בסוף 2019, עם הדיווחים על התביעה המתוקשרת של ענקית הרשת פייסבוק נגד חברת הריגול NSO, פורסם באתר "העין השביעית" כי בחברת הריגול הישראלית פיטרו את משרד יחסי הציבור "שלום תל אביב" של זמיר דחב"ש, המייצג גם את פייסבוק. באתר "אייס" פורסם כמה ימים לאחר מכן כי ב-NSO בחרו במשרד יחסי ציבור שזה עתה הוקם, MFU, בבעלות היחצנים עידו מינקובסקי ועודד הרשקוביץ ואכן, מאז מטפל הרשקוביץ בפניות עיתונאים בנוגע ל-NSO.
מה שלא הודגש בדיווח הוא כי הרשקוביץ הוא סגן דובר צה"ל לשעבר, בדרגת אלוף-משנה. עובדה שיכולה אולי להסביר את הבחירה של NSO, חברה בינלאומית בשווי מוערך של מיליארד דולר, במשרד יחסי ציבור קטן ולא מוכר, וביחצן הנמצא בתחילת דרכו בשוק האזרחי. ההתמודדות היחצנית של NSO היא ברחבי העולם, היכן שנטען שלקוחותיה משתמשים בתוכנת הריגול שלה כנגד אזרחים, עיתונאים, פעילי זכויות אדם ואנשי אופוזיציה, אולם יש עבורה חשיבות מיוחדת למאבק התדמיתי כאן בישראל, משום ש-NSO תלויה במשרד הביטחון בישראל שיספק לה את רישיון הסחר בנשק שיאפשר לה לייצא את תוכנות הריגול שלה.
הרשקוביץ אינו הבכיר הביטחוני הראשון או האחרון שנשכר על ידי NSO. בעבר עמד בראש הדירקטוריון האלוף במילואים יאנוש בן גל. בחודש שעבר פורסם כי הצנזורית הצבאית הראשית, תת-אלוף אריאלה בן-אברהם, ביקשה להקדים פרישה מצה"ל על רקע תפקיד שהוצע לה ב־NSO. לאחר-מכן פורסם כי בכיר אחר במערכת הביטחון, שרון שלום, לשעבר ראש המטה של שר הביטחון אביגדור ליברמן, הצטרף ל-NSO בתפקיד "מנהל מערך המדיניות הכלל עולמית של החברה".
עוד דווח בשנה שעברה ב"כלכליסט" כי החברה צירפה כ"יועצים בכירים" שלושה בכירים לשעבר ממערכת הביטחון האמריקאית: "המושל לשעבר של פנסילבניה טום רידג', שהיה השר הראשון של ארה"ב לביטחון המולדת; ג'רארד ארו, לשעבר שגריר צרפת לארה"ב ולישראל; וג'ולייט קאיים, לשעבר עוזרת המזכיר לעניינים פנים-ממשלתיים במשרד לביטחון המולדת האמריקאי וחברה בוועדה המייעצת לענייני ביטחון לאומי".
הצנזורית הראשית אריאלה בן-אברהם (צילום: אורן פרסיקו)
NSO פעלה במידה רבה מתחת לרדאר עד לתחקיר ה"ניו יורק טיימס" ב-2017 לפיו ממשלת מקסיקו השתמשה בתוכנת "פגסוס" של NSO לריגול אחרי עיתונאים ופעילים, על מנת לפגוע בהם ולהצר את צעדיהם. "בסיפור הסינדרלה התקשורתי והציבורי של ענף הסייבר הפורח והאהוב ראוי לחשוף את השימוש והייעוד של כלי המשחית הישראלים החדשים גם במדינות האפלות ביותר ברחבי הגלובוס", כתב כאן בזמנו עידן רינג.
NSO התנערה מאחריות וטענה כי אין לה מעורבות או אחריות באשר לאופן בו לקוחותיה משתמשים במוצרי הריגול שלה, אולם זה היה רק קצה הקרחון. לאחר החשיפה הראשונית של ה"ניו יורק טיימס" התפרסמו עוד ועוד סיפורים על האופי הנלוז, הקלוקל ולעיתים מסמר השיער של השימוש בכלי הפריצה הדיגיטליים פורצי הדרך של NSO, ממרוקו ועד גאנה.
ב-2018 דיווח "הארץ" כי NSO נמצאת במשא ומתן למכירת נשק הסייבר שלה למשטר הדכאני בסעודיה, מאוחר יותר באותה שנה דיווח ה"וושינגטון פוסט" כי משרד הביטחון אישר ל-NSO למכור לסעודיה. ב-2019 דווח כי החברה הקפיאה את עסקיה עם סעודיה בעקבות רצח העיתונאי חשוקג'י ובהמשך השנה האשימו חוקרי "סיטיזן לאב" כי נעשה שימוש בתוכנה של NSO נגד חשוקג'י (NSO מכחישה). ממש בסוף השנה אישר ביהמ"ש למתנגד משטר סעודי, ידידו של חשוקג'י, לתבוע את NSO בישראל.
"בשנה האחרונה", כתב בתחילת 2019 עו"ד איתי מק, מומחה לתעשיית הנשק הישראלית, במאמר ב"מקום הכי חם בגיהנום", "חברת NSO לא יורדת מהכותרות, כאשר רובן שליליות ועוסקות בשימוש במערכת הריגול של החברה, הקרויה 'פגסוס', נגד עיתונאים, פעילי זכויות אדם ואופוזיציה וחושפי שחיתויות, בפנמה, מקסיקו, איחוד האמירויות, סעודיה ועוד". באוקטובר 2019 נחתה הפצצה: פייסבוק (וחברת ווטסאפ שבבעלותה), תובעת את NSO.
שלו חוליו, מנכ"ל NSO, בצילום מסך מתוכנית "60 דקות" שצורף לעתירת אנשי אמנסטי
כיום נאלצת NSO להתמודד עם תביעה נוספת בישראל, של אנשי ארגון אמנסטי, בעקבות פריצה לטלפון של איש הארגון. העתירה דורשת ממשרד הביטחון לבטל את רישיון סחר הנשק של חברת הסייבר. משרד הביטחון מנסה, כרגיל, להסתיר גם את דבר העתירה הזו.
אבל יש גבול לאורך הסינר של משרד הביטחון מאחוריו NSO יכולה להסתתר. 2020 רק התחילה, וכבר חוקר של האו"ם קשר את NSO לפריצה לטלפון של ג'ף בזוס, הבעלים של "אמזון" וה"וושינגטון פוסט" (NSO מכחישה), ופורסם כי בארה"ב החלה חקירה של ה-FBI נגד NSO. בנוסף, בהארוורד בוטלה השתתפות של מומחית אבטחה משום שעבדה ב-NSO ודווח האו"ם גינה השתתפות של החברה ביריד מסחרי בבריטניה. ורק בסוף השבוע שעבר, ספגה החברה גינוי אישי ובוטה ממנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג.
(יש שיצביעו בצדק על האירוניה בכך שחברת ריגול בשווי טריליון דולר תובעת חברת ריגול בשווי מיליארד דולר. כך או כך, אם בפייסבוק יחפצו בכך, ודאי יוכלו לשכור ליחצן את דובר צה"ל עצמו, ולא להסתפק בסגן).
קו ההגנה של NSO פשט ולבש צורה במהלך השנים. NSO בידלה עצמה תחילה לחלוטין מהמוצרים שהיא מייצרת ומוכרת, וטענה כי אין לה כל נגיעה אליהם מרגע שהם יוצאים מדלתה. אחר-כך התפתחה הגרסה ונטען כי האחריות על התפעול אכן נתונה על הלקוחות בלבד, אולם לחברה יש היכולת להשבית מערכות מרחוק ולפקח באופן כזה או אחר על פעילותם.
אל ההכחשות הגורפות למעורבות בכל התנהלות פלילית או מפרת זכויות אדם, נשזרה בתקופה האחרונה נימה נוספת - ב-NSO התחילו לזמר כי הפרסומים ההולכים ותוכפים החושפים את מערכת הריגול שלהם ככלי נפשע בידיהם של שליטים וממשלים דכאניים, הם פרי קנוניה אנטי-ישראלית מסתורית.
מי יודע, אולי זו הירושה שקיוו ב-NSO לקבל מיוצאי מערכת הביטחון שלנו: היכולת הנפשית להאשים את הראי בחוסר פטריוטיות.