אזרח שכינה את העיתונאי גיא פלג "סוטה מין" ו"פדופיל", יפצה אותו ב-100 אלף שקלים, כך קבע לאחרונה בית המשפט. השופטת דחתה את הטענה כי מדובר בהבעת דעה, וקבעה כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע בפלג.
באוגוסט 2024, מיד אחרי שפלג פרסם בחדשות 12 את כתבתו עם תיעוד חיילי המילואים שנחשדו בהתעללות בעציר פלסטיני, החל העיתונאי לסבול ממסע השמצות ואיומים שנמשך עד היום (זאת בנוסף לקמפיין ההסתה שמנהל נגדו מערך התעמולה של רה"מ ויו"ר הליכוד נתניהו, מאז שפלג מסקר את משפטו הפלילי).
באותה תקופה פרסם שלומי אחרק, תושב נתניה, סדרה של 19 פרסומים בפייסבוק שבהם טען פעם אחר פעם כי פלג "נראה כמו סוטה מין" ו"נראה כמו פדופיל".
פלג הגיש נגדו כתב תביעה בסך 800 אלף שקלים וטען, באמצעות עורכי הדין טליה שחר ואסף שרעף, כי "המדובר בפרסומים חמורים מאוד, המהווים לשון הרע (שיימינג) שפורסם קבל עם ועדה, והוביל לתגובות שטנה רבות כנגד התובע, ועל כן יש בו הוצאת דיבה כנגד התובע".
אחרק טען להגנתו, באמצעות עו"ד מיכאל ויצמן, כי התוכן שפרסם אינו אלא גידוף שאינו עולה ללשון הרע ולחילופין כי הוא חוסה תחת הגנת הבעת הדעה שכן הוא "מעולם לא ציין כי התובע הינו פדופיל ו/או הפנה לאירוע ו ואו מקרה ו/או חשד לכך וזאת אף לא ברמז".
ממילא, הוסיף אחרק, גם לפני שמחק את הפוסטים שלו הם לא זכו לכל תהודה. לא לייק אחד ולא שיתוף ולא תגובה. בנוסף טען אחרק כי יש לראות בכל 19 הפרסומים פרסום אחד ולפסוק בהתאם.
השופטת לימור חלד-רון קיבלה חלק מטענות ההגנה של אחרק אך בסופו של דבר הכריעה לטובת פלג וחייבה את הנתבע לשלם פיצוי.
לפי פסק הדין של השופטת, אכן יש לראות בפרסומים גידוף, שכן הם לא נוסחו כקביעה עובדתית.
"מבחינה לשונית, אין חולק כי הפרסומים אינם מנוסחים כייחוס עובדתי, אלא כתיאור של אדם כמי 'שנראה כמו'", כתבה. "[...] דומני כי הקורא הסביר לא יבין את הפרסום כהיגד עובדתי המייחס לתובע ביצוע מעשי פדופיליה או סטיה מינית מסויימים, אלא כמי שנראה כמו אחד כזה, ומכאן שמדובר בביטויים שמהווים גידוף".
יחד עם זאת, השופטת קבעה כי לא מדובר בקללת רחוב אלא בניסיון "לבזות ולהשפיל" את פלג, במידה שעולה לכדי לשון הרע. "גם החזרתיות של הפרסום, יום אחר יום, משך כחודש ימים, מלמדת כי אין מדובר בפרסומים שנעשו בעת שדמו של הנתבע רתח", ציינה.
אם בית-המשפט יקבע שמדובר בקללות שכיחות או דברים שפורסמו בעידנא דריתחא, ולכן פטורים מאיסור לשון הרע, הוסיפה השופטת, הדבר עלול "להביא לשחרורו של כל רסן ולהתרת כל התבטאות, פוגענית ומבזה ככל שתהיה, כלפי מי שפועל בזירה הציבורית בישראל, וזאת אין להתיר".
השופטת שללה את טענת אחרק להגנת הבעת הדעה בכל הקשור לביטויים "נראה כמו פדופיל" ו"נראה כמו סוטה מין". "ברי, כי ביטויים אלו אינם יכולים להתפרש ע"י האדם הסביר כמסקנה אישית סובייקטיבית של הנתבע על אודות התובע, ועל כן לא ניתן לראות בהם משום הבעת דעה", כתבה.
עם זאת, השופטת קיבלה את הטענה שיש לראות בסדרת הפרסומים פרסום אחד.
"אומנם, הנתבע עשה שימוש הן בביטוי 'פדופיל' והן בביטוי 'סוטה מין'", כתבה, "אך הקשר הדברים והנסיבות מצביעים על כך שמדובר בשטף דיבתי אחד, ואבחנה בין שני הביטויים במקרה זה תהיה מלאכותית. זאת ועוד, מדובר ברצף פרסומים, שהזמן שחלף ביניהם הוא יממה אחת בלבד, ולעתים פחות, שתוכנם חזר על עצמו, ואף הועלו על אותה 'הבמה' - דף הפייסבוק של הנתבע. לפיכך, מדובר ברצף פרסומים המהווים פרסום אחד שנמשך כחודש ימים".
אחרי שדחתה גם את טענת אחרק כי מדובר בתביעת השתקה, פסקה השופטת כי אחרק פרסם את הדברים "בכוונה של ממש לפגוע" בפלג, מה שמקנה אפשרות לחייבו בפיצוי בסך 160 אלף שקלים בגין פרסום אחד.
אך בשל התפוצה המוגבלת של הפרסום ונסיבותיו האישיות של אחרק ("למרות שאלו לא הוכחו באסמכתא כלשהי", ציינה), הגבילה השופטת את הפיצוי וקבעה אותו על 100 אלף שקלים בלבד.
בנוסף חויב אחרק לשלם לפלג הוצאות משפט בסך 5,000 שקלים ועוד שכר טרחת עו"ד בסך 13 אלף שקלים.
39360-10-24