מסיבות אידיאולוגיות

הפשרה המסתמנת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר יאיר לפיד תופסת את הכותרות הראשיות של כל עיתוני הבוקר. לפי המדווח, השניים הגיעו להסכם על מתווה לתקציב השנה הבאה ולפיו מערכת הביטחון תקבל תוספת של 6 מיליארד שקל, חוק מע"מ 0 שיזם לפיד יאושר, המסים לא יעלו והגירעון יגדל.

"ולמי לא נשאר" היא הכותרת מעל תמצית טורו של סבר פלוצקר בשער "ידיעות אחרונות". "הפוליטיקה, שוב, כופפה את החברה", טוען הפרשן הכלכלי הבכיר של העיתון.

שר האוצר יאיר לפיד (צילום: יונתן זינדל)

שר האוצר יאיר לפיד (צילום: יונתן זינדל)

בטור המלא, המתפרסם בכפולה הפותחת, מחזק פלוצקר את התנגדותה של נגידת בנק ישראל קרנית פלוג להצעת התקציב, וכותב כי "משהו כמו 0.15% מהתוצר השנתי תיתן הממשלה בשנה הבאה להגדלת הוצאותיה לחינוך, לבריאות, לרווחה, לתשתיות ולמנועי צמיחה. פחות מטעות סטטיסטית. המשמעות: ירידה נוספת בנתח ההוצאה הציבורית-האזרחית בעוגת התוצר שלנו. זה שנים ישראל מדורגת במקום האחרון בקרב המדינות המפותחות החברות ב-OECD לפי משקל התקציבים הציבוריים האזרחיים בכלכלה. מקום אחרון לא מכובד למדינה שבה שיעורי העוני הם הגבוהים במערב. כעת, כתוצאה מההסדר התקציבי המתגבש ל-2015, מקומנו זה יבוצר לעוד שנים".

לצד הטור של פלוצקר מדווח גד ליאור על משמעותו של מתווה התקציב החדש: "ומי ישלם את מחיר ההעלאה בתקציב הביטחון? החינוך, הבריאות והרווחה. תוספות גדולות שתוכננו לתחומים אלו – יבוטלו. גם פרויקטים גדולים שהיו מתוכננים לשנה הבאה בתחום התחבורה, כמו סלילת כבישים והנחת מסילות ברזל, צפויים להיכנס בעקבות כך להקפאה. בנוסף הוחלט סופית כי בשנה הבאה יבוצע בתקציביהם של כל משרדי הממשלה – למעט משרד הביטחון – קיצוץ של 2%, שהם כ-2 מיליארד שקלים. זאת נוסף על קיצוץ בסכום זה שעליו הוחלט לאחר 'צוק איתן' ויושלם השנה".

כתב "דה-מרקר" מוטי בסוק מדווח כי כדי לספק תוספת של 6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, ייפרץ כלל ההוצאה הקובע כי תקציב 2015 כולו אמור לגדול ב-2.6% בלבד ביחס לתקציב 2014. "לפי הערכות", הוא כותב, "הוצאות הממשלה ב-2015 יגדלו ב-12–14 מיליארד שקל מעבר ליעד ההוצאה ב-2014, כאשר הפריצה לא מיועדת להגדלת הצמיחה – אלא לביטחון. צריך לזכור כי בזמן המחאה החברתית ב-2011 תקציב הביטחון גדל משמעותית, אך הממשלה סירבה לפרוץ את כלל ההוצאה מסיבות אידיאולוגיות".

"איפה האומץ?", שואל עורך "דה-מרקר" סמי פרץ בשער העיתון. "המהלכים של נתניהו ולפיד משקפים פחד", הוא מפרט בטור המלא המתפרסם בכפולה הפותחת. "אין בהם שום אומץ ציבורי". נתניהו, טוען פרץ, מפחד לאבד את השלטון ואת תמיכת שר הביטחון בוגי יעלון, ועל כן נמנע מרפורמות במערכת הביטחון שהיו יכולות לחסוך כסף רב. יאיר לפיד, מוסיף פרץ, מפחד להוביל מהלכים נכונים שייפגעו בציבור המצביעים שלו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, 10.8.14 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

ראש הממשלה בנימין נתניהו, 10.8.14 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

"עניינית, מצופה היה להגיש תקציב יומרני יותר שיסייע בעידוד הצמיחה", כותב יהודה שרוני, הפרשן הכלכלי הבכיר ב"מעריב". "[...] אבל בהנחה שהבחירות יוקדמו ויתקיימו כבר ב-2015, ייתכן שמדובר בדרישה יומרנית מדי".

עיקר טורו של שרוני אינו מוקדש לניתוח הצעת התקציב עצמה והשלכותיה על הציבור בישראל, אלא לניתוח המאבק עליה בין נתניהו ללפיד. לפי שרוני, לפיד הוא "המנצח הגדול של התקציב והוא בסך-הכל נחשב לטירון פוליטי". על המפסידים של התקציב (אזרחי מדינת ישראל) שרוני אינו מרחיב בכתיבה. ההתעלמות היחסית מהשלכות התקציב על החברה, וההתמקדות בעימות הפוליטי, מעוררות את הרושם כי שרוני רואה את עצמו קודם כל כמשרתם של פקידי האוצר והשר, ורק אחר-כך כמשרתם של הקוראים.

ביקורת על ההסכם המסתמן ואזהרות מפני השלכותיו על החברה בישראל מובאות ב"מעריב" בידיעה נפרדת, מפי נציגי האופוזיציה, לא במסגרת טור הפרשנות של הפרשן הכלכלי. מסגור שכזה מציב מראש את הביקורת כפוליטית, לא עניינית. כמה עמודים בהמשך "מעריב" מתפרסמת ידיעה קצרה מאת משה כהן ולפיה מנכ"ל ארגון לתת, עו"ד ערן וינטרוב, אמר כי "14% מנתמכי הסיוע היו במעמד הביניים ובשנה האחרונה הידרדרו לעוני". כהן ממשיך ומדווח: "וינטרוב חושש שבתקציב המדינה לשנת 2015, המגובש בימים אלו, שוב יידחק נושא העוני, והמצב יחמיר".

קוראי "ישראל היום" מקבלים תמונת מצב מוטה עוד יותר. לא רק שהעיתון נוטה להציג את בנימין נתניהו כמנצח בכל עימות שהוא, הוא גם נוטה להדגיש פעם אחר פעם את הפן החיובי במצב הכלכלה הישראלית. במקום לנהוג ככלי תקשורת עצמאי, "ישראל היום" נוהג כאוהד מושבע של ראש הממשלה, שאינו חדל לעודד מהיציע.

חזי שטרנליכט, "ישראל היום" (צילום מסך)

חזי שטרנליכט, "ישראל היום" (צילום מסך)

הבוקר, לדוגמה, מתעלם לחלוטין חזי שטרנליכט, הפרשן הכלכלי של העיתון, מההשלכות הצפויות של תקציב 2015 על החברה בישראל. בטור שנושא את הכותרת "בסה"כ: טוב שיש תקציב" הוא אינו מזכיר כלל את הקיצוצים בתקציבי משרדי החינוך, הרווחה והבריאות ואת המשמעויות הנלוות לכך.

במדור הדעות של העיתון מפרסם שטרנליכט טור נוסף, לסיכום מצב הכלכלה לקראת סוף השנה העברית. נקודת המבט של שטרנליכט צרה להחריד. לפני כשלוש שנים וחצי שאב עידוד מכך ש"מי שמסתובב בין בתי-הקפה של גוש דן לא רואה שם מחסור". הבוקר הוא כותב: "יש בתי-קפה מלאים", בלי להתחייב על מיקומם.

מחפשים עוד הוכחה למצב הכלכלי האיתן של החברה בישראל? סורו נא לעמ' 23 של "ישראל היום" והביטו בכותרת שמתנוססת בראש העמוד: "החנויות מלאות כרימון". היאלי יעקבי-הנדלסמן מדווחת כי "ברשתות השיווק דיווחו בשמחה על עלייה ניכרת בקרב הקונים". לפי דיווחה, "ברשת רמי לוי דיווחו כי שיעור המכירות גדל פי שניים בהשוואה לסוף-שבוע רגיל. [...] בשופרסל אמרו כי מיום חמישי שעבר מורגשת עלייה ניכרת בקרב המבקרים בסניפים השונים של הרשת ברחבי הארץ".

ב"כלכליסט", לעומת זאת, מדווחים על המצב בחנויות בהשוואה לימים שטרם ראש השנה שעברה, ולא בהשוואה ל"סוף-שבוע רגיל". "תווי השי התעכבו, הצרכנים חיכו והרשתות לא חגגו", מבשרת כותרת לידיעה מאת נורית קדוש ב"כלכליסט". לפי דיווחה, "בשבוע שחל שלושה שבועות לפני ראש השנה, נרשמה ירידה של 1.2% בקניות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, והן הסתכמו ב-790 מיליון שקל בכלל השוק. בשבוע שחל שבועיים לפני החג נרשמה ירידה גדולה אף יותר, של 1.7%, לעומת התקופה המקבילה".

דקה ו-42 שניות

בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" כותב גד ליאור: "במסיבת עיתונאים קצרה שערך אתמול שר האוצר בפתח ביתו אמר לפיד [...] לפיד נראה שבע רצון במהלך מסיבת העיתונאים, ולפי ההסכמות שהשיגו אנשיו נדמה כי היתה לו סיבה טובה לכך [...] במסיבת העיתונאים שערך אתמול לפיד הוא קשר בין עיקרי התקציב לדירוג האשראי של ישראל".

אולם לפי דיווחי כתבים אחרים, לא היתה זו כלל מסיבת עיתונאים.

"דקה ו-42 שניות ארכה ההצהרה הבהולה של שר האוצר יאיר לפיד אתמול בפתח ביתו בתל-אביב, על-פי הספירה של צלם הטלוויזיה", מדווח מיקי פלד ב"כלכליסט". "[...] אנשי לשכתו של לפיד מסרו מראש כי לא מדובר במסיבת עיתונאים ולא יהיו שאלות ותשובות, מה שהוסיף נופך של מסתורין. צוותי התקשורת שמילאו את החניה מול בית משפחת לפיד חיכו לדרמה. רק השכנים הטילו ספק בדחיפות, אולי כי הם רק רצו לצאת עם הרכב מהחניה. למזלם, כאמור, האירוע לא ארך זמן רב. ולגבי דבריו של לפיד, האמת היא שהיה אפשר לקרוא את עיקריהם בסטטוס שהעלה בדף הפייסבוק שלו כמה דקות לאחר שהסתיימה ההצהרה לתקשורת והעיתונאים התפזרו".

"'סערת השבת' של יאיר לפיד", נכתב בשער "ישראל היום". כתבי העיתון מדווחים בכפולה הפותחת כי חברי-הכנסת הדתיים מחו אמש על תזמון ההודעה שמסר יאיר לפיד לתקשורת – באמצע השבת. בעיתונות החרדית תופסת הביקורת נפח גדול, כמובן.

"סערה וזעם בעקבות מסיבת עיתונאים שקיים לפיד בשבת", נכתב בראש שער "המודיע". "שערורייה: לפיד זימן כתבים לביתו בעיצומה של השבת", נכתב בראש שער "הפלס". "השבת תתבע את עלבונה; כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ", מצוטט בשער "יתד נאמן" ח"כ אורי מקלב מסיעת יהדות-התורה. בכותרת הראשית של "המבשר" נכתב: "גינויים חריפים על רמיסת השבת על-ידי שר האוצר, שכינס מסיבת עיתונאים כלכלית בצהרי יום השבת". כתב העיתון מאיר ברגר מגדיר את המהלך של לפיד "אטימות חסרת גבולות". מאמר המערכת של העיתון מוקדש אף הוא למה שמכונה "חילול שבת מחפיר". בנימין ליפקין מגדיר בטורו שב"המבשר" את המעשה של לפיד כ"גועל נפש". לדבריו, "אין צמד מלים שיכול לבטא בצורה מוצלחת יותר את הכיעור בהתגלמותו בדמות מעשהו האחרון".

מדד בנק הפועלים

"הארץ" שומר על מעמדו כעיתון היחיד שאינו מפרסם ידיעה על האירוע השנתי של בנק הפועלים למען עמותות. לא כתבה, לא ידיעה, לא תצלום של ראשי הבנק עם כיתוב מחמיא.

הנה כך נכתב בסקירת העיתונות שפורסמה באתר זה לפני שנה בדיוק:

אפשר לראות במדד בנק הפועלים מעין מדד חופש העיתונות בזעיר אנפין; מדד הבוחן את מידת העצמאות של עורכים להביא לדפוס רק את מה שבאמת נראה להם רלבנטי לקוראיהם, בלי להתחשב בלחצים של מחלקה מסחרית וגורמים אחרים (הנחת המוצא היא שאף עורך חדשות לא חושב כי ראוי להדפיס בעמודי החדשות ידיעת תצלום שבה נראים שלושה בכירי בנק מחייכים מעל כיתוב מחמיא)".

ב"ישראל היום", העיתון שאמור להיות החופשי ביותר בישראל אם לוקחים בחשבון את היקף הממון של בעליו, מתפרסמת הבוקר ידיעת תצלום קטנה בתחתית עמ' 23 תחת הכותרת "עמותות בראש טוב". בתצלום (סיון פרג') נראים יו"ר הבנק יאיר סרוסי, המנכ"ל ציון קינן ואשת הרמטכ"ל רויטל גנץ. "כתב 'ישראל היום'" מספק 38 מלים לדיווח על האירוע. בסך-הכל, הדיווח דומה מאוד לזה שסיפק העיתון בשנה שעברה, ותמוה באותה המידה.

שרי אריסון ב"יום המעשים הטובים", 4.3.13 (צילום: פלאש 90)

שרי אריסון ב"יום המעשים הטובים", 4.3.13 (צילום: פלאש 90)

בתחתית עמ' 24 של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת ידיעת תצלום דומה תחת הכותרת "פועלים ויוצרים". ב"ידיעות אחרונות", שלו שיתוף פעולה מסחרי קבוע עם הבנק, לא טורחים אפילו לתת קרדיט כגון "כתב 'ידיעות אחרונות'" למי שסיפק כמעט 70 מלים של כיתוב תצלום.

נוסף לסרוסי, קינן וגנץ מזכיר כיתוב התצלום ב"ידיעות אחרונות" גם את שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק. לעומת השנה שעברה, מדובר בשיפור מה, שכן אז תפס הדיווח על מיזם העמותות של הבנק כמעט רבע מעמ' 34 עם למעלה מ-80 מלה בדיווח חסר כל ערך עיתונאי.

ב"מעריב", המגיע למדד בנק הפועלים של ערב ראש השנה בפעם הראשונה מאז נמכר לאלי עזור, התוצאה מאכזבת במיוחד. העיתון אינו מסתפק בתצלום עם כיתוב צמוד, אלא מפרסם בתחתית עמ' 20 ידיעה של ממש, תחת הכותרת "יריד העמותות של בנק הפועלים יצא לדרך". לצד אותו התצלום ממש שמופיע גם ב"ישראל היום" ו"מעריב" מתפרסם דיווח מאת הכתב ליאור נוביק על האירוע. הדיווח מחזיק ארבע פסקאות ולמעלה מ-100 מלים. בין המלים שמתפרסמות בדיווח: "יאיר" "סרוסי", "ציון", "קינן", "שרי" ו"אריסון".

על הכוונת

דומה כי התקרבותם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הכלכלה נפתלי בנט, שעליה דיווחו הפרשנים הפוליטיים, היתה זמנית. ב"ישראל היום" מוצג הבוקר בנט באור שלילי, ממש כמו יריב אחר של נתניהו, שר האוצר יאיר לפיד. לפיד מקבל בשער "ישראל היום" את הכותרת הבלתי מחמיאה על "סערת השבת". בנט מקבל כותרת בלתי מחמיאה משלו: "העיסוק במנהרות – הרבה לפני בנט". בעוד שלפיד מסומן כיריבו של נתניהו, בנט מתואר כיריבו של שר הביטחון ומקורבו של נתניהו, משה יעלון.

מרבית עמ' 7 ב"ישראל היום" מוקדשת להפרכת הטענה של בנט כי יזם פעולה להריסת מנהרות שחפרו פעילי חמאס. כרגיל ב"ישראל היום", הידיעה מתבססת על מידע שפורסם במהלך סוף-השבוע בחדשות ערוץ 2. התוכן המערכתי היחיד בעמוד זה של "ישראל היום" שאינו קשור להפרכת טענת בנט הוא תצלום של הרב אביחי רונצקי בתדרוך שהעביר שר הביטחון במהלך מבצע "צוק איתן", וזאת בניגוד לטענתו כי לא נטל חלק בתדרוכים. גם תצלום זה נחשף בחדשות ערוץ 2.

ובינתיים, בעזה

ביום שלישי עתיד להתחדש המשא-ומתן בין ישראל לחמאס על הפסקת אש בגזרת עזה, שכן מועד הפסקת האש הנוכחית יסתיים בסוף-השבוע.

"לפי שעה, גורסת מערכת הביטחון בישראל כי האש לא תתחדש בסוף-השבוע", כותב עמוס הראל ב"הארץ". "[...] אך ישנם עדיין מרכיבים רבים שביכולתם להקדיח את התבשיל. המרכזי שבהם, לצד העוינות בין הרשות לחמאס, נוגע לקצב האטי של מאמצי השיקום".

במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מתפרסם דיווח מתורגם מאת פרנצ'סקה בורי על המתרחש בעזה. בורי מדווחת על מחסור ודלות, כמו גם על זעם התושבים כלפי חמאס. היא מסכמת את דיווחה במלים "נראה שלאף אחד כאן אין עניין להתחיל שוב לירות". עם זאת, יצוין כי בורי שוחחה עם תושבים, לא עם נציגי הזרוע הצבאית של חמאס.

בשולי החדשות

א. מדור הרכילות של "כלכליסט" חוזר הבוקר להופעת אורח, לרגל חתונתו של יו"ר ההסתדרות לשעבר עופר עיני עם רוית דום. ארי ליבסקר מדווח בקצרה על האירוע, ובתצלומים הנלווים נראים בין היתר גדעון סער וגאולה אבן, גבי אשכנזי, אלפרד אקירוב, יצחק תשובה, ג'קי בן-זקן, יובל שטייניץ ואורי יוגב.

ב"דה-מרקר" מדווח חיים ביאור על החתונה, ומזכיר כי לאירוע הגיעו גם הרב יעקב איפרגן, השרים ישראל כ"ץ, לימור לבנת, גלעד ארדן וסילבן שלום ורעייתו ג'ודי שלום-ניר-מוזס.

ב. במוסף "ממון" מדווח על מינויה של "הישראלית לשעבר" צפרא כץ לתפקיד מנכ"לית משותפת באורקל (בשער המוסף היא אף מוגדרת "ישראלית"). שגיא כהן ודניאל בטיני מרחיבים בנוגע לקשריה של כץ, שעזבה את ישראל בגיל שש, עם המדינה: "כץ נשואה ליוצא קיבוץ, גל תירוש [...] שני ילדיהם דוברי עברית והמשפחה מבקרת רבות בישראל".

עושים לביתם

למעלה ממחצית עמ' 28 ב"ידיעות אחרונות" מוקדשת לידיעת קידום נוספת לאירוע הספורט המוטורי שיתקיים בירושלים בחודש הבא. על החתום: אודי עציון.

ענייני תקשורת

צור שיזף כותב במדור הדעות של "הארץ" טור בגנות שידור ההוצאות להורג שמבצע ארגון המדינה-האסלאמית. "עיתונות שפועלת בחופשיות במרחב היא סממן של עולם חופשי", הוא כותב. "עיתונאי שמוצא להורג בכיכר העיר הווירטואלית נטולת הגבולות והמוסר, בסיוע צדקנים שמפיצים את הבשורה, הוא בשורה רעה לחופש, ליכולתה של עיתונות לתפקד ולדווח מאזורי עולם מורכבים, ועדות לטיפשותם ולחוסר חוט השדרה של דמויי-עיתונאים, שחושבים שצריך לעודד רצח כדי ללמד את העולם שרצח הוא לא מוסרי".

באותו המדור מזהיר אמנון ז'קונט את הנהלת "הארץ" ובכירי כותביה מפני הניכור הגובר לעיתון בקרב מנוייו ומנוייו לשעבר.

יהודה באואר פותח מאמר משלו במדור הדעות של "הארץ" בהתנצלות על כי השווה את רוגל אלפר לחולדה. ההתנצלות מופיעה בין סוגריים.