדרת ערבים.

נתון חשוב נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא האופן שבו הבדלי הז'אנר והמדיום משפיעים על המיקום במדד הייצוג. בעוד שבתוכנית טלוויזיה שבועית כמו "פגוש את העיתונות" של חדשות 12 ניתן להגיע לממוצע ייצוג גבוה באמצעות כמה פאנלים המוקדשים לחברה הערבית וכוללים מספר רב של דוברים כל אחד, בתוכנית רדיו יומית כמו "סדר יום" או "נכון להבוקר" בכל אייטם משתתפים בדרך כלל מרואיין אחד או שניים לכל היותר. על כן, כדי להגיע לשיעור ייצוג גבוה דרושה הקפדה יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, על מתן זכות ביטוי לדוברים מהחברה הערבית בישראל.

לשם השוואה, ב"פגוש את העיתונות" היו לאורך 2021 בסך הכל 52 אייטמים בהשתתפות 57 דוברים מהחברה הערבית בישראל. ב"סדר יום" הופיעו 209 דוברים ערבים ב-180 אייטמים שונים בתקופה זו ואילו ב"נכון להבוקר" הופיעו 130 דוברים ערבים ב-130 אייטמים שונים.

כדי לנטרל את הפערים בין הסוגות השונות של התוכניות הנבדקות במדד הייצוג ערכה חברה יפעת מחקרי מדיה חישוב נפרד בשם "המדד המתוקנן", שלוקח בחשבון לא רק את מספר הדוברים הערבים ומספר הדוברים הכללי בכל אחת מתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות בגופי השידור המרכזיים בישראל, אלא גם את מספר הדוברים הממוצע בכל אייטם בתוכנית.

כפי שניתן לראות מהגרף שלעיל, כאשר משקללים את הנתון הזה סדר התוכניות שבראש הטבלה נותר זהה אולם הפער בין "נכון להבוקר" ל"פגוש את העיתונות" מתרחב.

אם מתמקדים בתוכניות הרדיו בלבד ניתן לראות כי כל תוכניות הרדיו רשמו נתוני ייצוג גבוהים מהממוצע של טבלת התוכניות המרכזיות. תחנת גל"צ הגיעה בטבלת כלי התקשורת למקום השני מהסוף, הרחק מאחורי כאן ב', אך בכל הקשור לתוכניות המרכזיות ברדיו הרי שאלו מתמקמות בחלק העליון של הטבלה.

רינו צרור (צילום: יעל צור)

רינו צרור (צילום: יעל צור)

אחרי "סדר יום" של כאן ב' (12.0%) ו"נכון להבוקר" של גל"צ (9.6%) בולטת לטובה התוכנית "רינו צרור" המשודרת בגל"צ, אף על פי ששיעור הייצוג בה ירד בשנה החולפת מ7.8% ב-2020 ל-7.1% ב-2021. התוכנית של צרור היא אחת הבודדות שבשנה החולפת ירד בה שיעור הייצוג של החברה הערבית בישראל.

אחריה "מה בוער" של גל"צ (6.6%), בהגשת רזי ברקאי (שהודיע לאחרונה על פרישה) ובעריכת נורית קנטי; ו"הבוקר הזה" של כאן ב' (6.3%), בהגשת אריה גולן ובעריכת ינון סרוסי.

"וילנסקי את ברדוגו" של גל"צ (6.2%), בהגשת ירון וילנסקי ויעקב ברדוגו (שהודח לאחרונה מהתוכנית), הכפילה את שיעור הייצוג בה לעומת 2020; אחריה "קלמן ליברמן" של כאן ב' (6%), בהגשת קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ובעריכת איתמר דרוקמן; ו"שלי וגואטה" של כאן ב' (5.2%), בהגשת שלי יחימוביץ' (שהודיעה לאחרונה על פרישה) ויגאל גואטה ובעריכת רוית לוי-דמסקי.

תוכנית החדשות הנצפית והמשפיעה ביותר בכל אחד מהערוצים היא מהדורת החדשות המרכזית המשודרת בשעה שמונה מדי ערב. בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה העלתה כי בשנת 2021 חלה עלייה של 18% במספר האייטמים עם דובר ערבי במהדורות החדשות המרכזיות, ועלייה של 46% במספר האייטמים עם דובר ערבי שהופיעו בעשר הדקות הראשונות של המהדורות המרכזיות.

ערן זינגר (צילום: דוברות רשות השידור)

ערן זינגר (צילום: דוברות רשות השידור)

בדיקה השוואתית של המהדורות מעלה כי "חדשות הערב" של כאן 11 שמרה גם בשנת 2021 על המקום הראשון, אולם מהדורת חדשות 12 צמצמה את הפער.

"חדשות הערב", אותה הגישו במהלך השנה דוריה למפל ומיכל רבינוביץ', וערכו רועי ינובסקי ועילי לוין, סיימה את 2021 עם שיעור ייצוג ממוצע של 6.5%. מתוך כ-8,100 דוברים שהשתתפו בה, 526 היו ערבים. זו ירידה לעומת שנת 2020, אז שיעור הייצוג הממוצע עמד על 7%.

את שיעור הייצוג הגבוה יחסית לשתי המהדורות המתחרות חבה "חדשות הערב" בין היתר לעיתונאי ערן זינגר, שאחראי בין היתר על סדרות הכתבות "קול איסראיל" ו"מעורבות" (עם רועי אטינגר). לפי בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה, רבע מכלל הדוברים הערבים שהופיעו במהלך השנה בתוכניות החדשות והאקטואליה של כאן 11, עשו זאת בכתבותיו ודיווחיו של זינגר.

המהדורה המרכזית של חדשות 12, בהגשת יונית לוי ובעריכת גיא סודרי ויניב הלפגוט, אחת מתוכניות הטלוויזיה הנצפות בישראל, סיימה את 2021 עם שיעור ייצוג ממוצע של 5%. מתוך כ-7,340 דוברים, 368 היו ערבים. זו עלייה משמעותית לעומת שנת 2020, אותה סיימה מהדורת חדשות 12 עם ממוצע של 3.4% בלבד.

אוהד חמו (צילום: אורן פרסיקו)

אוהד חמו (צילום: אורן פרסיקו)

זאת ועוד, שיעורי הצפייה במהדורת חדשות 12 עולים פעמים רבות על שיעורי הצפייה של שתי המהדורות המתחרות גם יחד, כך שהשפעתה הפוטנציאלית על חשיפת החברה הערבית בפני הציבור הישראלי גדולה בהרבה משל מתחרותיה. גם במקרה של חדשות 12 יש לעיתונאי אחד משקל נכבד בתוצאה. לפי בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה, כ-10% מכלל הדוברים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה של קשת 12 הופיעו בכתבותיו ודיווחיו של אוהד חמו.

המהדורה של חדשות 13, בהגשת תמר איש-שלום (שהודיעה לאחרונה על פרישתה) ואודי סגל, מדירה את החברה הערבית כמעט לחלוטין. מתוך כ-8350 דוברים שהשתתפו במהדורה ב-2021 רק 299 היו ערבים, כ-3.6% בלבד.

מהדורת חדשות 13, שסיימה את 2018 (אז עדיין בערוץ 10) עם שיעור ייצוג של 5.4%, שמרה בשנת 2019 עם המעבר לרשת 13 על כוחה עם 5.3% אולם בשנת 2020, אחרי החלפת מנכ"ל חברת החדשות גולן יוכפז בישראל טויטו והגברת הקו הבידורי, נחתך שיעור הייצוג בכמחצית והסתכם ב-2.6% בלבד.

בחודש אוגוסט האחרון הוחלף טויטו באבירם אלעד. בהמשך לכך, ברבעון האחרון של 2021 חלה עלייה קלה בשיעור הייצוג במהדורת חדשות 13 ל-3.8% (לעומת 4.4% למהדורת חדשות 12 ו-6.9% ל"חדשות הערב" של כאן 11).

כל תוכניות האקטואליה המשודרות ברצועת הפרה-פריים בערוצי הטלוויזיה רשמו נתונים נמוכים במיוחד בשנת 2021.

"עצם העניין" של כאן 11, שמגיש קלמן ליבסקינד ועורך עמית וינטר, הגיעה ל-3.7% אחוזי ייצוג; "שש עם עודד בן-עמי" של חדשות 12, בעריכת תירזה אליה-זיסמן, סיימה את השנה עם שיעור ייצוג של 3.4% בלבד; "6 עם אמנון לוי" של רשת 13, בעריכת אוהד כהן, הגיעה לשיעור ייצוג של 2.9% בלבד; "לפני החדשות" של רשת 13 סיימה עם נתון זהה. "חמש עם רפי רשף" של חדשות 12, בעריכת דניאל בשך, סיימה את השנה עם שיעור ייצוג של 2.1% בלבד; ואילו "תוכנית חיסכון" בהגשת קרן מרציאנו וגדעון אוקן, התוכנית הנצפית ביותר ברצועת השידור, סיימה את השנה עם שיעור ייצוג של 1.1% בלבד.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויפעת מחקרי מדיה​​​​​​