"אני חושב שמוציא לאור שחשוד בניסיון שוחד לראש הממשלה, יש בעיה חמורה שהוא יהיה מוציא לאור של עיתון שאמור לסקר את אותו ראש ממשלה", כך אמר בשבוע שעבר עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חברת החדשות. סגל אמר את הדברים ימים אחדים לאחר שהחל לפרסם טור קבוע ב"ידיעות אחרונות", שהמו"ל שלו, ארנון (נוני) מוזס, חשוד במתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו.

כיצד אפוא מסביר סגל את הצטרפותו לעיתון שהמו"ל שלו חשוד במתן שוחד לראש הממשלה? לדבריו, דווקא בגלל היחס הלא הוגן של "ידיעות אחרונות" כלפי הימין במשך שנים ארוכות וההדרה של עיתונאים בעלי השקפה ימנית מעמדות בכירות בעיתון הוא לא יכול היה לסרב להצעה לקבל בו עמדת השפעה בכירה.

הביקורת שהביע השבוע סגל על הישארותו של מוזס בתפקיד מו"ל "ידיעות אחרונות" באה בהמשך להתבטאות דומה מלפני קרוב לשנתיים, כשהתפוצצה פרשת "תיק 2000" ונודע על השיחות בין מוזס לנתניהו. באותה תקופה צייץ סגל בחשבון הטוויטר שלו את השאלה: "מה בעצם נוני מוזס עוד עושה כמו"ל 'ידיעות אחרונות?'".

כש"העין השביעית" פנתה לסגל בשאלה כיצד קורה שהצטרף לעיתון שבראשו עומד מו"ל החשוד במתן שוחד והאם לדעתו ראוי שמוזס ימשיך בתפקידו, מסר העיתונאי "אין תגובה". אולם במסגרת ראיון שהעניק לבית-הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל ניאות סגל להתייחס לשאלה.

את הראיון העניק סגל לפרופ' רפי מן (ממייסדי "העין השביעית" וחבר העמותה שמפעילה את האתר) ונוי גדו, סטודנטית לתקשורת שנה ג'. בשלב מסוים, כשהראיון הסתיים ונפתח לשאלות מהקהל מבלי שסוגיית "תיק 2000" עלתה לדיון, אמר סגל בהלצה: "הכנתי נאום פוליטיקלי קורקט על 'ידיעות אחרונות'".

בהמשך, כשהמראיינת גדו הפנתה אליו שאלה ישירה בנושא הציוץ והחשדות כלפי מוזס, ניתנה לו ההזדמנות להסביר את המעבר לעיתון. המשא-ומתן על הצטרפותו ל"ידיעות אחרונות", אמר סגל, התנהל במשך כארבעה חודשים מול העורך החדש, נטע ליבנה. "בהתחלה לא עלה על דעתי לעבור ל'ידיעות אחרונות' מהסיבות שמנית, מהציוץ שמנית", אמר סגל. "די אם אני אגיד את זה ככה: הרי אני ידעתי שאני עובר עוד לפני שהציבור ידע שאני עובר, נכון? יכולתי למחוק את הציוץ ואף אחד לא היה זוכר אותו בכלל. לא מחקתי אותו".

הציוץ של סגל

"האם אני מאושר מכל מה שקרה ב'ידיעות'?", שאל סגל רטורית, והשיב: "התשובה שלילית. ושאלתי את עצמי במהלך המשא-ומתן, רגע, אני הולך להיות עלה התאנה, מלבין הכתמים של 'תיק 2000'?".

לדברי סגל, מה ששכנע אותו בסופו של דבר להסכים להצעה היתה ההזדמנות להשמיע קול ימני מעמדה של בעל טור בכיר בבמה מרכזית כמו "ידיעות אחרונות". "'ידיעות אחרונות' במשך הרבה שנים נקט, כמו כלי תקשורת אחרים, יחס לא הגון כלפי הימין, והיתה לי התלבטות קשה", אמר. ההתלבטות האם להצטרף לעיתון, הוסיף סגל, הסתיימה כשנתקל בראיון שהעניק העיתונאי אורי אליצור ל"העין השביעית" לפני כ-14 שנה.

"אני יודע שלעולם לא אהיה בין הוגי הדעות הבכירים ב'ידיעות אחרונות' מפני שאני נמצא במשבצת של הכותב הימני", אמר אליצור למראיין, רן בנימיני. כשנשאל מדוע הוא בכל זאת ממשיך לכתוב בעיתון השיב אליצור: "יש לי גם ביקורת. הייתי רוצה שהעיתון הגדול במדינה ייראה אחרת, יותר דומה להשקפות העולם שלי, יותר מאוזן בין ימין לשמאל, אבל זה לא כך".

"ואני חשבתי לעצמי", הוסיף סגל, "שגם אם נוני מוזס לא חזר בתשובה, התאהב בבנימין נתניהו, נפל על צווארו של הימין והולך בעצמו להקים מאחז, כשאני רואה את הניסיון הכן להשתנות... תגידו לי אתם, 'זה ציני, רוצים למכור עוד מנויים'. ואני אגיד: זה לא ציני, בעולם של היום עיתונים תפקידם הוא למכור מנויים. ומציעים לי עמדת השפעה בכירה שכזו, אני חושב שזה יהיה לא הוגן אם אני אדחה את זה על הסף.

"כשסוף-סוף קורה השינוי, בין אם זה בגלל האבולוציה, שיש יותר ימניים, בין אם בגלל המצב של שוק התקשורת, שיש פחות פרסומות ואתה צריך לפנות לקהלים חדשים, וכן, בין אם זה גם קשור ל'תיק 2000', שבאיזה שוק חשמלי גרם ל'ידיעות אחרונות' ולכלי תקשורת אחרים להגיד, 'רגע אולי צריך להשתנות', אז אני חושב שאני צריך להיות שם".