ערוץ 14 הוא הדוגמה הבולטת בישראל לתופעה של כלי תקשורת המאמצים את הנראות של ערוצי חדשות על מנת לשדר תעמולה בשירות אינטרסים זרים. גם על הרקע הזה, המקרה של אברהם חסון, אחד מהשדרנים במהדורת ה"חדשות" של הערוץ, מצליח להיות בוטה במיוחד.

חסון דילג בחודש מרץ השנה מעבודה כדוברו של שר התקשורת שלמה קרעי היישר למשרת "כתב כנסת" בערוץ 14. בדיקת "העין השביעית" מעלה כי מה שניתן היה לצפות לו, אכן קרה: חסון משרת ב"דיווחיו" בערוץ את האינטרסים הפוליטיים של מעסיקו לשעבר - ואת אלו הכלכליים של מעסיקו בהווה, שכן שר תקשורת קידם חקיקה שהעניקה לערוץ הטבות בשווי עשרות מיליוני שקלים.

בעוד ערוץ 14 מציג את עצמו כערוץ חדשות, בפועל הוא משרת בשידוריו פעם אחר פעם את האינטרסים הפוליטיים של פוליטיקאי אחד, בנימין נתניהו. אבל יש עוד פיגורה פוליטית שזוכה לחסדי הערוץ. במקרה או שלא במקרה, מדובר בפוליטיקאי שקיבל לידיו את משרד התקשורת.

שירותי התעמולה שמספק ערוץ 14 עטופים לא רק בכסות של "שידורי חדשות", אלא גם בזו של "אידיאולוגיה", כביכול, של עמדה פוליטית ימנית או אמונה דתית. בפועל, כפי שהודגם ב"עין השביעית" פעם אחר פעם, שדרני הערוץ מוכנים לשנות בין יום, מקצה לקצה, עמדות עקרוניות שהטיפו בעדן, ברגע שלשכת נתניהו נזקקת לכך.

גם האופן בו הערוץ משרת את קרעי, באמצעות הדובר שהפך "כתב", מדגים כי הנאמנות של הערוץ היא לפרסונה, לא לאג'נדה או למחנה. ה"דיווחים" של חסון משרתים את קרעי ביריבויות הפנימיות בתוך הליכוד עצמו. העובדה שקרעי הוא גם המיניסטר שאחראי על הרגולציה המיוחדת שנתפרה לערוץ, הופכת את ההתנהלות לכזו שנראית בבירור כיחסי "תן וקח" בין הערוץ לקרעי.

יריבו הבולט של קרעי בתוך הליכוד הוא חבר הכנסת הנאשם בשוחד דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה. קרעי הריץ מולו מתמודדים בבחירות לליכוד העולמי, והובס בפער גדול. בשבועות האחרונים התכוננו במפלגה לבחירות לוועידת הליכוד, מוקד נוסף למאבק בין השניים. הדיווח האחרון של חסון בעניינו של קרעי האפיל גם על קודמיו, ונראה בגדר התערבות של ממש בבחירות הפנימיות במפלגה.

רה"מ בנימין נתניהו. מאחוריו: יצחק מירילשוילי, הבעלים של ערוץ 14 (צילומים: פלאש90, רונן גולדמן, צילומי מסך מערוץ הכנסת וערוץ 14)

שלשום (25.11) בבוקר, עם פתיחת הקלפיות בבחירות לצירים לוועידת הליכוד, שידר חסון כי נתניהו נתן "אור ירוק" לקרעי להקים ועדה מיוחדת בכנסת שתעקוף את ועדת הכלכלה בראשות ביטן, ותקדם במסלול מהיר את "חוק קרעי", שאמור לשנות מן היסוד את הרגולציה על התקשורת המשודרת בישראל ולהחליש את המערכות העיתונאיות.

דיווחים כאלה התפרסמו בעבר והתבררו ככוזבים. הקמת ועדה כזו תחייב לעקוף גם את התנגדותו של ביטן, בעל כוח ניכר בליכוד, וגם את זו של היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפק, שלא תסכים לפגיעה בהפרדת הרשויות. התערבות של נתניהו גם תסבך אותו בהפרה בוטה של הסכם ניגוד העניינים אליו הוא מחויב מתוקף אישומיו הפליליים, האוסר עליו להתערב בעבודת משרד התקשורת.

יתכן שנתניהו החליט לקחת את הסיכון וחסון דייק בקביעתו, אך גם כך הדיווח החד-צדדי אימץ במלואו את הנרטיב של קרעי - גם על חשבון העובדות הפשוטות.

כך למשל, חסון טען כי קרעי "לא היה מוכן שהחוק יגיע לדון בוועדה של ביטן, מחשש שהוא ישנה את נוסח החוק", זאת כאשר כל המטרה של מעבר הצעת חוק בוועדות הכנסת היא שהמחוקקים יכניסו בה את השינויים הנדרשים לדעת חברי הוועדה. אין כמעט חוק ממשלתי שיוצא מוועדה בדיוק כפי שנכנס אליה, במיוחד לא חוק שהוא רפורמה נרחבת העתידה לשנות את אסדרת שוק התקשורת מקצה לקצה.

הדיווח של חסון הטעה גם בטענה לפיה נתניהו "מזיז הצידה את מי שבעצם מנע מהחוק להתקדם, שזה חבר הכנסת דוד ביטן", הלקוחה ישירות מדף המסרים של  קרעי. בפועל, ביטן מעולם לא מנע את קידום החוק משום שזה לא הגיע מעולם לשולחנו. קרעי גנז בעצמו את החוק ב-2023, התמהמה במשך שנתיים בהגשתו מחדש, התרשל בהליך האסדרה וגרם לעיכוב נוסף, ואחר-כך "תקע" אותו בוועדת הכנסת.

אולם מעבר לאימוץ הנרטיב של המעסיק לשעבר וההטעיות בדיווח, המשמעות הבעייתית עוד יותר של הדיווח של חסון היתה העיתוי: כשבערוץ מדווחים על פתיחת הקלפיות בסניפי המפלגה ברחבי הארץ להצבעה על הרכב הצירים לוועידת הליכוד. בעת כזו, דיווח על כך שנתניהו החליט להעדיף את קרעי ולדרוך על ראשו של ביטן, ועוד בטענה שהאחרון מחבל בקידום חוק שנתניהו מעוניין בו, משדרת מסר ברור בכל הקשור למיצוב של השניים בתוך המפלגה. דיווח כזה בערוץ 14, הפונה באופן מובהק לדמוגרפיה של מצביעי הליכוד, נראה כניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות.

שופר לדף המסרים של קרעי

הדיווח של חסון גרר דיווחים נוספים בנושא, והוצאת מכתב דחוף של ח"כ שלי טל-מירון (יש-עתיד) ליועמ"שית לכנסת בדרישה לפרסם חוות דעת הנוגעת לחוקיות המהלך שתיאר חסון. אולם אין זו הפעם הראשונה שהדובר לשעבר של השר קרעי מתפקד בערוץ 14 על תקן שופר של השר שתחתיו עבד עד לא מזמן.

גם ידיעות קודמות של חסון בנוגע לעימות בין קרעי לביטן נגועות בחד-צדדיות קיצונית ואימוץ מוחלט של הנרטיב של קרעי, ואינן כוללות את עמדתו של ביטן עצמו אפילו בתור תגובה. חסון, בתפקידו כ"כתב כנסת", ממשיך לדברר למעשה את לשכת השר קרעי בידיעותיו, גם כשהדבר נוגע למאבקים פנימיים בליכוד.

העימות בין קרעי לביטן החל ב-15 בינואר 2025, חודש וחצי לפני המעבר של חסון לערוץ 14, אחרי שביטן סירב לשתף פעולה עם תרגיל שקרעי אימץ מהספר של שר המשפטים יריב לוין. קרעי, שנכשל בקידום חקיקה ממשלתית, הציף את ועדת הכלכלה, ועדת הכנסת הייעודית לטיפול בחקיקת תקשורת, בשורה של הצעות חוק פרטיות שחתומים עליהן חברי כנסת מהשורה האחורית של הליכוד, במטרה לעקוף את הייעוץ המשפטי במשרדו ואת עבודת ההכנה המקצועית הנדרשת מחוק ממשלתי. ביטן סירב לשתף פעולה ודרש כי הצעות החוק יוגשו באופן מסודר, או כהצעה ממשלתית או כהצעות שעברו הליך מקצועי כלשהו.

מאותה נקודת זמן פתח קרעי חזית מול ביטן והחל להשתלח בו באופן קיצוני בכלי התקשורת וברשתות החברתיות. זמן לא רב אחרי שעבר לערוץ 14 החל חסון לקדם ידיעות עם נרטיב המשרת את הבוס לשעבר. כבר ב-14 במאי פרסם חסון ידיעה תחת הכותרת "איבד את הסבלנות: המהלך של שר התקשורת לקידום רפורמת השידורים".

ידיעה של אברהם חסון מה-14.05.2025: "איבד את הסבלנות: המהלך של שר התקשורת לקידום רפורמת השידורים"

באותם הימים "חוק קרעי" נתקע בצנרת החקיקה בשל אוזלת ידו של קרעי עצמו, שלא תיקן את הליקויים בנוסח החוק עליו הצביעה מחלקת ייעוץ וחקיקה, ולא העביר את החוק את תהליך האסדרה הנדרש. למרות זאת, כבר בכותרת הידיעה של חסון נטען כי הרפורמה תקועה כבר חודשים ארוכים "בעיקר בשל התנגדותו המוצהרת של יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן להעבירה במתכונתה הנוכחית".

בפועל, ביטן הצהיר בישיבות הוועדה מספר פעמים כי במידה וה"רפורמה" תעבור קריאה ראשונה, כשתגיע לדיונים בוועדה היא תקודם במהירות האפשרית, אך הדיונים יהיו מקצועיים ובהיקף הנדרש לקידום רפורמה כוללת בשוק התקשורת.

אחרי עוד ידיעות בנושא החוק שאימצו גם הן את הנרטיב של קרעי, הפעם בנוגע להתכתשות שלו עם הייעוץ המשפטי, פרסם חסון ב-29 ביולי ידיעה תחת הכותרת "חרף התנגדות ביטן: נתניהו וקרעי מנסים להעביר את חוקי התאגיד". חסון שב והעלה את טענות קרעי לפיהן נתניהו קרוב להחלטה בעד הקמת "ועדת תקשורת" שתעקוף את ועדת הכלכלה. קביעה שלא התממשה עד היום.

"אחרי אין ספור ניסיונות של ח"כ ביטן לתקוע את הרפורמה בתקשורת", כתב חסון את המשפט שבטעות ניתן לחשוב שהוקלד על ידי דוברו של השר קרעי, "רה"מ נתניהו, שר התקשורת קרעי וח"כ דיסטל אטבריאן בוחנים דרכים לעקוף אותו". הדרכים, אם תהיתם, הן הקמת ועדה מיוחדת, העברת החוק לוועדה אחרת או הדחת ביטן מראשות ועדת הכלכלה. כל זה, לפני ש"חוק קרעי" בכלל הונח על שולחן הכנסת, וכשלביטן אין כל נגיעה אליו. גרסתו של ביטן לא הוזכרה בכתבה ולו ברמז.

לפני כחודש, ב-27 באוקטובר, זכה חסון ל"פרסום ראשון" על הדיל שנרקם בין הסיעות החרדיות שפרשו לאופוזיציה ובין קרעי, לפיו החרדים יתמכו בהצעת החוק שלו בהצבעה בקריאה ראשונה - תמורת תמיכת הממשלה ב"חוק בתי הדין הרבניים". במקרה זה, המידע שהועבר לחסון היה מדויק.

לפני עשרה ימים (17.11) פרסם חסון ידיעה נוספת, שניסתה להעניק נופך רציני למהלך קיקיוני של קרעי: העברת הדיון בחוק לוועדה למיזמים ציבוריים, ועדה שולית שאין לה כל נגיעה לאסדרת תקשורת. שלשום, כאמור, הגיעה הידיעה המפתיעה על-כך שנתניהו הכריע נגד ביטן ובעד קרעי - שבין אם תתברר כנכונה ובין אם מדובר בבדייה, שירתה את קרעי מול ביטן בבחירות למרכז הליכוד.

בסופו של יום, רשם ביטן ניצחון גדול בבחירות בסניף ראשון לציון. קרעי הצליח פחות, והציג הישגים בעיקר בבני-ברק, לא מעוז ליכודי מפורסם. הדובר שהיה לשדרן, בערוץ המידמה לערוץ חדשות, ימשיך מן הסתם לשרת אותו גם בהמשך.

הכתב והערוץ סירבו להגיב.