שיעור הייצוג של החברה הערבית במדיה המשודרת המרכזית בישראל זינק בשנת 2021 לעומת שנים קודמות, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. בשנה החולפת עמד שיעור הייצוג הממוצע במדיה המשודרת המרכזית על 3.7%, הנתון הטוב ביותר מאז תחילת המדידות ב-2016. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף עמותת סיכוי ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.​

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

בשנת 2021 השתתפו בתוכניות החדשות והאקטואליה של המדיה המשודרת המרכזית בישראל כ-145 אלף דוברים. מתוכם, 5,342 היו ערבים, כ-3.7%. נתון זה גבוה במידה ניכרת מהנתונים של השנים האחרונות, שממוצע הייצוג בהם עמד על כ-2.9%. לפי חברת יפעת מחקרי מדיה, מספר הדוברים הערבים בשנה החולפת היה גדול בכ-26% לעומת השנה הקודמת.

בחודשיים הראשונים של שנת 2016, טרם הושק מדד הייצוג, שיעור הדוברים הערבים עמד על כ-2.2%. מחקרים קודמים שבחנו את שכיחות הופעותיהם של אזרחים ערבים בתקשורת הישראלית הצביעו גם כן על שיעור ייצוג של כ-2%. כבר בתום השנה הראשונה לפרסומו של מדד הייצוג טיפס שיעור הייצוג ל-2.5%, בשנת 2017 עמד על 2.9%, בשנת 2018 נשמר שיעור הייצוג ואילו בשנת 2019 ובשנת 2020 חלה ירידה קלה לשיעור ייצוג של 2.8%.

בשנת 2021, כאמור, עמד שיעור הייצוג על 3.7%, יותר מכל נתון שנתי מאז החלו המדידות של מדד הייצוג. יחד עם זאת, גם נתון זה עדיין רחוק מלייצג כראוי חברה המונה כ-18% מאזרחי המדינה.

לפי חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, הסיבה המרכזית לייצוג המוגבר בשנה החולפת היתה החפיפה הגדולה יחסית בין סדר היום של תקשורת הזרם המרכזי לבין הנושאים שכללו ייצוג גבוה יחסית של דוברים ערבים. בראש ובראשונה הכוונה לאלימות בחברה הערבית, שהיתה בשנה החולפת הנושא השישי במרכזיותו מבחינת סדר היום הכללי במדיה המשודרת המרכזית.

ח"כ מנסור עבאס (צילום: נעם ריבקין-פנטון)

גם שני נושאים אחרים שבהם בלטו דוברים ערבים רבים הלמו את סדר היום הכללי של המדיה המשודרת: מגפת הקורונה והקמת הממשלה. בשנה החולפת חל זינוק במספר האייטמים בהשתתפות דובר ערבי ששודרו בהקשר פוליטי, זאת על רקע התגברות המעורבות של המפלגות הערביות בניסיונות השונים להקמת קואליציות. מ-1,189 בשנת 2020 ל-1,822 בשנת 2021.

במחצית הראשונה של השנה, במסגרת סיקור הבחירות לכנסת והקמת הממשלה, בלטו דוברים ערבים רבים על רקע כניסתה לממשלה של הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ) בראשות ח"כ מנסור עבאס.

הנכונות של ח"כ עבאס ורע"מ לנהל משא ומתן ולהצטרף לקואליציה שכוללת מפלגות ימין הפכה אותו ואת מפלגתו לרלוונטיים מבחינת התקשורת הישראלית. ערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים, שמיעטו באופן יחסי להתייחס לחברי-הכנסת הערבים של הרשימה-המשותפת, גם כשזו הפכה לשלישית בגודלה בכנסת, שינו את הגישה מרגע שמפלגתו של ח"כ עבאס הבהירה כי בכוונתה להשפיע מתוך הממשלה ולא מחוצה לה.

חשוב לציין כי בדיקת עומק העלתה כי עיקר העיסוק התקשורתי סביב מפלגת רע"מ נותר ברמת הרכבת הקואליציה, ולא הוקדש לבחינת עמדות המפלגה או תוכניותיה לשיפור מצב החברה הערבית בישראל.

עם זאת, ההקשר הבולט ביותר של העיסוק התקשורתי בחברה הערבית נותר ההקשר האזרחי, זאת על רקע העיסוק הרב במגפת הקורונה. במסגרת סיקור מגפת הקורונה בלטו בין היתר דוברים ערבים ממערך הרפואה בישראל, אם כי בחברת יפעת מחקרי מדיה מציינים כי מדובר במקרה זה על מספר מצומצם של דמויות שהופיעו פעם אחר פעם, כגון פרויקטור הקורונה פרופ' סלמאן זרקא.

כמו בשנים קודמות, גם השנה מקדיש המדד תשומת לב מיוחדת לכעשרים תוכניות שנחשבות למובילות בכל כלי תקשורת. בשנת 2021 נרשמה עלייה גם בשיעור הממוצע של הדוברים הערבים בתוכניות אלו, תוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות של גופי השידור הנכללים במדד.

שיעור הייצוג הממוצע בתוכניות המובילות גבוה יותר באופן מסורתי משיעור הייצוג הממוצע בכלל תוכניות החדשות והאקטואליה. בשנת 2016 הוא עמד על 3.9%, בשנת 2017 על 4.4%, בשנת 2018 על 4.6%, בשנת 2019 על 4.1% ואילו בשנת 2020 עמד על 4%. בשנת 2021, לעומת זאת, הגיע שיעור הייצוג הממוצע של החברה הערבית בתוכניות המובילות לשיא חדש של 4.7%.

לפי חוקרי יפעת מחקרי מדיה, בשנה החולפת זוהו 3,080 דוברים ערבים בתוכניות שבמעקב, נתון המשקף עלייה של כ-30% לעומת שנת 2020.

בחלוקה של נתוני השנה האחרונה לפי גופי שידור בולט גם הפעם היתרון של תאגיד השידור הישראלי על פני גלי-צה"ל ושני הערוצים המסחריים. בעוד שני הערוצים של התאגיד הגיעו לשיעור ייצוג גבוה מהממוצע, תחנת גל"צ ושני ערוצי הטלוויזיה המסחריים הציגו שיעור ייצוג נמוך מהממוצע. גם הפעם את המחמאות על הנתונים היפים של תאגיד השידור יש לתת בראש ובראשונה לברוך שי, מנהל חטיבת החדשות.

במקום הראשון, עם שיעור ייצוג של 4.9%, ניצב ערוץ הרדיו הציבורי, כאן ב', זאת לעומת 4.4% שנמדדו בשנת 2020. אחריו, עם 4.6%, נמצא ערוץ הטלוויזיה של התאגיד, כאן 11, שסיים את 2020 עם 4.2%.

כל גופי השידור שיפרו את נתוניהם בשנה האחרונה אולם באופן יחסי השיפור הגדול יותר היה דווקא בכלי התקשורת שבתחתית הטבלה. השיפור בא לידי ביטוי במיוחד בקשת 12, שכמעט הכפילה את חלקה של החברה הערבית מתוך כלל הדוברים בתוכניות החדשות והאקטואליה שלה ועקפה את גל"צ בדרך למקום השלישי בטבלת גופי השידור.

קשת 12 סיימה את 2021 עם 3.3%, זאת לעומת 1.9% בלבד בשנת 2020. תחנת הרדיו הצבאית סיימה את 2021 עם שיעור ייצוג של 3.2%, עלייה לעומת 2.4% בשנת 2020. גם ברשת 13 נרשמה עלייה, מ-1.7% בשנת 2020 ל-3.1% בשנת 2021, אולם היא עדיין ממוקמת במקום האחרון מבין גופי השידור שנבדקו.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויפעת מחקרי מדיה​​​​​​