​

גם השנה סוקר חודש הרמדאן בתקשורת הישראלית המרכזית בעיקר מהזווית הביטחונית, כך עולה מבדיקה מיוחדת שנערכה במסגרת מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל. אחת לחודש נערכת בדיקה מיוחדת על נושא שעומד במרכז השיח התקשורתי, כדי לעמוד על האופי וההקשר של סיקור החברה הערבית בישראל.

לצורך הבדיקה הנוכחית בדקו חוקרי יפעת מחקרי מדיה את סיקור הרמדאן בין ה-1.5 ועד ל-18.5 (חודש הרמדאן החל ב-5.5 אך הסיקור לקראתו החל עוד קודם לכן). בסך הכל נמצאו 350 אזכורים בכל כלי התקשורת המרכזיים בטלוויזיה, ברדיו, באינטרנט ובעיתונות המודפסת. 269 מתוכם היו אזכורים מהותיים.

סדר הגודל של סיקור הרמדאן דומה למדי לסיקור המימונה השנה, שקיבלה 327 אזכורים בתקשורת המרכזית (גם כן בפרק זמן של 18 ימים, מה-19.4 ועד ל-8.5). עם זאת, קיים פער בין הרמדאן למימונה כשבוחנים את אופי הסיקור. בעוד המימונה סוקרה בעיקר מהזווית האזרחית, הרמדאן סוקר בעיקר מהזווית הביטחונית. 72% מהאזכורים המהותיים של הרמדאן בתקשורת הישראלית באו בהקשר ביטחוני, רק 12% בהקשר אזרחי ו-12% נוספים בהקשר ביניים, הקרוב לביטחוני (סגירת הר הבית, אישור מעבר לירושלים למתפללים מהגדה וכדומה).

בחינה מקרוב של 33 הדיווחים על הרמדאן שפורסמו בהקשר אזרחי מעלה כי 14 אייטמים בלבד מתוך כל 269 הדיווחים המהותיים עסקו בהסבר על החג, משמעותו ומנהגיו, תשעה אייטמים נוספים עסקו בפסטיבלים (בעיקר סיורי אוכל), שישה אייטמים מסרו את זמני הצום וארבעה אייטמים הוקדשו לחוסר התחשבות בצמים, מצד צה"ל ובשל מתחם האירוויזיון, שהוצמד למסגד חסן בק.

זהות הכתבים שדיווחו על הרמדאן מלמדת אף היא על הטון הביטחוני שקיבל דגש בסיקור. כך למשל ב"הארץ", הפרשן הביטחוני עמוס הראל הזכיר את הרמדאן 13 פעמים, לצד 15 דיווחים מאת עמיתו לעיתון ג'קי חורי. ב"ישראל היום" הפרשן הביטחוני יואב לימור הזכיר את הרמדאן עשר פעמים.

הממצאים הללו דומים לממצאי מדד הייצוג מ-2016, אז הסתבר כי כ-80% מהאייטמים שעסקו בחודש הרמדאן ושודרו בערוצי התקשורת המרכזיים סיקרו את הנושא מהזווית המדינית-בטחונית, ורק כחמישית מהאייטמים עסקו בנושא מזווית אזרחית-תרבותית. עוד התברר באותה בדיקה כי כ-80% מהמרואיינים בכלל האייטמים שהוקדשו באותה שנה לרמדאן היו יהודים.

רמדאן Vs מימונה

חתך נוסף שביצעה חברת יפעת מחקרי מדיה השנה מלמד אילו כלי תקשורת הקדישו תשומת לב גדולה יותר לרמדאן (שוב, נזכיר, בעיקר מהזווית הביטחונית), ואילו כלי תקשורת הקדישו תשומת לב גדולה יותר למימונה.

בראש הטבלה אתר "הארץ" ועיתון "הארץ", שסיקרו רבות את הרמדאן וכמעט שלא התייחסו למימונה. מיד אחריהם אתר ynet, אתר "ישראל היום", אתר "גלובס" ואתר "דה מרקר". כפי שניתן לראות, עיתון "הארץ" המודפס הוא החריג ברשימה, שבראשה בעיקר אתרי חדשות מקוונים.

כלי התקשורת שבהם נרשם פער משמעותי לטובת סיקור המימונה הם "קשת" וחברת החדשות שלה, עיתון "ישראל היום", "רשת" וחברת החדשות שלה, "ידיעות אחרונות", "מעריב", ובתחתית הרשימה תחנת הרדיו גלי-צה"ל (המתחרה הישירה שלה, כאן ב', ניצבת במעלה הרשימה עם פער קטן לטובת הרמדאן).

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה