בשבוע שעבר חשף "ידיעות אחרונות" ברעש גדול כי ברשימת המרכיבים המודפסת על אריזות תחליף חלב-האם של שופרסל נכללת גם המילה "סוכר". תחילה חישבו בעיתון בטעות כי תינוק שיאכל מהמוצר של שופרסל כאילו בלע "7 עד 9 כפיות סוכר ליום". למחרת קיבלו את עמדת הרשת שלפיה מדובר בכשליש הכמות בלבד.

אחרי שבאתר זה הועלו תהיות באשר לנסיבות הפרסום, עורך העיתון רון ירון ועורך מוסף "ממון" עידן מוטולה שיגרו מאמר תגובה שבו התעקשו על חשיבות החשיפה. "בניגוד למתחריו בשוק הישראלי, בתחליף 'שופרסל בייבי' שלב 2, המיועד לתינוקות בגילאי 6–12 חודשים, נמצא סוכר לבן", כתבו. "בקרב דיאטנים אין ויכוח כי סוכר לבן אינו מומלץ בכל גיל, על אחת כמה וכמה כשמדובר בתינוקות".

הבוקר, לשיטתם של ירון ומוטולה, היתה לעיתון ולמוסף הכלכלי שלו הזדמנות נהדרת לדרוש אחריותיות לשערוריית הסוכר ממנכ"ל שופרסל בכבודו ובעצמו, איציק אברכהן, שהעניק ראיון נרחב לכתבת "ממון" נווית זומר (ולא לחושפת הפרשה איריס ליפשיץ-קליגר). איך יכול להיות שהוספתם סוכר לבן לתזונת תינוקות? ולמה לא פירסמתם זאת בהדגשה מעבר להכללת המלה "סוכר" ברשימת הרכיבים שמופיעה על כל אריזה? כיצד קרה שהעדפתם סוכרוז על הלקטוז, שנמצא בחלב אם? ומדוע במוצר הדומה שמייצרת אותה חברה לשוק האמריקאי אין סוכר לבן?

השאלות הללו נותרות בתסריט הדמיוני שבו "ידיעות אחרונות" הוא כלי תקשורת מקצועי נטו, המשרת אך ורק את ציבור קוראיו. בפועל, קריאה בראיון עם אברכהן מעלה רושם של פעולת יחצנות, שנולדה כמעין פיצוי על הפרסום השגוי של השבוע שעבר. כן, המראיינת זומר מזכירה את הפרסום של "ממון" בדבר סוכר לבן בתחליף החלב, אבל רק כדי לשמוע ממנכ"ל שופרסל שהפרסום לא עצר את המכירות, שרק ממשיכות לעלות על חשבון המתחרים.

שער "ממון", 30.9.16

מתוך 15 שאלות ישירות שנכללות בראיון, רק אחת מוקדשת לסוכר בתחליף החלב ("ובכל זאת, למה הוספתם סוכר למזון התינוקות, כשבכל העולם נלחמים נגד צריכת סוכר לבן?"). אברכהן מביא בתשובה את עמדת הרשת, שלפיה מבחינה זו המוצר שלהם דווקא טוב יותר משל המתחרים. זומר לא מקשה. לא תוהה, לא שואלת שאלת המשך, לא מבקשת להפריך. מכל מקום, אם עשתה משהו מכל זאת, אין לכך זכר בכתבה שירדה אל הדפוס. במקום זאת היא מעבירה נושא ומגישה לאברכהן שאלה רכה במיוחד ("עד לאחרונה הבעת לא פעם תסכול, שלא מעריכים מספיק את הדרך שלך"), ומאפשרת לו לשטוח עוד קצת מחזונו.

החשיפה הגדולה מהשבוע שעבר, שהתבררה בתוך יממה כשגויה בחלקה, נאספת באמצעות הראיון הזה ממרכז תשומת הלב התקשורתית ומושלכת הצדה, אל פח האשפה, כמו היה מוסף "ממון" של הבוקר לא יותר מחיתול חד-פעמי.

• מתוך סקירת העיתונות