נראה ששרת האנרגיה, קארין אלהרר, והשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, קוראות את "העין השביעית" ומנסות לתקן במעט את הטעויות וההטעיות בשיח על הגז הטבעי בישראל.
אחרי שמשרד האנרגיה מנסה לאורך שנים בכל דרך להציג את הגז הטבעי כגז ירוק, נקי, מקיים ועוד, הוא הפליא לאחרונה לעשות, וניסה להחריג אותו מרשימת הדלקים הפוסיליים, האחראים לפליטת גזי חממה שבבסיס משבר האקלים. בפוסט ובסרטון שהעלה המשרד לאחרונה לדף הפייסבוק שלו, הצטייר כאילו שהחלפת פחם בגז טבעי היא החלפה של דלק פוסילי באנרגיה נקייה.
בשבוע שעבר התייחסתי כאן למיתוג שמשרד האנרגיה מספק במתנה לחברות הגז, והסברתי איך המשרד טעה ואולי הטעה במכוון. עמדתי גם על הבלבול שנוצר נוכח הכינוי של הגז כ"טבעי", שהוא אולי נכון אבל מטעה, כי "טבעי" נתפס כחיובי בעוד שגם ציאניד, למשל, הוא טבעי.
אחרי שקראו במשרד את הטור וקיבלו פניות מהתקשורת וגם מכתב התראה לפני תביעה על התעמולה השקרית, הוציאו שם הבהרה ותיקון, וטענו שמדובר ב"טעות סופר". גם השרה, שפרסמה השבוע פוסט בנושא, הדגישה כי גז טבעי הוא דלק פוסילי, אם כי הוסיפה ש"שהשימוש בו מפחית ב-50% פליטת פחמן דו חמצני ומזהמים מקומיים".
אני שמח שהשרה שמה דברים על דיוקם, אבל פחות שמח שהיא בוחרת להמשיך בקו של המשרד לגבי הפחתת 50% פליטות גזי החממה יחסית לפחם, נתון שאין לו שום הוכחה במציאות. נהפוך הוא, ידוע שבניגוד לדלקים פוסיליים אחרים, גז טבעי פולט גזי חממה גם מעבר לפליטות בשריפה בתחנת הכוח: בהפקה, בהפרדה ובהולכה של הגז. ומדובר בפליטות של מתאן, שהוא גז חממה אגרסיבי הרבה יותר מפחמן דו-חמצני.
שר האנרגיה יובל שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו על רקע אסדת קידוח הגז לווייתן, 31.1.2019 (צילום: מארק ישראל סלם)
נראה שהשרה למדה מהר את כל המסרים שקיבלה בירושה מקודמה בתפקיד, השר יובל שטייניץ, וחבל. "את הסיור הראשון כשרת האנרגיה בחרתי לקיים סביב אחת הסוגיות הבוערות ביותר בימים אלו - המעבר מפחם אל אנרגיות מתחדשות", כתבה בתחילת הפוסט שלה בנושא. אבל האם כבוד השרה לא מבינה שהמעבר הנדרש הוא לא מפחם לאנרגיות מתחדשות אלא מאנרגיה פוסילית, לרבות גז טבעי, לאנרגיות מתחדשות?
אפילו היא מצהירה כמה משפטים אחר כך כי "עד שנת 2025 נסיים להעביר את כל התחנות שעוד משתמשות בפחם לשימוש בגז", כלומר לא לאנרגיות מתחדשות.
חשוב להזכיר לשרה שיעד האנרגיות המתחדשות שהוביל משרדה ואושר לא מזמן בהחלטת ממשלה הוא 30% אנרגיות מתחדשות בייצור חשמל עד שנת 2030, ושעם כניסתה לתפקיד הכריזה שכנראה לא יעמדו גם ביעד הזה. חשוב גם לציין כי בהחלטת הממשלה שהתקבלה זה עתה ובאיחור רב, בנוגע לתוכנית לכלכלה דלת פחמן לשנת 2050, כחלק מההתחייבות שלנו בהסכם האקלים הגלובלי של האו"ם בפריז, כלל לא נקבע יעד לאנרגיות מתחדשות.
גם השרה להגנת הסביבה החליטה להיכנס מתחת לאלונקה, ופנתה לאקדמיה ללשון עברית בבקשה להחליף את המונח "גז טבעי" במונח "גז מחצבים". השרה כתבה כי "המונח 'גז טבעי' תורם לבלבול ולחוסר בהירות בציבור ויוצר מצג שווא כאילו מדובר באנרגיה נקייה".
השרה זנדברג גם הנחתה את המשרד שבראשותה להחליף את המינוח בכל המסמכים והפרסומים והוסיפה כי "תערובת 'הגז הטבעי' מבוססת בעיקרה על גז מתאן אשר הינו גז רעיל ומסוכן לאדם וגם גז חממה המזיק פי 28 יותר מגז החממה הנפוץ בעולם, פחמן דו חמצני. בנוסף, תהליך שרפת תערובת הגז מייצר שורת מזהמי אוויר, ובפרט תחמוצות חנקן וחלקיקים נשימים זעירים, אשר מסכנים את בריאות האדם".
הפגנה להרחקת אסדת הגז של לווייתן מחופי מדינת ישראל, כיכר רבין, 1.9.2018 (צילום: מרים אלסטר)
זה כמובן טוב ויפה, אבל הבעיה היא שהתיקונים של השרות הם רק סמנטיים. לא שסמנטיקה לא חשובה, הרי חיים ומוות ביד הלשון, אבל נראה שהשרות הנכבדות שכחו שתפקידן לא רק בדוברות אלא במהות, כלומר במדיניות נחושה להפסקת החיפוש של מאגרי גז טבעי נוספים ועצירת כל התוכניות החדשות להקמת תחנות כוח מונעות גז טבעי.
השבוע התפרסם הדו"ח של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם (IPPC) והציג תחזית קודרת של התחממות עולמית מואצת. הוא הציג באופן ברור שהאנושות היא זו שאחראית למשבר האקלים וגם חידד את העובדה ששימוש מאסיבי בדלקים פוסיליים הוא האחראי המרכזי לפליטות גזי החממה ולמשבר האקלים.
הדו"ח גם הציג את המורכבות בנוגע לשימוש בגז "טבעי": מצד אחד הוא ממותג כדלק מעבר מפחם ודלקים נוזליים, ששרפה שלהם גורמת לפליטות גבוהות יותר מאלו של גז טבעי, הן של גזי חממה והן של מזהמים; ומצד שני הוא עצמו גז חממה אגרסיבי הרבה יותר מפחמן דו-חמצני, שפליטה שלו בתהליכי ההפקה וההולכה גורמת להתחממות מואצת יותר.
יתרה מכך, כיוון שמתאן מתפרק באטמוספירה הרבה יותר מהר מפחמן דו-חמצני, הפחתת השימוש בו והפליטה שלו - בניגוד גמור למדיניות בישראל - מסומנת בדו"ח האו"ם כדרך המרכזית להפחתת הפליטות ומיתון ההתחממות. חשוב גם לציין כי חלק גדול מפליטות המתאן נוצר בתהליכי הגידול של בקר למזון, וגם זו לא גזירת גורל.
אי לכך ובהתאם לזאת, הגיע הזמן שהשרות הנכבדות יעברו מדיבורים למעשים. כי כשמבססים את משק האנרגיה המקומי על גז טבעי, גז מחצבים או השד יודע מה, השם לא באמת חשוב.