בזמן שתשומת הלב הציבורית מופנית לסכנה הנשקפת לדמוקרטיה הישראלית מבוטים, ממבצעי השפעה זרים ומזיופי AI, מתפתח בישראל איום דיגיטלי מסוג אחר.

מתחת לרדאר, הרחק מהכותרות, מתנהלים בחודשים האחרונים סיכולים ממוקדים בטלגרם. לא נגד אויבי המדינה, אלא נגד אזרחים ישראלים שומרי חוק - עיתונאים, אנשי אקדמיה, פעילי מחאה ובני משפחותיהם - שהביעו התנגדות למדיניות הממשלה. כלי הנשק: עלילות דם ויראליות.

מאז אסון ה-7 באוקטובר ובעקבות המלחמות הבלתי פוסקות, צמחו בטלגרם עשרות ערוצים שהבטיחו לספק חדשות "ללא צנזורה". הם צברו עשרות אלפי עוקבים והפכו למקור מידע עבור רבים.

אלא שבמרוצת הזמן חלקם שינו את ייעודם. במקום דיווחים על נפילות, מצב החטופים או פעילות צה"ל, הם החלו להפיץ גם מסרים פוליטיים קיצוניים ותיאוריות קונספירציה - ובראשן הטענה על "בגידה מבפנים". לאחרונה נוסף לאותם ערוצים סוג תוכן חדש: מתקפות אישיות חסרות רסן נגד מי שמזוהים כמתנגדים קולניים לממשלה.

כך נראית השיטה: תחילה ממציאים שקר מופרך על אדם פרטי או איש ציבור, כזה שמציג אותו כבוגד, אויב העם או גורם זר וחתרני. לאחר מכן אורזים את השקר כפוסט אטרקטיבי, לעתים בצירוף תמונה או פרטים אישיים, כמו מספר טלפון. ובסוף, לחיצת כפתור קטנה - והעלילה משוגרת לעשרות אלפי עוקבים ישירות לנייד. בתוך דקות הפוסט מועתק לערוצים נוספים, משם זולג לרשתות החברתיות - והקורבן מוצא את עצמו בלב סערת שנאה.

התגובות שמגיעות בעקבות אותם "דיווחי חדשות" אינן מסתיימות בקללות. לא פעם הן כוללות הסתה לאלימות וגזענות, ולעתים אף קריאות מפורשות לפגוע באדם שסומן כמטרה. דמו מותר ברבים.

אחד הערוצים הבולטים בזירה הזו הוא "חמ"ל ללא צנזורה", עם כ-45 אלף עוקבים. בערוץ הזה פורסמו שוב ושוב תכנים מסיתים, ובהם השוואה בין יאיר גולן להיטלר, הדבקת הכינוי "בוגדים" ל"שמאלנים", לאחים לנשק ולפצ"רית לשעבר - לצד קריאות לעונש מוות לבוגדים. אבל הערוץ לא מסתפק "רק" בזה.

בערוץ אפשר למצוא גם סיכולים ממוקדים - פייקים סנסציוניים שנועדו להלך אימים על אזרחים מן השורה. כמה דוגמאות לשקרים מהשבועות האחרונים: אשתו של יועץ התקשורת איציק אלרוב עובדת עם חמאס; פרופ' פניה עוז-זלצברגר מסייעת לחיזבאללה; פעילת המחאה נאווה רוזוליו "העליבה את התורה", לצד פרסום מספר הטלפון האישי שלה;

מאוריסיו לפצ'יק, דוברו של ח"כ איימן עודה, קרא להרוג את איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' ואף הציע לסייע; כתב "דה מרקר" סימי ספולטר הופעל בידי האיראנים כדי להשיג מידע ביטחוני על מערכת "כיפת ברזל", ועוד ועוד. גם דמו של מנכ"ל "פייק ריפורטר", ניר רוזן, הותר בערוץ.

כל אלה, כמובן, שקרים מופרכים. כמה מאותם סיכולים ממוקדים החלו ב"חמ"ל ללא צנזורה" ומשם התפשטו לרשת של ערוצים נוספים.

כעת, לראשונה, לאחר עבודת מחקר רשת מקיפה של חוקרי "פייק ריפורטר", נחשפת אחת הדמויות שלפי הממצאים עומדת מאחורי המנגנון הזה - אם לילדים מדרום הארץ, שלפי הממצאים מנהלת יחד עם בן זוגה את ערוץ הטלגרם "חמ"ל ללא צנזורה".

היא אינה המנהלת היחידה, וייתכן שאף אינה המרכזית שבהן, אך החשיפה מספקת הצצה נדירה לעולם שפועל בדרך כלל מאחורי מעטה של אנונימיות.

עשרות בני אדם כבר נפלו קורבן לסיכולים הממוקדים הללו. זו אינה בעיה אישית שלהם - אלא סכנה לאומית. מדובר במנגנון שמטרתו להלך אימים על יריבים פוליטיים ולייצר אפקט מצנן. גם אם ישנם קורבנות שממשיכים להישיר מבט אל מול מכונת הרעל, מי יודע כמה החליטו שלא להביע את דעתם כשהם רואים שזה המחיר שהם עלולים לשלם?

ערוצי החדשות בטלגרם הם הפינה החשוכה של מכונת הרעל. ככל שנתקרב למערכת הבחירות, כך גם יגדל הפיתוי להשתמש במנגנון הזה. אם אפשר להפיץ עלילת דם על אזרח פרטי, אפשר לעשות זאת גם על מועמד, מפלגה או כל גורם אחר - גם שעות ספורות לפני פתיחת הקלפיות.

כך, למשל, אירע בבחירות בסלובקיה ב-2023, אז הופצה בטלגרם הקלטה מזויפת שבה נשמע לכאורה המועמד הפרו-מערבי אומר שבכוונתו לגנוב את הבחירות. אותו מועמד הפסיד לבסוף. בעולם שבו שקר מתפשט מהר יותר מהאמת - הנזק עלול להיות בלתי הפיך.

הסיפור הזה הוא לא רק על ערוץ טלגרם כזה או אחר, או על מנהלת ערוץ חסרת עכבות ומוסר. זהו מבחן ליכולתה של החברה הישראלית להציב גבולות לשיח אלים ומאורגן, המבקש להפוך את הרשתות החברתיות לג'ונגל שבו מותר לצוד יריבים פוליטיים.

אם אכן קיימת רשת מתואמת של מפעילים שמפיצה באופן שיטתי שקרים והסתה נגד אזרחים תמימים, הציבור זכאי לדעת מי עומד מאחוריה. אנונימיות אינה יכולה להפוך לרישיון להכפיש, להסית ולהתיר את דמם של יריבים פוליטיים.

מי שבוחר להפעיל מכונת רעל צריך לדעת שחזקת האנונימיות לא נועדה לכך. אנחנו נמשיך להילחם בתופעה הזו ולחשוף את המרעילים במטרה להגן על הציבור והדמוקרטיה הישראלית.

רועי שושן הוא מנהל המחלקה הציבורית ב"פייק ריפורטר"