רשת השידור הקטארית אל-ג'זירה מערערת על החלטת בית משפט המחוזי לאשר את הוראות שר התקשורת שלמה קרעי לחסום את שידוריה.
בחודש שעבר אישר בית המשפט המחוזי, בפעם העשירית בשנתיים האחרונות, את הוראות השר קרעי לחסום את ערוץ אל-ג'זירה. הערוץ, שמשודר מקטאר וממומן על ידה, מזוהה בין היתר עם ארגון הטרור חמאס.
הוראות השר ניתנו מתוקף חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, וזאת בנוסחו החדש, הקיצוני מקודמו. בהתאם לנוסח העדכני של החוק אין עוד צורך בהכרזה על מצב חירום בעורף כדי להוציא הוראות לחסימת שידורים, ההוראות יעמדו בתוקף 90 יום ולא 45 או 60 יום כבעבר, והן יחולו גם על האפשרות לקלוט את הערוצים בשידור ישיר ביוטיוב.
נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, השופט גלעד נויטל, אישר את ההוראות על חסימת שידורי הערוץ עד לסוף חודש אפריל, וגם מתח בהחלטתו ביקורת חריפה על שידורי הערוץ.
"הגעתי למסקנה חד-משמעית שהתכנים שהוצגו לי בדיון פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה", כתב השופט נויטל. "[...] כל מי שמעיין בחומרים וצופה בסרטונים לא יכול להגיע אלא למסקנה הזאת".
לפי השופט נויטל, מהחומרים החסויים שהוצגו לו נראה כי ערוץ אל-ג'זירה הוא "הזרוע הארוכה" של חמאס, ונראה "כאילו ארגון טרור מדבר". על מסמך אחד שהוצג לו כתב ש"הערוץ למעשה מהווה רכיב בכוח הצבאי של חמאס. כאשר התכנים שבמסמך הזה יכולים לשרת לכלימה ופגיעה בכוחות צה"ל ללא צורך בהסבר".
וואליד אל-עומרי, מנהל אל-ג'זירה בישראל ובשטחים, משוחח עם עורכי דינו. מימין: סלים וקים וחוסיין אבו-חוסיין, בדיון על צווים להגבלת שידורי אל-ג'זירה, בית-המשפט העליון, 14.7.2024 (צילום: אורן פרסיקו)
כעת פונה הרשת הקטארית לבית המשפט העליון בבקשה להפוך את החלטת המחוזי ולבטל, או למצער לצמצם את הצווים שהוציא. לפי אל-ג'זירה, המיוצגת בידי עורכי הדין חוסיין אבו-חוסיין וסלים וקים, השופט נויטל "טעה בפרשנות הראויה של הוראת השעה".
ברשת הקטארית מדגישים כי החלטת המחוזי נשענת כולה על החומר החסוי שהוגש לעיון בית המשפט במעמד צד אחד, אולם זה, כך הם טוענים, מבסס תשתית עובדתית ש"לוקה בפגמים יסודיים".
המחוזי, נטען בערעור אל-ג'זירה, לא קבע כל ממצא בדבר היקף החומר החסוי שהוגש לו. כמה סרטונים הוצגו, מה משכם המצטבר, כמה מסמכים הוגשו לו ומה אופיים.
"פגם זה אינו טכני בלבד", טוענים באל-ג'זירה, "הוראת השעה מסמיכה את השר להטיל סנקציות על בסיס תכנים משודרים הפוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה. קביעה כי קיימת פגיעה ממשית מחייבת, מעצם טיבה, הצגת מסה קריטית של תכנים המעידה על דפוס שיטתי - ולא דוגמאות בודדות שנבחרו באופן סלקטיבי על ידי הצד המבקש".
עוד טוענים באל-ג'זירה כי ביהמ"ש המחוזי לא הבהיר כמה מהתכנים שבגינם נקבע כי שידורי הערוץ מסכנים את ביטחון המדינה היו עדכניים וכמה בני למעלה משנתיים.
ערוצי הטלוויזיה הישראלים מעבירים את שידורי אל-ג'זירה, 19.1.25
טיעון נוסף של הרשת הקטארית נוגע לקביעת המחוזי בדבר קשרים של הערוץ עם חמאס. השופט נויטל כתב בהחלטתו כי "אין להקיש בין קשר לגיטימי של עיתונאי עם אחרים, בין שהם מקורותיו ובין לא, לבין מקור שהוא ארגון טרור, או אנשים שעוסקים בפיגועים או רצון לפיגועים במדינת ישראל באזורים שונים, לכך אין לתת כל לגיטימציה".
לפי אל-ג'זירה, "אין בהוראת השעה כל עיגון לסגירת ערוץ מחמת קשרים של בעליו או עובדיו עם גורמים כאלה ואחרים, מחמת הנרטיב הפוליטי שהוא מאמץ, או מחמת הערכה מודיעינית בדבר אופי הארגון". בערעור מתעקשת הרשת כי "הסמכות היחידה היא ביחס לתכנים הפוגעים ביטחונית".
חלק נכבד מהערעור מוקדש לטענה כי אין אפשרות לפגוע פגיעה כה קשה בזכויות יסוד כחופש הביטוי וחופש העיתונות על סמך מידע שכולו חסוי. באל-ג'זירה אף טוענים כי במקרה שלהם קיים "חשש שמא ישמש ההליך המנהלי 'מסלול עוקף' לניהול ההליך הפלילי". במילים אחרות, ברשת הקטארית טוענים כי היה פשוט ונוח יותר למדינה להפעיל את הסנקציה המנהלית, מתוקף חוק מניעת פגיעת ערוץ שידורים זר בביטחון המדינה, מאשר להעמיד לדין את אותם גורמים בערוץ שעל פי החשד פגעו בביטחון המדינה.
"קביעה כי תכניו המשודרים של ערוץ זר מסוים מהווים פגיעה ממשית בביטחון המדינה חייבת להתבסס על מסה קריטית של ראיות ברורות, חד משמעיות, אקטואליות ומשכנעות, על פיהן המטרה האסורה היא מאפיין דומיננטי של תוכן השידורים בערוץ, אין מדובר בפעילות ספורדית אלא בפעילות מסיבית ושיטתית שיש בה לפגוע בביטחון המדינה, וכי השידורים מובילים באופן מפורש וישיר לפגיעה ממשית בביטחון המדינה, או שמדובר במסקנות מסתברות שמשמעותן ברורה וחד משמעית", כותבים באל-ג'זירה וטוענים כי לא כך היה במקרה שלהם.
טרם הוגשה תשובת המדינה לערעור.
רגל בדלת
חברי הקואליציה בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בה נערכו הדיונים על נוסח החוק, הצהירו עוד בדיונים על נוסח החוק הקודם, כשנחקק כהוראת שעה בתקופת המלחמה, כי הם רואים בו מקפצה בלבד.
"זו התחלה. שמנו רגל בדלת", הגדיר זאת בזמנו חבר הכנסת מעוצמה-יהודית צביקה פוגל, העומד בראש הוועדה.
למרות שמדובר לכאורה בחוק ביטחוני שנועד להתמודד עם הסתה זרה לטרור, פוגל וחבריו לקואליציה בוועדה אמרו כי הם מעוניינים להגיע לנוסח חוק שיסמיך את שר התקשורת קרעי והשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר לסגור כלי תקשורת ישראלים ולא רק כלי תקשורת זרים, ולעשות זאת לא רק מסיבות ביטחוניות אלא מכל סיבה שיחליטו עליה וללא צורך בחוות דעת ביטחונית או בפיקוח משפטי.
63799-02-26
76652-01-26