"אני פרשנית. לא חלים עלי חוקים שחלים על עיתונאים. אני לא זוכרת שביקשתי הכחשה או תגובה מאיזה גוף גם בטורים אחרים. זה לא הפורמט. הפורמט הוא פובליציסטי. אני לא מבקשת תגובות. יש מקרים נדירים שאולי ביקשתי תגובה ואני לא יכולה לזכור. הרגשתי שאני הולכת על קרקע בטוחה" – כך אמרה העיתונאית סימה קדמון בבית-המשפט, במסגרת תביעת הדיבה שהגיש נגדה ונגד "ידיעות אחרונות" ארגון אם-תרצו ודוברו, אהוד טנא. קדמון הודתה כי פרסמה עובדה שגויה על אם-תרצו, אך טענה שעשתה זאת בתום לב.

התביעה של אם-תרצו נגד קדמון ו"ידיעות אחרונות", שבמסגרתה דורש ארגון הימין פיצויים בסך 200 אלף שקל, הוגשה ב-2017. בבסיסה עומדת סערה תקשורתית נשכחת שהתחוללה אז: ב"אולפן שישי" שודרה כתבה על הסדרה התיעודית "מגידו" של yes, שעסקה בחייהם של אסירים בטחוניים פלסטינים. מעט לאחר מכן, קבוצה של הורים שכולים פנתה בכתב לשרת התרבות מירי רגב בתיווכו של דובר אם-תרצו, והביעה מחאה על עצם שידור הסדרה ועל כך שהופקה בסיוע כסף ציבורי.

המכתב שהועבר לשרה רגב כלל פרט מתעתע: הוא הוגש בשמם של 36 בני משפחות שכולות, שהזדהו כ"פורום משפחות שכולות". העיתונאי הראשון שדיווח על הפנייה היה כתב "ישראל היום" יאיר אלטמן, שקיבל את המידע מדובר אם-תרצו. אלטמן פרסם בחינמון ידיעה בלעדית שממנה השתמע בטעות כי המכתב נשלח מטעם "פורום המשפחות השכולות" – ארגון שמאל שמאגד ישראלים ופלסטינים ששכלו את קרוביהם.

בארגון השמאל האשימו את אם-תרצו בהטעיה מכוונת, כחלק מ"ניסיון בזוי להכפיש את פורום המשפחות השכולות" כדי לפגוע במעמדו ובתדמיתו – וההאשמות דווחו בתקשורת. אף שגם כלי תקשורת אחרים נתנו ביטוי להאשמות של פורום המשפחות השכולות, באם-תרצו הגישו תביעה רק על שני פרסומים שנדפסו ב"ידיעות אחרונות": ידיעה חדשותית שפרסמו הכתבים רז שכניק ואיתמר אייכנר (שלא נתבעו אישית), וקטע מתוך טורה השבועי של סימה קדמון ב"מוסף לשבת".

הידיעה השגויה של "ישראל היום", 28.3.2017. למחרת פורסמה הבהרה בנוגע לאזכור השגוי של פורום המשפחות השכולות (לחצו להגדלה)

בטור שבגינו נתבעה הזכירה קדמון את המחלוקת בין אם-תרצו לבין פורום המשפחות השכולות, אגב עיסוקה בהתנהלותה של מירי רגב. בין היתר קבעה קדמון כי שרת התרבות כלל לא קיבלה מכתב בנוגע לסדרה "מגידו". לדבריה, בדיקה שערך פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני העלתה כי "המכתב המדומה הוא המצאה של דובר הארגון הלאומני אם-תרצו, אודי טנא".

קדמון הוסיפה: "בקיצור, רגב לא ראתה, לא קראה, לא קיבלה מכתב, לא בדקה, אבל לא היססה להשתמש במשפחות השכולות לסתימת פיות, הפחדה ופרסום עצמי".

בכתב התביעה, שהוגש על-ידי עו"ד גיא צברי, נטען כי אנשי אם-תרצו הוצגו ב"ידיעות אחרונות" כאחראים למכתב המחאה שנשלח לשרה רגב, ו"כמי שרקמו מזימה נכלולית לקידום מטרותיהם על גבן ועל חשבונן של משפחות חללים, המזוהות עם ארגון שעמדותיו ממוקמות בצדה השמאלי של המפה הפוליטית". אם-תרצו הכחישו את הטענות על התחזות, וטענו כי הדובר טנא בסך הכל סייע להתארגנות של הורים שכולים בעלי אג'נדה ימנית, שאינם קשורים לאם-תרצו.

אהוד טנא, דובר אם-תרצו. בית-משפט השלום בתל-אביב, 22.10.2019 (צילום: אורן פרסיקו)

בשבוע שעבר התייצבו קדמון ושכניק באולמה של השופטת רונית פינצ'וק-אלט בבית-משפט השלום בתל-אביב, כדי להיחקר בידי עורך-הדין של אם-תרצו. שכניק טען כי ארגון אם-תרצו עומד מאחורי קבוצת המשפחות השכולות שפנתה לרגב בנוגע לסדרה "מגידו". הוא סיפר כי שוחח עם הדובר דאז של רגב, אלי סבתי, שאישר באוזניו שהמכתב נשלח על-ידי דובר אם-תרצו, ומטעם הארגון.

הדובר טנא, בדיון קודם, אישר שהוא זה שהעביר את המכתב לרגב – אך טען כי בסך הכל סייע למשפחות השכולות, ולא עשה זאת כחלק מעבודתו באם-תרצו. אם שכולה שהעידה באותה הזדמנות סיפרה כי היא כתבה את המכתב בעצמה – אך הסתייעה בטנא בעת ניסוח הגרסה הסופית. טנא עצמו, ראוי לציין, טען שלא היה לו שום חלק בניסוח המכתב.

סימה קדמון על אם-תרצו: "שמו מכשול בפני עיוור, ואז הוא נופל לתוך המכשול ותובעים אותו על זה. הם שמו את המכשול הזה בפני"

למרות המחלוקת בנוגע לתוכן המכתב וזהות שולחיו – על עצם הגעתו לשרה רגב אין מחלוקת. ובכל זאת, בטורה של קדמון נטען כי רגב מעולם לא קיבלה מכתב כזה, ש"הומצא" על-ידי דובר אם-תרצו.

בבית-המשפט, קדמון הסבירה את הטעות בכך שבאותו הרגע לא הבינה שיש שני ארגונים שמייצגים משפחות שכולות – אחד ששלח את המכתב, ואחד שהתנער ממנו. לדבריה, בגלל ההתנערות של פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני היא הסיקה שמדובר במכתב מזויף. "זו היתה ההבנה שלי, וזה נעשה בתום לב", אמרה קדמון, כך על-פי פרוטוקול הדיון.

"זה שבדיעבד אני יודעת שיש עוד ארגון, רק השתכנעתי פה כמה ניסו להטעות אותנו. כאילו שמו מכשול בפני עיוור, ואז הוא נופל לתוך המכשול ותובעים אותו על זה. הם שמו את המכשול הזה בפני", הוסיפה.

"היה פה ניסיון לתת קרדיט"

בכתב ההגנה ובתצהיר מטעמה טענה קדמון כי התביעה של אם-תרצו הוגשה ממניעים פוליטיים. בדיון, בתשובה לשאלה שהציג לה עו"ד צברי, אישרה קדמון שלדעתה הארגון מקדם "תפיסת עולם גזענית וחשוכה". היא הוסיפה: "בית-המשפט המחוזי טען שיש להם סממנים פשיסטיים, והעליון אישר את זה (קביעה לא-מדויקת; א"ב), ואפילו התייחס לזה שהם מגישים תביעות בכוונה וזרק אותם מבית-המשפט. [...] אני מעדיפה שיקברו את הנוכחות שלהם בזה שלא יצטטו אותם ולא יסקרו אותם".

סימה קדמון: "ציינתי את השם אהוד טנא כי בדרך כלל מבקשים להזכיר את שם הדובר. זו מחמאה. מזה הוא נבנה. ה'נזק' שנגרם, איפה נגרם? בשמאל. בימין הוא גיבור. הוא הביא את 'ידיעות אחרונות' למשפט"

קדמון וגם שכניק האשימו את אם-תרצו בביצוע מניפולציות פסולות. שכניק, בתצהיר, טען כי השימוש בשם המתעתע "פורום משפחות שכולות" במכתב שנשלח לרגב הוא "תרגיל" שנועד "ליצור רושם שגוי בציבור באמצעות נציגי העיתונות אשר סיקרו את הנושא".

הדובר אהוד טנא, מנגד, טען שהוא הקורבן. הוא האשים את קדמון בפגיעה קשה במוניטין שלו, בין היתר בעקבות השימוש בשם התואר "לאומני". "איני יודע מה מידת הנזק שלי וכמה לקוחות לא קיבלתי בעקבות הפרסום", אמר בעדותו. בתצהיר שהגיש לבית-המשפט הוא טען כי בעלת הטור הבכירה הציגה אותו, באופן אישי, "כמי שמזייף, בודה מלבו ומוציא לפועל תוכניות שנועדו – לכאורה – לגרוף רווח פוליטי על גבן של משפחות שאיבדו את היקר להם מכל".

בשבוע שעבר קדמון נשאלה על כך בבית-המשפט. "לטעון על אדם תוך שאת נוקבת בשמו המלא שהוא אחראי להמצאה של מכתב מדומה, האם את סבורה שהרעפת עליו שבחים?", שאל אותה עו"ד צברי בשם אם-תרצו.

קדמון השיבה: "אני חושבת שכן. ציינתי את השם אהוד טנא כי בדרך כלל מבקשים להזכיר את שם הדובר. זו מחמאה. מזה הוא נבנה. ה'נזק' שנגרם, איפה נגרם? בשמאל. בימין הוא גיבור. הוא הביא את 'ידיעות אחרונות' למשפט. רואים את התגובות, כמו 'קדימה תתבע אותם'. [...] בכלל היה פה ניסיון לתת קרדיט לתובע".

שכניק, שציטט בידיעה החדשותית דברי ביקורת על אם-תרצו מטעם פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, גרס גם הוא כי הפרסום בעצם מחמיא לארגון. "זו מחמאה", טען בבית-המשפט, "מכיוון שאם-תרצו היא תנועה שידועה ביצירת פרובוקציות והתחזות לארגונים אחרים, הפצצת כלי התקשורת בפייק ניוז. לכן, עצם זה שהצליחו להביא מכתב כזה לידי הציבור, זו מבחינתם מחמאה".

25638-05-17

* * *

לעיון בפרוטוקול הדיון

להורדת הקובץ (PDF, 645KB)

לעיון בכתב התביעה

להורדת הקובץ (PDF, 17MB)

לעיון בכתב ההגנה

להורדת הקובץ (PDF, 4.21MB)