ח"כ טלי גוטליב טוענת כי אינה יכולה לחשוף את המקור לעלילת הדם השקרית שפרסמה, כביכול מנהיג חמאס יחיא סינוואר שוחח עם איש שב"כ שהוא בן זוגה של שקמה ברסלר, ממובילות המחאה נגד ממשלת נתניהו, כך לפי כתב הגנה מבולבל ובלתי קוהרנטי שהגישה.

ח"כ גוטליב, חברת כנסת מהליכוד שעברה למפלגת עוצמה-יהודית, אולצה להגיש את כתב ההגנה אחרי שבית המשפט המחוזי דחה את בקשתה לסלק את התביעה על הסף מחמת חסיונותה הפרלמנטרית. בית-המשפט העניק לגוטליב חסינות על חלק מהפרסומים, שהגדיר כהבעת-דעה ולא קביעת עובדה, אולם במקביל הגישה ברסלר ערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה.

ברסלר, ממובילות המחאה נגד ההפיכה המשטרית של ממשלת נתניהו, הגישה בתחילת 2024 תביעה בסך 2.6 מיליון שקלים נגד ח"כ גוטליב ומספר אזרחים שהדהדו את דבריה, אותם הגדירה ברסלר בכתב התביעה כ"אסופת שקרים בוטה, קונספירטיבית ומעוררת חלחלה" הכוללים "עלילת דם כנגד התובעת והאשמתה בבגידה במולדת, בקשר עם ארגון הטרור חמאס, ובאחריות לטבח הנורא שביצעו מחבליו ביום 7.10.2023".

במוקד תיאוריית הקשר השקרית שהפיצה ח"כ גוטליב, בסיוע אתר הכפשות וקונספירציות בשם "עדנה קרנבל", עמדה הקביעה השקרית כי האמריקאים יירטו שיחה בין יחיא סינוואר לבן-זוגה של ברסלר ימים ספורים לפני ה-7.10 ובעקבות זאת נפגשה ברסלר עם ראש המוסד. עוד נטען בין היתר כי ברסלר ידעה מראש על טבח חמאס המתוכנן, ברחה מהמדינה לאחריו ומחקה פרסומים שלה בניסיון לטשטש "ראיות" (על הטענות השקריות שבמוקד התביעה ניתן לקרוא בהרחבה כאן).

שקמה ברסלר, הפגנה נגד ממשלת נתניהו, חיפה, 27.6.26 (צילום: שרון לייבל)

"דומה כי אין צורך להכביר במילים עד כמה יש בכלל הפרסומים השקריים והנוראיים של הנתבעים לעשות את התובעת מטרה לשנאה מצד הבריות; וכן להשפילה ולבזותה בשל מעשים והתנהגויות שייחסו לה (לשון המעטה)", כתבה ברסלר בתביעה, שהגישה באמצעות עורכי-הדין עידן סגר ואוהד רוזן. ברסלר הכחישה מכל וכל את הטענות שהפיצה גוטליב וטענה כי מדובר במסכת שקרים מצוצים מן האצבע.

בתגובה לתביעה סירבה ח"כ גוטליב להגיש כתב הגנה או כל מסמך משפטי אחר. היא רק שיגרה "הודעה על חסינות אבסולוטית העומדת לנתבעת 1 חברת הכנסת טלי גוטליב ואי ויתור על החסינות", שבה טענה כי לבית-המשפט אין כלל סמכות לדון בעניינה. בית המשפט הורה לה להגיש כתב הגנה כקבוע בחוק אך היא שבה וטענה כי מאחר שהבהירה שאינה מוותרת על חסינותה "אין מוסמך בית-המשפט להידרש לתביעה בעניינה".

רק לאחר הוראה נוספת מצד השופט רמי חיימוביץ מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד הואילה ח"כ גוטליב להגיש "בקשה לדחיית התביעה" מתוקף חסינותה, אך זו כאמור נדחתה בחודש יוני האחרון, בכל הקשור לפרסומים שלא היו בגדר הבעת דעה.

לפי השופט חיימוביץ, די בכך שח"כ גוטליב אישרה בפרסומיה שלה כי הפרה במודע את חוק השב"כ, וכי היא נסמכת על החסינות הפרלמנטרית, כדי לקבוע כי החסינות לא עומדת לה במקרה זה. לפיכך הותיר בית המשפט על כנה את התביעה בכל הקשור לפרסומים השקריים של גוטליב על יירוט השיחות בין סינוואר לבן זוגה של ברסלר ופגישה בין ברסלר לראש המוסד שבאה כביכול בעקבותיו.

הקוטב של הבעת הדעה

כאמור, ברסלר גם מערערת על החלטת השופט חיימוביץ, שקיבל את דרישת גוטליב לחסינות פרלמנטרית בכל הקשור לשמונה פרסומים שאותם הגדיר ככאלה שנועדו להביע דעה.

בין היתר מדובר בצייוץ שבו כתב ח"כ גוטליב לברסלר "כדאי שתעבדי על הסברים משכנעים על מעשייך וקשרייך עם גורמי ביון בישראל" וציוץ שבו כתבה לברסלר "טוב עשית כשברחת מהארץ עם פרוץ המלחמה".

ברסלר טוענת כי מעולם לא ברחה מהמדינה לאחר הטבח, וגם לא ביצעה "מעשים" עם גורמי ביטחון שהביאו לטבח, ואף לא מחקה פרסומים "מפלילים" כפי שטענה ח"כ גוטליב.

השופט חיימוביץ כתב כי "פרסומים אלו אמנם כוללים עובדות, אך הם נמצאים קרוב יותר לקוטב של הבעת הדעה, והקורא הסביר מבין כי הם מתייחסים למעורבות אנשי מילואים מיחידות אלו במאבק הציבורי שקדם למלחמה, ולפרסומי התובעת לפני המלחמה כי הממשלה עלולה להישאר ללא צבא, מודיעין, וחיל אוויר".

ברסלר טוענת בערעורה כי המחוזי שגה הן בקביעותיו כי חלק מתפקידו של חבר הכנסת הוא "למסור לציבור מידע" והן בכך שקבע כי חבר כנסת יכול למסור את אותו מידע בהסתמך על מקור חסוי. "חברי הכנסת אינם עיתונאים, אינם חוקרים או תובעים, אינם שופטים ואינם תליינים בכיכר השוק", טוענת ברסלר בערעורה.

עוד טוענת ברסלר כי המחוזי שגה גם כשסיווג שמונה מתוך הפרסומים שבגינם הוגשה התביעה כהבעות דעה בעיקרם. בפרסומים הללו נכללו גם עובדות, שברסלר מכחישה וטוענת כי הן שקריות.

"אף אם לתפיסתו של בית המשפט המחוזי 'עובדה ספציפית' שקרית אחת (פגישה עם ראש המוסד עובר לטבח השבעה באוקטובר) חמורה יותר מ'עובדה ספציפית' שקרית אחרת (בריחה מן הארץ או מחיקת פרסומים ברשת לאחר טבח השבעה באוקטובר) – אין הדבר אמור להשליך על בחינת שאלת החסינות, בראי ההבחנה שנעשתה בין הבעת דעה ומסירת עובדות כלליות, לבין פירוט עובדות ספציפיות שנטען שהן שקריות, ויוצרות רושם לקשר ישיר בין המערערת לפרוץ המלחמה", טוענת ברסלר.

גוטליב כופרת בסמכות בית המשפט הישראלי

במקביל הגישה ח"כ גוטליב כתב הגנה ביחס לפרסומים שבית המשפט קבע כי אינם חוסים תחת חסינותה הפרלמנטרית. כבר בפתח כתב ההגנה, שבו היא מייצגת את עצמה ומתייחסת לעצמה בגוף שלישי, כופרת גוטליב בסמכותו של בית-המשפט וקובעת כי "דין התביעה להידחות על הסף בשל קיומה של חסינות מהותית לח"כ טלי גוטליב".

למרות שכאמור ביהמ"ש קבע כבר בראשית ההליך כי יש לו סמכות לדון בעניינה, הפרק המוקדש בכתב ההגנה ל"טיעונים לגבי הסמכות" כולל משפט אחד: "לבית המשפט אין כל סמכות לדון בעניינה של ח"כ גוטליב".

בהמשך טוענת ח"כ גוטליב כי ברסלר "מפיצה במשך 3 שנים תיאוריות קונספירציה בשיטתיות, בלתי מבוססות, ושקריות מתוך מטרה לשפוך את דמו של ראש הממשלה אשר בממשלתו מכהנת ח"כ גוטליב, תוך שהיא חוזרת באופן אובססיבי על טענתה כי ראש הממשלה מר נתניהו אחראי לתכנון טבח ה-7.10" (יש לציין כי ברסלר לא טענה את הדברים, וכי גוטליב לא כיהנה מעולם בממשלה).

למעשה, חלק נכבד מכתב ההגנה של ח"כ גוטליב מנוסח ככתב תביעה נגד ברסלר ושותפיה, המהדהד את קונספירציות ה"דיפ-סטייט" ו"תפירת התיקים" שמפיצים נתניהו ותומכיו: קנוניה דמיונית של גופי הביטחון בישראל לפגוע בממשלה ובעומד בראשה.

לגופן של טענות התביעה ביחס לפרסומים של ח"כ גוטליב בדבר השיחות שנערכו כביכול בין סינוואר לבן זוגה של ברסלר, מגיעה חברת הכנסת רק בסעיף 125 לכתב ההגנה, שם היא מבהירה כי אין בכוונתה לחשוף את מקורותיה, כביכול. לצד זאת טוענת הנתבעת כי מי שחושב שהטענה אינה אמת "מסרב לראות את מהלך ההטעיה הבוטה של כוחות הבטחון כנגד הדרג המדיני עליו נמנית ח"כ גוטליב טרם ולאחר מלחמת חרבות ברזל".

סעיף 126 בכתב ההגנה קורא: "פרסומה של ח"כ גוטליב כגון 'מישהו מוכן להסביר לי או לעצמו למה המוסד לא הכחיש שיחה בן יחיא סינואר רב המרצחים לבעלה של ברסלר? (.. ) 'כל הכבוד'". דומה כי לסעיף זה אמור היה להצטרף טיעון משפטי, אך בפועל בכך מתמצה הסעיף היחיד שבו מתייחסת הנתבעת באופן ישיר לציטוט שבגינו הוגשה התביעה.

בהמשך טוענת ח"כ גוטליב כי חובתה "לפרסם את פרסומיה בנוגע לבעלה של ברסלר מתחדדת לאור פעילותה של ברסלר עצמה, כדי שהציבור יוכל לראות ולשפוט כיצד נראה השב"כ, ומהן מטרותיו האמיתיות, ולבחון את הקשר הגורדי בין פעילותה האלימה ומסכנת החיים של ברסלר לבין מעשי השב"כ, ודאי לאחר שואת ה-7.10".

ח"כ גוטליב, שטוענת כי כתב התביעה שהגישה ברסלר מנוסח באופן "מבולבל ובלתי קוהרנטי", מבהירה כי היא מכחישה באופן גורף את הטענות שנכללות בו.

"ח"כ גוטליב לא הוציאה כל לשון הרע. לברסלר אין שם טוב, היא מצויה במצב קבוע של הסתכנות מרצון ומוטל עליה אשם תורם של 100% למעשיה", כותבת הנתבעת לפני סיום.

דיון בהליך העיקרי אמור להתקיים בחודש דצמבר, טרם הוגשה תשובה לערעור.

4129-02-24
26614-10-26