"אלי גוטמן אף פעם לא יהיה יותר מטכנוקרט, כי אין לו את שאר הרוח לעלות מדרגה. הקבוצות שלו תמיד ישחקו משעמם, אבל ייקחו את הנקודות בלעדיו. לא חלב ולא בשר". זה מה שכתב אמיר אפרת, פרשן הספורט הבכיר של "ידיעות אחרונות", על המאמן המנצח של ליגת-העל, שהביא בשבוע שעבר את הפועל תל-אביב לדאבל מדהים. את הדברים האלה כתב אפרת ביוני 2009, חודשיים לפני פתיחת העונה, שבהמשך הפכה למלהיבה ולגדולה ביותר בתולדות הפועל תל-אביב.
מה מצפים מפרשן בתחומו? שייתן ערך מוסף לחדשות, שיפרוש פרספקטיבה רחבה בפני הקורא הממוצע, שיציע פתרונות לבעיות וכמובן שיחטא בחיזוי העתיד על-פי תהליכים שמתרחשים בהווה. הצלחתו של הפרשן נמדדת לא רק בעניין שהוא אמור לספק, אלא גם בתובנותיו וביכולתו לקרוא את המפה ולתרגם אותה בהיגיון.
לא רבים בקיץ 2009 חשבו שהפועל תל-אביב בדרך לעונה כה מרתקת, גם לא אמיר אפרת. זכותו של הפרשן המדופלם לחשוב שלגוטמן אין די שאר רוח כדי לעלות מדרגה ושהוא מאמן "פרווה", ועד כאן הכל בסדר. אבל בהמשך מתגלגלת לה הפועל תל-אביב לתוך העונה החלומית, היא כמעיין המתגבר ממשחק למשחק, נותנת הצגות בארץ ובאירופה, ואפרת תקוע על עומדו. לא רק ביחס לגוטמן, אלא גם ביחס להפועל תל-אביב. אבחנותיו והערכותיו החותכות לא עמדו במבחן המציאות ולא במבחן הבדיעבד.
הנה מה שכתב באוגוסט 2009, לאחר ששני שחקני הפועל תל-אביב (שכטר ודה-סילבה) נחשדו בתקיפת נערת ליווי בשבדיה: "פרשת גטבורג תישאר דבוקה למועדון עוד הרבה זמן". העובדות: הפרשה נופחה מעבר למידותיה והתאיידה לאחר כמה ימים. ועוד באותו עניין הוא כתב: "שכטר ודה-סילבה הם אפיזודה קטנה חולפת בהפועל תל-אביב. איך אפשר לקדם כאלה שחקנים?". העובדות: שכטר ודה-סילבה לא היו אפיזודה ולא חולפת, אלא מהגיבורים הבולטים של עונת הדאבל, הוכיחו התקדמות מקצועית ענקית, וכעת הם מועמדים לשחק באירופה.
כך זה המשיך. אמיר אפרת, 9.11.09: "אלי גוטמן לא מתאים לנבחרת בגלל הכדורגל חסר המעוף והמשעמם שלו, ובגלל יחסי האנוש שעדיין טעונים שיפור. אין בו שום בשורה חדשה". ב-8.10.09 הוא קבע: "לאדומים אין מה למכור". ב-25.1.10 המשיך נביא הזעם להכות: "הפועל תל-אביב משקשקת בכל פעם שהיא רואה את מכבי חיפה, ולכן כדאי שתתכונן לעוד שנה בלי אליפות [...] הראל וטביב בנו השנה קבוצה נהדרת שגורמת הנאה גדולה לאוהדיה, היא לא מספיק טובה לקחת אליפות". 22.2.10: "אין לה שחקנים עם אופי ולכן אל תצפו ממנה ליותר מדי. תהיה התעלות פה ושם, אבל בלונג ראן זו קבוצה שמתקפלת בפני גברים. צריך לרכוש שחקנים וינרים".
אפרת התעקש חודשים ארוכים שהפועל תל-אביב לא תזכה באליפות ושגוטמן אינו מאמן מי יודע מה. מדי פעם פירגן למאמן, אבל זה קרה אחרי נצחונות יפים, וגם זה במשורה. במקרה אחר קרא לפטר את גוטמן אחרי תכך מקצועי-חברתי בקבוצה (גוטמן סירב להתיר למאמן השוערים של הפועל תל-אביב לשחק נגדה כשוער מכבי יפו מליגה ג' במסגרת גביע המדינה). אפרת קבע סטנדרטים חדשים בפרשנות: הוא יצר מציאות משלו. הפועל תל-אביב הציגה קבוצה אטרקטיבית ועונה גדולה, אבל אפרת לא נתן לדברים הפעוטים האלה להפריע לו.
"אפרת בשני", טורו הקבוע של אפרת בספורט "ידיעות אחרונות"
בין לבין היו לו הבלחות מוטעות נוספות. בספטמבר 2009 כתב על באיירן מינכן: "ההגנה של באיירן לא תאפשר לה להגיע רחוק מדי בליגת האלופות". זו אותה באיירן שתתמודד בשבת בגמר ליגת האלופות. בפברואר הציע להכליל את אבי נמני ברשימת המועמדים לתואר מאמן העונה, אבל חודש וחצי לאחר מכן, לאחר הפסד של מכבי תל-אביב, כבר הספיד את המאמן ואת הקבוצה: "עוד משחק שעברה הקבוצה תחת צלו הכבד של המאמן [...] קבוצה שהפכה בית-קברות לשחקנים".
הניצחון של הפועל תל-אביב על מכבי חיפה בחודש אפריל היה הפעם היחידה שבה נראה שאפרת חוזר בו. "היום הוא יום לפרגן, יום שבו צריך להסיר את הכובע, להודות בטעויות ולהגיד כל הכבוד". באמת כל הכבוד לפרשן שמוכן להודות בטעויות, אבל על אילו טעויות הוא מדבר? אולי יפרט אותן, יתנצל בפני המאמן והקבוצה, ובעיקר בפני הקוראים שנחשפו לפרשנות מנותקת מהמציאות? שום כלום. משפט של עלה תאנה, שאמור לכפר על עונה שלמה של פרשנות עקומה, מעוותת, עד כדי חשד לסגירת חשבונות.
אבל אפרת לא למד. שבועיים לאחר שהודה בטעויותיו, חזר לעצמו בגדול. יום לאחר התיקו בדרבי התל-אביבי כתב: "להפועל אין יותר סיבה לשגות יותר בחלומות אליפות. היא איבדה אותם גם ב'משחק השרוכים', אבל לא רק. הפועל היתה מצוינת, אבל לא מצוינת מספיק. לאף אחד לא יכולות להיות תלונות על כך שחיפה אלופה".
חיפה אלופה? אין להפועל תל-אביב סיבה לחלום על אליפות? הפרשן הבכיר של "ידיעות אחרונות" נעלם למחרת הזכייה באליפות. נראה שלא היה לו מה לומר. יומיים אחר-כך, בטורו הקבוע "אפרת בשני", התמקד בעיקר בניתוח כשלונה של מכבי חיפה, קבוצה שפירגן לה ולמאמנה רוב העונה. את גוטמן לא הזכיר במלה. "ענקית וסופר מלהיבה", כתב על הפועל תל-אביב כהערת אגב בסיום אותו טור, אבל לא נקב בשמו של האחראי. עבורו, גוטמן נותר מאמן טכנוקרט, משעמם, חסר שאר רוח או יכולת לעלות מדרגה.
לחובתו של אפרת שנת כישלון של פרשנות והערכות מוטעות ומוטות בכל הקשור לגוטמן ולהפועל תל-אביב. מעבר לכך שהתנצלות היתה זוקפת לזכותו קצת יושרה, גם אם בדיעבד, התנצלות גם היתה משמשת לו תזכורת לכך שהוא מתנהל מול קוראים ואוהדים. לאחר שבמשך עונה שלמה הפנה אליהם את גבו, כמו גם למציאות שלפניו, התנצלות שלו היתה עשויה להיות בבחינת עמידה מחודשת פנים אל פנים עם קהל היעד שלו ועם המציאות שפיספס. יותר מזה: התנצלות היא גם הזדמנות לפרשן להפוך את כשלונו בניתוח המציאות וחיזויה לסוג של חשבון נפש, שאולי היה מטיל אור מרענן על עונת הכדורגל, ובעיקר מוציא אותו בכבוד מהבור שכרה לעצמו.
יש מי שלא מרוצה מ"מעריב" והערוץ הראשון
בעקבות הטור האחרון של "עומד בשער", שעסק באופן שבו סיקרו העיתונים והערוץ הראשון את זכייתה של הפועל תל-אביב באליפות, קיבלתי תגובות שחלקו על דעתי, הנה שתיים מהן:
על הערוץ הראשון, שציינתי לשבח, כתבה לי קוראת: "אני חייבת לחלוק על הצל"ש שנתת לערוץ הראשון. האם במחזור אליפות מותח שכזה לא היה מובן מאליו שנקבל שידור משני מגרשים? הפריצות לטדי היו אפילו מזעריות לטעמי. לא ראינו את אניימה מחטיא את הפנדל, היינו צריכים להתאמץ מאוד כדי לראות את קנדה מקבל אדום. לא ראוי למחזור ליגה שכזה שידור עם מעבר תכוף בין המגרשים? או לפחות הקרנה של מה שהיה בטדי במחצית?
"התחושה שלי בעקבות השידור של הערוץ הראשון היא שהם כלל לא חשבו על האפשרות שהפועל תיקח אליפות. עמית הורסקי (אולי זה בעצם בוני גינצבורג) בכלל לא ידע שיש צלחת אליפות ונציג של ההתאחדות גם בטדי, ובכלל, איך ייתכן שבחגיגות האליפות היה לערוץ הראשון רק כתב אחד בירושלים? הבחור המסכן התרוצץ לאורך כל המגרש, כשאין לו סיכוי ליצור שידור ראוי בכל ההמולה הזו. נכון שהשידור של ערוץ 1 היה יותר מהשידורים הרגילים שלהם, אבל הם היו רחוקים מלספק את חוויית השידור שהיתה צריכה ללוות את הדרמה הזאת".
פוסטר האליפות המעובד שצורף ל"מעריב"
על "מעריב", שכתבתי כי הצטיין בסיקור, כתב לי קורא המכנה עצמו "קייזר סוזה": "להחמיא ל'מעריב' על הפרויקט שלהם לגבי הפועל תל-אביב זה יפה ונחמד, אבל רק עיוור לא שם לב להדבקת הראשים הרשלנית שנעשתה בקרליבך בפוסטר האליפות של הקבוצה. במלים פשוטות: הם לא נערכו מראש לאפשרות שהפועל תיקח אליפות, בכל הנוגע לפוסטר. קח את הפוסטר ותסתכל, הבדלים של אור וצל, הדבקה של ראש לבן על גופו של יבואה, ורוניצ'ה בכלל לקוח ממשחק, הראש של דה-רידר לא שייך ועוד. פשוט ביזיון. מעניין מה עבר בראש לאותו עורך שאישר דבר כזה חובבני. עדיף היה שלא יודפס".
בקטנה
(צילום מסך: ynet)
ynet, אותם זריזים לדווח בלעדית על נחיתתו בשלום של אילן רמון במעבורת קולומביה, שיחזרו זאת השבוע בדיווח על האלופה בליגת-העל בכדורגל. פשוט מגוחך. ובאותו נושא: שלל טעויות ועוד באתר ערוץ הספורט שמצא הבלוג "ימים מוזרים" (מאת שי פרנס) בפוסט "אוסף שטויות".
לתגובות: yegerm9@walla.co.il