בחודש שעבר נותרו בשפל שיעורי ייצוג החברה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי והמחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן-גוריון, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

מחקרים ובדיקות שנעשו לאורך השנים לגבי ייצוג הערבים בתקשורת הישראלית הגיעו פעם אחר פעם לתוצאה של כ-2% ייצוג לחברה הערבית. בשנה שעברה, לאחר השקת מדד הייצוג, עלה שיעור הייצוג של החברה הערבית בישראל, גם בתוכנית הנכללות במדד וגם בכלל השידורים. בחודשיים האחרונים נראה כי ההדרה בכלל השידורים חוזרת לממדים שאיפיינו את התקשורת הישראלית לאורך השנים, אך בתוכניות הנבדקות באופן פרטני במדד, שיעור הייצוג הגבוה יחסית נשמר. בבדיקה הפרטנית נכללות התוכניות המרכזיות בכל ערוץ, שנמדדות באופן ממוקד מדי שבוע ותוצאותיהן מוצגות לשבח ולגנאי. תוכניות אלו שומרות עדיין על שיעור ייצוג גבוה באופן ניכר משיעור הייצוג הממוצע של הערוצים שבהם הן משודרות.

לאורך כל חודש מאי השתתפו מעל 13 אלף דוברים ומרואיינים שונים בתוכניות החדשות והאקטואליה של ערוצי טלוויזיה המסחריים (2 ו-10) והציבוריים (1 וכאן 11, שהחליף אותו באמצע החודש), ובתחנות הרדיו רשת ב', כאן ב' וגלי-צה"ל. מתוך אותם 13 אלף דוברים ומרואיינים, רק 277 היו ערבים. כ-2.1% בלבד. אותו שיעור ייצוג נמדד גם בחודש אפריל, מדובר בירידה מייצוג של 3% שנמדד במרץ ובפברואר השנה.

החברה הערבית בישראל מונה כ-20% מאוכלוסיית המדינה. שיעור ייצוג של כ-2% בלבד, עשירית מהשיעור ההולם את החברה הערבית, משמעו מחיקתה מתודעת הצופים והמאזינים. זאת עוד לפני שבודקים את ההקשר, הטון והמסרים שעולים מהאייטמים שבהם בכל זאת הופיעו אותם דוברים ומרואיינים ערבים שהצליחו לקבל את זכות הביטוי בתקשורת הזרם המרכזי בישראל.

גם בחודש שעבר העפילה "לונדון את קירשנבאום" של ערוץ 10 למקום הראשון בטבלת התוכניות. מתוך 108 מרואיינים שהופיעו בתוכנית במהלך חודש מאי, 12 היו ערבים וערביות. כלומר, שיעור ייצוג של כ-11% (מספר כלל המרואיינים, מלבד בערוצי "כאן", מתבסס על ממוצע שתי בדיקות שנעשו בחודשים ינואר 2016 וינואר 2017). עדיין מדובר בשיעור ייצוג נמוך מהנתח הממשי של חברה התופסת כחמישית מאוכלוסיית המדינה, ובכל זאת זהו שיעור ייצוג גבוה במידה ניכרת מהממוצע, הישג ש"לונדון את קירשנבאום" מגיעה אליו חודש אחר חודש, וכבר אפשר להגיד שנה אחר שנה.

דרור זרסקי, עורך "לונדון את קירשנבאום" (צילום: יוסי זמיר)

בתוכנית, שמגיש ירון לונדון ועורך דרור זרסקי, מתעקשים לעשות את המאמץ הנוסף שנדרש ממערכת חדשותית מרכזית בישראל כדי לשקף את הנעשה בחברה הישראלית על גווניה, כולל החברה הערבית.

במקום השני נמצאת "יומן" של ערוץ 1 המנוח, ששודרה רק פעם אחת במהלך חודש מאי בשל סגירת רשות השידור, וכללה שני דוברים ערבים, שהיו כ-8% מכלל הדוברים והמרואיינים בתוכנית. את המהדורה האחרונה של "יומן" הגישה תמר אלמוג וערך קובי פרנג'י, ונכללה בה כתבה שהכין ריאד עלי על פרופ' אחמד עיד, ממדליקי המשואות ביום העצמאות. לצד פרופ' עיד עצמו התראיינה בכתבה גם בתו, נדין עיד (שאמרה למצלמה כי היא אינה רואה עצמה כערבייה).

במקום השלישי בטבלת התוכניות נמצאת "ערב חדש" של הטלוויזיה החינוכית, שגם היא שודרה רק באופן חלקי בחודש מאי בשל עליית תאגיד השידור הישראלי. בתוכנית, שמגישים דן מרגלית, אראל סג"ל, ליטל שמש ושרה ב"ק, ועורכים בינה לוז, נועה רנן ושמואל כורזים, הופיעו בחודש מאי שלושה דוברים ומרואיינים ערבים מתוך 45, כ-7%.

עם זאת, שניים משלושת הדוברים הערבים שהופיעו בחודש שעבר ב"ערב חדש" לא עשו זאת בנסיבות רגילות, כאורחים או מרואיינים מן המניין. לרגל ירידתה הזמנית של "ערב חדש" מלוח השידורים הוקרן באחת המהדורות סרטון ובו  "מיטב הרגעים הדרמטיים ב-35 שנות 'ערב חדש'". סרטון הפרידה כלל שתי הופעות קצרצרות וצעקניות של חברי-כנסת ערבים: ח"כ ג'מאל זחלקה, שהתקוטט מילולית עם המגיש דן מרגלית, וח"כ אחמד טיבי, שהתעמת עם ח"כ אופיר אקוניס.

בתחתית הטבלה נמצאות חמש תוכניות שונות שלא כללו במהלך כל חודש מאי אפילו דובר או מרואיין ערבי אחד. למען ההגינות יש לציין כי שלוש מתוכן שודרו בחודש שעבר באופן חלקי, בשל המעבר מרשות השידור לתאגיד, ובכל זאת גם בהן השתתפו עשרות דוברים ומרואיינים (45 ב"חשבון יומי", 92 ב"חמש מקורי") ללא נציגות לחברה הערבית.

ל"שישי" של ערוץ 10 ול"חדשות סוף השבוע" של ערוץ 2 אין את התירוץ של שידור חלקי. "שישי", שמגישה אילה חסון ועורך ניר בכר, ו"חדשות סוף השבוע", שמגישה דנה ויס ועורכת קלי בן-יאיר, שודרו כל אחת בארבע מהדורות שונות במהלך חודש מאי. 88 מרואיינים ב"שישי", 60 ב"חדשות סוף השבוע", אפילו לא ערבי אחד.

בסך הכל השתתפו בחמש התוכניות המאופסות כ-300 דוברים ומרואיינים שונים. לו היו התוכניות הללו מעניקות לחברה הערבית ייצוג דומה לחלקה באוכלוסייה, היו משתתפים בהן 60 דוברים ומרואיינים ערבים. במקום זאת, כאמור, השתתפו אפס.

התמונה העולה מממוצע התוכניות המרכזיות בכל ערוץ וערוץ מעוררת געגוע לרשות השידור, שרוח הרפאים שלה תופסת את שני המקומות הראשונים בטבלה. ממוצע התוכניות המרכזיות של ערוץ 1 עומד על מעל 4%, וברשת ב' על קרוב ל-4%. אמנם, זהו עדיין שיעור נמוך להחריד ביחס לגודלה של החברה הערבית בישראל, אולם הוא גבוה במידה ניכרת מממוצע התוכניות המרכזיות בערוץ כאן 11 ורשת כאן ב' שעלו לאוויר עם פתיחת שידורי התאגיד, שלא לדבר על האחוזים הנמוכים של ערוץ 2 וגלי-צה"ל.

גם כשבוחנים את ממוצע כלל תוכניות החדשות והאקטואליה בכל ערוץ וערוץ, ולא רק את ממוצע התוכניות המרכזיות שנכללות מדי שבוע בטבלת מדד הייצוג, מגיע ערוץ 1 למקום הראשון, ובפער ניכר (3.6% לערוץ 1, כשאחריו ערוץ כאן 11 עם 2.5%).

בשונה מיתר הערוצים, בערוץ 1 ששודר תחת רשות השידור לא ניכר מעולם מאמץ מיוחד של עורכי ומגישי התוכניות המרכזיות, שעומדות במוקד הבדיקה של מדד הייצוג, להעלות את שיעור המרואיינים הערבים. לפחות לא מאמץ גדול יותר מזה שהפגינו תוכניות שאינן כלולות במדד. במלים אחרות, נראה כי האתוס העיתונאי ברשות השידור הישנה הוא שאיפשר ליותר דוברים ומרואיינים ערבים להשתלב בשידורים.

"לונדון את קירשנבאום" הובילה בחודש שעבר לא רק בשיעור הייצוג שנתנה לדוברים ומרואיינים ערבים, אלא גם במספר ובשיעור המומחים הערבים שהתראיינו בתוכנית.

אחת לחודש, במסגרת הסיכום התקופתי של מדד הייצוג, מבצעת חברת יפעת מחקרי מדיה בדיקת עומק של הדוברים והמרואיינים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות כדי לעמוד על זהות המרואיינים. האם היו אלו, לדוגמה, עוברי אורח מהחוף בעכו שדיברו על צעיר שטבע במקום, או שהיה זה מומחה שנתן פרשנות מוסמכת בתחום עיסוקו, בין אם רופא, חוקר, איש חינוך או מומחה אחר? הבידול הזה נעשה מתוך הנחה שבעוד עוברי אורח ערבים ומרואיינים ערבים שאינם מומחים יופיעו פעמים רבות בתקשורת הישראלית בהקשרים שליליים של פשע ואלימות, או לכל הפחות בהקשרים ניטרליים, מומחים יופיעו תמיד בהקשרים חיוביים, כבני סמכא שיש להקשיב לעמדתם.

נורית קנטי, עורכת "מה בוער" (צילום מסך)

67% מכלל הדוברים והמרואיינים הערבים שהופיעו ב"לונדון את קירשנבאום" בחודש שעבר הופיעו כמומחים (שמונה מתוך 12), יחס ראוי לכל שבח. במקום השני נמצאת "מה בוער", שמגיש רזי ברקאי ועורכת נורית קנטי, עם שלושה מומחים מתוך 11. במקום השלישי בטבלת המומחים נמצאת "סדר יום" במתכונתה החדשה של שידורי התאגיד, שאותה מגישה קרן נויבך ועורך דדי מרקוביץ', עם שני מומחים מתוך ארבעה דוברים ומרואיינים ערבים.

"סדר יום" של כאן ב' מגיעה להישג נאה עוד יותר בבדיקת העומק המגדרית. אמנם התוכנית משובצת רק במקום השלישי במספר הנשים האבסולוטי שהופיעו בה בחודש מאי, אחרי שתי המהדורות המרכזיות של הערוצים המסחריים, אולם במהדורות הללו מופיעים מדי חודש מאות דוברים ומרואיינים יותר מאשר ב"סדר יום". זאת ועוד, מבחינת האחוזים, במערכת "סדר יום" של כאן ב' יכולים להתגאות בכך שכל ארבעת הדוברים והמרואיינים הערבים שהופיעו בתוכנית במהלך החודש שעבר היו דוברות ומרואיינות ערביות.

פילוח שביצעה חברת יפעת מחקרי מדיה של נושאי האייטמים שבהם הופיעו דוברים ומרואיינם ערבים מעלה כי הנושא הפופולרי ביותר בחודש שעבר היה ביקורו של נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ בישראל. 35 דוברים ומרואיינים ערבים קיבלו את הזכות להתבטא ביחס לנושא זה. עם זאת, מבדיקת עומק של הדוברים והמרואיינים בנושא זה עולה כי רק 14% מהם היו מומחים, ופחות מ-10% מהם היו נשים, ייצוג נמוך מהייצוג הכללי של מומחים ונשים בחודש זה.

לפי חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, אפשר שהייצוג הנמוך במיוחד למומחים ונשים באייטמים על ביקור טראמפ, ובמקרים דומים מחודשים קודמים, מעיד על כך ששתי קבוצות אלו לא מצליחות להשתלב בסיפורים החמים ביותר בכלי התקשורת של הזרם המרכזי. למומחים ונשים מהחברה הערבית קל יותר, באופן יחסי, להשתלב באייטמים על נושאים שבהם התחרות על המיקרופון קטנה יותר.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויחד עם יפעת מחקרי מדיה