עם סיום העונה בעיתונות הספורט, זה הזמן, עיתונאים יקרים, לחשוב איך לצלוח בכבוד את החופש הגדול. זו עונה של כאב ראש: הקבוצות בפגרה, אין אימונים לדווח עליהם, המון שמועות על העברות שחקנים, הפחד שהמתחרים יפציצו עם סיפור והאובססיה הזו לגרד חומרים מתחת לאדמה. כדי להגן עליכם מפרסום סקופים שלא מחזיקים מים, תבקשו מהעורך שלכם שבוע כדי להתמקד בסיפור אחד מושקע, תחקיר שיכה גלים בבצה שלנו. הנה כמה הצעות.
לנדב צנציפר, "ידיעות אחרונות": אתה, שחתום על כמה סקופים מהפועל תל-אביב ומקושר שם היטב, לא תתקשה לחקור את מידת מעורבותו של אלי טביב בהנהלת הקבוצה, העומדת לכאורה בניגוד לתקופת הצינון שחלה עליו כבעלים של הפועל כפר-סבא בעבר. ראינו את טביב בטדי עורך הקפה עם צלחת האליפות, שמענו את אלי גוטמן מפרגן למעורבות שלו בקבוצה, ניתן לחפש עוד הוכחות לכך שטביב עסק בניהול פעיל. בהזדמנות זו תוכל לבדוק לעומק את העברות השחקנים שטביב ביצע להפועל תל-אביב, ואם הכסף תמורתם אכן הגיע לכפר-סבא. טביב, כזכור, כבר התנגש בעבר עם החוק ואף הורשע בפלילים. בהצלחה.
למשה בוקר, "הארץ": אתה, שקשור בצורה הדוקה לאבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, ומקבל מדי פעם נתחים יפים מעוגת הסקופים, יכול לנצל את קרבתך למשפחה הלוחמת מפתח-תקווה כדי להביא את תמלילי ארוחות שישי של הלוזונים ולבדוק אם דובר שם על הענקת הג'וב של מאמן הנבחרת האולימפית לגיא לוזון. אתה אמנם דואג להזכיר כי בגלל ניגוד אינטרסים היו"ר לוזון לא ישתתף בישיבת המזכירות שתחליט בנושא, אבל יודע היטב שזה עלה תאנה. תוכל להסיר אותו אם תספק הוכחה לכך שמינויו של גיא הוא ניצול שררה מצד הדוד שלו ונפוטיזם מדרגה ראשונה. בהצלחה.
אבי לוזון (מימין) עם לואיס פרננדס. 21.3.10 (צילום: מרקו)
לאביעד פוהורילס, "מעריב": אתה, שחשפת לפני שלוש שנים את מעורבותו של העבריין בן כהן בהפועל רמת-גן, ואף ציינת בטורך ביום ראשון את התודה שהשמיע המאמן יובל נעים לאותו "קומישינר" בשידור ישיר בערוץ הראשון, עליך תפור התחקיר "עלייתו ונפילתו של ירון קוריס", הבעלים של הקבוצה. פרסומים שונים כבר רמזו כי קוריס מסובך עד צוואר בחובות ענק בשוק האפור, שכמה מהם קשורים לעבריינים כבדים ושהביאו להתמוטטות המועדון. תפור עליך התחקיר שעשוי לעורר כמה רעידות משנה גם בקבוצות אחרות. בהצלחה.
לאלי סניור, "ידיעות אחרונות": אתה, שחשפת בסוף 2008 כי חיים רביבו לא נסע עם משפחתו ללוס-אנג'לס בגלל קריירת התכשיטנות של אשתו, אלא הוגלה לאחר בוררות של העולם התחתון, ודאי לא תתקשה לברר עם מקורותיך מדוע חזר לאחרונה רביבו לארץ אחרי היעדרות של שנתיים, בעוד שהפרסומים דיברו על גזר דין לארבע שנים. האם נשיא העולם התחתון חנן אותו, או שרביבו החליט לצפצף על מערכת הצדק התחתונה? העיתון שלך ישמח לפרסם עוד טייטל של "חשיפה". בהצלחה.
אתרי האינטרנט: ההכנות למונדיאל בעיצומן
אתרי הספורט היותר רציניים חיכו לסיום גמר ליגת האלופות כדי להתנפל על קוראיהם עם אזורי מונדיאל. ערוץ הספורט, וואלה ו-ynet טיאטאו ביום ראשון במהירות גבוהה יחסית את שאריות אינטר ומיליטו, והבליטו את הדבר הבא. אף שעד לתחילתו של המונדיאל נותרו כשבועיים וחצי, באתרים לא ביזבזו זמן, ועל כך יבורכו. אפשר רק לקוות שהמגמה לא תשתנה בעוד שבוע לטובת מלפפונים ארץ-ישראליים.
וואלה. אזור לא מושקע גראפית ולא מושך את העין, אבל שופע בתוכן. חדשות שוטפות מהנבחרות, חלקן בצילומי וידיאו קצרים. נתוני השחקנים מסתתרים מאחורי שמות הנבחרות, הממתינות בדממה בטבלאות הבתים המאופסות. הכותב הבכיר הוא מיכאל יוכין, אחד שיודע בעל-פה את שמות שחקני הספסל של צ'ילה.
שחקני החיזוק הם תותחים דוגמת עוזי דן עם טוריו ב"הארץ" וזאב אברהמי. נבחרת הכותבים המקומית של וואלה מבטיחה שמשעמם לא יהיה. את מנת הפתיחה סיפק פז חסדאי, שיצא נגד אופנת הצפייה בתלת-מימד. שיפור בעיצוב היבשושי יעניק לתכנים תפאורה הולמת יותר.
ערוץ הספורט הכינו לקוראיהם הפניה בסגנון "כנסו כנסו": "גול העולם נגדנו. תראו איזה אזור הכנו לכם לקראת המונדיאל. כל מה שחובה לדעת על האירוע הגדול בתבל, בלחיצת כפתור". אמנם האירוע הגדול בתבל הוא דווקא האולימפיאדה, אבל מילא. לחצתי על הכפתור ונכנסתי. מעל פני השטח האזור נראה עדיין בשלבי התאקלמות, אבל מתחת לאותיות שוררת פעילות געשית. לחיצה על דגלי המדינות מכניסה את הקורא לים של אינפורמציה: סגלי הנבחרות, שחקנים, הרזומה שלהם, חדשות ממחנות האימונים, האצטדיונים והמשחקים שייערכו בהם, פירוט של כל היסטוריית המונדיאלים ועוד.
הסטטיסטיקות שמחכות למשחקים מגלות נתונים רעננים (מלך הקילומטרז', הכסחנים הגדולים, המכוסחים הגדולים ועוד). את האזור מובילים נדב יעקבי, פיגורה רצינית בתחום הכדורגל העולמי, יואב בורוביץ' וניצן פלד. אזור שבינתיים מבטיח וגם מקיים.
ynet השקיעו יותר בעיצוב, בתוכן הם עדיין בנחיתות לעומת שתי הקולגות. המון חדשות על קצה המזלג ממחנות הנבחרות. הדף של כל נבחרת כולל צילום קבוצתי עם כמה נתונים, אבל איפה שמות השחקנים, באילו קבוצות הם משחקים, מספרי חולצות ועוד, פרטים שהם חובה בכל מוסף לאירועים גדולים.
גימיק ויזואלי יפה הוא "אין לנו על מי להישען", הכוכב הבולט בכל נבחרת שזוכה לצילום מרהיב וכמה מלים. אבל ויזואליה היא רק תחליף לייט, ואין הקומץ משביע את אריות הכדורגל שבין הקוראים. מבחינת כותבים, יש שם כמה חולי כדורגל שיודעים לצחוק על עצמם תחת התואר "פרשנים בשקל", אבל המקום זקוק ליותר עומק.
בכל זאת הערוץ הראשון
לפני שבוע החמאתי לערוץ הראשון על שידור דרמת האליפות. לאחת הקוראות היתה דעה הפוכה, כשטענה כי הערוץ הראשון חיפף: לא העביר אירועים בולטים מהמשחק בטדי ושלח לשם רק כתב אחד. בתגובה מסר גורם בערוץ: "האישור שניתן לנו לשדר מטדי היה מוגבל מאוד ואסר על שידור כל אירוע למעט שער בהילוך חוזר. הכנסת ניידת מטעמנו לטדי היתה מבצע כמעט בלתי אפשרי. הסיבה היא שערוץ הספורט, מבחינתו בצדק, רצה לשמור על זכויותיו בתוכנית סיכום המחזור, שעליהן שילם כסף רב. ההתאחדות לכדורגל עזרה לשכנע אותם לאפשר לערוץ 1 הכנסת ניידת וכתב אחד, כמו גם שימוש בשידור שערים".
עד כאן תגובת הערוץ הממלכתי. את התשובה הטובה ביותר למה כדאי יותר לראות משחקים בערוץ הראשון נתן השידור הישיר של גמר ליגת האלופות בערוץ 10. ערוץ 10 אמנם השקיעו כסף רב באולפן שידור במדריד ובפרשנים, אבל כיאה לערוץ מסחרי הרבו בפרסומות, בחסויות ובבאנרים.
כמו שכתב לי הקורא גיל שוורץ: "אוהדי הספורט כבר רגילים שבערוץ מסחרי פרסומות יהיו חלק בלתי נפרד מהמשחק. אנחנו כבר רגילים שפופ-אפים מופיעים במהלך הפסקות במשחק ועם תחילת המחצית. אבל מה שערוץ 10 עשה במוצ"ש היה פשוט בושה: באמצע התקפה של אינטר עלתה פרסומת 'הישרדות', שכיסתה כרבע מהמסך וארכה כ-15 שניות. יורם ארבל סיכם את זה באירוניה: 'מזל שלמרות חוקי מרפי לא הפסדתם אירוע חשוב'".
שתי קטנות
במדור המחשבים של נענע העניקו התייחסות פרטנית לפוסטר הפוטושופ המעובד של הפועל תל-אביב שצורף ל"מעריב".
רק במבט שני שמנו לב שהגרפים לסקר "שער העונה", שפורסם באתר ערוץ הספורט, לא כל-כך בפרופורציה. איך ייתכן שגרפים של 1% ו-5% שווים בגובהם ל-8%? במקרים כאלה מומלץ לסכם את סך הכל, כדי לקבל ראיה שמדובר בסקר מרושל. ואכן התוצאה שהתקבלה היתה 93.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il