דבר שקרה
המדור ההיתולי "דברים שלא קרו", שנהג להציג מדי יום איור של אירוע מדומיין, אינו מתפרסם זה כשבועיים. קוראי השער האחורי במוסף "גלריה" של "הארץ" נאלצים להסתפק בתובנות ה"אוניברסליות" שמציעות הקריקטורות המתורגמות מה"ניו-יורקר" (הבוקר מוצגת שיחת חולין על טיב המוסד המשפחתי בין שני דגים באקוואריום).
בינתיים, המציאות אינה ממתינה לשובו של המדור המוצלח. מדי יום ביומו לא מתרחשים בישראל אינספור אירועים שונים שלמרבה הצער אינם זוכים לאילוסטרציה. אתמול, במערכות העיתונים, יש להניח כי לא הוחלט לסקר באופן בולט ועקבי את מצוקתם הגוברת של זקנים בישראל.
בית-אבות בבני-ברק עלה שלשום באש, למעלה מעשרה מדייריו נפצעו, ארבעה מהם קשה. המשטרה, כך מדווח בכל העיתונים, חוקרת חשד לרשלנות של בעלי המוסד, ששלחו למשרד הבריאות אישורי כבאות החשודים כמזויפים. "הקשישים הופקרו", קוראת כותרת בעמ' 4 של "ידיעות אחרונות" הבוקר. הדיווח בעיתון, מאת אדוה כהן ודניאל אדלסון, בוחר בנקודת מבט צרה: אירוע פלילי, תוך הפניית אצבע מאשימה לבעלי המוסד (ותזכורת לתחקיר עליהם שפורסם לפני כמה שנים במוסף "7 ימים" של העיתון).
"ישראל היום" מסקר את האירוע באופן דומה. ידיעה מאת אבי כהן, יהודה שלזינגר ומיטל יסעור בית-אור נושאת את הכותרת "מחדל ידוע מראש" ועוסקת בשריפה, במחדלים שהובילו להתפרצותה ובאשמת בעלי המוסד.
ב"מעריב" סיקור השריפה יוצא מנקודת מבט מעט רחבה יותר. לצד ידיעה מאת אבי אשכנזי וליטל גרוסמן על האירוע והחשדות לרשלנות, וידיעה נוספת מאת חיים גריידינגר המתמקדת במצוקת משפחות הפצועים, מתפרסמת עוד ידיעה קצרה מאת גרוסמן המספקת תמונה על מצבם של בתי-אבות בישראל. תחת הכותרת "תקצוב חסר וחשש לפגיעה בחולים" מזכירה גרוסמן כי מצבם של בתי-האבות הסיעודיים הולך ומחמיר.
"האשפוז הסיעודי הוא שריד של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שהעביר ב-1994 את רוב מערכת הבריאות לידי קופות החולים, למעט שני תחומים: בריאות הנפש והאשפוז הסיעודי, שנותרו באחריותו של משרד הבריאות", כותבת גרוסמן. "מאחר שבתי-האבות נמצאים בבעלות פרטית, משרד הבריאות משלם עבור מאושפזים סיעודיים הזכאים למימון על-ידי המדינה. לפני כארבע שנים קבע המכרז כי תעריף יום אשפוז יעמוד על 330 שקל. בתי-האבות טענו בתוקף כי מדובר במחירי הפסד [...] לפני כעשרה חודשים ביטל [בית-המשפט] את המכרז בטענה שהוא לוקה בחוסר סבירות קיצוני ושאינו מאפשר קיום מינימלי בכבוד. אולם, אף שחלפו מאז עשרה חודשים, המדינה טרם פירסמה את התעריפים החדשים, ובתי-האבות נאלצים להסתדר עם התעריפים הישנים".
"הארץ" מספק הבוקר את הסיקור הנרחב והמעמיק ביותר על מצב בתי-האבות הסיעודיים בישראל. בידיעה שמתחילה בעמוד השער ותופסת את מרבית עמ' 3 בעיתון מדווחים יניב קובוביץ, דן אבן ודנה ויילר-פולק על השריפה בבית-האבות בבני-ברק, אך הידיעה אינה מסתפקת בתיאור האירוע הנקודתי ומתארת בהרחבה יחסית את נסיבות הידרדרות האשפוז הסיעודי בישראל. מובאת עמדת איגוד בתי-האבות בישראל, מצוטטים כמה משפטים מפסק הדין שהורה לבטל את הקיצוץ בסכום שבו משתתפת המדינה באשפוז, מתואר סיפורה של דיירת לדוגמה הסובלת מהשלכות הקיצוץ ומוזכרות מסקנות מבקר המדינה, שהקדיש לנושא מקום בדו"ח שפירסם לפני כארבע שנים.
במקביל לדיווחים על השריפה בבית-האבות בבני-ברק, אך בלי קשר ישיר אליהם, מפרסמים עיתוני הכלכלה ידיעות על ממצאי בנק ישראל, שבחן את מצב האוכלוסייה המזדקנת בישראל ופירסם אתמול קטעים מדו"ח על הנושא. "מבחינת ממשלת ישראל, העולם עדיין שייך רק לצעירים", מסכמת כותרת ב"כלכליסט" לידיעה מאת מיקי פלד את ממצאי הדו"ח. פלד מדווח, על פני כל עמ' 12 בעיתון, כי "ישראל אינה ערוכה להתמודדות עם השלכות ההזדקנות הצפויה של האוכלוסייה על הטיפול הסיעודי". לפי בנק ישראל, ההוצאה הציבורית בישראל על שירותי הסיעוד נמוכה לעומת הממוצע במדינות ה-OECD, ואילו שיעור ההוצאה הפרטית על סיעוד גבוה פי שניים מהמקובל במדינות הארגון. בשנים הקרובות, מתריע בנק ישראל, ההוצאה על טיפול סיעודי תגדל ב-30%. מי יממנה? הממשלה או הציבור (כלומר אלה שעדיין יכולים להרשות זאת לעצמם)?
"גלובס" פירסם אתמול ידיעה קצרה מאת אדריאן פילוט על ממצאי הדו"ח, וב"דה-מרקר" מדווחת הבוקר רוני לינדר-גנץ על הממצאים. במדור הדעות של העיתון מקדישה מירב ארלוזורוב רשימה לממצאי הבנק. "ירצו או לא ירצו", כותבת ארלוזורוב, "מתישהו יצטרכו הצעירים להתעורר ולהבין כי בעיית הקשישים היא הבעיה שלהם. לצד הדאגה לחינוך ילדיהם, לצעירים לא תהיה ברירה אלא לשאת גם בנטל הטיפול היקר באופן מפלצתי בהוריהם. ככל שיקדימו הצעירים להתעורר כן ייטב, כי אז ניתן יהיה לחלק את הנטל הכבד על פני מספר גדול יותר של שנים".
ניתן לבקר עורכים שלא השכילו לצרף לדיווח על השריפה בבית-האבות בבני-ברק את הממצאים האחרונים מדו"ח בנק ישראל על מצוקת האוכלוסייה המזדקנת בישראל, אך זהו כשל קטן ושולי. חשוב יותר להצביע על כך שלמעט אירועים חריגים, כמו שריפה בבית-אבות, פרסום דו"ח של גורם חיצוני או החלטת בית-משפט על קיצוץ ממשלתי בתמיכה לסיעוד, העיתונים אינם מסקרים את הנושא בהבלטה. "מעריב" ו"הארץ" אמנם מנצלים הבוקר את ההזדמנות שנקרתה על דרכם כדי להוסיף לסיקור האירוע הדרמטי מעט רקע על המגמה הכללית, אך האם ניתן להעלות על הדעת סיקור עקבי של מצוקת האוכלוסייה המזדקנת בישראל? סיקור שאינו מזדנב לשריפה בבית-אבות או לדו"ח של בנק ישראל?
לכאורה, תקשורת ענייה ומקוצצת אינה יכולה להרשות לעצמה להקדיש משאבים לתיאור מעמיק של תהליכים ארוכי טווח. קשישים כפעוטות. עמודי החדשות בעיתוני הדפוס רודפים אחר היומיומי, נעים אנה ואנה בהתאם למשבי הרוח שמפעילים גורמים חיצוניים ולכל היותר נזכרים לספק מעט רקע כשאירוע דרמטי מתחולל. אכן, אי-אפשר לדרוש מעיתונאים "לעשות יותר עם פחות", אך אפשר להסיט את המשאבים המוגבלים שנותרו. לשם כך דרושה מהפכה תודעתית קטנה בקרב העורכים. החלטה לזנוח פה ושם את הכרוניקה ולהשקיע את מעט הזמן וכוח האדם שנחסך לבחינה מעמיקה של החברה בישראל. הרי מצוקת זקנים נוגעת כמעט לכל בית בישראל (ובוודאי מוכרת היטב לאוכלוסיה שעדיין קוראת עיתוני דפוס). לא סדרת תחקירים נוקבים על מחדלים במוסד זה או אחר, לא מדור אנושי המציג כל שבוע זקן מסכן, אלא סיקור רציני ועקבי של מערך הכוחות הקובע את גורלם של חברי פלח גדל והולך באוכלוסייה. בלי קשר לאירוע טרגי זה או אחר, עם קשר לתפקיד העיתונות בחברה מפותחת.
כל הדירות בישראל ועוד אחת
הכותרת הראשית של "ישראל היום" מצטטת גם הבוקר את ראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה. "המטרה: הוזלת הדיור", נכתב בין מרכאות בלב שער העיתון, לבן על רקע תכול. בכפולה הפותחת מדווחים שלמה צזנה וזאב קליין כי ממשלת ישראל אישרה אתמול את המלצות פרק הדיור בדו"ח טרכטנברג. "מה שאישרה אתמול הממשלה היא החלטה משמעותית בכיוון הנכון, אבל יכלה יותר", כותב דן מרגלית בטור פרשנות נלווה. בעיתונים האחרים הביקורת חריפה משלו.
בראש שער "ידיעות אחרונות" נכתב: "הקבלנים: הדירות יתייקרו", תחזית הנוגדת לחלוטין את המטרה המצוטטת על שער "ישראל היום". כותרת זו מפנה למוסף "ממון" של העיתון, שם מדווחים גד ליאור ועופר פטרסבורג על אישור הממשלה את פרק הדיור. גם כאן הכותרת אינה מוסיפה בריאות לממשלת ישראל ("אישור המלצות טרכטנברג יביא לזינוק של 10% במחירי הדיור", ציטוט מפי התאחדות הקבלנים).
ב"כלכליסט", המספק סיקור מקיף של שלל הרפורמות בשוק הנדל"ן, כותבת שירלי ששון-עזר על הקשיים שיעמדו בפני ההמלצות שאושרו אתמול בממשלה. "המבחן הגדול, כמו תמיד, הוא בביצוע", מדגיש ב"גלובס" דרור מרמור.
"דה-מרקר" ממסגר את אישור המלצות פרק הדיור בדו"ח טרכטנברג בסגנון המזכיר את זה של "ישראל היום". "אושר פרק הדיור של דו"ח טרכטנברג; נתניהו: 'ההיצע יגדל, המחירים יירדו'", נכתב בראש הכפולה הפותחת של העיתון. מי שיטרח לקרוא מעבר לכותרת ימצא גם ביקורת על הסעיפים שאושרו אתמול. הכותרת הראשית של "הארץ" יבשה למהדרין: "אושרו פה אחד המלצות הדיור של טרכטנברג".
בעוד ש"ידיעות אחרונות" מפנה את קוראיו לעמ' 5 במוסף הכלכלי כדי ללמוד דבר או שניים על הדירות שלהם, את הכפולה המרכזית בקונטרס החדשות מקדיש העיתון לדירה של שר הביטחון אהוד ברק. עופר פטרסבורג מדווח כי השר מכר את הדירה במגדלי אקירוב בסכום של 26.5 מיליון שקל, ויעבור לגור בדירה שרכש במגדל אסותא בסכום של 8 מיליון שקל.
הידיעה זוכה לנוכחות רבה גם ביתר העיתונים. בשער "דה-מרקר", למשל, אין זכר לאישור המלצות פרק הדיור של טרכטנברג, אך תצלום של ברק ומגדלי אקירוב מופיע בהבלטה. בשער "מעריב" מופיע תצלום של ברק ליד לוגו העיתון, במעלה השער, והדיווח על כך תופס את כל עמ' 6. אישור רפורמת הדיור על-ידי הממשלה מוזכר בתחתית שער "מעריב", עם הפניה למוסף "עסקים". ל"ישראל היום" מידע בלעדי – רוכש הדירה הוא איש העסקים טדי שגיא – אך מידע זה אינו מוצג כבלעדי, לא בשער העיתון ולא בידיעה מאת חזי שטרנליכט.
עוד שתי כותרות ראשיות
"מאמץ ישראלי למנוע ועדת חקירה להתנחלויות", נכתב בראש שער "מעריב". אלי ברדנשטיין מדווח בכפולה הפותחת כי ישראל פועלת לסכל החלטה של המועצה לזכויות אדם של האו"ם בז'נבה להקמת ועדת חקירה שתבחן את השלכות הבנייה בהתנחלויות על האוכלוסייה הפלסטינית.
"איראן מפעילה את היורים מעזה", טוענת הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". הכותרת שאובה מדברי "גורמים בכירים בירושלים", כך לפי ידיעה מאת סמדר פרי המתפרסמת בתחתית עמ' 2. ההתבטאות הגיעה גם לאוזני כתב "הארץ" אבי יששכרוף, אך הדיווח שלו אינו מגיע לכותרת הראשית של עיתונו, ואף לא לעמוד השער, אלא מתפרסם בלב עמ' 4 (כאן "גורמים בכירים" מומרים והופכים ל"גורם בטחוני").
בכלל, הכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" הבוקר מלמדת על אימוץ גישת משרד הביטחון. הידיעה המרכזית [איתמר אייכנר] מבקרת הדלפות של הבית הלבן לעיתונות האמריקאית, שנועדו להשפיע על דעת הקהל הישראלית נגד תקיפה באיראן. אלכס פישמן כותב טור נגד ההדלפה האחרונה תחת הכותרת "מלחמת המניפולציות". "ידיעות אחרונות", נזכיר, מוביל בשבועות ובחודשים האחרונים קו ביקורתי שדווקא מתנגד לתקיפה באיראן, לא להדלפות שנועדו לסכלה. הכפולה הפותחת בגליון הבוקר מזכירה כי במרבית הנושאים האג'נדות של העיתונים אינן צבועות בשחור-לבן. מערך של אינטרסים, פעמים רבות מנוגדים, עומד מאחורי עמודי החדשות המרכזיים. לפעמים אלה גוברים, לפעמים דווקא האחרים.
עוד אבינו חי
ניר חסון מדווח בראש עמ' 5 של "הארץ" על השתתפותו של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בכנס "נוצרים מאוחדים למען ישראל", שנערך אתמול בירושלים. "נתניהו היה הדובר השקול ביותר בכנס", כותב חסון. בהמשך הוא מוסיף: "אין קהל אוהד יותר, נלהב יותר וחף מכל טיפה של ציניות מאשר אנשי הארגון, שהפך באחרונה ללובי הגדול ביותר בארה"ב עם כמיליון חברים. לפני הופעתו של נתניהו, כאשר דודו פישר עלה לשיר את 'עוד אבינו חי' בעיבוד טכנו, הקהל מצטרף בהתלהבות דתית לפזמון". על-פי דיווחו של חסון, מי שהציג את נתניהו והזמינו לבמה היה המטיף האוונגליסטי השנוי במחלוקת ג'ון הייגי.
ב"ישראל היום", המקפיד בדרך כלל לדווח על הופעותיו הציבוריות של נתניהו והתבטאויותיו, לא מוזכרת הבוקר השתתפותו בכנס של הנוצרים האוונגליסטים. אפילו טור מאת דרור אידר, פרשן הבית והמומחה לנצרות אוונגליסטית, שקיבל תשלום עבור שירותי ייעוץ על נוצרים אוונגליסטים שסיפק למשרד ראש הממשלה, אינו מתפרסם.
ענייני תקשורת
נתי טוקר מדווח ב"דה-מרקר" כי איש העסקים חיים סבן שותף בהקמת ערוץ ילדים חדש.
חן מענית מדווח ב"גלובס" על תביעת דיבה בסך 3 מיליון שקל שהוגשה נגד צביקה שרף וערוץ הספורט.
רועי ברק מדווח באותו עיתון כי בכנס שנערך בשבוע שעבר הצהיר יועץ התקשורת איל ארד: "כשעורכים בכירים אומרים לי שיותר חשוב להם לקבל ידיעה בלעדית מאשר אמיתית, אז אנחנו מספקים ידיעות לא אמיתיות".
חגי צורף, מנהל מחלקת תיעוד והנצחה בארכיון המדינה, חתום על טור דעה ב"גלובס" שמוקדש לכוונת הממשלה להפריט את אתרי הגניזה של הארכיון הלאומי ולהעביר את כל התיעוד המצוי בהם לעיר ערד, לניהולו ולטיפולו של קבלן פרטי. לפי צורף, בארכיב החדש יופקדו מסמכים היסטוריים רגישים, "מהפרוטוקולים של ישיבות כל ממשלות ישראל וכל פעולות משרדי הממשלה, ועד מסמכי יסוד כגון הסכמי השלום, ועדות החקירה הממלכתיות ועוד חומרים רבי ערך, שחלקם בעלי סיווג 'סודי ביותר' ואוצרים בתוכם מידע בטחוני ומדיני רגיש. עובדי החברה ינהלו גם את התיקים הארכיוניים שבהם מידע אישי על כל אחת ואחד מאיתנו, שמוגן תחת חוק הגנת הפרטיות, כגון תיקי אימוץ, תיקי טיפול של שירותי הרווחה, תיקי אבחון פסיכיאטרי ועוד".
במדור הדעות של "ידיעות אחרונות" מתפרסם טור מאת נחום ברנע המתבסס על דברים שנשא אתמול בכנס על סיקור הכנסת, שנערך בבית סוקולוב בתל-אביב. "לפעמים המוסד חשוב הרבה יותר, ותרומתו לחברה גדולה יותר, מהפרטים שמרכיבים אותו. זה נכון, כנראה, גם לגבי הכנסת וגם לגבי התקשורת. בלהט הקרב שוכחים גם פוליטיקאים, גם עיתונאים, שעצם קיומם של משחק פוליטי חופשי ועיתונות חופשית אינו מובן מאליו", כותב בין היתר ברנע. "[...] הערובה לזרימה חופשית של מידע איננה הפרדה סכמטית בין המערכת הפוליטית לתקשורת אלא להפך, נגישות של שתי המערכות זו לזו. הנגישות היא סוד הצלחתה של הדמוקרטיה הישראלית. נגישות, לא התגייסות".
בשער האחורי של "ידיעות אחרונות" מקודם מוסף "7 ימים" שיתפרסם בסוף-השבוע. בין היתר מוזכר כי מתמודד נוסף בתוכנית "האח הגדול" צפוי להיחשף ולהודיע כי גם הוא קיבל כדורים פסיכיאטריים במהלך צילומי התוכנית.