"מפחידים אתכם עם מיתוסים? משרד האנרגיה כאן בשביל לנפץ!", זועקת כותרת הקמפיין החדש של משרד האנרגיה לקידום הגז הטבעי בישראל. כן, עוד קמפיין למען הגז. וגם הפעם, למרות שהשר סוף סוף התחלף, ואת מקומו של יובל שטייניץ תפסה קארין אלהרר, המשרד לא מנפץ אלא דווקא משווק מיתוסים, כלומר סיפורי מעשיות, שלא מבוססים מדעית וחלקם גם דמיוניים ממש, כלומר, לא נעים להגיד, שקריים.

מיתוס #287 של המשרד (כן, כך פותח הקמפיין. מעניין מה הם 286 השקרים, סליחה המיתוסים האחרים) הוא "השימוש בגז טבעי מזהם את הסביבה בדיוק כמו השימוש בדלקים פוסיליים". "לא נכון!", זועק הקמפיין. אבל מה שלא נכון היא השאלה עצמה, שקורסת לתוך עצמה משום שגז טבעי, כידוע, הוא בעצמו דלק פוסילי...

דלק פוסילי, או דלק מאובן, בעברית, הוא דלק שנוצר כתוצאה מהתאבנות של אורגניזמים במעבי היבשה או בקרקעית הים, בסביבה ללא חמצן, תוך כדי פירוק של החומר האורגני בתנאי טמפרטורה ולחץ גבוהים. הגז הטבעי, שמכיל בעיקר מתאן, ומופק במאגרי תמר ולוויתן הישראלים בלוויית קונדנסט - תערובת נוזלית של חומרים אורגאניים כבדים יותר - הוא דלק פוסילי פר אקסלנס, לפי כל ההגדרות וכל הסיווגים.

והקמפיין ממשיך: "משרד האנרגיה שם לעצמו למטרה להפסיק את השימוש בדלקים פוסילים לייצור אנרגיה עד לשנת 2025". כאן יש שקר נוסף. אם תרצו, שקר כפול ומכופל. לא רק שגז טבעי הוא דלק פוסילי, הרי שהכוונה היא להפסיק את השימוש בפחם (ולא בדלק פוסילי באופן כללי) רק בייצור חשמל, שאחראי רק לכשליש מצריכת האנרגיה בישראל.

לא רק שמשרד האנרגיה לא דוחף ליעדים גבוהים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל, הוא גם לא עמד ביעד הנמוך שהציב לשנת 2020, הכריז שלא יעמוד ביעדים ל-2030 ולא הסכים לקבוע יעדים לשנת 2050

שליש נוסף משמש בתחבורה, שם הצפי לעבור לדלקים אחרים ובעיקר לחישמול של התחבורה הוא לעוד שנים רבות קדימה. והשליש האחרון הוא האנרגיה המשמשת בתעשייה, לחימום ועוד, וגם כאן משרד האנרגיה כושל כבר שנים בהחדרת הגז הטבעי למשק, ורק לפני שנה הכריז בדיון שנערך בוועדת הכלכלה בכנסת כי עד סוף שנת 2025 החיבור של המפעלים במשק לגז הטבעי יעמוד על פחות מחצי מהיעד שנקבע לשנה זו.

בהמשך הקמפיין מכריז משרד האנרגיה כי "לישראל מספר מאגרי גז טבעי שהתגלו בשנים האחרונות בים התיכון. הגז הטבעי משמש כדלק מעבר בדרך להגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות לייצור חשמל". גם כאן יש שקר, או לפחות שקר לבן, כלומר חצי אמת. ולמה? כיוון שבכל העולם ברור כבר מזמן שגז טבעי הוא דלק מהעבר ולא דלק מעבר, וגם כיוון שגם לפי משרד האנרגיה, כלל לא ברור כמה זמן הוא ישמש כ"מעבר".

אבל מעל לכל, לא רק שמשרד האנרגיה לא דוחף ליעדים גבוהים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל, הוא גם לא עמד ביעד הנמוך שהציב לשנת 2020, כאשר השגנו 6% במקום 10%. גם ביעד של 30% לשנת 2030, יעד שאושר בישיבת ממשלה ושהשר היוצא, יובל שטייניץ התגאה בו שוב ושוב, גם ביעד הזה השרה הנכנסת קארין אלהרר כבר הודיעה שיהיה קשה לעמוד. יתרה מכך, גם עכשיו, בהחלטת הממשלה בנוגע למעבר לכלכלה דלת פחמן עד שנת 2050, משרד האנרגיה לא הסכים לקבוע יעדי אנרגיות מתחדשות לשנת 2050. ובקיצור, מדובר בהצהרות ריקות וחלולות.

ומה בדבר הפחתת הפליטות? לפי המשרד: "מלבד היתרון הגדול של שימוש בתוצרת מקומית, ייצור חשמל מגז טבעי מוביל להפחתה של 50% בפליטות ה-CO2 בהשוואה לייצור חשמל מפחם, ולהפחתה של 99% מפליטות החלקיקים".

גם כאן הנתונים נתונים בוויכוח שרחוק מלהיות מוכרע, אבל זה לא מפריע למשרד האנרגיה לשקר שקר ירוק, "גרין ווש". ראשית, הנתון של הפחתה של 50% בפליטות ה-CO2 נכון רק בתחנת הכח, כלומר בפליטות של פחמן דו חמצני בייצור חשמל באמצעות שריפה של גז טבעי - לעומת ייצור של חשמל באמצעות שריפה של פחם. אבל המספר הזה לא לוקח בחשבון את הפליטות של הגז הטבעי עצמו, כלומר המתאן, שהוא גז חממה בפני עצמו, וגז אגרסיבי הרבה יותר מפחמן דו חמצני. פליטות שלא מופקות רק בשריפה אלא בהפקה, בהפרדה, בהולכה, בחלוקה ובשימוש בגז.

מתוך קמפיין משרד האנרגיה (צילום מסך)

בהקשר זה חשוב לציין כי בכל העולם ידוע ומקובל שיש לא מעט פליטות מתאן בשרשרת הערך שלו, אבל משרד האנרגיה, ולצידו המשרד להגנת הסביבה, מסתמכים על הדיווח הישיר והחלקי של יזמי הגז, שהמספרים שהם מספקים עומדים בניגוד לכל הדיווחים בעולם.

ומה לגבי הזיהום החלקיקי? כאן הנושא קצת יותר מורכב, ובכל זאת, נראה שהמספר 99% הוא בעצמו מיתוס (לא ברור איזה מספר סידורי צריך להצמיד לו). אמנם המעבר מפחם לגז טבעי מפחית את פליטות החלקיקים, אבל, וזה אבל גדול, ההפחתה תלויה בסוג התחנות שמשווים ביניהן, האם התחנה הפחמית היא עם או ללא סולקנים (שסופגים חלק מהחלקיקים), והאם התחנה המונעת בגז טבעי היא במחזור משולב (תחנה המשלבת טורבינת גז וטורבינת קיטור ומפיקה יותר חשמל ליחידת גז) או תחנה פיקירית במחזור פתוח הפועלת לשעות קצרות וביעילות נמוכה יותר.

כמו כן, ההפחתה היא בעיקר בחלקיקים הגדולים, כלומר חלקיקים בקוטר עד 10 מיקרון (PM10), והיא עומדת על כ-80% יחסית לתחנה פחמית רגילה וכ-60% בתחנה עם סולקנים. זאת בעוד שלגבי החלקיקים הקטנים והיותר מסוכנים, חלקיקים בגודל קטן מ-2.5 מיקרון (PM2.5) שחודרים לגוף בנשימה, ויכולים להגיע אפילו למוח - לגביהם כלל אין נתונים מדויקים לגבי מידת ההפחתה.

לבסוף, צריך גם לזכור שזיהום לא מסתכם רק בפליטות חלקיקים לאוויר. רק בשנה האחרונה המשרד להגנת הסביבה הטיל על יזמי אסדת לוויתן עיצום כספי בסך 3.2 מיליון שקל בשל הפרת תנאי היתר הפליטה לאוויר, ועיצום של כ-3.8 מיליון שקל בגין הפרה של מספר תנאים בהיתר ההזרמה לים שניתנו לחברה. וכמובן צריך לזכור שמעבר לאנרגיה סולארית - בניגוד לגז - יפחית את פליטות המזהמים וגזי החממה עד כדי אפס כמעט.

הגיע הזמן שמשרד האנרגיה בראשות השרה החדשה יתחיל לעשות ולא רק לדבר, ובוודאי שלא לשקר. אם בריאות הציבור והמאבק במשבר האקלים עומדים באמת לנגד עיניו, עליו להפשיל שרוולים ולקדם מעבר לאנרגיה סולארית עם אגירה בהקדם, זה לא רק נקי יותר אלא גם זול יותר, וזה ממש לא מיתוס.

עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)