פוליטיקה

"ראש הממשלה בנימין נתניהו יחגוג היום יום הולדת 65", מודיע כתב הרכילות של "ישראל היום", ערן סויסה, לקוראי השער האחורי של חינמון הבית של ראש הממשלה. "בין כל הפגישות והאירועים שנקבעו בלוח הזמנים, מתכננים בלשכתו של נתניהו גם לציין את יום הולדתו", מגלה סויסה, ומוסיף: "היום הוא יום הולדתו הלועזי, ואילו מחר הוא יום הולדתו העברי. מזל טוב!".

את הברכה הלבבית של כתב הרכילות ועורכיו מלווה הבוקר הערה חמוצה ממקלדתו של הפרשן הבכיר של "ישראל היום", דן מרגלית. בעקבות החלטת נתניהו שלא לקדם רפורמה בהליכי הגיור, שעוררה "עימות חריף בקואליציה" (לפי "מעריב", הבוקר) ו"מאבקים בתוך הקואליציה" ("ידיעות אחרונות"), מסר מרגלית לקוראיו כי מדובר בהחלטה "צינית ומקוממת" של ראש הממשלה.

הביקורת של מרגלית על הפוליטיקאי הישראלי המועדף על שלדון אדלסון, הבעלים של "ישראל היום", היתה יכולה להרים יותר מגבה או שתיים: מרגלית, כמו כל העיתונאים בעיתון שבו הוא כותב, נמנע בשנים האחרונות ממתיחת ביקורת ישירה על נתניהו. אלא שבמציאות אף גבה לא היתה צריכה לטרוח, משום שהביקורת של הפרשן הבכיר של "ישראל היום" לא התפרסמה בעיתון, אלא בחשבון הטוויטר של מרגלית (בטעויות הקלדה אופייניות). עורכי העיתון בחרו לסדר לראש ממשלת ישראל יום הולדת נוח, כפי שהם עושים בכל יום – חג או חול.

הציוץ של דן מרגלית (צילום מסך)

חוט השני העובר בין רבות מהידיעות העוסקות בזירה הפוליטית בימים האחרונים, כמעט בכל כלי התקשורת הישראליים מהזרם המרכזי, הוא האפשרות שפניהם של הממשלה ושל העומד בראשה להקדמת הבחירות לכנסת הבאה, ועל כן יש ביניהם מי שנערך כבר כעת להתמודדות. מי שיעיין היום ב"ישראל היום" יקבל רושם שונה.

את החלטתו של נתניהו בנוגע ל"חוק הגיור" דוחקים הבוקר עורכי "ישראל היום" לחלקה האחורי של ידיעה בינונית העוסקת בריצתו המתוכננת של משה כחלון לכנסת (ראו בהמשך). "נתניהו נועד גם עם יו"ר התנועה, ציפי לבני, ואמר לה כי אין בכוונתו להביא את 'חוק הגיור' לדיון בממשלה כפי שדרשה", מציינים כתבי "ישראל היום" חזי שטרנליכט ושלמה צזנה, לאחר שהם מזכירים שיחה אחרת שקיים נתניהו, בנושא אחר, עם חברתו לסיעה גילה גמליאל.

ב"מעריב" מסבירים אבירם זינו ואריק בנדר כי "חוק הגיור" המדובר הוא יוזמה שקידמו שרת המשפטים ציפי לבני ועמיתה לסיעה ח"כ אלעזר שטרן, הצפויה לרכך את הליך הגיור באמצעות שבירת המונופול של בית-הדין הרבני לענייני גיור. "החרדים מתנגדים בתוקף להצעה ונתניהו, שחושש למצוא עצמו בעתיד ללא קואליציה בעקבות משברים אפשריים על רקע התקציב או משבר מדיני, הודיע ללבני כי הנושא לא יעלה על סדר יומה של הממשלה בישיבתה הקרובה", כותבים זינו ובנדר.

"הממשלה היתה אמורה לדון בחוק הגיור לאחר חודשים של עיכובים", הם מוסיפים, "זאת בעקבות סיכום שהתקבל על דעת התנועה, שלפיו מפלגתה של לבני תגנוז את הצעת החוק ובמקומה תקבל הממשלה החלטה מינהלתית המאפשרת לבצע את הוראות החוק בפועל, בלי לחוקק אותו במליאה. אלא שכעת נתניהו התקפל והעדיף את עמדת החרדים על פני עמדת התנועה".

ב"ידיעות אחרונות", שם מדווח על ההתפתחות בנוגע ל"חוק הגיור" איתמר אייכנר, מוקדשת הכותרת הפוליטית המרכזית ל"ניסיון להקדמת הבחירות הפנימיות" בליכוד. "תוכנית נתניהו: פריימריז בעוד כחודש", מדווח יובל קרני. "נערך לבחירות?", שואלת-קובעת הפניית השער. "ההערכה היא כי ראש הממשלה מעוניין לסיים מהר ככל הניתן עם המאבקים הפנימיים במפלגה כחלק מתוכניתו להקדים גם את הבחירות הכלליות", מסביר קרני, ומציין כי "מקורבי ראש הממשלה לא הכחישו את הדברים".

בכל העיתונים מדווח היום על הכרזתו של משה כחלון כי בכוונתו לשוב לכנסת על כנפיה של מפלגה חדשה שתתרכז בהורדת יוקר המחיה. כוונתו של כחלון להקים מפלגה נודעה זה מכבר, ולמעשה הועלתה ולא הוכחשה כבר כשפרש מהכנסת באוקטובר 2012. מקורבים אנונימיים לכחלון, שניסו להסביר את המהלך ההוא, אמרו אז כי בכוונתו לשוב לפוליטיקה בתוך שנתיים. ההבטחה הזאת מומשה בדייקנות כעבור שנתיים ושבוע, אתמול בכנס של ארגוני העצמאים בישראל – הבימה שבה בחר השר לשעבר לשם הכרזה על התמודדותו המחודשת.

הבוקר מזכים העיתונים את הודעתו של כחלון בסיקור פושר. ב"מעריב" מודיעים בשער כי "על רקע המחאה החברתית המתחדשת הודיע משה כחלון: מקים מסגרת פוליטית שתטפל ביוקר המחיה", אך משלבים את הסיקור על האיש והמפלגה בידיעה הראשית על גל פיטורים אפשרי במשק ועל תחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיה "2014 תהיה שנת מיתון".

ב"ידיעות אחרונות" זוכה ההכרזה לידיעה קצרה (יובל קרני) בפינת עמ' 6, ללא הפניית שער. ב"כלכליסט" מתפרסם הדיווח (דוד רפאלי) בעמ' 14. ב"הארץ" נמנעים מאזכור כלשהו של ההודעה, וכך גם ב"דה-מרקר", עיתון שעורכיו זיהו עצמם לא פעם עם הרפורמה שקידם כחלון בשוק הסלולר. ב"ישראל היום" מסתפקים בהפניית שער זעירה, עם תמונה, המפנה לסיקור לא ארוך בתחתית עמ' 15, שחלקו, כאמור, מוקדש לנושאים אחרים.

מסקנת ביניים

לפי שעה נראה שאף עיתון לא הצטרף לקמפיין של הפוליטיקאי הפופולרי, שטרם הכריז על זהותם של עמיתיו החדשים לדרך.

משה כחלון נושא דברים בכנס שבו הודיע כי ירוץ בבחירות במסגרת מפלגה חדשה. תל-אביב, אתמול (צילום: פלאש 90)

הכותרות הראשיות

"כל המשפחה פוטרה", מודיעה הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", המתווכת לקוראים, זה היום השני, את הסיפור הכלכלי של סגירת מפעל מגבות-ערד באמצעות "סיפור אנושי". אתמול היה זה בעלה של ראש העיר שעומד להיות מפוטר מהמפעל, היום אלו ארבעה בני משפחה שעבדו כולם במפעל. "חשש מגל פיטורים נוסף במשק", גורסת הכותרת הראשית של "מעריב". "עשרות מתנחלים נכנסו במבצע לילי לבתים בלב סילואן", מעדכנת הכותרת הראשית של "הארץ". הכותרת הראשית של "ישראל היום", בטאון לשכת ראש הממשלה, מוקדשת גם היום לנושא לא פוליטי ולא כלכלי – מותם של מטיילים ישראלים בנפאל. אסון אנושי שאפילו ב"ידיעות אחרונות" פינו כבר מראש סדר היום.

כותרות כלכליות

"החשבת הכללית: ועדת ששינסקי הולכת רחוק מדי לטובת כיל", מודיעה הכותרת הראשית של "דה-מרקר". החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, אמרה את הדברים על רקע הצגת מסקנותיה הסופיות של הוועדה, ש"אמורות להגדיל את הגבייה מכיל ב-400 מיליון שקל בשנה".

אתמול הבליטו הכלכלונים הטבות שניתנו לכיל, העושה את רווחיה מכריית משאבי הטבע של מדינת ישראל, לקראת סיום עבודת הוועדה. ב"כלכליסט" אף ציינו את הביקורת של החשבת על ההקלות. בכותרת המשנה של "דה-מרקר" מובאת היום תגובתה של החברה: "המיסוי עלינו יהיה הגבוה בעולם, ואנו שוקלים ביטול השקעות של מיליארדי שקלים בנגב".

איומיה של חברת הכימיקלים מוזכרים גם בשער "כלכליסט" (שכותרתו הראשית מוקדשת היום ל"קלות המטרידה של קבלת הלוואות" ולקידום סרטם של כתבי העיתון שאול אמסטרדמסקי וגולן פרידנפלד על משבר החובות של מעמד הביניים), שם מוסבר כי ביטול ההשקעות משמעו פיטורים. "כיל איימה וניצחה", קובעת סטלה קורין-ליבר בטור הפרשנות המרכזי בכפולה הפותחת של "גלובס". "לא ניתן לאף חברה לאיים עלינו", מצטטים עורכי "ממון", המוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות", את שר האוצר יאיר לפיד.

חשוד מאוד, כדאי לבדוק

ב"דה-מרקר" ממשיכים היום לעסוק בסוגה עיתונאית שמעת לעת עולה וצצה מעל דפי העיתון הכלכלי מבית קבוצת "הארץ": עיתונות הקונספירציה ברמיזה. העילה הפעם היא פגישה שקיים ראש הממשלה נתניהו עם אודי אנג'ל, בעל הון ואיש עסקים, ובין השאר אחד מבעלי זכיינית ערוץ 2 רשת ובעל מניות מיעוט בחברה-לישראל שבשליטת משפחת עופר.

אודי אנג'ל, 2008 (צילום: משה שי)

"מה הקשר בין פגישת נתניהו עם אודי אנג'ל – למסקנות ועדת ששינסקי", קורץ הטיזר ששולב בכותרת המשנה לטורם של רותם שטרקמן ושרון שפורר, המתפרסם תחת הלוגו "רשת אינטרסים". "באופן אירוני", כותבים שטרקמן ושפורר בפתח הטור, "ארבעה ימים אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם איש העסקים אודי אנג'ל במוצאי שמחת-תורה בביתו שבירושלים, התברר כי חברת כיל נמצאת בדרך לקבל מהמדינה הקלות בדו"ח ששינסקי 2".

הקורא הסביר, שקרא את כותרת המשנה והפתיח, עלול להבין בשלב זה כי יש קשר בין הפגישה של נתניהו ואנג'ל להקלות שהחברה-לישראל עתידה לקבל בעקבות עבודתה של ועדה מקצועית בראשות פרופסור לכלכלה. עם זאת, מי שימשיך לקרוא את הטור ויחפש את הקשר הזה – לא ימצא.

עוד מניחים כתבי "דה-מרקר" בפני הקוראים תרחיש אפשרי שלפיו ראש הממשלה יחזיק לזמן-מה באחריות על משרד התקשורת, אם אכן יפרוש ממנו השר הנוכחי גלעד ארדן, דבר שיאפשר לנתניהו "השפעה עצומה" על עסקיה של הזכיינית רשת, שאנג'ל הוא, כאמור, אחד מבעלי המניות בה.

רשת, מציינים שטרקמן ושפורר, "למדה לאחרונה להתחנף לפוליטיקאים שיש להם השפעה עליה". הפוליטיקאים האלה, מוסבר לקוראים, הם חברי-הכנסת גילה גמליאל ואופיר אקוניס מהליכוד ("שהוזכרו שניהם כמועמדים להחליף את ארדן"). נוסף לכך מציינים כתבי "דה-מרקר" סרט תיעודי בהשתתפות אשת ראש הממשלה שרה נתניהו, ששילובה תווך על-ידי דובר משפחת נתניהו ניר חפץ. הסרט שודר אתמול בפריים-טיים של ערוץ 2, במסגרת שידורי הזכיינית רשת.

גילה גמליאל עם בנימין נתניהו, בעת שכיהנה תחתיו במשרד ראש הממשלה. ירושלים, 16.1.11 (צילום: משה מילנר, לע"מ)

גם אם מקבלים כפשוטה את הטענה שהשתתפות של ח"כים ושל אשת ראש הממשלה בשידורי טלוויזיה היא בהכרח "חנופה", בשלב זה של הקריאה עשוי הקורא לחוש בלבול: איך בדיוק קשורה החנופה הזו למסים שהמדינה אמורה לגבות מהחברה-לישראל, וכיצד קשורה הפגישה בין אנג'ל לנתניהו בשבוע שעבר לתוכניות טלוויזיה שתוכנן נקבע כבר לפני שבועות וחודשים?

"אנג'ל נחשב כאיש רעים להתרועע", כותבים שטרקמן ושפורר. "במסיבת יום-העצמאות של האלפיון שעורך אנג'ל בביתו מדי שנה, מסיבות שמככבות במדורי הרכילות באמצעות היחצן שלו, רני רהב, משתתפים כל המי ומי. בעבר חגגו אצלו אפילו יאיר לפיד ואשתו ליהיא, שתוכנית שלה ברשת נמצאת בתכנון עתידי" (רעייתו של שר האוצר, יש לציין, הכחישה לפני כחודשיים כי תשתתף בתוכנית של רשת).

אם כן, יש לנו עסק עם איש עסקים עשיר ומקושר, הנוהג להתרועע עם פוליטיקאים. אבל איך, בכל זאת, קשורה פגישתו עם ראש הממשלה להקלת הנטל על כיל והחברה-לישראל? מי שיוסיף לקרוא את הטור יקבל בשלב זה תקציר של התפקידים שבהם נושא אנג'ל בקבוצת החברות שבשליטת בני משפחת עופר, שותפיו ומקורביו, ואזכור שלפיו "מתוקף הכובע הזה, לאנג'ל יש אינטרס לא קטן גם בתמלוגים שיהיה על כיל לשלם למדינה בשנים הבאות, כך שעתידה של רשת והופעתה של שרה נתניהו בטלוויזיה לא היו בהכרח נושאי השיחה העיקריים האפשריים בינו ובין ראש הממשלה".

מהמשפט האחרון, המתפרסם במעבה הטקסט, ניתן להבין כי הכותבים למעשה אינם יודעים על מה דנו איש העסקים וראש הממשלה. אתמול, עם חשיפת דבר קיומה של הפגישה בידיעה שפורסמה ב"דה-מרקר", ציין נתי טוקר כי "הפגישה עסקה גם בדרישות רשת להקלות על הרגולציה בשוק הטלוויזיה המסחרית לקראת הליכי החקיקה בתחום", ללא פירוט נוסף (הקשר בין אנג'ל לחברה-לישראל לא הוזכר).

"האם נתניהו ואנג'ל דיברו בפגישתם, בדקות של פירוק הסוכה, על ששינסקי וכיל? האם זה השפיע על הדו"ח?", כותבים היום שטרקמן ושפורר, ומשיבים: "יש לקוות שלא, אבל אנחנו לא יודעים וכנראה גם לעולם לא נדע". אם כך, אם לנקוט את הניסוח הרומזני מכותרת המשנה, "מה הקשר בין פגישת נתניהו עם אודי אנג'ל – למסקנות ועדת ששינסקי"? לפחות כרגע, מתברר, כתבי "דה-מרקר" ממש לא יודעים.

עצם קיומו של המפגש בין נתניהו ואנג'ל הוא, כמובן, נושא ראוי לדיווח חדשותי, על אחת כמה וכמה לנוכח סירובם של השניים למסור תגובה לדברים. אלא שהניסיון להציב את הפגישה הזאת בתוך קונטקסט ראוי שיתבסס על ידע כלשהו בנוגע לתוכנה של אותה פגישה.

מגע לא מוסבר בין פוליטיקאי לבעל הון מספק, באופן טבעי, כר פורה לתיאוריות בנוגע לנושאים שעליהם דנו הצדדים ולהסכמות הכמוסות שאולי התקבלו ביניהם. סירובם המקומם של השניים להתייחס למפגש מספק חומר בעירה לאותן תיאוריות. אלא שבהעדר מידע שיאשש או יפריך אותן, תיאוריות נשארות תיאוריות.

ביטחון ומידע

"מחלקת בטחון מידע בצה"ל קבעה כי לידי משרד הפרסום מקאן-אריקסון הגיעו מסמכים מסווגים", מדווח בכפולה השנייה של "ידיעות אחרונות" כתב הפלילים ירון דורון, תחת הכותרת "ממסמך הרפז ל'מסמכי ברק'". בחודש שעבר חשף אמיר אורן ב"הארץ" כי המשטרה בודקת חשד שלפיו מקורבים של אהוד ברק או יואב גלנט העבירו מסמכים צבאיים לידיים אזרחיות שאינן מורשות להחזיק בהם. על חוות הדעת של מחב"מ דיווח יוסי אלי ב"וואלה" לפני כשבוע. הדיווח של "ידיעות אחרונות" מהיום מרחיב מעט את היריעה.

יואב גלנט עם אהוד ברק באירוע לרגל פרישתו ממשרד הביטחון, 14.3.13 (צילום: יוסי זליגר)

"המסמכים עוסקים בתוכניות צבאיות חסויות, בכלי נשק סודיים, ביחידות מסווגות ועוד", מציין דורון, ונכללו בהם גם "תמלילים סודיים של אלוף גלנט מבדיקת מבקר המדינה בעניין 'פרשת הרפז'".

חוות הדעת הראשונית של מחלקת בטחון המידע בצה"ל נוסחה עבור החקירה המשטרתית, ולטענת דורון עלולות להיות לה השלכות לא נעימות עבור ברק, גלנט ומקורביהם. "בעקבות חוות הדעת צפויה המשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד מקורביו של שר הביטחון לשעבר", מציין דורון, אם כי אינו נוקב בשמותיהם של אותם מקורבים. גם ברק, מוסיף הכתב, עלול להיחקר.

"פרשת המסמכים של מקאן-אריקסון החלה בתביעת דיבה שהגיש [דובר צה"ל לשעבר אבי] בניהו נגד משרד הפרסום בעקבות מודעה שפירסם המשרד בכלי התקשורת, אשר זכתה לכינוי 'מודעת הפוטש בקריה'. במודעה נכתב שבניהו ואנשים נוספים סיכלו את מינויו של אלוף (מיל') יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל", מוזכר בידיעה. "בסופו של דבר הסתיימה התביעה בהליך גישור".

במשרד הפרסום, בינתיים, מכחישים בתוקף. "שום מסמך מסווג לא נמסר למקאן-אריקסון בשום שלב, לא על-ידי ברק, גלנט או מקורביהם", נכתב בתגובה מטעם מקאן-אריקסון הנדפסת בסוף הידיעה. "תגובתו של ברק התבקשה אך לא התקבלה", מציין כתב "ידיעות אחרונות".

המגזר השלישי

"תנועת אם-תרצו קיבלה תרומה על סך 200 אלף שקל מזרוע ההתיישבות של יש"ע", מודיעה כותרת של ידיעה מאת חיים לוינסון המתפרסמת ב"הארץ". "התנועה, הממצבת עצמה במרכז המפה הפוליטית, קיבלה את הכסף מעמותה של אמנה – הגוף האחראי לרוב הבנייה במאחזים הבלתי חוקיים", נכתב בכותרת המשנה.

"התרומה של עמותת אמנה מהווה 18% מכלל הכספים שגייסה אם-תרצו בשנת 2013 – 1,093,662 שקל בסך-הכל. הקרן המרכזית לישראל, בניהול משפחת מרכוס, שתורמת זה שנים לאם-תרצו, תרמה את הסכום הגדול ביותר לתנועה ב-2013", כותב לוינסון בידיעה. "זהות אחד התורמים, שהעביר 37,350 שקלים, חסויה באישור רשם העמותות. בעבר ניהלה אם-תרצו קמפיין לחשיפת התורמים לעמותות שונות, אך במקרה זה בחרה התנועה שלא לנהוג בשקיפות וביקשה חיסיון על אחד התורמים שלה".

ענייני תקשורת

טלוויזיה. "ערוץ 9 עומד בפני טלטלה: 'ייתכן מאוד שהבעלים אלכסנדר לוין יקום ויעזוב'", מודיעה כותרת על שער "גלובס", המובילה לכתבת השער של המוסף "הערב". הגורם המצוטט בידיעה של לי-אור אברבך הוא מנכ"לית הערוץ הישראלי בשפה הרוסית, ויקי גורדין, והרקע לאמירה הוא קשייו של הערוץ להגיע לאיזון גם לאחר שני סבבי פיטורים וקיצוצים.

שר התקשורת גלעד ארדן (צילום: פלאש 90)

בהמשך המוסף מדווח אברבך על ערוץ טלוויזיה אחר שנקלע למצוקה. "רשות השידור סובלת מבור תקציבי מהותי לאור העובדה שרובו המוחלט של הציבור פסק לשלם אגרת טלוויזיה", נכתב בכותרת המשנה של הידיעה, המוקדשת לניסיון המתחדש לגבות את האגרה, חודשים אחדים לפני סגירת רשות השידור.

כותרת נוספת, גם היא מאת כתב התקשורת של "גלובס", מוקדשת ל"הערכה" שלפיה "דרישות הסף להשקעה בערוץ ברודקאסט יירדו ל-110 מיליון שקל". על-פי הידיעה, הרשות השנייה צפויה להמליץ על מהלך מסוג זה לשר התקשורת גלעד ארדן. "המלצה זו צפויה לסלול את הדרך להצלתו של ערוץ 10, חרף הטענות כי הרשות לא תסייע באופן רשמי להשארתו של הערוץ", כותב אברבך.

"קשת ורשת נגד כניסת מתחרים חדשים: 'ארדן יוצר קטסטרופה בשוק'", מודיעה כותרת לידיעה מאת נתי טוקר ב"דה-מרקר". "משמעות השינויים היא כניסת מתחרים חדשים לשוק הטלוויזיה המסחרית, ואולי המשך פעילותו של ערוץ 10 – אך בזכייניות סבורים כי אין היתכנות לשוק עם יותר משני שחקנים", כותב טוקר, המתבסס על גורמים אנונימיים בערוץ 2.

"עיד"ן-פלוס מתרחב: משרד האוצר יזרים עד 12 מיליון שקל כדי לצרף לשירות ארבעה ערוצים נוספים", מודיעה כותרת נוספת במדור התקשורת של היומון הכלכלי, שעליה חתום העורך אמיר טייג.

גינוי לפרופסור. ב"הארץ" מדווחת ירדן סקופ כי אוניברסיטת בר-אילן פירסמה גינוי לדבריו של פרופ' הלל וייס, "שקרא לפני כשלושה שבועות בסטטוס שכתב בדף הפייסבוק שלו להשמיד את הפלסטינים". "הדברים שפירסם פרופ' וייס מגונים וחמורים מאוד, וחובה על כל בן תרבות – יהודי ולא יהודי, דתי ולא דתי – לגנות אותם. קריאה להרג בני-אדם הינה לא יהודית ולא מוסרית", נמסר מהמוסד האקדמי. מוסד אקדמי נוסף שבו מלמד וייס, מכללת אורות-ישראל-לחינוך, פירסם גם הוא הודעת גינוי.

מדד בנק הפועלים. "כנס הדיפלומטים של ה'ג'רוזלם פוסט'", שיתקיים ב-11 בדצמבר במלון מצודת-דוד בירושלים, ייערך, בין היתר, בחסות בנק הפועלים – כך ניתן ללמוד ממודעת עמוד הנדפסת היום במוסף "המגזין" של "מעריב".

"מעריב", המוחזק על-ידי החברה המוציאה לאור את "ג'רוזלם פוסט", הידרדר בחודשים האחרונים ב"מדד בנק הפועלים", כינוי שנולד מעל דפים אלה בעקבות הרגלם של עיתונאים ישראלים להיכנע לצרכים התדמיתיים של הבנק הגדול ולקדם אותם באמצעות תכנים הנחזים למערכתיים. שלוש נותנות החסות האחרות לכנס הן "הקונגרס הישראלי-יהודי", "מועדון השגרירים בישראל" והקרן-לידידות.

אתיקה ושידורי ספורט. "ארז אדלשטיין הוא מאמן נבחרת ישראל בכדורסל ובעונה זו גם פרשן כדורסל ישראלי של ערוץ הספורט", כותב מבקר הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות", עינב שיף, בתחתית טור הביקורת היומי שלו, בהמשך לטור שפירסם כאן בשבוע שעבר שלמה מן.

"המינוי הזה מראה שאם יש תחום שהערוץ מגלה בו יצירתיות באופן עקבי וראוי לציון, זה ריסוק גבולות האתיקה וניגודי העניינים", מוסיף שיף. "ומה שממש יפה פה זה שמי ששידר אמש לצדו של אדלשטיין היה ניב רסקין – שבין עיסוקיו השונים גם מנחה את 'תיק תקשורת' בטלוויזיה החינוכית. במקרה הזה הסנדלר לא רק הולך יחף. הוא עירום לגמרי".

הזיפים של שר האוצר, אתמול (צילום: פלאש 90)

השער האחורי. ידיעת השער האחורי של "ידיעות אחרונות" מוקדשת היום להחלטתו של שר האוצר יאיר לפיד לגדל זקן.