"אני חושב שאף אחד לא מבין פה בחדר הזה את גודל השעה, את המצוקה שבה מצוי הארגון", כך אמר הבוקר מנכ"ל "גלובס" איתן מדמון בדיון שנערך בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב‒יפו. בסופו של הדיון הטעון ביטל השופט, דורי ספיבק, את הזימונים לשימוע שנשלחו אמש לכמה עשרות מעובדי העיתון.

"רבותי", אמר המנכ"ל מדמון בפני הנוכחים בדיון, "מישהו פה לא מבין שיש בעל בית, שכולם יודעים את מצבו, יש פה עסק שמפסיד הרבה כסף וזקוק בכל רגע נתון לתזרים. יש קופה נורא נורא דלילה. ביום שהוא מאוד קרוב, אפשר להגיע למצב ששקל אחד לא ישולם למישהו בזמן ואז אנחנו צועדים כולנו למסלול נורא פשוט של 'מעריב' בזמנו. אני פה, אני בעולם הזה, אני מסתכל לכם בעיניים ואמר לכם כמה פעמים: אתם חברי, אתם ידידי, אני אוהב אתכם, אני כל יום קם בבוקר יחד אתכם באותה בצה, אבל אנחנו כולנו נגיע בדיוק לאותו מקום, זה דז'ה-וו חוזר, בדיוק לאותו מקום.

"נכון שאני מנכ"ל, אבל אני לא עשוי מלב של אבן וברזל. מעולם לרגע לא אמרתי שאני לא רוצה להכיר בהתארגנות עובדים או בוועד. [...] בעיני כמנכ"ל עדיף לי הסכם קיבוצי, זה אינטרס שלי לא פחות משלהם, אבל אני רוצה להגיד באולם הזה את גודל השעה, שאף אחד מכם לא יגיד שלא אמרתי את זה. שלא יסתכל לי בעיניים ולאחרים ושיגיד שאני לא אמרתי. רבותי, אתם לא מבינים את גודל השעה, אתם לא מבינים את גודל השעה, אתם לא מבינים את גודל השעה. אני לא ישן בלילה. זה עיתון בקשיים תזרימיים, עם בעלים שאין לו שום יכולת לבצע הזרמות לעיתון, ואתם יושבים ומדברים פה כאילו אני לא יודע מה".

מנכ"ל "גלובס" איתן מדמון, בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב‒יפו, 23.12.15 (צילום: אורן פרסיקו)

מנכ"ל "גלובס" איתן מדמון, היום בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב‒יפו (צילום: אורן פרסיקו)

דבריו של מדמון נאמרו בפתח דיון שנערך לבקשת ארגון העיתונאים, בעקבות הודעת הנהלת "גלובס" משבוע שעבר על רצונה לפטר כ-60 מעובדי העיתון. אמש, שעות אחדות לפני תחילת הדיונים בבית-הדין ומיד עם תום הפגנה שנערכה מחוץ לביתו של בעל השליטה בעיתון אליעזר פישמן, קיבלו כמה עשרות מעובדי העיתון הודעות דואר אלקטרוני ובהן הזמנה לשימוע לפני פיטורים.

בתשובה לבקשת העובדים, שהוגשה הבוקר טרם תחילת הדיון, נכתב כי נוכח החובות הכבדים של פישמן "בכל רגע צפויה החלטה על הפסקה מוחלטת של הזרמות הכספים לעיתון המפסיד". לפי הבקשה, "מאז שנת 2011 ‒ זו השנה החמישית ברציפות ‒ פועל העיתון במסגרת תקציבית גירעונית (קרי וכתיב, עסק מפסיד), כשהוא ניזון ונשען על הזרמות חוזרות של הבעלים לצורך המשך קיומו ופעילותו [...] החלטה על הפסקת הזרמות מצד הבעלים (אשר מרבית נכסיו משועבדים לבנקים), מותירה את העיתון כפסע ממצוקה תזרימית וההידרדרות בעקבותיה, אשר עלולה וצפויה להביא לאובדנו. בנסיבות מצב עסקיו של הבעלים ‒ ההחלטה על הפסקה מוחלטת של הזרמת כספים לעיתון, במרחק יום או ימים בודדים".

השופט ספיבק הציע בפתח הדיון מתווה לפשרה: במקום לחקור את העדים ולקבל החלטה שיפוטית, לקחת פרק זמן של שבועיים שיוקדש למיצוי המשא-ומתן להסכם קיבוצי, כולל סוגיית הפיטורים והפיצויים למפוטרים. בפרק זמן הזה, הדגיש, לא יתקיימו השימועים לעובדים, ומנגד לא יקיימו נציגי העובדים הפגנות או כל פעילות פומבית אחרת. "אתם נמצאים בתקופה לחוצה, ואני חושב שבגלל זה הדברים קצת יצאו מפרופורציה", הסביר השופט ספיבק את עמדתו.

הצעה שכזו אמנם נדמית במבט ראשון שוויונית, אולם היא טומנת בחובה יתרון גדול לנציגות העובדים. ארגון העיתונאים הכריז בשבוע שעבר באופן רשמי על סכסוך עבודה. משמעות הדבר היא שהחל מסוף חודש זה, נציגי העובדים בעיתון יוכלו להשבית את העבודה על-פי רצונם. פסק הזמן שהציע בית-הדין לקידום המשא-ומתן יביא את הצדדים אל מעבר לסוף חודש זה, ויעניק לעובדים את מנוף השביתה, שבאמצעותו יוכלו להפעיל לחץ על ההנהלה.

עובדי "גלובס" בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב‒יפו, 23.12.15 (צילום: אורן פרסיקו)

עובדי "גלובס" בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב‒יפו, היום (צילום: אורן פרסיקו)

על רקע זה ניתן להבין מדוע בא-כוח ארגון העיתונאים, עו"ד אמיר בשה, קיבל את ההצעה, תוך הסתייגות וביקורת על ההנהלה, ואילו באת-כוח ההנהלה, עו"ד אלינור אהרונסון, סירבה. "שבועיים ימים זה זמן שהארגון לא יכול לעמוד בו", אמרה. "אבל את ועידת 'גלובס' לעסקים אפשר היה לקיים", העיר העיתונאי שי ניב, שנכח באולם יחד עם עוד כעשרה מעובדי העיתון.

גם אחרי שהשופט ספיבק הבהיר כי לדעת בית-הדין "להוציא זימונים לשימוע לעובדים שעות ספורות לפני דיון זו טעות", גם אחרי שטען כי הדרך הנכונה היא לקחת את פרק הזמן וללבן את הסוגיות הדורשות ליבון, גם אחרי שתי הפסקות התייעצות ואחרי שהשופט הציע לקצר את משך פרק הזמן לעשרה ימים, דבקו מנכ"ל העיתון מדמון ועו"ד אהרונסון בסירובם. הנהלת "גלובס" דרשה לקיים משא-ומתן מרתוני עד ליום ראשון הקרוב בלבד, ואז להודיע לבית-הדין על התוצאות.

שי ניב בהפגנת עיתונאי "גלובס" מול ביתו של אליעזר פישמן בסביון, 22.12.15 (צילום: אורן פרסיקו)

שי ניב בהפגנת עיתונאי "גלובס" מול ביתו של אליעזר פישמן בסביון, אמש (צילום: אורן פרסיקו)

"מישהו בסביון אתמול החליט שהוא רוצה לפטר עובדים", העיר ניב ממקומו שבקהל, ובהמשך הוסיף: "על בן אדם אחד לא מדברים, קוראים לו אליעזר פישמן והוא מתנגד להסכם קיבוצי".

בשל התנגדות ההנהלה להקפאת סכסוך העבודה למשך שבועיים וחזרה למשא-ומתן לפרק זמן זה הועלו מוסרי התצהירים לדוכן העדים ונחקרו בזה אחר זה. יאיר טרצ'יצקי, יו"ר ארגון העיתונאים, הכחיש כי ביום רביעי שעבר הודיעו נציגי העובדים לעיתונאי "גלובס" כי הארגון מתכוון להוריד את מספר המפוטרים משלושים לעשרים, על חשבון עובדי מנהלה בעיתון.

נציגה נוספת של הארגון, הדר קנה, שנכחה בכל ישיבות המשא-ומתן עם ההנהלה בשנה האחרונה, העידה כי היו מקרים שבהם חשה "מותקפת" על-ידי נציגי ההנהלה. כשנשאלה על הפגנה שנערכה בשעות העבודה מול חדרו של המנכ"ל, טענה שהיתה זו אסיפת עובדים סוערת. כשנשאלה מה עמדתה ביחס למקרה שבו עיתונאי "גלובס" תקף מילולית את מנהלת משאבי-האנוש בעיתון, אמרה קנה: "אנחנו מגנים את ההתקפה, אבל מבינים את הנסיבות שלה ברמה האנושית".

מנכ"ל "גלובס", מנגד, טען בחקירתו כי בשבוע האחרון העיתון לא יורד לדפוס כסדרו. "עוכב קצב הורדת העמודים", אמר מדמון. "זה נתון מאוד קריטי בתהליך הייצור". כשנשאל לגבי מעורבותה של ענת מניפז-פישמן, בתו של בעל השליטה ויו"ר מועצת המנהלים של העיתון, אמר מדמון כי היא מעורבת בהחלטות אך ורק במסגרת היותה יו"ר הדירקטוריון.

מימין: מנכ"ל "גלובס" איתן מדמון ומנהלת "גלובס-ייזום" ענת וייס, בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב‒יפו, 23.12.15 (צילום: אורן פרסיקו)

מימין: מנכ"ל "גלובס" איתן מדמון ומנהלת "גלובס-ייזום" ענת וייס, היום בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב‒יפו (צילום: אורן פרסיקו)

בא-כוח ארגון העיתונאים טען כי מניפז-פישמן אמרה לעיתונאי שי ניב כי היא מסתייגת מקיומו של ועד עיתונאים ב"גלובס". מדמון השיב כי אינו יודע מדוע השאלה על כך מופנית אליו. כשנשאל אם פישמן עצמו מעורב בהחלטות, השיב מדמון כי אך ורק כחבר דירקטוריון, במסגרת כללי ממשל תאגידי תקין.

"מי קיבל את ההחלטה על הזימונים לשימועים אמש?", שאל עו"ד בשה. "אני", השיב מדמון. כשנשאל מדוע נשלחו זימונים לשימועים בשעת ערב מאוחרת, השיב מדמון כי "האווירה הארגונית ואי-הוודאות מייצרים מצבי קיצון שמפריעים לעבודה השוטפת. [...] עובדים ניגשו אלי ואמרו לנו: 'תודיע כבר מי הולך ומי לא, אנחנו כבר לא מסוגלים להמשיך כך'.

"במהלך השבוע נכנסו לחדרי לא מעט עובדים, ובהם עובדי מערכת, חלקם עם דמעות בעיניים, כדי שאגיד להם מה קורה איתם. ביום שישי האחרון קיבלתי עשרות הודעות טקסט בטלפון, רובן כואבות, דואבות, והייתי אומר גם מרגשות, בבקשה לסיים כבר את אי-הוודאות". עיתונאי "גלובס" שנכחו באולם בית-הדין ושמעו את תשובתו של מנכ"ל העיתון הביעו תרעומת.

בסופו של הדיון קיבל השופט דורי ספיבק את בקשת ארגון העיתונאים לסעד ארעי וקבע כי זימוני השימוע ששיגר אמש מדמון לכמה עשרות מעובדי העיתון מבוטלים עד להחלטה מפורטת שתינתן בהמשך.

45007-12-15

להורדת הקובץ (PDF, 1.12MB)