בשנת 2025 נמשכה והוחרפה מגמת הירידה בשיעור הדוברים הערבים בתקשורת המשודרת בישראל, שהגיע לשפל חסר תקדים של 1%, כך עולה מנתוני מדד הייצוג שפורסמו לאחרונה ב"העין השביעית". כעת, נתונים נוספים מלמדים על המגמות הפרטניות בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות בתקשורת הישראלית בכל הקשור לייצוג החברה הערבית בישראל - והדרתה.

הנתון הבולט במדד התוכניות: הציונים הנמוכים שמקבלות תוכניות החדשות והאקטואליה הנצפות ביותר במדינה, אלה שמשודרות בערוץ קשת 12. כל תוכניות החדשות והאקטואליה של הערוץ הגיעו לשיעור ייצוג נמוך מהממוצע (שבעצמו, כאמור, נמוך באופן חסר תקדים). במילים אחרות, גם בתוכנית חדשות 12 שהעניקה את הביטוי הרב ביותר לחברה הערבית בישראל, שיעור הייצוג שלהם עמד על פחות מאחוז אחד.

מדד הייצוג הוא מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, הבודק באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה באופן מתמשך מאז 2016 את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל. (ערוץ 14 נמדד אף הוא אך לא נכלל בפרסום המדד הרשמי כיוון שלא מדובר בערוץ חדשות אלא בכלי תעמולה פוליטי).

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

מתן ייצוג הולם לחברה הערבית, המונה כ-18% מאזרחי ישראל, אינו רק הצעד ההוגן והמקצועי עבור מערכת עיתונאית המעוניינת לשקף את המציאות הישראלית כהווייתה. ייצוג כזה תורם גם ללכידות החברתית, להורדת מפלס האיבה והקיטוב ולחיזוק הדמוקרטיה בישראל.

מבט ממוקד על 23 תוכניות האקטואליה המובילות מעלה כי אצל כמעט כולן חלה ירידה בשיעור הייצוג שהעניקו לחברה הערבית בישראל לעומת 2024.

בשלושת המקומות שבראש הטבלה יש הפעם ארבע תוכניות, כיוון שמקומות שלוש וארבע הגיעו לנתונים דומים. כל ארבע התוכניות הן משדרים יומיים בשידור הציבורי בישראל. למעשה, כל התוכניות שהשיגו השנה ייצוג של למעלה מ-1% שודרו בשידור הציבורי.

בראש טבלת התוכניות ל-2025 ניצבת "רינו צרור", התוכנית שמגיש צרור בגלי-צה"ל, עם שיעור ייצוג של 4%. היא גם אחת התוכניות הבודדות שרשמה עלייה לעומת שנת 2024. מתוך כ-1,400 דוברים שהופיעו לאורך השנה, 56 היו מהחברה הערבית בישראל.

התוכנית של צרור חריגה לטובה גם ביחס לתוכניות אחרות בגלי-צה"ל, ומגיעה לשיעור ייצוג של יותר מפי שניים מהתוכנית הבאה של גל"צ בטבלה. לפער הזה משמעות: מערכת עיתונאית של תוכנית בודדת יכולה לקבוע לעצמה סדר עדיפויות שמקדם ייצוג של החברה הערבית גם אם הדבר אינו חלק מהתרבות הארגונית של גוף השידור. כל שצריך הוא להחליט על כך, ולהקדיש למשימה את המאמץ הנדרש.

"רינו צרור" בולטת לטובה גם מהפן המגדרי. מתוך 56 הדוברים הערבים שהופיעו בתוכנית לאורך 2025, 18 היו נשים (32%), נתון יוצא דופן לטובה לא רק בקרב התוכניות המובילות שהציגו יחסית דוברים רבים מהחברה הערבית, אלא גם ביחס לכל יתר התוכניות.

למעשה, זהו הנתון השלישי בטיבו בכל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים שנבדקו, כולל תוכניות נידחות, בשעות בוקר או לילה מאוחרות, שבהן הופיעו דוברים בודדים מהחברה הערבית לאורך השנה כולה.

אחרי "רינו צרור", במקום השני בטבלת התוכניות, ניצבת "הבוקר הזה" של כאן ב' בהגשת אריה גולן עם 2% ייצוג. מתוך כ-4,270 דוברים שהופיעו ביומן הבוקר של הרדיו הציבורי לאורך השנה, 85 היו מהחברה הערבית בישראל. למרות המקום השני המכובד לכאורה, עבור "הבוקר הזה" מדובר בירידה לעומת הנתון שרשמה שנה קודם לכן (2.7%). הסיבה היחידה שעלתה מהמקום הרביעי למקום השני היא שתוכניות אחרות ירדו בשיעור ניכר עוד יותר.

במקום השלישי בטבלת התוכניות של 2025 ניצבות, זו לצד זו, מהדורת "חדשות הערב" של ערוץ כאן 11 והתוכניות "ספי עובדיה ויניר קוזין" שמשודרת בגלי-צה"ל.

ב"חדשות הערב", שלאורך מרבית השנה הוגשה בידי טלי מורנו וטל ברמן, הגיעו לנתון של 1.9% ייצוג. מתוך כ-8,000 דוברים שהופיעו במהדורה לאורך השנה, 156 היו מהחברה הערבית בישראל. עבור "חדשות הערב" מדובר בירידה לעומת שנת 2024, אז הגיעה למקום השלישי גם כן, אך עם נתון של 2.8%.

"ספי עובדיה ויניר קוזין" רשמו בשנת 2025 עלייה קלה, מ-1.6% ל-1.9%, ודי היה בכך כדי להתברג לצמרת. מתוך כ-1,600 דוברים שהופיעו בתוכניות, 30 היו מהחברה הערבית בישראל.

אם מתמקדים בתוכניות הרדיו בלבד ניתן לראות כי כמעט כל התוכניות הגיעו לשיעור ייצוג גבוה מהממוצע, בהתאם לדפוס שנקבע לאורך רוב שנות המדד.

אחרי "רינו צרור" (4.0%), "הבוקר הזה" בהגשת אריה גולן (2.0%) ו"ספי עובדיה ויניר קוזין" של גלי-צה"ל, אפשר למצוא את "נכון להבוקר" של גלי-צה"ל, שמשודרת אחת לשבוע בהגשת אילנה דיין, עם 1.4%.

"סדר יום", בשנתה המלאה האחרונה, המשיכה במגמת הירידה של השנים האחרונות. תוכנית כאן ב', בהגשת קרן נויבך ובעריכת רוית לוי-דמסקי, שלטה באופן קבוע בצמרת טבלת התוכניות של מדד הייצוג אך בשנת 2025 ירדה עוד יותר לעומת 2024 והסתפקה ב-1.2% בלבד. מתוך כ-1,800 דוברים ודוברות שהופיעו בתוכנית, רק 22 היו מהחברה הערבית.

"קלמן ליברמן" של כאן ב', בהגשת קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן, ירדה גם היא מ-2.1% שהשיגה בשנת 2024 ל--1.1% בלבד. לנתון זהה הגיעה "בנימיני וגואטה" של כאן ב', בהגשת רן בנימיני ויגאל גואטה, עם זאת, עבור תוכנית זו מדובר בירידה קלה לעומת 1.2% שרשמה בשנת 2024.

בתחתית תוכניות הרדיו המרכזיות, והיחידה שירדה מתחת לגבול ה-1%, ניצבת "חמש בערב" של גלי-צה"ל. ביומן הערב של תחנת הרדיו הצבאית הופיעו לאורך השנה כ-2,000 דוברים, רק 17 מהם היו מהחברה הערבית בישראל.

תוכנית החדשות הנצפית והמשפיעה ביותר בכל אחד מהערוצים היא מהדורת החדשות המרכזית המשודרת בשעה שמונה מדי ערב. בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה העלתה כי גם ב-2025 הובילה "חדשות הערב" של כאן 11 על פני שתי המהדורות בערוצים המסחריים, ולמעשה השיגה נתון כמעט שווה ערך לייצוג בשתי הרצועות המסחריות גם יחד.

"חדשות הערב", בהגשת טלי מורנו וטל ברמן ובעריכת מיכאל תמרוב, סיימה כאמור את 2025 בצמרת הטבלה עם שיעור ייצוג ממוצע של 1.9%. זו ירידה חדשה לעומת הנתון שהשיגה ב-2024 - 2.8%, ובכל זאת הרבה מעל המתחרות המסחריות.

מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 13, בהגשת אודי סגל ודוריה למפל ובעריכת הדר שיפר, סיימה את 2025 עם נתון נמוך במיוחד של 0.8% בלבד, ירידה לעומת 1.1% בשנת 2024. מתוך כ-8,300 דוברים שהופיעו במהדורה רק 90 היו מהחברה הערבית, זאת במהדורת החדשות הנחשבת לליברלית מבין המהדורות המסחריות.

יניב הלפגוט (צילום מסך)

אבל הממצא המדאיג ביותר במדד השנה נוגע למהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 12. המהדורה, בהגשת יונית לוי ובעריכת יניב הלפגוט, סיימה את 2025 עם שיעור ייצוג של 0.4% בלבד. מתוך כ-7,300 דוברים שהופיעו במהדורה רק 26 היו מהחברה הערבית בישראל.

קשה להפריז בחשיבות הנתון הנמוך של מהדורת חדשות 12. תוכנית הדגל של חברת החדשות הפופולרית במדינה היא באופן קבוע תוכנית החדשות הנצפית בישראל. למעשה, מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 12 היא אחת התוכניות הנצפות בכלל, גם בהשוואה לתכניות בידור, בוודאי בתקופת מלחמה. ערב אחר ערב מתקבצים מאות אלפי ישראלים לצפות במהדורה של חדשות 12, וערב אחרי ערב המהדורה מעלימה מהקיום כמעט לחלוטין כחמישית מאזרחי המדינה.

האחראים העיקריים לנתונים הנמוכים במיוחד הם המגישה לוי והעורך הלפגוט, להם היכולת הישירה להשפיע על התכנים במהדורה. אולם את השינוי יש לדרוש גם מסמנכ"ל התוכן גיא סודרי, מנכ"ל חברת החדשות אבי וייס ומנכ"ל קשת 12 אבי ניר.

זהו אינו רק כישלון ערכי, אלא גם מקצועי. לא יתכן שבחברה שבה כחמישית מהאוכלוסייה ערבית, מהדורת חדשות מרכזית ששואפת לספק לצופיה תמונת עולם מלאה של המקום בו הם חיים, תצליח במשימה עם תת-ייצוג מחפיר שכזה.

מבין תוכניות הפרה-פריים בטלוויזיה הגיעה "שבע עם אילה חסון" של כאן 11 למקום הראשון בייצוג החברה העברית בישראל. עם זאת, מערכת התוכנית העניקה קול בעיקר לערבים התומכים במדיניות הממשלה הנוכחית, זאת למרות שמרבית אזרחי ישראל הערבים מצביעים למפלגות שמתנגדות לה.

למעלה ממחצית הדוברים הערבים שהופיעו בתוכנית של חסון היו דובר אחד - פעיל ההסברה יוסף חדאד. למעשה, בתוכנית שחסון עצמה הגישה הופיעו מלבדו רק עוד שלושה דוברים מהחברה הערבית: לוחם דרוזי, שעבאן א-סייד, אביו של הבדואי שהוחזר משבי חמאס ומסר הצהרה פומבית מבית החולים בשעת שידור התוכנית, ועו"ד מהחברה הערבית שהופיע בסינק קצר במסגרת כתבה ששודרה.

כל יתר הדוברים הערבים שהופיעו ב"שבע עם אילה חסון", כולל ראש עיריית אום אל פחם, ח"כ לשעבר סמי אבו שחאדה, השפית נוף עתאמנה אסמאעיל ואחרים, הופיעו במהדורות שהוגשו בידי מחליפיה של חסון.

"אזור מלחמה" של רשת 13 בהגשת רביב דרוקר סיימה את 2025 עם שיעור ייצוג אפסי של 0.4%, שיעור זהה לזה שהשיגה "שש עם עודד בן עמי" של חדשות 12. "המהדורה המוקדמת" של חדשות 12, אף היא מבין התוכניות הנצפות בערוץ, השיגה רק 0.3% ייצוג ואילו "חמש בערב עם רפי רשף" השוותה את האחוז העלוב שהשיגה בשנת 2024 וסיימה את 2025 עם 0.2% בלבד. מתוך כ-2,500 דוברים, רק ארבעה היו ערבים.

במילים אחרות, הצופים של תוכניות חדשות 12 בפרה-פריים, שפעמים רבות מגיעות למקומות הראשונים בטבלת הרייטינג היומית ועוקפות את מהדורות החדשות המרכזיות של הערוצים המתחרים, לא נתקלו כמעט כלל בנציג כלשהו של כחמישית מאזרחי המדינה.

ובכל זאת יש שתי תוכניות אחת שהצליחו להדיר את החברה הערבית עוד יותר מ"חמש עם רפי רשף" של חדשות 12.

"זמן שישי" של חדשות 13 הסתפקה ב-0.1% בלבד. את "זמן שישי" הגישה בתחילה נטעלי שם טוב, בהמשך פוטרה ולקראת סוף השנה קיבלה התוכנית צמד מגישים קבועים חדש: ליאור קינן ושי גולדן. כ-1,500 דוברים הופיעו בתוכנית לאורך השנה, רק שניים מהם היו מהחברה הערבית בישראל.

רון ירון, עורך "אולפן שישי" בחדשות 12 (צילום: אורן פרסיקו)

שני הדוברים, אגב, הופיעו במסגרת כתבה ארוכה של צמד המנחים, שנסעו למע'אר כדי לראיין את ח"כ מנסור עבאס.

בתחתית טבלת התוכניות מופיעה תוכנית הדגל המגזינית של הערוץ - "אולפן שישי", בהגשת דני קושמרו ובעריכת רון ירון. מתוך כ-1,250 דוברים ודוברות שהופיעו ב"אולפן שישי" לאורם 2025, רק אחד היה מהחברה הערבית בישראל. נתון זהה לזה שהשיגה התוכנית בשנה שעברה.

ב-20.6.2025 שודרה כתבה של שי גל על אזרחי ישראל שביתם נפגע ממתקפת הטילים האיראניים. אחד מהם היה רג'א חטיב, תושב טמרה. אלמלא בחר גל לצרף לנפגעי הטילים מבת-ים, תל אביב, בני ברק ויתר האתרים שבהם ביקר גם את תושב טמרה, היתה נותרים גם צופי "אולפן שישי" האדוקים ביותר ללא שנחשפו אפילו לאזרח ישראלי אחד מהחברה הערבית לאורך כל השנה.

"מדד הייצוג" הוא מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, המתבצע באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​​​​