לוגו סיכוי, העין השביעית, יפעת

במהלך שנת 2020 גדל עוד יותר הפער בייצוג החברה הערבית בתקשורת המרכזית, בין הפריים-טיים הרדיופוני לפריים-טיים הטלוויזיוני. רצועת הפרה-פריים בטלוויזיה נחלשה עוד יותר, ובאופן כללי הייצוג של החברה הערבית בערוצים המסחריים היה נמוך בהרבה מאשר בשידורי תאגיד כאן, כך עולה מבדיקת סיכום השנה של מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

כלי התקשורת מהזרם המרכזי במדינת ישראל אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

תוכנית אחת מהטלוויזיה המסחרית בכל זאת הגיעה לנתונים חריגים לטובה, עד כדי כך שסיימה את השנה במקום הראשון: "חדשות סוף השבוע" של חדשות 12, בהגשת דנה ויס ובעריכת קלי בן-יאיר ואליק מרגלית.

את 2019 סיימה "חדשות סוף השבוע" עם 5.3% ייצוג בלבד, ואפילו לא היתה תוכנית הטלוויזיה המובילה במדד הייצוג מבין התוכניות בערוצים המסחריים. בשנה החולפת, לעומת זאת, קפץ שיעור הייצוג בתוכנית עד ל-8.7%. מתוך כ-760 דוברים שהופיעו ב"חדשות סוף השבוע", 67 היו ערבים. "חדשות סוף השבוע" היא גם מהתוכניות הנצפות בישראל, כך שתרומתה לחשיפת החברה הערבית בפני הציבור הישראלי משמעותית.

"חדשות סוף השבוע" היא גם התוכנית שהציגה במהלך 2020 את השיפור הניכר ביותר מבין התוכניות שנכללות במעקב הצמוד של ממד הייצוג, ובפער ניכר: שיפור של 3.4%. אחריה, "נכון להבוקר" של גל"צ השתפרה ב-1.4%.

שיעור הייצוג הגבוה יחסית ב"חדשות סוף השבוע" נובע הן מדיווחים חדשותיים (בעיקר של פוראת נסאר) על הנעשה בחברה הערבית, שמשודרים בפרק החדשות של התוכנית, בעריכת מרגלית, והן מכתבות עומק שמשודרות בפרק המגזין של התוכנית, בעריכת בן-יאיר. לפי חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, בעבר הייצוג בתכנית היה בעיקרו במסגרת דיווחים של נסאר העוסקים במגזר הערבי, אך השנה התכנית דווקא בלטה בהקשרים אזרחיים, ובייחוד סיקור מגפת הקורונה.

הישגי התוכנית הם הוכחה לכך שגם בטלוויזיה המסחרית אפשר להגיע לשיעורי ייצוג גבוהים של החברה הערבית, ועוד יותר מכך – ששיעור ייצוג גבוה של דוברים ערבים לא פוגע ברייטינג.

למקום השני בטבלת הסיכום השנתית הגיעה "סדר יום" של כאן ב', בהגשת קרן נויבך ובעריכת מירית הושמנד. התוכנית, שמקפידה על מתן ביטוי לקולות מהחברה הערבית מזה שנים, סיימה את 2020 עם שיעור ייצוג של 8.2%. מתוך כ-1,825 דוברים, 150 היו ערבים. מדובר בירידה קלה לעומת שנת 2019, אותה סיימה "סדר יום" עם 8.7%, אולם ההתמדה והעקביות בהחלט מפצים על התזוזה הקלה מטה. מאזיני "סדר יום" יודעים שנציגי החברה הערבית בישראל הם חלק בלתי נפרד משגרת הסיקור של התוכנית.

במקום השלישי עוד תוכנית רדיו בעלת אג'נדה חברתית, "רינו צרור" של גלי-צה"ל. התוכנית, בעריכת מירון ששון, עלתה לאוויר במהלך 2019 וסיימה את אותה שנה במקום הראשון של מדד הייצוג עם 9.2%. בשנה החולפת ירד מעט שיעור הייצוג בתוכנית ל-7.8% אולם גם נתון זה מלמד על התמדה וגיוס מערכתי לשיקוף מגוון והולם יותר של החברה בישראל.

נתון חשוב נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא האופן שבו הבדלי הז'אנר והמדיום משפיעים על המיקום במדד הייצוג. בעוד שבתוכנית טלוויזיה שבועית כמו "חדשות סוף השבוע" ניתן להגיע לממוצע ייצוג גבוה באמצעות כמה כתבות המוקדשות לחברה הערבית וכוללות מספר רב של דוברים כל אחת, בתוכנית רדיו יומית כמו "סדר יום" או "רינו צרור" בכל אייטם משתתף בדרך כלל מרואיין אחד או שניים לכל היותר. על כן, כדי להגיע לשיעור ייצוג גבוה דרושה הקפדה יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, על מתן זכות ביטוי לדוברים מהחברה הערבית בישראל.

לשם השוואה, ב"חדשות סוף השבוע" היו לאורך כל 2020 בסך הכל 29 אייטמים בהשתתפות דוברים מהחברה הערבית בישראל. ב"סדר יום" הופיעו דוברים ערבים ב-137 אייטמים שונים לאורך השנה וב"רינו צרור" הופיעו דוברים ערבים ב-83 אייטמים שונים.

כדי לנטרל את הפערים בין הסוגות השונות של התוכניות הנבדקות במדד הייצוג ערכה חברה יפעת מחקרי מדיה חישוב נפרד בשם "המדד המתוקנן", שלוקח בחשבון לא רק את מספר הדוברים הערבים ומספר הדוברים הכללי בכל אחת מתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות בגופי השידור המרכזיים בישראל, אלא גם את מספר הדוברים הממוצע בכל אייטם בתוכנית.

כפי שניתן לראות מהגרף שלעיל, כאשר משקללים את הנתון הזה, "סדר יום" עולה למקום הראשון, "רינו צרור" מתמקמת במקום השני ואילו "מה בוער" של גלי-צה"ל, שמגיש רזי ברקאי ועורכת נורית קנטי, תופסת את המקום השלישי. "חדשות סוף השבוע", בחישוב מתוקנן, יורדת עד למקום השמיני, אם כי היא עדיין תוכנית הטלוויזיה המובילה.

כשמתמקדים רק בתוכניות הרדיו ניתן לראות כי אחרי "סדר יום", "רינו צרור" ו"מה בוער", שירדו מעט בנתוניהם לעומת 2019, כל יתר התוכניות רשמו עלייה.

"הבוקר הזה" של כאן ב', שמגיש אריה גולן ועורך ינון סרוסי, סיימה את 2019 עם 4.5% ואילו ב-2020 עלתה ל5.1%. "נכון להבוקר" של גל"צ, שמגיש ישי שנרב ועורך ישי הולנדר, סיימה את 2019 עם 3.6% ואילו את 2020 סיימה בעלייה ניכרת עד ל-5%.

"שלי וגואטה" של כאן ב' שמגישים שלי יחימוביץ' ויגאל גואטה ועורכת רוית לוי-דמסקי, היא תוכנית חדשה שהצטרפה למעקב המדד רק השנה, וסיימה אותו עם 4.8%. "קלמן ליברמן" שמגישים קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן וערך איתמר דרוקמן, סיימה את 2019 עם 3.7% אך ב-2020 עלתה ל-4.2%. "וילנסקי את ברדוגו" של גל"צ, שמגישים ירון וילנסקי ויעקב ברדוגו, היא תוכנית חדשה שהצטרפה רק השנה למדד, וסיימה במקום האחרון מבין תוכניות הרדיו המובילות, עם 3.1% בלבד.

תוכנית החדשות הנצפית והמשפיעה ביותר בכל אחד מהערוצים היא מהדורת החדשות המרכזית המשודרת בשעה שמונה מדי ערב. בדיקה של המהדורות מעלה עד כמה "חדשות הערב" של כאן 11, בהגשת דוריה למפל ובעריכת רועי ינבסקי, מובילה בפער ניכר על פני שתי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים.

במהלך 2020 גדל עוד יותר הפער בייצוג החברה הערבית בישראל בין מהדורות החדשות המרכזיות, על אף ירידה קלה בשיעור הייצוג במהדורה המרכזית של כאן 11. בסיכום השנתי שיעור הייצוג של "חדשות הערב" גדול מסך שיעור הייצוג בשתי המהדורות המסחריות גם יחד. בכך ממשיכה "חדשות הערב" של כאן 11 את המסורת של "מבט" מימי רשות השידור, שאף היא הובילה בפער ניכר על פני מתחרותיה המסחריות בכל הקשור למתן ייצוג לחברה הערבית בישראל.

את מספר הדוברים הערבים הגבוה ב"חדשות הערב" יש לזקוף הן לזכות המגישה דוריה למפל והעורכים עילי לוין ורועי ינובסקי, שמקפידים על דיווחים שוטפים מן החברה הערבית והן לזכות הפינה "קול איסראיל" של העיתונאי ערן זינגר. מאז תחילת 2018 בוחן זינגר כמעט מדי שבוע פן אחר בחברה הערבית בישראל, ומציג אותו בפני צופי "חדשות הערב". הפינה שלו ייחודית בנוף הטלוויזיוני הישראלי, ובוודאי בין מהדורות החדשות המרכזיות.

נתון נוסף שבולט מבדיקת המהדורות המרכזיות הוא הקריסה של מהדורת חדשות 13, בהגשת אודי סגל ותמר איש-שלום ובעריכת ניר נוימן. המהדורה, שסיימה את 2018 (אז עדיין בערוץ 10) עם שיעור ייצוג של 5.4%, שמרה בשנה שעברה עם המעבר לרשת 13 על כוחה עם 5.3% אולם השנה, אחרי החלפת מנכ"ל חברת החדשות גולן יוכפז בישראל טויטו, נחתך שיעור הייצוג בכמחצית והסתכם 2.6% בלבד.

המהדורה המרכזית של חדשות 12, שמגישה יונית לוי ועורכים גיא סודרי ויניב הלפגוט, ירדה מעט מ-3.7% בשנת 2019 ל-3.4% בשנת 2020. ירידה זו באה בהמשך לירידה קודמת, מ-4.3% בשנת 2018 ו-4.6% בשנת 2017.

מבט רב-שנתי מאפשר לשים לב למגמות השונות גם בשתי התוכניות הפוליטיות המרכזיות של הטלוויזיה המסחרית.

"פגוש את העיתונות" של חדשות 12, בהגשת רינה מצליח ובעריכת כמה עורכים שונים בשנים האחרונות, מדירה את החברה הערבית במידה ניכרת אולם בשנים האחרונות היא מציגה שיפור איטי בנתונים. "המטה המרכזי" של חדשות 13, בהגשת אילה חסון ובעריכת הדס ריבק, השתפרה בשנה החולפת אחרי כמה שנים של ירידה בשיעור הייצוג אולם התוכנית עדיין מדירה את החברה הערבית

בשנת 2020 נמשכה היחלשות הייצוג לחברה הערבית בקטגוריית שידורי הפרה-פריים בטלוויזיה. הקטגוריה, שבעבר הובילה את הטבלה הכללית בזכות "לונדון את קירשנבאום" הפכה לנטולת דוברים ערבים כמעט לחלוטין.

"קלמן וסג"ל" של כאן 11, בהגשת קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל סיימה את 2019 במקום הראשון בקטגוריה עם 3.9%. את 2020, במהלכה גם ירדה מהאוויר, סיימה עם 2.5% בלבד. את מקומה בראש טבלת הפרה-פריים תפסה "לפני החדשות" של רשת 13 בהגשת הילה קורח ובעריכת תום כספי, עם נתון נמוך בכל קנה מידה, של 2.7% בלבד. לגנותה של "לפני החדשות" יצוין כי היא הדירה את החברה הערבית לחלוטין במשך 11 שבועות רצופים, שיא שלילי מבין כל תוכניות החדשות המרכזיות שנבדקו במדד.

אחריה "שש עם עודד בן-עמי" של חדשות 12, בעריכת תירזה אליה-זיסמן, עם 2% דוברים ערבים; "חמש עם רפי רשף" של חדשות 12, בעריכת דניאל בשך עם 2% דוברים ערבים; "6 עם אמנון לוי" של חדשות 13 בעריכת אוהד כהן עם 1.4%; ו"החדשות עם יעקב אילון", שירדה במהלך השנה מהאוויר וסיימה עם ממוצע של 1.3% דוברים ערבים בלבד.

מבט אל הטבלה המלאה מחדד את הפער בין השידור הציבורי, שכולל את שתי התחנות של תאגיד השידור הישראלי ואת תחנת הרדיו הצבאית גל"צ, לבין שני ערוצי הטלוויזיה המסחריים.

כל התוכניות של הערוצים המסחריים, למעט "חדשות סוף השבוע" של חדשות 12, השיגו שיעור ייצוג שנתי נמוך מהממוצע. כל התוכניות של הערוצים הציבוריים, למעט "וילנסקי את ברדוגו" של גל"צ ו"קלמן וסג"ל" של התאגיד, השיגור שיעור ייצוג שנתי גבוה מהממוצע.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה