עובדת ניקיון לשעבר במעון ראש הממשלה, סילבי גנסיה, חויבה לשלם 100 אלף שקלים לאשתו של ראש הממשלה הנאשם, שרה נתניהו, בגין פרסום לשון הרע. זו הפעם השנייה שבית המשפט פוסק זאת, ומאותה סיבה: מחדל של בא כוחה של גנסיה, עו"ד  אופיר שמשון, שלא הגיש את סיכומיו בזמן.

באופן חריג הטיל הפעם בית המשפט את תשלום הוצאות המשפט בסך 20 אלף שקלים על עו"ד שמשון באופן אישי, וזאת לאור מחדליו החוזרים ונשנים - גם בתביעת הנזיקין שהגישה גנסיה.

ב-2019 תבעה גנסיה מנתניהו, מחברת כוח האדם שהעסיקה אותה ומהמדינה, 650 אלף שקל בטענה שנתניהו התעמרה בה. התביעה נמחקה בשל מחדל של עו"ד שמשון. שנה אחר-כך, במאי 2020, הגישה אשתו של ראש הממשלה תביעה נגד גנסיה, ותבעה ממנה 200 אלף שקל בטענה כי הוציאה את דיבתה ופגעה בפרטיותה בשני ראיונות שהעניקה לתקשורת על תביעת הנזיקין שהגישה.

גנסיה הציגה הקלטות מזמן אמת בהן סיפרה למנהל בחברת כוח האדם שהעסיקה אותה על ההתעללות שעברה, לטענתה. "אני רציתי עזרה בקומה כי מאוד קשה לי, לא פיזית אלא נפשית כי מאוד קשה נפשית שמה להיות [...] ואני בוכה כל יום, כל דקה שאני שמה היא נותנת לי לבכות. אתה יודע מה זה?".

בין היתר טענה עובדת הניקיון כי אשתו של ראש הממשלה קיללה אותה, איימה לזרוק עליה מגהץ, הורתה "לנשק לה את הרגליים" והשתוללה מזעם כשגילתה כי בגדיו של הבן אבנר כובסו במכונה ולא ביד.

עורך הדין אופיר שמשון, בית הדין לעבודה בירושלים, 5.5.25 (צילום: חיים גולדברג)

"מדובר באוסף שקרים מכפישים, הזויים ומרושעים", טענה נתניהו באמצעות עו"ד יוסי כהן בתביעת הדיבה שהגישה נגד עובדת הניקיון.

גנסיה, להגנתה, טענה כי לנתניהו אין שם טוב כיוון שהיא "עבריינית מורשעת, נצלנית כפייתי, מתעמרת סדרתית, אלימה ובוטה, מעורערת בנפשה, שותה לשוכרה, מתערבת בענייני מדינה, נתבעת סדרתית, רודפת כבוד, גזענית, תובעת סדרתית" וכדומה.

ואכן, לנתניהו היסטוריה של התעמרות והתעללות בעובדי ניקיון, תחזוקה וניהול משק הבית. ביוני 2024 נאלצה המדינה לשלם כ-900 אלף שקלים לשלושה עובדי מעון ראש הממשלה לשעבר (אהרון נאור, יאיר יצחקי ויוסף ג'ו קורסון) במסגרת הסכם פשרה בתביעה שהגישו בטענה שנתניהו התעללה בהם.

"לגבי מעון ראש הממשלה נטענו כבר בעבר טענות חמורות ונקבעו ממצאים חמורים ביחס לאופן העסקת העובדים בו, אך נראה כי הלקחים מהליכים קודמים אלה לא הופקו ולו במעט", נכתב בפסק הדין שאישר את הפשרה.

ואכן, כבר ב–2016 חייב בית הדין לעבודה לפצות את עובדי מעון ראש הממשלה מני נפתלי (155 אלף שקלים) וגיא אליהו (132 אלף שקלים) בין היתר בשל התעמרות מצידה של נתניהו.

לגופן של טענות התביעה השיבה גנסיה באמצעות עו"ד שמשון, בין היתר, כי שמורות לה הגנות אמת בפרסום ותום לב.

סילבי גנסיה, בית הדין לעבודה בירושלים, 5.5.25 (צילום: חיים גולדברג)

ההליך התנהל והתקרב לסיומו, כולל דיון הוכחות במאי השנה שעברה, מעט אחרי דיון דומה בהליך המקביל, בו העידה נתניהו, טענה כי עובדת הניקיון היתה "שתולה" במעון ראש הממשלה וקבלה על כך ש"אני עושה כל כך הרבה למען המדינה ולמען משפחות החטופים ומשפחות אחרות, שפשוט מצער שזה היחס שאני מקבלת".

אלא שעורך דינה של גנסיה התמהמה בהגשת הסיכומים, שמועדם נקבע ל-15 באוקטובר, גם לא לאחר שתי הארכות. לכן ב-31 בדצמבר 2025 החליט השופט אילן רונן לקבל את התביעה באופן חלקי, על סמך סיכומי התובעת בלבד. כבר למחרת ביקש עו"ד שמשון לבטל את פסק הדין בטענה כי שהה בשירות מילואים פעיל.

הבקשה לביטול פסק הדין התקבלה, ולגנסיה ובא כוחה ניתנו 14 יום להגשת הסיכומים. אלה שוב לא הוגשו במועד, וגם הפעם התבקשה אורכה בטענה לשירות מילואים.

"אותה הבקשה, כמו הבקשות הקודמות לה, נעדרה פירוט של ממש כגון התייחסות לפעילות משרדו של ב"כ הנתבעת במהלך התקופה החולפת", מציין השופט אילן בפסק דינו. "היעדר הפירוט ואי הנחת הגדלה עוררה את התחושה להתנהלות לא ראויה של ב"כ הנתבעת. לניסיון לעשות שימוש בטענה לשירות מילואים פעיל כמעין 'מילת קסם' שמצדיקה כל מחדל וכל התעלמות מהחלטות".

על אף שניתנו אורכות נוספות, לא הוגשו סיכומי גנסיה במועדים שנקבעו. לפיכך החליט השופט אילן לתת פעם נוספת פסק דין על סמך סיכומי נתניהו בלבד. גם הפעם חויבה גנסיה בתשלום 100 אלף שקלים, אלא שאת ההוצאות בסך 20 אלף שקלים הטיל השופט אילן על בא-כוחה של גנסיה, עו"ד שמשון, באופן אישי.

"התביעה אשר התבררה בהליך זה איננה דומה לתביעות המוגשות חדשות לבקרים", כתב בהקשר זה השופט אילן בפסק דינו. "לא תביעות לפיצוי בכלל ולא תביעות בטענה להוצאת לשון הרע בפרט. תובענה זו הביאה לבחינה ולחשיפת התנהלות במעונו של ראש הממשלה. נראה כי חשיבות בירור הטענות בנסיבות אלו חורגת מעניינם של בעלי הדין לבדם.

לפי השופט אילן, "חובתו של ב"כ הנתבעת לסייע במלאכת ההכרעה עומדת ביחס ישר לאינטרס הציבורי שיש בבירור הטענות וההכרעה בהן ומעבר לאינטרס של בעלי הדין לבדם. מידת החומרה במחדליו של ב"כ הנתבעת עולה ביחס ישר לאותו אינטרס ציבורי.

"ב"כ הנתבעת, באי הגשת הסיכומים, באי קיום ההחלטות ובהתעלמות הנמשכת מהארכות שניתנו לו ביד רחבה, מנע את האפשרות לברר את המחלוקות, מנע ממרשתו את האפשרות להציג את טיעוניה להדיפת התביעה, ומנע מהציבור את הזכות לדעת אם יש ממש בטענות המייחסות התנהגות לא נאותה לתובעת שהינה לא פחות מרעיית ראש הממשלה".

נכון למועד כתיבת שורות אלה, לא הוגשה בקשה לביטול פסק הדין.

39632-06-20