במהלך חודש נובמבר הופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של חמשת הערוצים המרכזיים בישראל 383 דוברים ומרואיינים ערבים, הנתון השני בגובהו שנמדד מאז תחילת השנה, כך עולה ממדד היצוג.

המדד, מיזם מתמשך של "העין השביעית" בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את מספר ושיעור המרואיינים הערבים בתחנות הרדיו ובערוצי הטלוויזיה המרכזיים בארץ וב-19 התוכניות המובילות המשודרות בהם (מספר כלל המרואיינים בכל תוכנית מתבסס על בדיקה חד-פעמית שנעשתה בחודש ינואר). בנוסף, אחת לחודש מבצעת חברת יפעת מחקרי מדיה בדיקת עומק החושפת נתונים נוספים על השתתפות מרואיינים ודוברים ערבים בחמשת ערוצי התקשורת המרכזיים בישראל (ערוצי הטלוויזיה 1, 2 ו-10, רשת ב' וגלי-צה"ל).

מהבדיקה החודשית עולה כי מספר הדוברים והמרואיינים הערבים, וכן שיעורם מקרב כלל המרואיינים בתוכניות החדשות והאקטואליה, היה גבוה יחסית בחודש החולף. למעשה, מספר ושיעור המרואיינים והדוברים הערבים בנובמבר היה גבוה יותר מאשר בחודש ינואר, אז התבצע מרדף אחר המחבל נשאת מלחם, ושודרו ראיונות רבים עם קרוביו, עם בא כוחו ועם תושבי הכפר שבו התגורר.

החודש היחיד השנה שבו הופיעו יותר דוברים ומרואיינים ערבים בתקשורת הישראלית היה ספטמבר, אז עסקה תקשורת הזרם המרכזי בישראל בהיעדרותם של חברי-הכנסת הערבים מהלווייתו הממלכתית של שמעון פרס.

כפי שניתן להבין מהדוגמאות שלעיל, החברה הערבית זוכה לייצוג גבוה יחסית רק בתקופות של עימות או מתח. גם אז, שיעור הייצוג הגבוה יחסית שאליו היא מגיעה, בין 2.5% ל-3%, רחוק מאוד מלהלום קבוצה המהווה כחמישית מאוכלוסיית המדינה.

ניתוח הופעותיהם של דוברים ומרואיינים ערבים בחודש החולף לפי נושאים מעלה באופן צפוי כי חלק ניכר מהם השתתפו באייטמים שעסקו בגל השריפות. מתוך 383 דוברים ומרואיינים ערבים בסך הכל, 109 – כ-28% – הופיעו בהקשר של גל השריפות. מי שצפה בתוכניות החדשות בטלוויזיה או האזין לתוכניות האקטואליה ברדיו יכול היה אולי להתרשם כי לצד אייטמים רבים שעסקו באפשרות כי במדינת ישראל מתחוללת אינתיפאדת אש שהוצתה בידי ערבים על רקע לאומני, ישנם גם אייטמים שבהם מואר הציבור הערבי באור חיובי, כמי שפותח את ביתו לפליטי השריפות ומציע עזרה לנפגעים, בדומה לאינספור אייטמים שמציגים כך את הציבור היהודי בישראל כל אימת שאסון פוקד את המדינה. מבדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה עולה כי רושם כזה, אם התעורר, הינו שגוי.

כשני שליש מכלל הדוברים והמרואיינים שהופיעו בסיקור גל השריפות בכל חמשת הערוצים המרכזיים השתתפו באייטמים שבהם מוסגר הציבור הערבי כמי שהצית וחולל את התפרצות השריפות. רק כ-35% מהדוברים והמרואיינים הערבים הופיעו בהקשרים אחרים. זאת ועוד, כשליש מכלל הדוברים והמרואיינים הערבים שנכללו בסיקור השריפות היו חשודים או עצורים ממש, ורק כ-8% מכלל הדוברים והמרואיינים הערבים שהופיעו בהקשר של השריפות, 9 מתוך 109, היו כאלה שנראו פותחים את ביתם לפליטי השריפות ומציעים עזרה.

ההקשר שבו הופיעו הדוברים הערבים בסיקור גל השריפות, נובמבר 2016

הפער בין דוברים ערבים שהופיעו כחשודים לבין כאלה שהופיעו כמסייעים לאחרים במהלך סיקור גל השריפות, נובמבר 2016

לצד בדיקת כלל הדוברים והמרואיינים הערבים שהופיעו בחודש החולף, חברת יפעת מחקרי מדיה בודקת עבור מדד הייצוג גם את מספר הדוברים והמרואיינים שהופיעו בתקשורת הזרם המרכזי בתור מומחים. תת-מדד זה, המתמקד בערבים וערביות שמופיעים מחוץ למשבצת האתנית/לאומית, הוא אולי הבדיקה החשובה ביותר במיזם הייצוג שבו התחלנו השנה.

מאז שהחל מדד הייצוג בחודש ינואר השנה חלה עלייה דרמטית במספר המומחים הערבים והמומחיות הערביות שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה בישראל

הרעיון מאחוריו הוא לשים דגש על הפעמים שבהם ערבים או ערביות מוזמנים לאולפן לא משום שהם ערבים או ערביות אלא משום שהם ברי-סמכא בתחום מסוים, יהיה זה ספרות, רפואה או היסטוריה של המזרח-התיכון. ברגע שאדם מגיע לאולפן בתור מומחה, ברירת המחדל היא שההקשר שבו יוצג יהיה חיובי. זאת ועוד, הופעות המומחים מאנישות את המרואיינים, שכן הן מציגות אותם קודם כל כבני אדם (בעלי סמכות), ורק אחר כך כמי ששייכים לקבוצה כזו או אחרת באוכלוסייה.

מאז תחילת איסוף הנתונים של מדד הייצוג בחודש ינואר השנה חלה עלייה דרמטית במספר המומחים הערבים והמומחיות הערביות שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה בישראל, מספר שהגיע לשיא בחודשים אוגוסט וספטמבר האחרון. מאז אמנם נרשמה ירידה מסוימת, אולם המספרים עדיין גבוהים יותר, עד פי שניים מאשר בחודשיים הראשונים של השנה.

מספר המומחים הערבים שהתראיינו בערוצי התקשורת המרכזיים, ינואר-נובמבר

חשיבות הבידול בין דוברים ומרואיינים ערבים שהופיעו כמומחים לבין מי שלא מקבלת משנה תוקף מפילוח הנושאים שבהם דנו מגישי תוכניות החדשות והאקטואליה עם כל אחת מהקבוצות.

כפי שניתן לראות להלן, בשיח הכללי תפס נושא השריפות שיעור עצום מהאייטמים, כשאחריו דיונים על "חוק המואזין" והסכסוך הישראלי-פלסטיני. נושאי תרבות ואמנות תפסו רק 5% מהדיונים. באייטמים שבהם הופעו מומחים, לעומת זאת, נושאי תרבות ואמנות הגיעו לשיעור הגבוה ביותר, נושא השריפות צומצם בכמחצית, ואחריו באו נושאים אזרחיים כמו בריאות, אוכל ורצח נשים בחברה הערבית.

דוברים ערבים במדיה המשודרת, פילוח נושאי השיח, נובמבר 2016

מומחים ערבים במדיה המשודרת, פילוח נושאי השיח, נובמבר 2016

בנוסף לפילוח המומחים, בחברת יפעת מחקרי מדיה מבצעים אחת לחודש גם בדיקה מגדרית, של כמות המרואיינות הערביות שמקבלות פתחון פה בתוכניות החדשות והאקטואליה של הערוצים. נשים ערביות סובלות בתקשורת בישראל מהדרה כפולה, הן בשל היותן ערביות והן בשל היותן נשים.

נשים ערביות סובלות בתקשורת בישראל מהדרה כפולה, הן בשל היותן ערביות והן בשל היותן נשים

בחודש נובמבר הופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של חמשת ערוצי התקשורת המרכזיים בישראל רק 49 דוברות ומרואיינות ערביות. 49 מתוך 334 דוברים ומרואיינים ערבים, כ-15%, למרות שנשים, יהודיות כערביות, מהוות 50% מהאוכלוסייה. 49 נשים ערביות מתוך כ-14 אלף מרואיינים יהודים וערבים שהופיעו בתוכניות אלה בחודש נובמבר, כ-0.35% בלבד, למרות שנשים ערביות הן כ-10% מהאוכלוסייה בישראל.

עם זאת, אפשר אולי לשאוב מעט עידוד מהעובדה שבפילוח המומחים ישנו ייצוג מעט גבוה יותר של נשים. כשליש מהנשים הערביות שהופיעו בתקשורת הישראלית באו על תקן מומחיות, וזאת לעומת כ-17% בלבד מהגברים הערבים. במלים אחרות, אם אשה כבר מצליחה לפלס את דרכה לאחת מתוכניות החדשות והאקטואליה בתקשורת הזרם המרכזי בישראל, יש לה סיכוי טוב יותר להופיע כאשה. אולי הדבר קשור לכך שמי שמרגיש צורך לשתף יותר מומחים ערבים בתקשורת בישראל (וזו בהחלט מטרה שמימושה דורש ממערכת התוכנית מאמץ נוסף) רגיש גם לצורך להביא לאיזון מגדרי.

חלוקה לפי ערוצי התקשורת מעלה כי ערוץ 1, ולא בפעם הראשונה, משתף יותר נשים ערביות בתוכניות, ובמידה ניכרת. 18 מרואיינות ערביות השתתפו בחודש נובמבר בתוכניות החדשות והאקטואליה של הערוץ, וזאת לעומת תשע בערוץ 10, שמונה ברשת ב' וערוץ 2 ושש בלבד בגלי-צה"ל.

דרור זרסקי, עורך "לונדון את קירשנבאום" (צילום מסך)

מבט ממוקד ב-19 תוכניות החדשות והאקטואליה המובילות בישראל מעלה כי שיעור הייצוג הגבוה ביותר במהלך חודש נובמבר, כ-15.2%, היה ב"יומן" של ערוץ 1 (מגישים: תמר אלמוג ויאיר ויינרב. עורכים: אורי לוי ועמית וינטר). אחר-כך מדורגת "לונדון את קירשנבאום" (מגיש: ירון לונדון. עורך: דרור זרסקי), עם שיעור ייצוג של כ-10.6%. כל יתר התוכניות אינן מגיעות לשיעור ייצוג דו-ספרתי, ולמעשה משתרכות הרחק מאחור.

ראוי לציין כי אף ששיעור הייצוג ב"יומן" גבוה יותר, ישנו הבדל בין מרואיין או דובר ערבי המופיע בכתבת מגזין לבין מרואיין או דובר ערבי המוזמן לאולפן כדי להציג את משנתו. עדות לכך עולה מבדיקת שיעור המומחים בכל אחת מהתוכניות. מתוך 16 מרואיינים ערבים שהופיעו ב"יומן" במהלך חודש נובמבר (15 גברים ואשה אחת), רק מרואיין אחד, כ-5% בלבד, היה מומחה. לעומת זאת, מתוך תריסר ערבים שהופיעו ב"לונדון את קירשנבאום" (תשעה גברים ושלוש נשים), שבעה מרואיינים, כ-58%, היו מומחים או מומחיות.

התמקדות נוספת בשיעור המומחים מעלה כי השיעור הגבוה ביותר בחודש שעבר נרשם בתוכנית "סדר יום" של רשת ב' (מגישה: קרן נויבך. עורכת: מירית הושמנד). אמנם רק ארבעה מרואיינים ערבים הופיעו בכל תוכניות "סדר יום" במהלך חודש נובמבר (שני גברים ושתי נשים), וזהו מספר נמוך להחריד, בהתחשב בעובדה שבסך הכל רואיינו בתוכנית כמאתיים איש, אך מתוך אותם ארבעה מרואיינים ומרואיינות ערבים שלושה היו מומחים (כ-75%). בכלל, מבט אל שיעור המומחים ב"סדר יום" מתחילת השנה ועד לחודש האחרון מעלה כי חלה עלייה משמעותית בשיעור המומחים מבין המרואיינים הערבים בתוכנית.

שיעור המומחים מבין כלל הדוברים והמרואיינים הערבים ב"סדר יום", ינואר-נובמבר

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון ויחד עם יפעת מחקרי מדיה