במהלך שנת 2020 הופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של גופי השידור המרכזיים בישראל כ-152 אלף דוברים. מתוכם, רק 4,248 היו ערבים, כ-2.8%, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

כלי התקשורת מהזרם המרכזי במדינת ישראל אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

הנתונים לשנת 2020 מלמדים על המשך ההדרה של החברה הערבית מכלי התקשורת המרכזיים בישראל, אולם המצב עדיין טוב יותר משהיה לפני השקת מדד הייצוג. ובכמה פרמטרים נמשכה בשנת 2020 מגמת העלייה לעומת השנים האחרונות.

בחודשיים הראשונים של שנת 2016, טרם הושק מדד הייצוג, שיעור הדוברים הערבים עמד על כ-2.2%. מחקרים קודמים שבחנו את שכיחות הופעותיהם של אזרחים ערבים בתקשורת הישראלית הצביעו גם כן על שיעור ייצוג של כ-2%. כבר בתום השנה הראשונה למדד הייצוג טיפס שיעור הייצוג ל-2.5%, בשנת 2017 עמד על 2.9%, בשנת 2018 נשמר שיעור ייצוג זה ואילו בשנה שעברה חלה ירידה קלה לשיעור ייצוג של 2.8%. גם בשנת 2020 נותר שיעור הייצוג הממוצע על 2.8%.

חלוקה לחציונים מדגישה את הנתון החריג שנרשם בחציון השני של שנת 2018, אז עלה לדיון חוק הלאום וניתן פתחון פה נרחב לדוברים מהחברה הערבית בישראל. בחציון האחרון של שנת 2020 נרשם שיעור הייצוג השני בגובהו מאז תחילת המדד, בין היתר הודות לעניין הרב שעוררו המהלכים הפוליטיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו אל מול ח"כ מנסור עבאס מרע"מ והתפשטות מגפת הקורונה בקרב החברה הערבית.

בתוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות נמשכה הירידה בשיעור ייצוג הערבים. מדד הייצוג בחן במהלך שנת 2020 את שיעור הדוברים הערבים בכל תוכניות החדשות והאקטואליה שמשודרות בכאן 11, כאן ב', גלי-צה"ל, קשת ורשת. לצד זאת, כפי שנעשה בשנים קודמות, הוקדשה תשומת לב מיוחדת לכעשרים תוכניות שנחשבות למובילות בכל ערוץ. מדי חודש דורגו באתר "העין השביעית" התוכניות המצטיינות מתוך רשימת המובילות, ולצדן התוכניות המדירות ביותר.

שיעור הייצוג הממוצע בתוכניות המובילות גבוה יותר באופן מסורתי משיעור הייצוג הממוצע בכלל תוכניות החדשות והאקטואליה. אולם שיעור הייצוג ירד בשנה החולפת ל-4%. את ההסבר לכך יש לחפש בירידה הדרסטית בשיעור הייצוג של התוכניות המובילות ברשת 13.

באוגוסט 2019 מונה ישראל טויטו למנכ"ל חדשות 13 במקומו של גולן יוכפז, ובמהלך שנת 2020 ביצע כמה מהלכים בניסיון לפנות עם תוכניות חברת החדשות לקהלים רחבים יותר. נראה כי אחד המהלכים הללו היה צמצום דרסטי בהיקף זכות הביטוי של נציגי החברה הערבית בישראל. גם למשרת מנהל הערוץ עצמו נכנס בעל תפקיד חדש: אבי בן-טל מונה למנכ"ל רשת בפברואר 2020, וגם הוא אמון על הסטת הערוץ לכיוונים דומים.

בחלוקה לפי גופי שידור בולט היתרון של תאגיד השידור הישראלי על פני שני הערוצים המסחריים וגלי-צה"ל. בעוד שני הערוצים של התאגיד הגיעו לשיעור ייצוג גבוה מ-4%, שני ערוצי הטלוויזיה המסחריים הציגו שיעור ייצוג נמוך מ-2%. את המחמאות על הנתונים היפים של תאגיד השידור יש לתת בראש ובראשנה לברוך שי, מנהל חטיבת החדשות.

במקום הראשון, עם שיעור ייצוג של 4.4%, ניצב ערוץ הרדיו הציבורי, כאן ב', עלייה של ממש לעומת 3.4% שנמדדו בשנת 2019. זו הפעם הראשונה מאז השקת מדד הייצוג בשנת 2016 שערוץ הרדיו הציבורי מגיע למקום הראשון. לפי חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, לנתוני כאן ב' תרמו לא מעט התוכניות המובילות, אחריהן עוקב המדד מקרוב מדי חודש בחודשו.

אחריו, עם 4.2%, נמצא ערוץ הטלוויזיה של התאגיד, כאן 11, ששומר על יציבות לעומת 2019 אז הגיע ל-4.1%. אחריהם בהפרש ניכר אפשר למצוא את גלי-צה"ל, שלראשונה אינה מסיימת את השנה במקום האחרון. תחנת הרדיו הצבאית עלתה מ-2.1% בשנת 2019 ל-2.4% בשנת 2020.

שני ערוצי הטלוויזיה המסחריים סוגרים את הטבלה. קשת 12 ירדה מ-2.2% בשנת 2019 ל-1.9% בשנה החולפת ואילו רשת 13 צנחה מ-2.5% בשנת 2019 עד למקום האחרון עם 1.7% ייצוג בלבד בשנת 2020.

כפי שניתן לראות מהגרף שלעיל, העלייה שרשמה גל"צ בשנה האחרונה באה בהמשך לעלייה גדולה עוד יותר שנרשמה בשנה שלפניה, ונראה כי מדובר כבר במגמה.

ערוץ כאן 11 של תאגיד השידור (וקודמו ערוץ 1 של רשות השידור) הוא כלי התקשורת היציב ביותר לאורך שנות המדד, שמספק דרך קבע מספרים גבוהים יחסית. בכאן ב' נרשמה בשנה החולפת קפיצה משמעותית שהובילה את הערוץ לראשונה לראש טבלת הערוצים, על חשבון הזרוע הטלוויזיונית של השידור הציבורי.

הנתון העגום של רשת 13 ממשיך מגמה של ירידה שהחלה בשנת 2019. הנתון הנמוך של קשת 12 בולט במיוחד לאור הנתון החריג לטובה בשנת 2018. עם זאת, חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה מציינים כי בשל השינויים בשוק הטלוויזיה בישראל, נתוני 2018 התבססו על שיעור הייצוג בתוכניות חברת החדשות בלבד ועל כן היו גבוהים באופן חריג.

חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה מציינים כי בשנת 2020 מגפת הקורונה שינתה את הרגלי החיים, העלתה את הרייטינג לחדשות בטלוויזיה והורידה את שיעורי ההאזנה לרדיו. המשמעות היא, בשורה התחתונה, ירידה בחשיפה לדוברים ערבים.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​