התוכנית "יומן" של ערוץ 1, שחדלה להיות משודרת באמצע חודש מאי, השיגה את שיעור הייצוג הגבוה ביותר של דוברים ומרואיינים ערבים בחציון הראשון של שנת 2017, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם המחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן-גוריון וחברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

על פי נתוני חברת יפעת מחקרי מדיה, בכל מהדורות "יומן" ששודרו השנה השתתפו 66 דוברים ומרואיינים ערבים מתוך 438 דוברים ומרואיינים שונים, כך ששיעור הייצוג של "יומן" עומד על 15.1% (מספר כלל המרואיינים, מלבד בערוצי "כאן", מתבסס על ממוצע של שתי בדיקות שנעשו בחודשים ינואר 2016 וינואר 2017. מספר כלל המרואיינים בערוצי "כאן" מתבסס על ממוצע ארבעת השבועות הראשונים של שידורי התאגיד).

את "יומן" ערכו אורי לוי ועמית וינטר והגישו תמר אלמוג ויאיר ויינרב. מרבית הדוברים והמרואיינים שהופיעו בתוכנית נכללו בכתבות שהכין ריאד עלי, ואשר התמקדו בפנים שונים של החברה הערבית בישראל. כיום עובד עלי, כמו גם עיתונאים אחרים ממערכת "יומן", עבור חטיבת החדשות של תאגיד השידור הישראלי. על אף שרשות השידור שמרה על המקום הראשון בטבלת הייצוג המשוקללת, כפי שנראה להלן לתאגיד השידור הישראלי שבא במקומה הישגים נאים בדירוגים השונים, כשבחלק מהמדדים הוא אף עוקף בפער ניכר את התוכניות המקבילות מימי הרשות.

"לונדון את קירשנבאום" זכאית לתואר המצטיינת הן בשל העקביות שבה היא משלבת דוברים ומרואיינים ערבים והן משום שבסוגה שלה, שבה קשה יותר להשיג שיעוריי יצוג גבוהים, היא מובילה בפער ניכר על כל מתחרותיה

במקום השני בטבלת התוכנית המשוקללת לחציון הראשון של 2017 ניצבת "לונדון את קירשנבאום", התוכנית המצטיינת במדד. "לונדון את קירשנבאום", שמגיש ירון לונדון ועורך דרור זרסקי, זכאית לתואר המצטיינת על אף שמבחינה אבסולוטית שיעור הייצוג בה נמוך מעט יותר מזה שרשמה "יומן", הן בשל העקביות שבה היא משלבת דוברים ומרואיינים ערבים והן משום שבסוגה שלה, שבה קשה יותר להשיג שיעוריי יצוג גבוהים, היא מובילה בפער ניכר על כל מתחרותיה. 93 מתוך 645 הדוברים והמרואיינים שהופיעו ב"לונדון את קירשנבאום" בששת החודשים הראשונים של השנה היו ערבים, יחס שמביא אותה לשיעור ייצוג של 14.4%.

להבדיל מתוכנית אקטואליה מגזינית כמו "יומן" של רשות השידור שמקדימה אותה בטבלת התוכניות, או "אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2, שעוקבת אחריה בטבלה, "לונדון את קירשנבאום" אינה מבוססת על כתבות מגזין אלא על ראיונות אולפן. בעוד שבתוכנית אקטואליה מגזינית אפשר לשלוח עיתונאי להכין כתבה על תופעה כזו או אחרת בחברה הערבית, והוא יחזור עם כתבה שתכלול שמונה או תריסר דוברים ומרואיינים ערבים שונים, בתוכנית אולפן יש לתאם ולהיערך לכל דובר ודובר בנפרד. בעוד שחלק מהדוברים בכתבה המגזינית יכולים להופיע למשפט או שניים, ועדיין ייספרו במדד הייצוג, מרואיין באולפן "לונדון את קירשנבאום" יקבל בדרך כלל כמה דקות לשטוח את עמדותיו. בעוד שחלק מהמרואיינים בכתבת מגזין יכולים להיות עוברי אורח, מרואיינים באולפן "לונדון את קירשבנאום" יהיו פעמים רבות מומחים בתחומם.

בשל כל זאת, קשה הרבה יותר לשלב דוברים ומרואיינים ערבים רבים בתוכנית המבוססת על ראיונות אולפן. כפי שניתן לראות מהגרף שלעיל, "לונדון את קירשנבאום" מובילה בפער ניכר על כל התוכניות האחרות מסוגה. שיעור הייצוג הממוצע בתוכנית במחצית הראשונה של 2017 עולה על שיעור הייצוג של שלוש התוכניות שאחריה גם יחד.

עובדה בולטת נוספת שעולה מהשוואת התוכניות שמשודרות בשעות הפרה-פריים היא החולשה היחסית של השידור הציבורי בגזרה זו. לא רק שהשידור הציבורי אינו מוביל על המסחרי, אחת התוכניות שלו ממוקמת במקום האחרון. "המוסף", התוכנית ששודרה בערוץ 1 של רשות השידור מדי ערב בשעה שבע בעריכת ישי צ'רניאק ובהגשת גאולה אבן (ומגישים מתחלפים במהלך חופשת הלידה שלה), הצליחה רק לחלוק את המקום השני עם "חמש בערב" של ערוץ 10, שמגיש רפי רשף ועורך ניר נוימן. "שבע אקטואלי" של תאגיד השידור החדש, שמגישים מיכל רבינוביץ' ויועז הנדל ועורך ספי אפרתי, הציגה נתונים דומים לשתי האחרונות ו"חמש מקורי", שאף היא משודרת בתאגיד בהגשת ענת קורול ודרור פויר ובעריכת תמנה הולצשטיין, משתרכת מאחור (אף כי בשבועות האחרונים חל שיפור בנתוניה).

"לונדון את קירשנבאום" מצטיינת לא רק במספר הדוברים והמרואיינים הערבים שמופיעים בה ובשיעורם מתוך כלל הדוברים והמרואיינים אלא גם בזהות הדוברים והמרואיינים הערבים. 52 מתוך 93 הדוברים והמרואיינים שהופיעו ב"לונדון את קירשנבאום", כ-56%, הופיעו כמומחים בתחומם. במילים אחרות, הם הופיעו בהקשר שהוא חיובי מיסודו. הם הוזמנו לאולפן כדי להביע את דעתם בתחום התמחותם, והוצגו כבני-סמכא. אף תוכנית אחרת לא מתקרבת למספר המומחים הערבים שהופיעו ב"לונדון את קירשנבאום" ולשיעורם מבין כלל הדוברים והמרואיינים הערבים. במהדורות החדשות המרכזיות וביומני החדשות של הרדיו אפשר למצוא מספר גבוה יחסית של דוברים ומרואיינים ערבים שהופיעו כמומחים, אולם מספר כלל הדוברים והמרואיינים בתוכניות אלו גדול בהרבה ממספרם בתוכנית אולפן כ"לונדון את קירשנבאום".

כדי להבין את גודל ההישג אפשר לציין כי התוכנית שבה הופיעו הכי הרבה מומחים ערבים במחצית הראשונה של 2017 מלבד "לונדון את קירשנבאום", היתה מהדורת "מבט" של רשות השידור, שם הופיעו 20 מומחים, פחות ממחצית המספר ב"לונדון את קירשנבאום". חשוב מכך, היו אלה 20 מומחים מתוך 181 דוברים ומרואיינים ערבים, כלומר רק כ-11%.

בחברת יפעת מחקרי מדיה מציינים כי שיעור המומחים בתוכניות המרכזיות, שנמצאות במעקב שבועי של מדד הייצוג, נמוך בצורה משמעותית משיעור המומחים בקרב כלל התוכניות של הערוצים המרכזיים. "זוהי עדות חותכת נוספת לעובדה שמומחים ערבים נוטים להופיע בזירות נישה ולא בלב סדר היום של האקטואליה הישראלית", אומרים בחברת יפעת, תוך שהם מסייגים מקביעה זו במות יוצאות מגדר הרגיל כמו "לונדון את קירשנבאום" או "סדר יום".

אם לא די במספר הגבוה של מומחים ערבים שמשובץ בה, "לונדון את קירשנבאום" מגיעה למספרים גבוהים גם במדידת מספר הדוברות והמרואיינות הערביות. במהלך המחצית הראשונה של 2017 הופיעו בתוכנית 35 דוברות ומרואיינות ערביות. רק המהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 10 הציגה מספר גבוה יותר של דוברות ומרואיינות ערביות, אולם במהדורה זו הופיעו כמעט פי חמש יותר דוברים ומרואיינים (יהודים וערבים גם יחד) מאשר ב"לונדון את קירשנבאום". מהדורת "מבט" של רשות השידור הגיעה למקום השלישי במדד המגדרי, אך יש לזכור ששידוריה הופסקו באמצע החודש החמישי של השנה. מכל מקום, כל תוכניות האולפן האחרות לא התקרבו גם במדד המגדרי אל המספרים של "לונדון את קירשנבאום".

אם נחזור לשלישייה הפותחת של טבלת התוכניות למחצית הראשונה של 2017 נראה כי במקום השלישי ניצבת "אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2, שמגיש דני קושמרו ואשר נערכה במחצית הראשונה של השנה תחילה על ידי איתי דנקנר ובהמשך על ידי נועה הוכרמן. תוכנית זו קבעה השנה פעמיים שיא שבועי של שיעור הדוברים והמרואיינים הערבים לתוכנית, אך מנגד היו במחצית הראשונה של השנה גם שנים עשר שבועות שבהם לא הופיע בתוכנית אפילו דובר או מרואיין ערבי אחד. כמו "יומן" של רשות השידור, גם "אולפן שישי" היא תוכנית הנסמכת על כתבות מגזין. כשאחת או יותר מהן מוקדשת לחברה הערבית, הנתונים מרקיעים. כשאין בליין-אפ כתבה הקשורה לחברה הערבית בישראל, שיעור הייצוג מתאפס.

אפקט הגטו של "אולפן שישי": כשכתבת מגזין מוקדשת לחברה הערבית, הנתונים מרקיעים. כשאין בליין-אפ כתבה הקשורה לחברה הערבית בישראל, שיעור הייצוג מתאפס

בחזית מגזיני האקטואליה בולטת דווקא החולשה של חדשות ערוץ 10, המצטיינים בתוכניות הפרה-פריים. אחרי "יומן" ו"אולפן שישי" מדורגות "חדשות סוף השבוע" של ערוץ 2 בהגשת דנה ויס ובעריכת קלי בן-יאיר, "חדשות השבת" של ערוץ 1 שהגישו אמיר איבגי ורדיר כמאל-מריח וערך מוטי פרנג'י ו"חדשות השבוע" של תאגיד השידור הישראלי, התוכנית המחליפה את "יומן", בהגשת תמר אלמוג ויאיר ויינרב ובעריכת אבי מוסקל.

שתי הנציגות של חדשות ערוץ 10 בסוגה זו, "שישי עם אילה חסון", שערכו בחודשים האחרונים אבי זילברברג וגילי ברוש, ו"המגזין" שמגישה אושרת קוטלר ועורך ניר בכר, מגיעים לנתונים נמוכים במיוחד ביחס לתוכניות המגזין האחרון. אפשר ללמוד מכך שלעתים להחלטה עצמאית של המערכת העיתונאית של כל תוכנית ותוכנית יש חשיבות גדולה בשינוי סדר העדיפויות, עוד יותר מאשר לתרבות הארגונית של כלי התקשורת. כשב"לונדון את קירשנבאום" החליטו לקחת על עצמם את המשימה להגדיל את שיעור הייצוג בתוכניתם, הם זכו לגיבוי אך פעלו מיוזמתם. תוכניות אחרות שמופקות לצדן בחברת החדשות של ערוץ 10 אינן שותפות ליוזמה שלהן ואין מי שידרוש מהן לשנות את דרכן.

כשבוחנים את שיעור הייצוג במהדורות החדשות המרכזיות של ערוצי הטלוויזיה בולט ההישג של תאגיד השידור הישראלי החדש. בששת השבועות הראשונים לשידוריו הגיעה מהדורת "חדשות הערב" של ערוץ כאן 11, בהגשת גאולה אבן ובעריכת עילי לוין, למקום הראשון בין המהדורות עם שיעור ייצוג של 8.1%. אחריה עוד מהדורה של השידור הציבורי, מהדורת "מבט" של רשות השידור, שהגישו מיכל רבינוביץ' ואמיר בר-שלום וערך אבי מוסקל עם 7.2%.

שתי המהדורות של השידור המסחרי סוגרות את הרשימה, כשבמקרה זה בולטת לרעה המהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2, שמגישה יונית לוי ועורך גיא סודרי. רק 119 דוברים ומרואיינים ערבים הופעו במהדורה זו במהלך המחצית הראשונה של שנת 2017, מתוך כ-2,600 דוברים ומרואיינים שונים, כ-4.5% בלבד.

לשיעור הייצוג במהדורות החדשות המרכזיות חשיבות יתרה, שכן מהדורות אלו הינן, בכל ערוץ וערוץ, תוכנית החדשות הנצפית ביותר. מבין כל המהדורות המרכזיות, זו של ערוץ 2 מובילה בשיעורי הצפייה על פני היתר בפער ניכר. העובדה כי דווקא תוכנית החדשות הנצפית בישראל היא גם המהדורה עם השיעור הנמוך ביותר של דוברים ומרואיינים ערבים מצערת במיוחד.

הישג נוסף לתאגיד השידור הציבורי ניכר בבחינת תוכניות האקטואליה המובילות של הרדיו. התוכנית "קלמן ליברמן", שמגישים קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ועורך ישי הולנדר מובילה בפער מובהק על פני כל יתר תוכניות הרדיו המרכזיות עם 5.9% ייצוג. בתוכנית החדשה החלו במאמצים מודעים, החל משבוע השידורים הראשון, לשלב דוברים ומרואיינים ערבים בתוכנית, כשבדרך כלל מדי שבוע משודרים כמה וכמה אייטמים שבהם ניתן ביטוי לכחמישית מהאוכלוסייה בישראל.

מימין: קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן (צילום: רפי דלויה)

אחרי "קלמן ליברמן" ניצבות שלוש תוכניות עם שיעור ייצוג דומה. "סדר יום" שמגישה קרן נויבך ושנערכה על ידי מירית הושמנד בתקופת רשות השידור ודדי מרקוביץ' בתקופת התאגיד, עם 3.9%; "מה בוער" של גלי צה"ל בהגשת רזי ברקאי ובעריכת נורית קנטי עם 3.8%; ו"הבוקר הזה" בהגשת אריה גולן ובעריכת ניקולא רוזנבאום עם 3.7% (גם תוכנית זו עשתה את המעבר מרשת ב' של הרשות לכאן ב' של התאגיד).

במקום האחרון בקרב תוכניות הרדיו ניצבת "נכון להבוקר" שמגיש ניב רסקין ואשר נערכה במחצית הראשונה של השנה על ידי דן דובין ומירון ששון. חולשה זו מאפיינת את הנטייה של גלי צה"ל כולה להדיר את החברה הערבית משידוריה אף יותר מהמקובל בתקשורת הישראלית.

זירה אחת שבה לא הצליחו המאמצים של מדד הייצוג לשאת פרי היא בתוכניות הכלכליות של ערוצי הטלוויזיה. שלושת התוכניות, הן של השידור הציבורי והן של השידור המסחרי, מציגות שיעורי ייצוג מזעריים. למעשה, התוכנית של השידור המסחרי, "תוכנית חיסכון" בהגשת קרן מרציאנו ובעריכת גידי ויניש, מובילה במעט על פני "חשבון יומי", התוכנית ששודרה ברשות השידור בהגשת מרב מילר ובעריכת נחום סער ושתיהן מובילות על פני התוכנית הכלכלית החדשה מבית תאגיד השידור הישראלי, "שש כלכלי" בהגשת דב גיל-הר ובעריכת אילן שניג. תוכנית זו מאכזבת במיוחד. לא רק שאינה מצליחה לפרוץ את שיעורי הייצוג הנמוכים של הסוגה, היא ממוקמת במקום האחרון עם שברירי אחוז בודדים.

בסך הכל הופיעו בכל תוכניות החדשות והאקטואליה ששודרו בערוצים המרכזיים במחצית הראשונה של שנת 2017, 2,476 דוברים ומרואיינים ערבים מתוך כ-81 אלף. זהו שיעור ייצוג ממוצע של 3% בלבד. עם זאת, שיעור הייצוג הממוצע של התוכניות המרכזיות בכל ערוץ וערוץ, התוכניות שאחריהן עוקב מדד הייצוג מדי שבוע, גבוה יותר ועומד על 4.9%. עדיין מדובר בשיעור ייצוג נמוך לחברה המונה כ-20% מאוכלוסיית המדינה.

פילוח של שיעורי הייצוג לפי ערוצים מדגים את החשיבות של השידור הציבורי בישראל. ערוץ 1 של רשות השידור מוביל, כשאחריו ערוץ כאן 11 של תאגיד השידור הישראלי ורשת כאן ב' של התאגיד. מבין הערוצים המסחריים מוביל ערוץ 10 בפער קטן על פני ערוץ 2. במקום האחרון, בפער ניכר מכל היתר, ניצבת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל, שעל אף היותה שידור ציבורי, הממומן מכספי המיסים של כל אזרחי המדינה, שידור שאמור לפנות לכלל החברה בישראל, היא מתאפיינת בהדרה חריפה של כחמישית מאוכלוסיית מדינת ישראל. במחצית הראשונה של 2017 רק 1.5% מכל הדוברים והמרואיינים בתוכניות החדשות והאקטואליה של רשת זו היו ערבים.

מספר ושיעור המרואיינים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות, ינואר-יוני 2017. מספר כלל המרואיינים (מלבד בערוצי "כאן") מתבסס על ממוצע של שתי בדיקות שנעשו בחודשים ינואר 2016 וינואר 2017. מספר כלל המרואיינים בערוצי "כאן" מתבסס על ממוצע ארבעת השבועות הראשונים של שידורי התאגיד

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויחד עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויפעת מחקרי מדיה